חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2553 +0.23% (0.01)
יורו-שקל: 3.5652 -0.00% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,635.7100 +0.23% (145.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3002 +0.24% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8754 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1901 +0.14% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7876 +0.31% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4151 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.07% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

קרנות הריט בולעות את מלאי הדירות: הסחף שמסמן תפנית בשוק הדיור

במכה חדשה של עסקאות בלוק, אזורים ליווינג רכשה 80 דירות מצבי צרפתי ב-198 מיליון שקל בהנחה של כ-15%, וקרן הריט כבר צוברת 482 דירות בשנה — היזמים מציפים מזומנים והצרכן משלם את המחיר

אתר כלכלה · 22 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
קרנות הריט בולעות את מלאי הדירות: הסחף שמסמן תפנית בשוק הדיור
בנייה למגורים במרכז הארץ. קרנות ההשכרה הארוכה מסתערות על מלאי הדירות של היזמים. (אילוסטרציה)

שוק הדיור הישראלי מתנהל בימים אלה סביב שתי תופעות מנוגדות שמזינות זו את זו: מצד אחד, קיפאון עמוק במכירת דירות חדשות לציבור הרחב, שהביא למלאי שיא של כ-85 אלף דירות שמחכות לקונים; מצד שני, הסתערות של קרנות השכרה לטווח ארוך על אותו מלאי דווקא, בעסקאות בלוק גדולות שנחתמות בהנחות ניכרות ממחירי השוק. העסקה המדוברת ביותר ביממה האחרונה היא רכישת 80 דירות בפרויקט AZOR בעיר אזור בידי קרן אזורים ליווינג, בהיקף של כ-198 מיליון שקל — בהנחה של כ-15% ממחירי השוק בפרויקט, כפי שדווח בגלובס ובדה מרקר.

משה צרפתי, היזם והמוכר בעסקה, לא הסתיר את ההיגיון הכלכלי שעומד מאחוריה בריאיון לביזפורטל: "מי שמביא לי 200 מיליון שקל מקבל הנחה". המשפט הזה, שנאמר בגלוי ליום לאחר חתימת העסקה, מתמצת את התמונה החדשה של שוק המגורים: היזמים זקוקים למזומנים בדחיפות, והקרנות — שמצוידות בהון מהציבור המשקיע ומהגופים המוסדיים — יודעות לתמחר את המצוקה הזו. העסקה צפויה לייצר לחברת צרפתי צבי ובניו רווח משמעותי על הספרים, אך גם להעמיד את הדירות הללו מחוץ להישג ידם של רוכשים פרטיים, לפחות בשלב המכירה הראשוני.

קרן הריט שצוברת 482 דירות בשנה

עסקת אזורים ליווינג היא לא אירוע מבודד אלא חלק ממגמה שמתעצמת. כפי שחשף כלכליסט, קרן הריט של חברת אזורים ליווינג כבר רכשה מתחילת השנה 482 דירות, כשרק בימים האחרונים נחתמו עסקאות בהיקף של 80 דירות באזור תמורת 198 מיליון שקל בהנחה של 14% ממחירי השוק. הקרן מצהירה כי תקבל את הדירות מוכנות לאכלוס, שרובן כבר מושכרות, ואילו הדירות הצרפתיות — שמושכרות כעת בפרויקט של דירה אחת בחודש בלבד — צפויות להניב לקרן תזרים מזומנים מוזמנים של כ-156 מיליון שקל לאחר תקופת האכלוס. מנכ"ל חברת רנט איט, מהקרנות הפעילות בתחום, תיאר בראיון לגלובס את המשוואה במונחים של win-win: "אנחנו מקבלים דירות בהנחה יפה והיזמים מייצרים לעצמם רווח".

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההנחות הדרמטיות שהקרנות מקבלות מסתתר שאלה לא נוחה: האם הציבור משלם בעצם את המחיר? כאשר גופים מוסדיים גדולים רוכשים אלפי דירות, הם מצטברים לכוח שוק מונופוליסטי בשוק השכירות. דייר שמוצא את עצמו תלוי בקרן אחת שמחזיקה מאות דירות באזורו עלול להתמודד עם עליות שכירות מתואמות ועם היעדר אלטרנטיבה אמיתית בסביבתו.

במבדק של גלובס עולה כי על רקע הקיפאון בשוק רכשו קרנות השכרה לטווח ארוך כ-700 דירות במחיר ממוצע של 2.7 מיליון שקל לדירה — נתון שמעיד על התמקדות בפרויקטים יוקרתיים באזור המרכז. עדיין, כפי שצוין בדיווח, מדובר בחלק קטן יחסית ממלאי הקבלנים הכולל, ולכן הפוטנציאל להרחבת התופעה עצום. חזי שטרנליכט, שחתום על המבדק, מציין כי מדובר בתופעה שרק מתחילה להתגבש, וכי בכל חודש נוסף של קיפאון גדל הכוח המיקוחי של הקרנות מול היזמים הזקוקים לפדיון מיידי של ההשקעות שלהם.

הרקע: משבר מימון שמלחיץ את הקבלנים

מה שמניע את המכירות ההמוניות האלה הוא בעיקר תמונת המימון ההולכת ומחמירה בענף. ניתוח של פסגות שפורסם בגלובס מצביע על כך שהאשראי הבנקאי לפרויקטים של מגורים קפץ בכ-40% בשנה החולפת, וכי שולי הביטחון של הפרויקטים נשחקים במהירות. יזמים קטנים ובינוניים מתקשים לעמוד בתנאי הריבית הגבוהה, ומוצאים את עצמם דחופים לכיוון של הכנסת שותפים, מיזוגים או מכירת מלאי בהנחות. בביזפורטל כונה התהליך בשם "גל איחודים בענף הייזום", בהתייחס לכך שכל מדרגת דירוג אג"ח נמוכה יותר של חברת ייזום מתורגמת למחיר כסף גבוה יותר — ובסופו של דבר להנחה גדולה יותר בעסקאות המכירה.

במקביל, ההיצע בשוק המכירה ממשיך לגדול בקצב שאינו תואם את הביקוש. בדיקה נוספת של גלובס מצאה כי בערים מסוימות ההיצע של דירות חדשות עומד על פי עשרה מקצב הביקוש, וכי המכירה של מלאי דירות מסוים עשויה להימשך 13 שנים ויותר. תמונת המצב הזו עומדת ברקע לכל עסקה של קרן ריט חדשה: ככל שהמלאי גדל והרוכשים הפרטיים ממתינים לירידות נוספות, כך גדל הלחץ על היזמים למכור בהנחות — וכך גדלה האטרקטיביות של הקרנות כקונות גדולות ויציבות.

trending_up שינוי מגמה: משוק מכירה לשוק השכרה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

מה זה אומר לרוכש הפרטי

עבור מי שמנסה לקנות דירה בימים אלה, התהליך מייצר תוצאה כפולה. מחד, הקרנות מרוקנות פרויקטים שלמים מהמלאי הפנוי לציבור, מה שעשוי להצר את הבחירה עבור מי שמחפש דירה חדשה בפרויקט ספציפי. מאידך, המחירים בהם הקרנות רוכשות — כלומר ההנחות של 14%-15% — מהווים אינדיקציה ברורה לגבי הערך האמיתי של הדירות החדשות בשוק הנוכחי. רוכש פרטי שמבין את הדינמיקה יכול לדרוש מהיזם הנחה דומה, במיוחד בפרויקטים שבהם נותר מלאי גדול. עם זאת, ההנחות עשויות שלא להגיע אליו, שכן יזמים רבים מעדיפים להעמיס את הירידה ברווחיות על עסקת בלוק אחת גדולה מאשר לפזר הנחות על פני עשרות קונים פרטיים.

שוק השכירות מתחמם

התוצאה השנייה של המגמה היא חיזוק שוק השכירות. כאשר מאות דירות עוברות לבעלות קרנות שמטרתן השכרה ארוכת טווח, נוצרת קבוצת דיירים חדשה וגדלה שתלויה במודל שכירות מוסדי. בדו"חות של הקרנות עצמן נטען כי התשואה מבוססת על דמי שכירות שוטפים, וכי הדירות שנרכשו כבר מושכרות או צפויות להיות מושכרות בתוך זמן קצר. דיירים ששוקלים השכרה ארוכת טווח מול רכישה מוצאים את עצמם מול מציאות חדשה: מולם עומדות קרנות בעלות כוח מיקוח גבוה, יכולת לדרוש שכירות יציבה — אך גם נטייה לתמחר את הדירות בהתאם לתשואה הנדרשת מהמשקיעים בקרן.

יש הרואים בכך שינוי מבני חיובי: השכירות ארוכת הטווח מאפשרת דיור ביציבות גבוהה יותר מאשר חוזים שנתיים מהשוק החופשי, עם ודאות מוגברת לדייר. אחרים מזהירים כי מודל שבו גופים מוסדיים גדולים צוברים בבעלותם מאות דירות באזורים מבוקשים עלול לייצר ריכוזיות חדשה בשוק השכירות, עם השפעה ישירה על מחירי השכירות בעתיד. בדה מרקר נכתב בימים אלה כי חברות הבנייה פועלות להצפת מזומנים וניהול סיכונים בסביבת שוק מאתגרת — ניסוח שמלמד כי מדובר בתגובה הגנתית של הענף ולא בהתרחבות אגרסיבית רגילה.

מבט קדימה: האם הגל יימשך

ההנחה שגל עסקאות הבלוק יימשך נשענת על כמה גורמים מבניים שאינם צפויים להשתנות בקרוב. מלאי הדירות החדשות נמצא בשיא היסטורי, הריבית במשק נותרה גבוהה והיא מייקרת את המימון ליזמים ואת המשכנתאות לרוכשים פרטיים, וקרנות הריט עדיין מחזיקות יכולת גיוס ניכרת מהציבור. כל עוד קצב המכירות לציבור יישאר נמוך מקצב ההשלמות של פרויקטים חדשים, הכוח המיקוחי של הקרנות ימשיך להתחזק. השאלה שעדיין פתוחה היא האם משרד האוצר ורשות שוק ההון יציבו מסגרת רגולטורית ברורה לפעילות הקרנות בשוק המגורים — מסגרת שיכולה להאיץ את התופעה, או להגביל אותה מטעמי ריכוזיות והוגנות בשוק הדיור.

בינתיים, מה שקורה על המגרש הוא תמונה ברורה של שוק במעבר: היזמים מוכרים בהנחות שלא היו נתפסות לפני שנה-שנתיים, הקרנות קונות בקצב שיא, והציבור — בין אם כרוכש ובין אם כשוכר עתידי — צופה מהצד בשינוי שמתרחש מעל ראשו. הנתון של 700 דירות שנרכשו על ידי קרנות השכרה עד כה הוא עדיין חלק קטן מה-85 אלף דירות במלאי, אך הקצב שבו התופעה מתגברת מעיד על כך שהשוק מצוי בתחילתו של תהליך ארוך. בחודשים הקרובים צפויות להיחתם עסקאות נוספות בהיקפים דומים, וההנחות בהן ישלמו הקרנות יהוו מדד מדויק לעומק המשבר בענף הבנייה למגורים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריט למגורים (השכרה ארוכת טווח):
קרן השקעה שרוכשת דירות למגורים ומשכירה אותן לתקופות ארוכות, תוך הפקת תשואה שוטפת מדמי השכירות עבור המשקיעים בקרן.
עסקת בלוק:
מכירה של מספר רב של יחידות דיור בעסקה אחת, בדרך כלל בהנחה משמעותית ממחירי השוק, בתמורה לוודאות מכירה ולמזומנים מיידיים למוכר.
שולי ביטחון בנקאיים:
רמת ההון העצמי והביטחונות שהבנק דורש מיזם נדל״ן כתנאי למתן אשראי לפרויקט. שחיקת שולי הביטחון מצביעה על סיכון גובר בענף.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הקבלנים נתונים ללחץ מימון כבד: האשראי הבנקאי לפרויקטים של מגורים קפץ בכ-40% בשנה, מלאי הדירות החדשות מגיע לכ-85 אלף יחידות וקצב המכירות לציבור מואט. מכירת בלוק גדול בהנחה מאפשרת להם לפרוע חובות, להקטין חשיפה ולהמשיך לפעול, גם במחיר ויתור על חלק מהרווח.

  • מדובר בקרנות השקעה שרוכשות דירות בבעלות מלאה ומשכירות אותן לתקופות ארוכות, בדרך כלל של מספר שנים, תוך גביית דמי שכירות שוטפים. הקרן מפיקה תשואה שוטפת מהשכירות, והדייר מקבל יציבות ארוכת טווח במקום חוזים שנתיים מתחלפים.

  • בטווח הקצר ההשפעה מורכבת. מצד אחד, הקרנות מרוקנות מלאי ומזרימות כסף ליזמים, מה שעשוי לעגן מחירים. מצד שני, פינוי מאות דירות משוק המכירה מקטין את ההיצע הפנוי לרוכש הפרטי ומחזק את שוק השכירות, שם עשוי לעלות הביקוש. הרוכש הפרטי עשוי ליהנות מירידות מחירים בפרויקטים מסוימים, אך לשלם יותר בשוק השכירות.

  • הקיפאון בשוק המכירה לציבור יוצר לקרנות כוח מיקוח חריג: היזמים זקוקים למזומנים, והקרנות יכולות לדרוש הנחות של 14%-15% ממחירי השוק. בנוסף, סביבת ריביות גבוהה מגדילה את הביקוש לשכירות על פני רכישה, מה שמחזק את מודל ההכנסות של הקרנות מדמי השכירות השוטפים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!