מוויוי בלאיש ועד ויויאן ווסטווד: קבוצת עזריאלי נכנסת לעולם האופנה עם המוזיאון הראשון מסוגו בישראל
ענקית הנדל"ן והקניונים מקימה את מוזיאון האופנה הראשון בארץ – מהלך שמשלב תרבות, מיתוג ומסחר ומעלה שאלות על עתיד הקניונים ותעשיית האופנה המקומית
האימפריה של עזריאלי מוסיפה תחום: אופנה במקום חנויות
קבוצת עזריאלי, אחת מחברות הנדל"ן והקניונים הגדולות בישראל, מודיעה על הקמת מוזיאון האופנה הראשון בארץ, כך דווח בכלכליסט בימים האחרונים. המוזיאון, שיתמקד בתולדות האופנה העולמית והישראלית, יציג מוצגים החל מיצירותיה של המעצבת הישראלית ויוי בלאיש ועד פריטים של המעצבת הבריטית המיתולוגית ויויאן ווסטווד. מדובר במהלך חריג עבור תאגיד שנמדד עד כה בעיקר לפי תשואות נדל"ן מניב ודמי שכירות ממותגי אופנה בינלאומיים, והוא מעמיד את הקבוצה על קו התפר שבין תרבות למסחר. ההחלטה מגיעה בתקופה שבה שוק הפנאי והבידור בישראל חווה התעוררות מחודשת, עם פסטיבלים, תערוכות וכנסים שזוכים להיענות גבוהה של קהל ישראלי שחוזר לבלות במרחב הציבורי.
מדוע חברת קניונים בונה מוזיאון?
התשובה טמונה בשינוי שעובר על ענף הקניונים בעולם ובישראל כאחד. הפארקים המסחריים והמסחר המקוון לחצו במשך שנים את רווחיותן של חנויות האופנה, והחנויות הגדולות מצמצמות שטחים. בתגובה, מפעילי מרכזי מסחר ברחבי העולם משקיעים בתכנים חווייתיים – מוזיאונים, תערוכות, מופעים ואירועי תרבות – שמביאים מבקרים לשהות ארוכה יותר ולצרוך יותר. מוזיאון אופנה בחסות קבוצת עזריאלי מהווה השקעה במותג עצמו: הקבוצה ממתגת את עצמה לא רק כמקום שבו קונים, אלא כיעד תרבותי שלם. עבור משקיעים בניירות הערך של החברה, זהו איתות על אסטרטגיה ארוכת טווח שבה ערך הנכס נגזר מהיקף הביקורים ומחוויית הצריכה, ולא רק מדמי השכירות הבסיסיים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבקרים טוענים כי מוזיאון במימון תאגיד קניונים עלול לשמש כלי שיווקי שמטשטש את הגבול בין אמנות למסחר, ולהעדיף מותגים שקשורים מסחרית לקבוצה על פני תצוגה אקדמית עצמאית. כך התרחש במקרים שונים בעולם, שבהם מוזיאונים פרטיים נתפסו כמסדרונות פרסום ארוכים ולא כגופי שימור מקצועיים.
הכלכלה המסתתרת מאחורי המוצגים
מוזיאונים ברחבי העולם מפיקים כיום הכנסות משלושה מקורות עיקריים: כרטיסים, ספונסרשיפ של תאגידים ואירועים פרטיים. במקרה של מוזיאון אופנה שהוקם בידי קבוצה שמחזיקה בקניונים, המשוואה הכלכלית מורכבת עוד יותר, שכן המוזיאון עשוי להתפקד כמנוע תנועה שמזרים קהל לנכסים המסחריים הצמודים אליו. תערוכות אופנה גדולות בעולם מסתמכות גם על שיתופי פעולה עם בתי אופנה יוקרתיים, שמעניקים הלוואות מוצגים בתמורה לחשיפה ממותגת. כך נוצרת טרילוגיה של אינטרסים: המוזיאון מקבל תוכן יוקרתי, בית האופנה מקבל פלטפורמה, ובעל הנכס מקבל תיירות פנים שמתורגמת למכירות בחנויות ובבתי הקפה שברדיוס הליכה.
הביקוש לחוויות: הצרכן הישראלי משנה הרגלים
המהלך של עזריאלי משתלב בגל של פעילות תרבותית מוגברת שניכרת בכל כלי התקשורת הכלכליים בימים אלה. כלכליסט מדווח על תנופה בעולם המסעדנות – מכתבות על כריכי בשר במסעדות שונות ברחבי הארץ ועד שיקום מרחבים עירוניים כמו שוק הפשפשים ביפו, שהפך מחדש ליעד בילוי מבוקש בהובלת יזמים שעברו מההייטק לעולם האוכל. גלובס מדגיש בימים האחרונים את התחייה של פסטיבלים מוזיקה מקומיים כמו אינדינגב, שמרחיב את הליינאפ שלו לשמות מוכרים כמו אהוד בנאי וריטה, וכן את תעשיית המופעים הבינלאומיים שממשיכה להגיע לארץ. המכנה המשותף לכולם הוא צרכן שמוכן להוציא כסף על חוויות, ולא רק על מוצרים. כלכלת החוויות הזו היא בדיוק הסביבה שבה מוזיאון אופנה יכול לשגשג.
quiz האם ידעת ש…
מוזיאוני אופנה מובילים בעולם, ובהם המטרופוליטן בניו יורק בתערוכת האופנה השנתית שלו, מייצרים בשנים האחרונות חלק ניכר מהכנסותיהם מתיירות פנים וחוץ. תערוכת אופנה גדולה אחת עשויה להניב מאות אלפי מבקרים ולהזרים עשרות מיליוני דולרים לכלכלה המקומית סביב המוזיאון.
הקניון כמרכז תרבות: הדוגמה האמריקאית והאירופית
התיעוש של חוויית הקנייה אינו חדשני בסדר הגודל העולמי. רשתות קניונים בארצות הברית ובאירופה מקימות שנים אולמות קונצרטים, מוזיאונים קטנים ואזורי אמנות בתוך מרכזי המסחר שלהן, במטרה להתמודד עם תופעת הקניונים הריקים. בישראל המהלך נעשה בקצב איטי יותר, אבל הוא צובר תאוצה: קבוצות נדל"ן גדולות מבינות שהדור הצעיר מעדיף בילוי על פני קנייה, ושמי שיספק את הבילוי יקבל גם את הקנייה. ההחלטה של עזריאלי להתמקד דווקא באופנה, ולא למשל באמנות כללית או בטכנולוגיה, אינה מקרית: אופנה היא הקטגוריה שנפגעה יותר מכול מהמסחר המקוון, ולכן דווקא בה יש אינטרס עסקי חזק לייצר פלטפורמה פיזית שתחזיר את הקהל לגוף החנות.
משמעות לתעשיית האופנה המקומית
להקמת המוזיאון יש גם ממד של שימור מורשת עבור תעשיית האופנה הישראלית, שהייתה פעם ענף ייצוא משמעותי והתדלדלה במהלך העשורים האחרונים. דמויות כמו ויוי בלאיש, שנחשבת לאחת מחלוצות האופנה הישראלית, זוכות כעת למעמד של ארכיון לאומי דה פקטו. עבור מעצבים צעירים, מוזיאון ממוסד יכול לשמש מקור תעסוקה, פלטפורמה לחשיפה ונקודת מפגש עם קונים פוטנציאליים. בעיתונות הכלכלית המקומית נשמעות בימים אלה גם קריאות לחיזוק המיתוג הישראלי בעולם – בדיוק ברוח הדברים שאמר האמן הבינלאומי יגאל עוזרי בריאיון לגלובס, כשהתלונן כי אנשי תרבות ואמנות ישראלים לא יודעים למתג את עצמם. מוזיאון אופנה בבעלות תאגיד גדול עשוי לתרום בדיוק לכך, אם יצליח לבסס את עצמו כגוף מקצועי ולא כויטרינה פרסומית.
המפגש בין הייטק, יזמות ותרבות צריכה
עניין מעניין נוסף שעולה מהשיח הכלכלי האחרון הוא זרימה של הון וכישרון מעולם ההייטק אל ענפי הפנאי והבידור. הסיפור של יזם הייטק שהחזיר את שוק הפשפשים לחיים, שהתפרסם בכלכליסט, הוא דוגמה מייצגת לכך שיזמים עם הון עצמי ורקע טכנולוגי בוחרים להשקיע בעסקי אוכל, אופנה ותרבות. המהלך הזה מגדיל את ההיצע של יעדי בילוי איכותיים ומתחרה ישירות במרכזי המסחר הממוסדים. עבור קבוצת עזריאלי, ההקמה של מוזיאון משלה היא במובן מסוים מהלך הגנתי: מי שמייצר בעצמו את התוכן התרבותי לא צריך להסתמך על יזמים חיצוניים שיביאו את הקהל. זהו מהלך שמתאים לאסטרטגיה של חברות נדל"ן גדולות בעולם, שמבינות שהדרך לשמר את שווי הנכסים המניבים עוברת דרך תיאטרון, מוזיאון ומסעדה – ולא דרך עוד חנות רהיטים.
מה זה אומר לצרכן הישראלי
עבור הצרכן, המהלך מתורגם בטווח המיידי להיצע תרבותי עשיר יותר ולאפשרות לחוות אופנה ברמה מוזיאונית בלי לטוס לפריז או ללונדון. מחירי הכניסה למוזיאונים פרטיים בישראל נעים בדרך כלל בטווח של עשרות שקלים בודדים, סכום שהופך את החוויה לנגישה למשפחות רבות. עם זאת, כדאי לזכור שהפעלת מוזיאון היא עסק יקר, ושהכנסות הכרטיסים בדרך כלל אינן מכסות את עלויות התפעול – מה שמטה את הכלכלה של הפרויקט לכיוון שילוב מסחרי. כלומר, המבקר שייכנס לתערוכה על ויויאן ווסטווד עשוי לצאת ממנה גם עם שקית קניות, וזו בדיוק המשמעות העסקית של המיזם. השאלה הפתוחה היא אם הציבור הישראלי, שבימים אלה מגלה תיאבון מחודש לפסטיבלים, תערוכות ומסעדות, יקבל בזרועות פתוחות גם את מוזיאון האופנה – או שמא יראה בו עוד מוצר במדף הארוך של חוויות צריכה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
קבוצת עזריאלי, אחת מחברות הנדל"ן והקניונים הגדולות בישראל, היא זו שמקימה את המוזיאון. הקבוצה, שמחזיקה בין היתר ברשת הקניונים עזריאלי ובערוץ 13, מציבה את המוזיאון כפרויקט תרבותי-מסחרי ראשון מסוגו בארץ.
-
על פי הדיווח בכלכליסט, המוזיאון יציג מוצגים החל מיוצרותיה של המעצבת הישראלית ויוי בלאיש ועד יצירות של המעצבת הבריטית המיתולוגית ויויאן ווסטווד, לצד פריטים נוספים המתעדים את תולדות האופנה העולמית והמקומית.
-
המהלך משתלב במגמה עולמית של הפיכת מרכזי המסחר ליעדי חוויה ותרבות, במטרה להתמודד עם ירידת חלקן של חנויות האופנה בפסי הרווח ולמשוך קהל ביקורים ארוכים יותר, מה שמגדיל את היקפי הצריכה ומעלה את ערך הנכס.
-
מוזיאון אופנה ממוסד עשוי לספק למעצבים מקומיים במה מקצועית, ארכיון וגוף מימון ותיעוד שלא היו קיימים בישראל, ולחזק את ההכרה באופנה כתחום אמנותי וכלכלי ראוי לשימור ולמחקר.