חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5721 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,814.4000 -1.79% (-1,166.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3056 +0.78% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.59% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8808 +0.62% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1941 +0.60% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2790 +0.64% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7901 +0.61% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.49% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8145 +0.70% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

קריפטו נגד סנקציות: ההצהרה של נתניהו שמעוררת חרדה בשוק הפיננסי הישראלי

ראש הממשלה הציג תוכנית להתמודדות עם סנקציות כלכליות באמצעות בלוקצ'יין, בהשראת המודל האיראני — וכלכלנים בכירים מזהירים מפני ניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית

אתר כלכלה · 24 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
קריפטו נגד סנקציות: ההצהרה של נתניהו שמעוררת חרדה בשוק הפיננסי הישראלי
ראש הממשלה נתניהו מעורר סערה בהצעתו להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו (אילוסטרציה)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ירד מהפסים בימים האחרונים עם הצהרה מפתיעה שמטלטלת את הדיון הכלכלי בישראל ימים ספורים לפני הבחירות: הוא מזהיר מפני אפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל, ומציג את הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים כדרך להתמודד עימן. "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת סנקציות. קריפטו זו אלטרנטיבה", אמר נתניהו, בהתייחסו למודל האיראני של כלכלה מקבילה שנבנתה תחת משטר של חרמות בינלאומיים. ההצהרה, שפורסמה בכלי התקשורת הכלכליים המובילים, עוררה בתוך שעות גל תגובות חריף מכלכלנים בכירים, אנשי משרד האוצר לשעבר ושחקני שוק ההון.

מה בעצם אמר נתניהו — ולמה זה עשה רעש

בראיונות ובהצהרות בשבוע האחרון נתניהו תיאר תרחיש שבו עלול להצטמצם הסיוע האמריקני לישראל, ואף להתחולל סוג של חרם כלכלי בינלאומי. כנגד התרחיש הזה, כך הציע, יש להכין מנגנוני סליקה ותשלום חלופיים שמבוססים על בלוקצ'יין. "גם בלוקצ'יין זו אופציה", אמר בהקשר של תוכנית ההתמודדות עם סנקציות וחרם כלכלי. ההיענות ברשתות החברתיות היה מיידי: "שומט לסתות. מעניין איך הבורסה תקבל את זה", כתבו משקיעים ואנשי שוק, והדיון הציבורי קפץ תוך יום אחד משולי עולם הקריפטו אל מרכז הבמה הפוליטית־כלכלית בצל הבחירות.

הבעיה מנקודת ראותם של הכלכלנים היא לא הטכנולוגיה אלא ההנחה העומדת מאחוריה. ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אמר בתגובה כי ההצעה "מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן", וכלכלנים ואקדמאים נוספים כינו אותה "קיצונית וחסרת אחריות". לדבריהם, עצם ההכרזה שישראל מתכננת תשתית לכלכלה עוקפת סנקציות היא הודאה מראש באפשרות של ניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית — ניתוק שעלותו עבור משק כמו הישראלי, שמסחר חוץ והון זר ממלאים בו תפקיד מרכזי, עלולה להיות קטסטרופלית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

הבעיה המרכזית בהצהרת נתניהו אינה טכנולוגית אלא תדמיתית: מדינה שמכינה תוכנית לעקיפת סנקציות משדרת למערכת הבינלאומית שהיא מצפה לבידוד. כך נוצרת נבואה מגשימה עצמה — כלכלנים מזהירים כי עצם הדיון עשוי להוביל גופי דירוג ומשקיעים מוסדיים להגביר את מרחק הביטחון מישראל, ובכך לייקר בפועל את גיוסי החוב של המדינה והחברות הישראליות.

המשמעויות עבור השקל, הבורסה וכוח הקנייה

בשוק ההון ההצהרה נקראה ברגישות יתרה, בפרט לאור מה שכבר קורה בשבועות האחרונים. מדד ת"א 35 סוגר שבוע שלילי בירידות של כאחוז, בהובלת מניות הטכנולוגיה והביטחוניות, והירידות בוול סטריט הוסיפו למתח. השקל מתנהל סביב רמות של כ־3.10 שקל לדולר, אך אנליסטים מזהירים כי הצהרות בסדר גודל שכזה עלולות להוות גורם לחץ חדש על שער החליפין. למשק הבית זה מתורגם פשוט: ייקור של יבוא, של חופשות חו"ל ושל כל מה שמתומחר בדולרים ובאירו — בתקופה שבה מחירי המזון כבר זינקו בכמעט 20% במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, ומחירי הקמח והביצים מתייקרים בחודשים הקרובים.

השפעה על דירוגי האשראי ועל מימון המדינה

לצד התנודתיות בשוק, קיים חשש מוחשי יותר: דירוגי האשראי של ישראל. הכלכלנים הבכירים שהתראיינו בכלי התקשורת מדגישים כי סוכנויות הדירוג עוקבות בדיוק אחר הסיכונים הפוליטיים־מוסדיים, וכי הצהרה שמכירה באפשרות של חרם כלכלי עלולה להיחשב גורם שלילי נוסף. זאת במיוחד לנוכח הגירעון התקציבי המתרחב, תוספות התקציב הענק לביטחון שהביאו לקיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל במשרדים האזרחיים, והמשך גידול ההתחייבויות הקואליציוניות שמגיעות לשיא של 5.24 מיליארד שקל בשנה. במצב שכזה, מימון הגירעון בחו"ל הופך יקר יותר, וכל עליית פרמיה בתשואות מתגלגלת בסופו של דבר אל הכיס הציבורי בדמות גזירות נוספות.

המערכת הפיננסית המקומית דוחה את ההנחה

גורמים בשוק הקריפטו הישראלי עצמו לא מיהרו לאמץ את המסר. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל הבהיר בהתייחסו לדברי ראש הממשלה כי "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים", והסביר כי רשתות הבלוקצ'יין שקופות ברובן וניתנות למעקב, וכי גופים מוסדיים המחזיקים נכסים דיגיטליים נתונים לרגולציה מחמירה ברחבי העולם. במקביל, בדיקה של ynet מצאה כי אף גורם ממשלתי במשרדים הכלכליים לא שמע על תוכנית מסודרת לעקיפת סנקציות, ובמשרד ראש הממשלה עצמו לא מכירים צוות שעוסק בנושא — פרט שמעלה שאלה קשה לגבי הרצינות של ההצהרה ומידת ההיערכות הממשית שמאחוריה.

lightbulb טיפ מהמומחה

למשקיעים הביתיים, המסר המעשי הוא פיזור מוגבר בין סוגי נכסים ומטבעות. מי שמחזיק חשיפה מרוכזת לשקל ולנכסים ישראליים רצוי שיבחן את שילוב רכיב מטבע חוץ ואגרות חוב ממשלתיות של מדינות מפותחות, שכן תרחיש של לחצים פוליטיים ממושכים עלול ללחוץ על שער החליפין ולהרחיב את הגרעון התקציבי בשנים הקרובות.

גם ההשוואה לאיראן מקבלת יחס ספקני ממומחים. אמנם כלכלות כמו איראן, קוריאה הצפונית ורוסיה אכן נשענו בשנים האחרונות יותר ויותר על שוק הקריפטו כדי לקיים יבוא ותשלומים תחת סנקציות, אך המומחים מציינים כי אלה כלכלות שהורגלו לעשורים של בידוד, עם מטבעות מקומיים שהתרסקו מזמן ועם רמות חיים נמוכות באופן דרמטי. ישראל, לעומת זאת, נהנית מחשבונות סליקה ישירים מול כל המערכות הגלובליות, מעומק מימון מקומי גבוה ומעתודות מט"ח של בנק ישראל שמהוות כרית ביטחון משמעותית. לכלכלה כזו, אומרים המתנגדים, לא נועדה אלטרנטיבה של כלכלה מקבילה — אלא דווקא ההישארות בליבה של המערכת הפיננסית העולמית.

הפוליטיקה שמאחורי ההצהרה

קשה לנתק את ההצהרה מההקשר הבחירותי. ארבעה ימים לפני הבחירות, הסקרים האחרונים מצביעים על יתרון לגוש איזנקוט אך ללא הכרעה ברורה שמאפשרת הקמת קואליציה יציבה — ותרחיש של תיקו פוליטי ממושך נחשב בקרב הכלכלנים למסוכן בפני עצמו. נגד הרקע הזה, הצגת תרחיש של סנקציות ושל כלכלה עוקפת חרמות יכולה לשרת מספר מטרות פוליטיות בו־זמנית: הצגת היריבה האיראנית כאיום קיומי שמחייב המשך שלטון ניסיון, הנעת ההמונים סביב נרטיב של "מצור והתגוננות", והצבעה על חוסר נאמנות מצד הקהילה הבינלאומית שמחייבת, לטענתו, הנהגה חזקה. אך המחיר של הרטוריקה הזו עשוי להיות גבוה: מאמר פרשנות שפורסם בכלכליסט תיאר את החזון כ"מבשר רעות לכלכלת ישראל", ובמעריב נכתב כי במקום למנוע בידוד כלכלי, ראש הממשלה כבר מכין את הציבור לאפשרות שיהיה צריך ללמוד לחיות איתו.

מה זה אומר בפועל על הכיס שלך

עבור הציבור הרחב, ההצהרה עדיין רחוקה מלהתממש כמדיניות, אך היא מצטרפת למעטפת של חוסר ודאות שכבר מכבידה על קבלת החלטות פיננסיות. בעוד נגיד בנק ישראל אמיר ירון הותיר את הריבית על 3.25% ותחזית המשק מדברת על צמיחה חזקה של 5.6% השנה, השאלה אינה עתיד הטכנולוגיה הדיגיטלית אלא עתיד האמון: אמון המשקיעים הזרים בשוק הישראלי, אמון סוכנויות הדירוג, ואמון הציבור בכך שהכלכלה מנוהלת באחריות. כלכלנים מדגישים כי הדרך הטובה ביותר להגן על המשק מפני סנקציות היא לוודא שהן לעולם לא יחולו — באמצעות יציבות פוליטית, אחריות תקציבית ושימור ההשתייכות למערכת הפיננסית העולמית, ולא באמצעות הכנת תשתית לחיים מחוצה לה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

סנקציות כלכליות:
הגבלות כלכליות שמטילות מדינות או גופים בינלאומיים על מדינה, חברה או אישים, כגון חסימת חשבונות, הגבלת מסחר וניתוק ממערכות תשלום גלובליות, במטרה להפעיל לחץ פוליטי.
בלוקצ'יין:
טכנולוגיה של רישום עסקאות בספר חשבונות מבוזר ושקוף, שמהווה את התשתית למטבעות הדיגיטליים ומאפשרת תשלומים ללא תיווך של בנקים מרכזיים.
דירוג אשראי:
דירוג שמעניקות סוכנויות בינלאומיות ליכולתה של מדינה או חברה לעמוד בהתחייבויותיה; ירידה בדירוג מייקרת את עלות הלוואות וגיוס החוב.
עתודות מט'ח:
מאגרי מטבע חוץ שבנק מרכזי מחזיק, ומשמשים לייצוב שער החליפין ולכיסוי חובות חוץ בשעת חירום כלכלית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • נתניהו אמר בראיונות כי עלולות להיות סנקציות כלכליות על ישראל וכי עליה להתארגן בכלכלה עוקפת סנקציות, כשהוא מציג את הבלוקצ'יין והקריפטו כאלטרנטיבה, בדומה למודל האיראני של כלכלה מקבילה.

  • הכלכלנים מזהירים כי ההצעה מכירה מראש באפשרות של ניתוק ישראל מהמערכת הפיננסית העולמית, מציבה אותה בשורה אחת עם משטרים מבודדים ועלולה לזעזע את אמון המשקיעים, דירוגי האשראי והכוח הקונה של השקל.

  • אין כרגע סנקציות בפועל. הדיון התעורר בשל המתיחות הביטחונית עם איראן ובשל תוצאות פוטנציאליות של משבר פוליטי ממושך, שעלולות להוביל להגבלות פיננסיות מצד שותפות מסחריות וגופי דירוג בינלאומיים.

  • מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל דווקא הבהיר כי הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים, מכיוון שהרשתות הדיגיטליות שקופות וכל עסקה ניתנת למעקב בלוק-צ'יין, וגופים מוסדיים מחויבים ברגולציה מחמירה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!