חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5733 +0.33% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,747.4700 -1.90% (-1,233.33)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8780 +0.54% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1914 +0.47% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.53% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

נתניהו מציע "כלכלה עוקפת" בקריפטו, בנק ישראל מנפץ את הרעיון: "זה לא מסלול של ממש"

הצהרת ראש הממשלה על התמודדות עם סנקציות באמצעות בלוקצ'יין עוררה תגובה חריגה מבנק ישראל, אזהרות כבדות מכלכלנים בכירים וסערה בשוק ההון ימים ספורים לפני הבחירות

אתר כלכלה · 24 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
נתניהו מציע "כלכלה עוקפת" בקריפטו, בנק ישראל מנפץ את הרעיון: "זה לא מסלול של ממש"
ההצהרה של נתניהו על כלכלה עוקפת בקריפטו עוררה סערה במערכת הכלכלית הישראלית. (אילוסטרציה)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצית סערה כלכלית־פוליטית שלא שקטה כל הלילה, לאחר שבראיון טלוויזיוני אמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות כלכליות בינלאומיות, וכי ההתארגנות תיעשה בין היתר באמצעות "כלכלה עוקפת" שתישען על בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים. האמירה, שנתפסה בציבוריות הכלכלית כחריגה בעוצמתה, הובילה לתגובה נדירה ופומבית של בנק ישראל, אשר יצא נגד עמדת ראש הממשלה והבהיר כי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול אמיתי לעקיפת סנקציות. הוויכוח שנפתח, ימים ספורים לפני הקלפיות, נוגע בליבן של שאלות יסוד על יציבות המשק הישראלי, מעמדו במערכת הפיננסית העולמית והאמון של המשקיעים בישראל.

התגובה החריגה של בנק ישראל

בבנק המרכזי לא המתינו למחרת הפרסום, אלא השיבו תוך שעות בהודעה שנתפסת כנדירה בחריפותה. "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות", נמסר מבנק ישראל, והדגישו שם כי "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק". בבנק ציינו במפורש כי נושא זה מצוי בתחום אחריותו של הדרג המדיני וכי מן הראוי לפעול לקידומו – משפט שנקרא בציבוריות הכלכלית כקריאה עקיפה לראש הממשלה להימנע מהתלהבות מהתרחישים שהוא עצמו מעלה. התייחסות כה מהירה וישירה של הבנק המרכזי להצהרה של ראש ממשלה בתקופת בחירות נתפסת אצל משקיפים ותיקים כעדות לחשש העמוק של הדרג המקצועי מפני פגיעה באמון הבינלאומי במערכת הפיננסית הישראלית.

קריסה פיננסית, ייקור יבוא והתאדות חיסכון: התרחיש שהכלכלנים מציירים

בעוד נתניהו מציג את הבלוקצ'יין כרשת ביטחון טכנולוגית, כלכלנים בכירים מציירים תמונה מפוכחת הרבה יותר של התרחיש המאוים. פרשן הכלכלה של TheMarker איתן אבריאל כתב כי הסנקציות על רוסיה ממחישות איך בידוד פיננסי עלול להוביל לצניחת הבורסה והמטבע, לייקור היבוא ולפגיעה ישירה ברמת החיים, והגדיר את הצהרת ראש הממשלה כ"קשקוש מוחלט". לדבריו, גם אם יופעלו שימוש בקריפטו ו"כלכלה עוקפת", לא ניתן יהיה למנוע נטישת חברות זרות מהשוק הישראלי, קריסת היצוא והתאדות של שווי החסכונות של האזרחים. מעבר לפרשנויות, בכירים לשעבר במערכת הכלכלית הצטרפו למטח: מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב הזהיר כי "האבטלה תזנק מייד, ההשקעות ייעלמו ומעמד ההייטק הישראלי יקרוס", וכי ההצעה "מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן".

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש גם מי שמפרש את ההצהרה של נתניהו לא כתוכנית מדיניות אלא כתדרוך תודעתי מכוון, שנועד להכין את הציבור לתרחיש שעד כה נחשב קיצוני. לפי ניתוח זה, האמירה על כלכלה עוקפת אינה פתרון מוצע אלא סימון גבולות חדש של השיח הכלכלי הלאומי, והיא עשויה לחשוף פער גדל בין ראש הממשלה למערכות הכלכליות המקצועיות שצריכות לממש כל מדיניות.

מה בעצם בעייתי בעקיפת סנקציות בקריפטו

הטיעון המרכזי של המתנגדים מתבסס על מבנה המסחר הבינלאומי. סנקציות אמיתיות אינן מסתכמות בחסימת חשבונות בנקאיים, אלא נוגעות למסחר בסחורות פיזיות, בטכנולוגיה, בנפט, במטוסים ובשבבים – ומטבע דיגיטלי אינו יכול לרכוש מטוס קרב או מכונת MRI. נוסף על כך, עסקאות קריפטו בהיקפים של מאות מיליארדי דולר דורשות נזילות ושוקי עומק שקיימים רק במערכת הבנקאית המסורתית, ומכאן שניתוק ממנה דווקא יכביד על יכולת התשלום של המשק. בבנק ישראל הוסיפו את הנדבך הרגולטורי: מרבית הסקיילים הגדולים של הקריפטו מפוקחים במדינות המערב, כך שגם המסלול העוקף נתון בפועל לאותן סמכויות שהסנקציות מבקשות להפעיל. המודל האיראני או הצפון־קוריאני, אליו רמז נתניהו, מתאר למעשה כלכלות שקרסו לרמת חיים נמוכה דרמטית והסתמכו על עקיפה רק כרפד של חוסר ברירה – לא כתחליף למערכת סחר תקינה.

הבורסה והשקל מגיבים

השווקים, גם אם לא באופן חד־ערכי, שילבו את הסערה הפוליטית בתוך מסחר שהיה כבר עצבני. מדד ת"א 35 סיים את השבוע בנעילה שלילית של כאחוז, בליווי ירידות במניות הטכנולוגיה והביטחוניות, ובוול סטריט נרשמה סגירה אדומה כאשר דאו ג'ונס איבד יותר מאחוז – היום הגרוע שלו מזה חודשיים. שער הדולר מול השקל נע סביב 3.10 שקלים, רמה שמעידה על חוסר התפרצות אך גם על רגישות מתמדת לכל אמירה פוליטית שנשמעת כחורגת מהקונצנזוס הכלכלי. אנליסטים ציינו כי הפרשנים הבכירים במערכת הכלכלית הישראלית קוראים למעשה בקול רם "לא לעשות שום דבר שיאיץ את התרחיש", ושהערכתם היא שכל הצהרה מדינית על היערכות לסנקציות היא בעצמה צעד שמזיז את השוק לכיוון הלא נכון.

"שומט לסתות" – הרשת מגיבה

הדיון הציבורי התרחב מעבר לכתבי האבות של עיתונות הכלכלה אל זירת הרשתות, שם פרסום הראיון עורר גל תגובות אירוניות וחשדניות. TheMarker סיכם בכתבה שכותרתה "שומט לסתות. מעניין איך הבורסה תקבל את זה" את תגובות הגולשים, ובזירה הפוליטית נשמעו דברים חריפים בהרבה. פרופסור רוני זליכה תקף בראיון ל־i24NEWS ואמר כי "מה שהוא אמר זה אחד מההבלים הגדולים ביותר ששמעתי מימיי. כמו שהוא הפקיר את המחירים בסופר, הוא הולך להפקיר אותנו בהכנה לסנקציות". מעריב דיווח על חשש במערכת הפוליטית בעקבות מה שכונה "ריאיון הסנקציות", תוך הערכה שהאמירות עלולות להתדרדר לניתוק תקשורתי בין ראש הממשלה למערכות הכלכליות המקצועיות שלו. גם פרשנים בכלכליסט הדגישו כי ראש הממשלה "מחבל במנגנון ששמר עליו ועל יציבות המשק".

quiz האם ידעת ש…

הריבית בישראל נשארת על 3.25% לאחר שלוש הורדות רצופות של רבע נקודה, והתחזית של בנק ישראל מציינת כי האינפלציה צפויה לטפס ל־2.1% בשנה הבאה. במקביל, תחזית הצמיחה הועלתה ל־5.6% בשנה הנוכחית ול־7.5% בשנה הבאה, נתון חריג שמדגיש עד כמה הבנק חושש מפגיעה תדמיתית במקומה של ישראל בשווקים העולמיים.

בין דיווח פורום הקריפטו למציאות הרגולטורית

גם בשוק הקריפטו המקומי לא היססו לפרק את ההצהרה. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו הישראלי הבהיר ל־i24NEWS כי "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים", וכי הרעיון שניתן להעביר סחר חוץ של מדינה שלמה דרך בלוקצ'יין אינו מקבל אישור אפילו בענף עצמו. תומר שמאי מגלובס פרסם סקירה מקיפה תחת הכותרת "מאיראן ועד קוריאה הצפונית: הכלכלות שנשענות על שוק הקריפטו", ובה הראה שהמדינות שנאלצו לממש את המודל סבלו מתחת לקו העוני ומהגירה המונית, ושהקריפטו בהן שימש בעיקר רשת של הברחות, כיבוש שליטה ופערי שחיתות. בוואלה כסף נכתב כי במקום למנוע בידוד כלכלי, נתניהו למעשה "מכין את הציבור לאפשרות שנצטרך ללמוד לחיות איתו" – ניתוח שמזהה בהצהרה תפקיד תקשורתי־פוליטי של תדרוך ציבורי לתרחיש שעד כה נחשב קיצוני.

שבוע שבו פוליטיקה וכלכלה נפגשו בכותרות

הסערה התרחשה בשבוע שבו מדדי אמון הציבור, הסקרים והמשקיעים היו עדים לחיפזון מצטבר. ההצהרה הגיעה ימים אחדים אחרי שראש רשות המסים הזהיר מ"תקציב אכזרי" לקראת השנה הבאה, ובמקביל להכרזות על קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים האזרחיים לטובת רכש ביטחוני. בזירה הבינלאומית, ארגוני עובדי נמלים בכמאה נמלים באירופה הכריזו על יום שיבושים תחת הסיסמה "עובדי הנמלים לא עובדים בשביל המלחמה", מהלך שמגדיל את העלות האמיתית של שיבושי אספקה בים התיכון. בתוך המהומה הזו, ההצהרה על "כלכלה עוקפת" נתפסה אצל כלכלנים כניצנון של פתרון מהיר תודעתית, שאין מאחוריו מסמך מדיניות, תוכנית רגולטורית או היערכות מערכתית של כל משרד כלכלי בישראל.

המילה האחרונה עוד לא נאמרה

גורמים פוליטיים הזהירו כי התבטאות כמו של נתניהו, בפרק זמן כה רגיש לפני הבחירות, עלולה לשמש איראן ושותפותיה כראיה לשחיקה במעמד הבינלאומי של ישראל. במקביל, מבקרים פחות פוליטיים מציינים כי בנק ישראל עצמו פועל בשנים האחרונות לחקיקת מסגרת רגולטורית למטבעות דיגיטליים במטבע זר, ומכאן שהטכנולוגיה עצמה אינה מוקעת – אלא הרעיון להפוך אותה לתוכנית לאומית להתמודדות עם סנקציות. בכירים במערכת הכלכלית מציעים כי הוויכוח שנפתח תופס למעשה מקום שנועד לדיון אחר – על הסכנות הגלומות בהצהרות שאינן נשמעות בחדרי חרדין, אלא בערוצי תקשורת לאומיים שצופיהם בהם גם בטהרן, בלונדון ובוול סטריט. בינתיים, מה שנותר ברור הוא שהמערכת הכלכלית הישראלית, מבנק ישראל ועד הפרשנים הוותיקים, מסרבת לאמץ את הקווים שצייר ראש הממשלה, וכי המחיר של ההצהרה – גם אם לא תוביל לכדאיות מעשית – כבר נמדד בשוק.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

סנקציות כלכליות:
עיצומים כלכליים שמטילות מדינות או ארגונים בינלאומיים על מדינה כדי להגביל את מסחרה, גישתה למערכת הבנקאית העולמית ויכולת המימון שלה, לרוב בשל חוסר התאמה לנורמות בינלאומיות.
בלוקצ'יין:
טכנולוגיית רישום מבוזר של עסקאות בספר חשבונות דיגיטלי משותף, המהווה בסיס למטבעות דיגיטליים ומאפשרת העברת ערך ללא גורם מרכזי כמו בנק.
כלכלה עוקפת:
מסגרת פעילות כלכלית חלופית שנבנית בניסיון להתנהל בלי מערכת הסחר והבנקאות הבינלאומית המקובלת, כפי שמיושמת במדינות מבודדות כמו איראן וקוריאה הצפונית.
ריבית בנק ישראל:
הריבית שקובע בנק ישראל, המשמשת מדד מרכזי לעלות האשראי ולמדיניות המוניטרית במשק, וכרגע עומדת על 3.25% לאחר שלוש הורדות רצופות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לא. בנק ישראל מתנגד לרעיון של שימוש בקריפטו כתחליף למערכת הפיננסית הבינלאומית במצב של סנקציות, אך הוא עצמו פועל בשנים האחרונות על הסדרה רגולטורית של מטבעות דיגיטליים במטבע זר. ההתנגדות מופנית למודל כלכלה עוקפת ולא לטכנולוגיה עצמה.

  • כחריגה נדירה. הבנק המרכזי הגיב במהירות ובפומבי על הצהרה של ראש ממשלה בתקופת בחירות, מהלך שנתפס כעדות לחשש כבד של הדרג המקצועי מפני פגיעה באמון הבינלאומי בישראל כשוק אמין.

  • המודל האיראני משמש כפתרון של אין ברירה בלבד, לא כתחליף אמיתי למערכת סחר תקינה. הכלכלות הנשענות על קריפטו לעקיפת סנקציות סבלו מקריסת רמת חיים, הגירה המונית ושחיתות, ולא הצליחו לגשר על מסחר בסחורות פיזיות וטכנולוגיה.

  • מדד ת"א 35 סיים את השבוע בנעילה שלילית של כאחוז בליווי ירידות בטכנולוגיה ובביטחוניות. שער הדולר מול השקל נע סביב 3.10 שקלים, ובשווקים מתריעים שהצהרות מדיניות על היערכות לסנקציות מעצמן מזיזות את השוק לכיוון שלילי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!