חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

המאבק על תשומת הלב: כך נגנבת הבמה הפרסומית בין קמפיינים פוליטיים לענקיות המסחר

בין הקמפיינים הפוליטיים שמפספסים את הסושיאל ובין וולט שמגדילה הכנסות פרסום — שוק המדיה הישראלי עובר שינוי עמוק

אתר כלכלה · 25 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
המאבק על תשומת הלב: כך נגנבת הבמה הפרסומית בין קמפיינים פוליטיים לענקיות המסחר
שוק הפרסום הישראלי מתמודד עם שינויים דרמטיים בחלוקת תקציבי המדיה (אילוסטרציה)

שוק הפרסום הישראלי נמצא בימים אלה בעיצומו של מהלך כפול שמעצב מחדש את חלוקת התקציבים בין הפלטפורמות. מצד אחד, הזירה הפוליטית מדגימה באופן חד כיצד קמפיינים שנשענים על מדיה מסורתית מפסידים קרקע למתמודדים שהבינו את הכללים החדשים של הרשתות החברתיות; מצד שני, שחקניות מסחריות כמו וולט מגלות כי תשתית המשלוחים שלהן הפכה לערוץ פרסומי משמעותי שמייצר הכנסות הולכות וגדלות. שני המהלכים, הפוליטי והמסחרי, מצטלבים בנקודה אחת: תשומת הלב של הצרכן הישראלי הפכה למשאב הנדיר ביותר במשק, והקרב עליה מתנהל בזירות שונות לחלוטין מאלה שהיו מוכרות לפני כמה שנים בלבד.

הפער הדיגיטלי של המערכות הפוליטיות

כתבה שפורסמה בשבוע האחרון בכלכליסט מציגה ניתוח חד של הקמפיינים הפוליטיים המתנהלים כעת, ולפיו מפלגות בגוש השינוי פיספסו כמעט לחלוטין את הזירה החברתית, בעוד שיריביהן — ובראשם השר עידית סילמן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר — מצליחים לייצר חשיפה אורגנית עצומה ברשתות. הניתוח מצביע על כך שהמאבק על הבוחר הצעיר כבר אינו מתנהל על שלטי החוצות בצומת המרכזית או בפריים הפתיחה של מהדורת החדשות, אלא בסרטונים קצרים, בממים ובתוכן שנועד להתפשט מעצמו. מפלגות שממשיכות לחלק את תקציביהן לפי מתכונת של קמפיינים קודמים מגלות שהן משלמות על חשיפה שקהל יעד שלם כבר לא רואה.

האלגוריתם כשחקן פוליטי

ההשלכה הכלכלית של הפער הזה היא מרחיקת לכת. קמפיין שמצליח לייצר תוכן שהאלגוריתם מקדם מקבל, למעשה, תקציב מדיה בחינם ששווה מיליוני שקלים בשוק הפרסום הרגיל. לעומת זאת, קמפיין שנשען על רכישת זמן שידור ושלטי חוצות נדרש לשלם מלוא המחיר על כל חשיפה, ומקבל בתמורה קהל שמזדקן מתמיד. אנשי שוק מעריכים כי הפער בעלות האפקטיבית לכל חשיפה אפקטיבית בין שתי הגישות עומד על פקטורים שלמים, וכי הוא עתיד להשפיע ישירות גם על סקרים, על יכולת גיוס תרומות ועל משיכת מועמדים איכותיים לרשימות שמבינות את הזירה החדשה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההתלהבות מהזירה החברתית מסתתרת בעיה של מדידה: כמות החשיפות אינה מתורגמת בהכרח לשינוי עמדות או להצבעה בפועל. קמפיין דיגיטלי מרשים בנתוני המעורבות עלול להיות חסר השפעה על בוחר מבוגר שעדיין מקבל את מידעו מהטלוויזיה, והחלוקה הדמוגרפית מחייבת תקצוב דואלי ולא נטישה מוחלטת של המדיה המסורתית.

וולט מגדילה את הכנסות הפרסום — ומי עוד מרוויח

בזירה המסחרית מתרחש תהליך מקביל ומסקרן לא פחות. כפי שדווח באחרונה בכלי הכלכלה, חברת המשלוחים וולט מגדילה באופן משמעותי את הכנסותיה מפרסום, והיא אינה לבד: פלטפורמות משלוחים וקמעונאות דיגיטלית בעולם ובישראל מגלות כי הנתונים שהן אוספות על הרגלי הצריכה של המשתמשים מהווים נכס פרסומי יקר. מותגים משלמים עבור חשיפה ממוקדת ברגע שבו הצרכן כבר נמצא בתוך האפליקציה ובעמדת החלטה — מצב שמכונה בשוק מדיה קמעונאית, ושהפך בשנים האחרונות לאחד ערוצי הצמיחה המהירים ביותר בתעשיית הפרסום העולמית.

מה תרוויח מזה אאוטבריין

אחת השאלות שעולות מהמהלך נוגעת לשחקניות הקמעונאיות הגדולות בישראל, ובהן אאוטבריין, שנמצאות בשלב של בחינת הדרך למנף את נתוני הלקוחות שבידיהן ליצירת זרמי הכנסה פרסומיים משלהן. עבור רשתות הקמעונאות והמשלוחים מדובר בהזדמנות להפוך מרכז עלות — המערכות, האפליקציות והתשתיות הלוגיסטיות — למרכז רווח שליו. עבור המפרסמים הקטנים והבינוניים מדובר בפתח כניסה לזירה שהייתה עד כה שמורה למותגים עם תקציבי ענק, שכן הפניית תקציב לחשיפה ממוקדת בקרב לקוחות קיימים של פלטפורמת המשלוחים דורשת סכומים נמוכים בהרבה מקמפיין טלוויזיוני ממוצע.

תקציבים עוברים דירה: מה מודדים באמת

גם בשוק הפרסום המסורתי מתרחשות תזוזות שמעידות על חוסר שקט. לפי דיווח של גלובס, תקציב הפרסום של ישראכרט, המוערך בכ-25 מיליון שקל, עובר בימים אלה למשרד חדש, כשהמהלך נעשה מתוך רצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת. מהלכים מסוג זה, של העברת תקציבים גדולים בין משרדי פרסום, משקפים דרישה הולכת וגוברת של המפרסמים לשילוב בין יצירתיות לבין יכולות מדידה דיגיטליות מתקדמות. המשמעות עבור משרדי הפרסום הישנים ברורה: מי שלא יוכיח יכולת להציג תוצאות מדידות בזמן אמת עלול למצוא את עצמו מחוץ למשחק.

trending_up שינוי מגמה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

זכירות מול אהדה: הפער שמכתיב מחירים

נתוני מדד הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה מדגימים כי ההשקעה בפרסום אינה מבטיחה זכירות. לפי המדד האחרון, הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לחברת פרטנר, ואילו האהובה ביותר שייכת לבנק הפועלים — בעוד שמפרסמים אחרים, שהזרימו סכומים דומים, נשארו בשוליים. הפער הזה בין זכירות לאהדה הוא בדיוק המקום שבו נבחנת איכות היצירה, והוא גם ההסבר העיקרי לכך שתקציבים עוברים דירה: מפרסמים גדולים משווים בין התמורה שהם מקבלים בערוצים השונים, ואינם מוכנים עוד לשלם על חשיפה בלבד בלי לדעת מה היא עשתה למותג.

השחיקה של שלטי החוצות והעלות הנסתרת

תהליך נוסף שמעצב את השוק הוא היחלשות הדרגתית של ערוצי הפרסום המסורתיים. שלטי החוצות, שהיו במשך עשורים עמוד התווך של קמפיינים מסחריים ופוליטיים כאחד, מתמודדים עם תנועת כלי רכב שמתמלאת בנוסעים שמביטים במסכים, ועם קהל שמחליק במהירות על פני כל נוף פיזי. מנגד, יש לזכור כי לזירה הפיזית עדיין יתרון של היעדר אפשרות הדלגה — אף אחד לא יכול לדלג על שלט בכביש איילון. השאלה שעומדת על הפרק אינה אם הערוצים הישנים ייעלמו, אלא באיזה מינוף הם ישולבו בתיקי מדיה שמרכזם עבר בפועל לדיגיטל.

כשסוכני הבינה המלאכותית נכנסים לתמונה

בשורה התחתונה של התעשייה כבר מתחילים להיערך לגל הבא: סוכני בינה מלאכותית שיבצעו רכישות עבור המשתמשים ויסננו את המידע שמגיע אליהם. כפי שדווח בסקירות בינלאומיות שצוטטו בכלי הכלכלה הישראליים, חברות כבר מתחילות לעצב מוצרים ותכנים שנועדו למצוא חן בעיני אלגוריתמים ולא רק בעיני בני אדם — תופעה שמשנה מהיסוד את ההנחות שעליהן נבנתה תעשיית השיווק. עבור השוק הישראלי, שבו חברות הטכנולוגיה מהוות נתח משמעותי מתקציבי הפרסום, מדובר בהתפתחות שמחייבת חשיבה מחדש כבר עכשיו ולא בעתיד הרחוק.

מה זה אומר לצרכן ולמשק

עבור הצרכן הישראלי המהלכים האלה נושאים עימם השלכות מוחשיות. התמחות הפרסום ברגע ההחלטה מייצרת מחירים שנראים אישיים יותר, אך גם מעלה שאלות על פרטיות הנתונים שנאספים באפליקציות המשלוחים והקניות. בזירה הציבורית, פער הדיגיטל בין מפלגות עלול לתרגם את עצמו לפער של מנדטים — ובעצם לקבוע את הרכב הממשלה הבאה במקומות שבהם תקציבי פרסום וכישרון תוכן מדברים יותר חזק מאשר אידיאולוגיה. המשק בכללותו צופה בשינוי שבו תשומת הלב הופכת ממשאב פרסומי בלבד למשאב כלכלי־חברתי שמעצב את פני השוק, הפוליטיקה והצריכה גם יחד.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מדיה קמעונאית:
מודל עסקי שבו פלטפורמות קמעונאות ומשלוחים מוכרות למותגים חשיפה פרסומית ממוקדת בתוך הערוצים שלהן, באמצעות הנתונים שנאספו על הרגלי צריכת הלקוחות.
חשיפה אורגנית:
חשיפה שמקבל תוכן ברשתות החברתיות ללא תשלום, כאשר האלגוריתם מקדם אותו בעקבות מעורבות גבוהה של משתמשים.
זכירות מותג:
מידת היכולת של צרכנים להיזכר במותג או בקמפיין לאחר חשיפה, מדד מרכזי להערכת יעילות של פרסומות בשוק.
עלות אפקטיבית לחשיפה:
מדד המחשב את העלות בפועל של כל חשיפה אפקטיבית לקהל היעד, המאפשר השוואה בין ערוצי פרסום שונים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי ניתוחים שפורסמו, מפלגות רבות עדיין מתנהלות לפי תפיסה של שלטי חוצות וטלוויזיה, בעוד יריביהן מזרימים תקציבים לתוכן אורגני וממומן ברשתות החברתיות, שם נמצא בוחר צעיר שכמעט אינו נחשף למדיה המסורתית.

  • פלטפורמות משלוחים כמו וולט פיתחו בשנים האחרונות מודלים של מדיה קמעונאית, שבהם מותגים משלמים עבור חשיפה ממוקדת בתוך האפליקציה, ובכך הופכות את התשתית הלוגיסטית שלהן גם לערוץ פרסומי רווחי.

  • מדוד שמבוצע מדי שבוע ובוחן אילו פרסומות הצליחו להיחרת בזיכרון הצופים ואילו זכו לאהדה. הפער בין זכירות לאהדה הוא כלי ניתוח מרכזי עבור משרדי פרסום ומפרסמים.

  • לא בהכרח. נתוני הדירוגים השבועיים מראים כי חברות שמשקיעות סכומים דומים מקבלות תוצאות שונות מאוד, וכי יצירתיות והקשר רגשי משפיעים על זכירות יותר מהיקף התקציב עצמו.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!