חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5721 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,814.4000 -1.79% (-1,166.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3056 +0.78% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.59% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8808 +0.62% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1941 +0.60% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2790 +0.64% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7901 +0.61% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.49% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8145 +0.70% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

תוצאות הבחירות מטלטלות את כלכלת ישראל: הבורסה מחקה את אוקטובר, השקל נחלש ואוצר נערך לשיתוק של 12 מיליארד שקל

ליל הבחירות הותיר אחריו מפת גושים ללא הכרעה ברורה: מדדי המניות בתל אביב צוללים, הדולר מזנק מעל 3.12 שקלים, ובמשרד האוצר מעריכים כי השיתוק הפוליטי עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל

אתר כלכלה · 29 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
תוצאות הבחירות מטלטלות את כלכלת ישראל: הבורסה מחקה את אוקטובר, השקל נחלש ואוצר נערך לשיתוק של 12 מיליארד שקל
המסחר בבורסת תל אביב בבוקר שאחרי הבחירות: ירידות חדות שמחקו את כל תשואות החודש (אילוסטרציה)

בוקר שחור בשוק ההון: תשואות אוקטובר נמחקו ביום אחד

הבורסה בתל אביב נעלה את מסחר אתמול בירידות חדות שהותירו את קהילת ההשקעות בתדהמה: מדד ת"א 125 איבד 2.5% משוויו, מדד הבנייה קרס ב-9% – היום הגרוע שלו מזה שלוש שנים – ומדד הבנקים נפל ב-5%. הנתון המדאיג במיוחד, כפי שחשף גלובס, הוא שהירידות החדות בבורסה מחקו את כל תשואות חודש אוקטובר בבת אחת. מה שהחל כאופוריה בשוק ההון לאורך המערכת הבחירותית, כאשר המשקיעים הימרו על חילופי שלטון והפחתת סיכון, הפך בבוקר שאחרי הבחירות למחיקה מהירה של רווחים.

הבוקר נפתח בטון תנודתי יותר: המסחר עבר לעליות, כאשר מדד הבנקים מזנק ב-1.2% עד 1.55%, ומדד ת"א 35 מתקרב לאיזון עם עלייה קלה של כ-0.14%. עם זאת, כפי שהעריכו בוואלה כסף במהלך אתמול, השוק צפוי להישאר בשיפוד לפחות בשבוע הקרוב, כאשר חוסר ההכרעה הפוליטית והחשש משיתוק כלכלי מחזירים את הלחץ לבורסה. השוק, עוד לפני שהתמחר את התרחישים הפסימיים ביותר, נמצא במצב של המתנה טעונה להתפתחויות הקואליציוניות.

המהפך של המט"ח: הדולר מוחק ירידות ומזנק מעל 3.12 שקלים

שוק המט"ח היה הזירה שבה התרחש השינוי הדרמטי ביותר. ביום הבחירות עצמו, כאשר המדגמים הראשונים הצביעו על יתרון לגוש השינוי, הדולר צלל באופן חד והתקרב ל-3 שקלים. אלא שתוצאות האמת – שהראו כי גוש נתניהו מדשדש סביב 53 מנדטים, גוש השינוי עומד על 48 והמפלגות הערביות מגיעות ל-19 מנדטים – הפכו את התמונה בתוך לילה אחד. הדולר מחק את כל הירידות של יום הבחירות, זינק ל-3.09 שקלים בשיא, והבוקר נסחר מעל 3.12 שקלים עם נסיגה קלה נוספת של השקל.

התנודתיות החדה בשער הדולר משקפת את חוסר הוודאות הפוליטית שנותרה בעינה. קרן דנציגר, פרשנית כלכלית, העלתה בכלכליסט את השאלה המרכזית: הבחירות הסתיימו, אבל השקל ממשיך לחכות לממשלה. כל עוד לא ברור מי ירכיב קואליציה ומה יהיה הרכבה הכלכלי, השקל ימשיך לספוג פרמיית סיכון. גם במישור הרחב יותר, השאלה של המשך סבסוד מס הדלק בידי שר האוצר סמוטריץ' – המתערב אישית כדי למנוע עליית מחירים בכיכר – משקפת את הלחץ העולה על הצרכן הישראלי לאור התייקרות הנפט והדולר.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הירידות בבורסה משקפות תגובת יתר של משקיעים שהימרו מראש על מהפך שלטוני. השווקים התמחרו במשך ימים עלייה של גוש השינוי, וכשהתרחיש לא התממש, נרשמה סטירת לחי מהקלפיות. ייתכן שמדובר בתיקון תמחור ולא במשבר מבני, שכן המשק עצמו לא השתנה בפועל – רק הציפיות שהיו מוטות מראש.

אסא ששון: הסטירה בשוק המניות היא רק הקדימון למה שיקרה בשוק האג"ח

פרשן השוק ההון של דה-מרקר, אסא ששון, הזהיר הבוקר בעמודת "שיחת השוק" כי הסטירה שספג שוק המניות היא רק הקדימון למה שעשוי לקרות בשוק האג"ח הממשלתי. תוצאות הבחירות מחקו 2.5% ממדד ת"א 125, אבל תשואות האג"ח זינקו במקביל – תופעה שמעידה על מעבר מסלולים דרמטי בתיקי ההשקעות. משקיעים רבים שואלים את עצמם את השאלה שנשמעת גם ברחוב: אם אפשר לקבל תשואה של 7% באג"ח, למה לקחת סיכון במניות? תמורת התמהיל הזה, שהחלה כבר בליל הבחירות, עשויה להתגבר ככל שהפלונטר הפוליטי יימשך.

לא כל הסקטורים נפגעו באותה מידה. חגי עמית מדה-מרקר הבחין בניתוח תמוה לכאורה: המניות הביטחוניות לא לקחו קשה את תוצאות הבחירות, ולא במקרה. בניגוד לחברות נדל"ן ותשתיות, התלויות בוודאות תכנונית וממשלתית, חברות הביטחון מוטות יצוא ונסחרות בדואליות בחו"ל, כך שהרגישות שלהן למהפך פוליטי פנימי מוגבלת. לעומת זאת, מנהל השקעות בכיר שרואיין בגלובס לא היסס להכריז בתוקף: "הבורסה בת"א לא אטרקטיבית. הנדל"ן מת" – קביעה שמסכמת את מצב הרוח בקרב חלק ניכר מהגופים המוסדיים.

הזהרות מבריחת מוחות ובריחת הון

מירב ארלוזורוב מדה-מרקר מפרסמת הבוקר פרשנות חריפה תחת הכותרת "השלכות תוצאות הבחירות: בריחת מוחות, בריחת הון וסנקציות". הדיון הציבורי ביממה האחרונה נסוב גם סביב ההתבטאות השנויה במחלוקת של ראש הממשלה נתניהו על אפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל והצעתו להשתמש בבלוקצ'יין ובמטבעות דיגיטליים כדרך להתמודד איתן – התבטאות שעוררה תגובות נזעמות מהשמאל הכלכלי. פרופ' ירון זליכה הגדיר בריאיון ל-i24NEWS את הרעיון כ"אחד מההבלים הגדולים ביותר ששמעתי מימיי", ובנק ישראל הודיע במפורש כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". נתניהו עצמו נאלץ לרכך: "עניתי על שאלה היפותטית, לא אמרתי שזה מה שיקרה".

אוצר בכוננות: 12 מיליארד שקל ותקציב 2027 ללא אישור

בזירה התקציבית, התמונה מדאיגה לא פחות. כתבת כלכליסט חושפת כי השיתוק הפוליטי עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל, וכי אי-ההכרעה בבחירות צפויה להקפיא את פעילות הממשלה למשך חודשיים לפחות, לעכב רפורמות וחקיקה כלכלית ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים. במשרד האוצר כבר נערכים לתרחיש של תחילת 2027 ללא תקציב מאושר, עם הקפאת התקשרויות ופגיעה אפשרית בצמיחה. במקביל, מערכת הביטחון דורשת תוספות תקציביות בהיקף 25 מיליארד שקל – דרישה שכל ממשלה עתידית תצטרך להתמודד איתה, ושגורמים באוצר הזהירו מראש כי "תוספות תקציב אדירות למערכת הביטחון יבואו על חשבון האזרחים".

quiz האם ידעת ש…

ביום הבחירות עצמו הציבור הישראלי לא רק הצביע אלא גם בזבז: הוצאות האשראי הגיעו ל-1.752 מיליארד שקל, 30% יותר מאשר בבחירות הקודמות. ההימורים בשוק התחזיות פולימרקט על זהות ראש הממשלה הבאה חצו 74 מיליון דולר, ויום לפני הבחירות העניקו הסוחרים לאייזנקוט סיכוי של כ-65% לניצחון – הימור שהתפרק עם ספירת הקולות.

ראש רשות המיסים הזהיר בכנס לשכת יועצי המס כי הוצאות הביטחון הגואות עלולות לחייב גזירות נוספות בשנים הקרובות, ואף תמך בביטול שטר ה-200 שקל בטענה שהפסקת השימוש במזומן עשויה להגדיל את גביית המיסים. במציאות הפוליטית הנוכחית, שבה אף גוש לא זכה לרוב ברור, סדר היום הכלכלי הדחוף – מהתמודדות עם יוקר המחיה ועד תשתיות לאומיות בשווי 400 מיליארד שקל – נראה רחוק מיישום. אסף זגריזק מגלובס תיאר זאת היטב: 400 מיליארד שקל זו רק ההתחלה, וההכרעה של הממשלה הבאה תקבע את פני המשק לשנים הקרובות.

גוש השינוי, הבוחר הערבי ומחיר הפלונטר הפוליטי

מפת הגושים מציבה את הקמת ממשלת מיעוט ללא המפלגות הערביות כאפשרות שאינה מתממשת, לפי הניתוחים של דה-מרקר. מירב ארלוזורוב מנתחת כי גוש השינוי הפנה עורף לבוחר הערבי – וכרה את הבור של עצמו, בעוד סמי פרץ קובעת שגוש השינוי צריך להחליט אם הוא באמת רוצה שינוי, ואם לא – תם הטקס. הרשימה המשותפת הודיעה כי היא מוכנה לשיתוף פעולה פוליטי כדי להפיל את ממשלת נתניהו, אך חלוקת המנדטים וספירת המעטפות הכפולות – כ-600 אלף מעטפות שעשויות לשנות חלוקת מנדטים – מוסיפות רבדים של אי-ודאות שהשווקים מתקשים לתמחר.

ברקע כל זאת, עומדת שאלת הסיכון לסנקציות בין-לאומיות ולפגיעה בהשקעות זרות בישראל. הדיווחים על חשד לשוחד בחירות בידי גורם זר, ככל הנראה קטאר, שגרמו ליו"ר ועדת הבחירות סולברג לזיני לקרוא לראש השב"כ לפתוח בחקירה – "המידע מוצק", לדבריו – מוסיפים ממד נוסף של חוסר ודאות משפטי ומדיני. הליכוד הגדיר זאת כ"פיגוע בדמוקרטיה", ובין הגורמים הפוליטיים נשמעת דרישה לא לאפשר לחקירה להשפיע על מועד השבעת הכנסת. עבור המשקיעים הבין-לאומיים, כל אחד מהאלמנטים האלה מצטבר לתמונת סיכון מורכבת שלא ניתן להתעלם ממנה בתמחור נכסים ישראליים.

נדל"ן וצרכנות: מי ישלם את המחיר של חוסר הוודאות

בזירת הנדל"ן, המשבר מתעצם. מדד הבנייה בבורסה רשם את הירידה החדה ביותר מזה שלוש שנים, והפרשנים מדגישים כי "הנדל"ן נותר פגיע בשל התלות המובהקת בוודאות תכנונית וממשלתית". שוק הדיור נמצא כבר כעת בקיפאון עמוק: מחירי הדירות צנחו ב-0.6%, מכירת דירות יד שנייה באוגוסט ירדה ב-7%, וכמעט 86 אלף דירות חדשות ממתינות לקונים – כ-27 חודשי מלאי בקצב המכירות הנוכחי. עלייה חדה בירידות מניות הנדל"ן, שצנחו ביותר מ-13%, משקפת את הערכת השוק כי ממשלה משותקת לא תוכל לקדם ועדות תכנון, רפורמות קרקע או תוכניות דיור גדולות.

בזירה הצרכנית, המדף מדבר בעצמו: מחירי הקמח יתייקרו ב-14% החל מנובמבר, מחיר הביצים יעלה ב-2.1% – תוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה של 12 ביצים – וזאת לצד התייקרות הבנזין בכ-30 אגורות לליטר במוצ"ש, שאותה ניסה שר האוצר למנוע באמצעות המשך סבסוד מס הדלק. הישראלים הוציאו ביום הבחירות עצמו 1.752 מיליארד שקל באשראי – 30% יותר מבבחירות הקודמות – אך הסוגיה של יוקר המחיה כמעט ונעלמה מהקמפיינים הפוליטיים. כעת, כאשר הקלפיות נסגרו והמעטפות עוד נספרות, הקרב האמיתי של הישראלים – מול גל ההתייקרויות במדפים – רק מתחיל, וללא ממשלה מתפקדת בהישג יד, אין כרגע מי שיעצור אותו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • השווקים שתמחרו מראש חילופי שלטון והפחתת סיכון הופתעו מתוצאות האמת. ספירת הקולות הראתה יתרון מובהק לגוש נתניהו בניגוד למדגמי הטלוויזיה, מה שעורר חששות מחוסר הכרעה פוליטית, עיכוב רפורמות והידרדרות מצב האמון במשק. כתוצאה מכך מדד ת"א 125 איבד 2.5% ומדד הבנייה צנח ב-9%.

  • לפי כתבת כלכליסט, השיתוק הפוליטי עלול לעלות למשק עד 12 מיליארד שקל. אי-ההכרעה בבחירות צפויה להקפיא את פעילות הממשלה למשך חודשיים לפחות, לעכב רפורמות וחקיקה כלכלית ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים, ובאוצר נערכים לתחילת 2027 ללא תקציב מאושר.

  • שוק המט"ח מחק בתוך לילה אחד את כל הירידות של יום הבחירות. הדולר זינק ונסחר מעל 3.12 שקלים, לאחר שבמהלך יום הבחירות עצמו צנח ואף התקרב ל-3 שקלים, כשהמשקיעים הימרו על ניצחון גוש השינוי. עם פרסום תוצאות האמת התהפכה התמונה.

  • מדד הבנייה רשם את היום הגרוע שלו מזה שלוש שנים וקרס ב-9% בנעילת המסחר. מניות הנדל"ן צנחו ביותר מ-13%, בשל התלות המובהקת של הסקטור בוודאות תכנונית וממשלתית, שעומדת כעת בסימן שאלה לאור מפת הגושים הפוליטית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!