חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2527 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,955.7100 -1.62% (-1,055.45)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8724 +0.40% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.39% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.40% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8128 +0.49% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5605 +0.66% (0.00)

בין ביטול ההפרדה המבנית לתחזיות רווח עולות: שוק התקשורת הישראלי בשעת מבחן רגולטורית

בזק מעלה את תחזית הרווח הנקי ערב הכרעה על ביטול ההפרדה המבנית, גלעד ארדן משמש לוביסט החברה, וסלקום רושמת רווח רבעוני מהגבוהים בעשור — כך מתעצב מחדש שוק התקשורת

אתר כלכלה · 29 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בין ביטול ההפרדה המבנית לתחזיות רווח עולות: שוק התקשורת הישראלי בשעת מבחן רגולטורית
שוק התקשורת הישראלי בשעת מבחן: בין רגולציה משתנית לתחזיות רווח עולות (אילוסטרציה)

שוק התקשורת הישראלי נמצא בימים אלה בנקודת צומת שאין דומה לה מזה עשור: בזק ממתינה להכרעה על ביטול ההפרדה המבנית שהוטלה עליה בחוק, מעלה במקביל את תחזית הרווח הנקי שלה, ומפעילה מאחורי הקלעים לובינג אינטנסיבי בראשות שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן. במקביל, דוחות הרבעון של חברות הסלולר מציירים תמונה של שוק שמצא איזון חדש — שבו הרווחיות חוזרת, אך השאלה הציבורית על עתיד התחרות נשארת פתוחה.

בזק מעלה את תחזית הרווח ערב ההכרעה

חברת בזק עדכנה בימים האחרונים את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי שלה, וכעת היא מעריכה כי הוא יעמוד על 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל בסיכום השנה, לעומת תחזית קודמת של 1 עד 1.1 מיליארד שקל שפורסמה במרץ. תחזית ההשקעות של החברה נותרה ללא שינוי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל — נתון שמעיד על המשך ההשקעה הכבדה בתשתיות הסיבים והרשתות. חשוב לציין כי ההשפעות של ביטול ההפרדה המבנית אינן כלולות כלל בתחזית, כך שאם ההכרעה הרגולטורית תתקבל לטובת החברה, התמונה הפיננסית עשויה להשתפר משמעותית מעבר למספרים הנוכחיים.

העדכון בתחזית מגיע בתזמון לא מקרי. יו"ר בזק העריך בתחילת החודש כי הכרעה בנושא ההפרדה המבנית עשויה להתקבל בשבועות הקרובים, והמשקיעים בבורסה בתל אביב מתמחרים כבר עתה את הסיכוי שהמגבלה שהוטלה על הקבוצה תבוטל. ההפרדה המבנית, שנועדה לנתק בין פעילות התשתית של בזק לבין החברות בזק, yes ופלאפון, נתפסת בעיני החברה ככבל תפעולי שמייקר את הפעילות ומונע סינרגיות שהמתחרים שלה אינם נדרשים להם.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי התחזיות העולות והלובינג האינטנסיבי מסתתרת שאלה שאינה נענית בדוחות הכספיים: מי ישלם את המחיר אם התחרות בשוק תיחלש. גופי צרכנות וספקים קטנים מזהירים כי ביטול ההפרדה המבנית עשוי להחזיר את השוק לימי הריכוזיות, כששחקן ענק אחד שולט בתשתית, בתוכן ובסלולר בו זמנית.

ארדן במסדרונות הכוח: הלובינג שמעורר תהיות

שר לשעבר בשירות החברה שהוא רגל עבר

אחד האלמנטים הבולטים במהלך הוא כניסתו של גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, לתפקיד לוביסט מטעם בזק לקידום ביטול ההפרדה המבנית. החברה פועלת זה זמן רב באינטנסיביות מול משרד התקשורת לשם כך, וצירופו של ארדן — שהיה אחראי בעבר על הרגולציה בשוק שבו הוא מייצג כעת אינטרסים מסחריים — מעלה שאלות מהותיות על גבולות הפעולה של בכירי עבר בשוק הרגולטורי. מדובר בתופעה מוכרת בענף התקשורת הישראלי, אך הפעם היא מתרחשת בשיאו של מאבק שערכו מאות מיליארדי שקלים.

מנגד, בבזק ובסביבתה טוענים כי מדובר בהתנהלות לגיטימית לחלוטין, שכן הליכי שכנוע מול מקבלי ההחלטות הם חלק מכל שוק תחרותי, וכי ההפרדה המבנית הפכה מיושנת בסביבה שבה התחרות קיימת בכל מגזר — בסיבים, בסלולר ובטלוויזיה. הוויכוח הזה אינו תאורטי: ההכרעה צפויה להשפיע ישירות על מבנה השוק, על המחירים שהצרכן הישראלי ישלם ועל יכולתן של חברות קטנות לשרוד מול קבוצה מאוחדת וחזקה.

סלקום עם רבעון שיא, והשוק כולו מתאושש

בעוד בזק ממתינה להכרעה הרגולטורית, חברות הסלולר מדווחות על תוצאות שמעידות על שינוי עמוק בכלכלת הענף. סלקום סיימה את הרבעון השני עם רווח נקי של 92 מיליון שקל — זינוק של 44%, והרווח הרבעוני הגבוה ביותר שלה מאז 2015. ההכנסות עמדו על 1.06 מיליארד שקל, עלייה של 1.7%, וה-EBITDA המתואם הגיע ל-380 מיליון שקל, עלייה של 8.3%. מעניין שבמגזר הסלולר עצמו נרשמה ירידה בהכנסות משירותים, אך מספר המנויים וההכנסה הממוצעת למנוי — ה-ARPU — המשיכו להשתפר.

quiz האם ידעת ש…

הרווח הנקי שרשמה סלקום ברבעון השני, 92 מיליון שקל, הוא הגבוה ברבעון מאז 2015, מעל עשור שנים. הזינוק של 44% הושג על אף ירידה בהכנסות משירותים במגזר הסלולר, ומשקף את המעבר של חברות התקשורת ממלחמת מחירים למודל של התייעלות והכנסה ממוצעת גבוהה יותר למנוי.

גם פרטנר מציגה מגמה דומה: החברה רשמה עלייה של 2% בהכנסות ל-770 מיליון שקל וזינוק של 26% ברווח הנקי ל-72 מיליון שקל, ובמגזר הסלולר נוספו 16 אלף מנויים — השיא הגבוה ביותר מאז 2022, עלייה המיוחסת לשדרוג רשת הדור החמישי שהחברה השלימה. הנתון המטריד עבורה הוא במגזר הטלוויזיה, שבו מספר הלקוחות ירד מתחת ל-200 אלף, וממשיך לדשדש. השוק כולו, אם כך, עבר ממלחמת מחירים הרסנית למודל של התייעלות — והמחירים לצרכן מתחילים לשקף זאת.

מה קורה לצרכן במסגרת המהלכים האלה

השאלה הציבורית המרכזית היא כיצד שילוב של ביטול ההפרדה המבנית עם התאוששות הרווחיות ישפיע על כיסו של הצרכן הישראלי. בתקופה שבה משקי הבית מתמודדים עם יוקר מצטבר בכל הסקטורים, חבילות התקשורת — סלולר, אינטרנט וטלוויזיה — היוו בשנים הקרובות אפיק אחד שבו המחירים דווקא ירדו באופן משמעותי בעקבות הרפורמות של העשור הקודם. עתה, כאשר החברות מגייסות מחדש כוח רווחי והרגולטור נראה פתוח יותר לדרישות הענף, קיים חשש ממשי בקרב ארגוני צרכנות כי מחזור ההתייקרות יגיע גם לכאן.

מנגד, קיימת גם טענה הפוכה: לפיה התחרות בשוק אינה נמצאת בסיכון, שכן יש בו מספיק שחקנים — בזק, סלקום, פרטנר, וחברות הסיבים כמו IBC שאף גייסה רבע מיליארד שקל להרחבת הפריסה למרות התנגדות סלקום. לפי התפיסה הזו, דווקא איחוד בזק יאפשר לה להתמודד טוב יותר מול ענקיות הגלובליות ולהשקיע בתשתיות הדור הבא, מה שיביא בסופו של תהליך לשיפור בשירות ולירידה בתקלות — תועלת שהצרכן יחוש בה ישירות.

הרקע הרגולטורי הרחב: שוק בתוך סערה חקיקתית

הדיון על ההפרדה המבנית אינו מתרחש בחלל ריק. שוק התקשורת הישראלי שרוי בחודשים אחרונים בסערה רגולטורית מתמשכת, במסגרת רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שעוררה התנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי לממשלה, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות. ההצעה פוצלה ואושרה במליאת הכנסת להליכי חקיקה מזורזים, ובמקביל מתנהלים מאבקים סביב עתיד גלי צה"ל וחטיבת החדשות של תאגיד השידור. בסביבה כזו, כל הכרעה רגולטורית נבחנת לא רק על כשלעצמה אלא גם כחלק מתמונה רחבה של שינוי יחסי הכוחות בין השלטון, הרגולטור והשחקנים העסקיים.

עבור המשקיעים בשוק ההון, המשמעות היא שהמניות של חברות התקשורת — בזק, סלקום ופרטנר — מתמחרות כעת שני משתנים בו זמנית: שיפור אמיתי בתזרימים וברווחיות התפעולית, וחוסר ודאות רגולטורית שיכולה לשנות את מבנה השוק מקצה לקצה. עדכון תחזית הרווח של בזק, הזינוק ברווחי סלקום וגידול המנויים בפרטנר כולם מעידים על ענף שחזר לכושר רווחיות. אבל ההכרעה על ההפרדה המבנית, ברגע שתתקבל, עשויה להפוך את המנצחת הגדולה של הענף לשחקנית שכמעט בלתי ניתנת לתחרות — או, לחלופין, לפתוח עידן של השקעות תשתית חדשות שירוויחו גם הצרכנים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

הפרדה מבנית:
חיוב רגולטורי המחייב חברת תשתית להפריד בין פעילות התשתית שלה לבין חברות השירות הקשורות אליה, במטרה לשמור על תחרות הוגנת בשוק.
ARPU:
הכנסה ממוצעת למשתמש (Average Revenue Per User) — מדד מרכזי בענף התקשורת המודד את ההכנסה הממוצעת שחברה גובה מכל מנוי.
EBITDA מתואם:
מדד לרווחיות תפעולית המחשב את הרווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות, תוך התאמות חד-פעמיות, ומשמש להשוואה בין חברות.
לובינג:
פעילות שכנוע מסודרת של אינטרסים עסקיים מול מקבלי החלטות ורגולטורים, במטרה להשפיע על חקיקה והסדרים רגולטוריים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההפרדה המבנית היא חיוב חוקי המחייב את בזק להפריד בין פעילות התשתית שלה לבין החברות בזק, yes ופלאפון, במטרה למנוע הטבות צולבות ופגיעה בתחרות. ביטולה יאפשר לקבוצה לאחד מחדש את פעילותה ולשפר את יעילותה התפעולית והפיננסית.

  • בזק מעריכה כי הרווח הנקי ההשוואתי שלה בסיכום השנה יעמוד על 1.15-1.2 מיליארד שקל, לעומת תחזית קודמת של 1-1.1 מיליארד שקל שפורסמה במרץ. תחזית ההשקעות נותרה ללא שינוי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל.

  • גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, משמש כלוביסט מטעם בזק לקידום ביטול ההפרדה המבנית. מינויו עורר דיון ציבורי על מעורבותם של בכירי עבר בהליכים רגולטוריים שבהם היו מעורבים בעברם הציבורי.

  • תומכי המהלך טוענים כי איחוד הקבוצה יאפשר התייעלות שתבוא לידי ביטוי במחירים ובהשקעות בתשתיות. המתנגדים מזהירים כי חזרת הקבוצה לפעילות מאוחדת תחליש את התחרות בשוק ועלולה להוביל לעלייה במחירים לצרכן בטווח הבינוני.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!