החשבון של הבחירות: 300 מיליון שקל למפלגות, 11.5 מיליון לפורשים — ומערכת המימון מציגה את החשבון המלא
פיצולים טכניים בחמש רשימות יוסיפו עוד 24 מיליון שקל בקדנציה, 54 ח"כים פורשים יקבלו מענקי הסתגלות — והמפלגות שלא נכנסו לכנסת משאירות אחריהן חובות של מיליונים. התמונה הכלכלית המלאה של הבחירות

שבוע לאחר יום הבחירות, כשספירת המעטפות הכפולות הסתיימה ותמונת הגושים מתגבשת — 53 מנדטים לגוש נתניהו, 48 לגוש השינוי ו-19 למפלגות הערביות — מתגלה בהדרגה הממד הכלכלי של מה שהתרחש בשבוע שעבר. כלכליסט פרסם השבת את החשבון המלא של מערכת הבחירות, והמספרים הם כבדים: כ-300 מיליון שקל מימון ציבורי יגיעו למפלגות, 11.5 מיליון שקל יועברו כמענקי הסתגלות ל-54 חברי כנסת פורשים, ועשרות מיליוני שקלים נוספים ייזרמו למימון ההצבעה עצמה, לרבות עלויות אבטחת הקלפיות והפעלת ועדות הבחירות.
הנתון שעורר את הדיון הציבורי הער השבת ברשתות החברתיות ובתקשורת הכלכלית הוא ההשפעה הכספית של הפיצולים הטכניים. על פי הפרסום, חמישה פיצולים טכניים ברשימות יוסיפו כ-24 מיליון שקל בקדנציה למערכת המימון הציבורי, מעבר לכ-10 מיליון שקל נוספים שהוזרמו למימון הבחירות עצמן. מדובר בכסף שאינו מגיע לבחירות או למפלגות עצמן אלא משקף את העלות הכוללת של מבנה המערכת הפוליטית שנבחרה בידי המפלגות עצמן, לפני אפילו נעשה את הצעד הראשון בהרכבת ממשלה.
מערכת המימון הציבורי: 300 מיליון שקל ומה הם קונים
מימון הבחירות הציבורי בישראל נקבע בחוק לפי מודל פר־מנדט, כאשר כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה מקבלת סכום קבוע לכל מנדט שקיבלה בכנסת. עם 120 מנדטים ובסכום המעודכן, התוצאה המתמטית היא כ-300 מיליון שקל שיזרמו למפלגות במהלך הקדנציה החדשה. מדובר בכסף שמיועד לפעילות שוטפת של הסיעות, לשכר עובדים, למשרדים, לתעמולה בין־בחירותית ולפעילות מפלגתית בשטח, והוא נועד להפחית את התלות של המפלגות בתורמים פרטיים ובקבוצות אינטרס.
המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, לעומת זאת, לא יראו את הכסף הזה חוזר אליהן, אלא יישארו עם חובות של מיליוני שקלים ממערכת הבחירות שהן מחויבות בה לספקים, למשרדי ייעוץ פוליטי, לחברות פרסום ולספקי שירותים שונים. חלק מהמפלגות האלה, שהשקיעו בקמפיין סכומים המגיעים לעשרות מיליוני שקלים, נמצאות כעת במגענים מול נושים ומנסות לגייס כספים פרטיים כדי לכסות את החובות. התוצאה היא שילוב בלתי מתואם: מצד אחד מימון ציבורי שופע למי שנכנס, מצד שני חובות כבדים למי שנכשל, ללא מנגנון יעיל שמטפל בחובות האלה בצורה שקופה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מערכת מימון הבחירות הציבורי נועדה לשוויון הזדמנויות ולהפחתת התלות בתורמים פרטיים, אך המספרים המתפרסמים מעלים שאלה ציבורית לגיטימית: האם 300 מיליון שקל, בתוספת מענקי הסתגלות ועלויות פיצול טכני, הם שימוש נאות בכספי ציבור במשק שבו גירעון מתרחב והמשרד לביטחון פנים דורש קיצוצים? התשובה אינה חד־משמעית.
פיצולים טכניים: כלכלה של מספרים פוליטיים
הפיצול הטכני הוא מנגנון מוכר בפוליטיקה הישראלית, אך העלות הכספית שלו פחות מדוברת. כשרשימה מפוצלת באופן טכני לשתי רשימות שמתחייבות מראש להתאחד לאחר הבחירות, כל רשימה נהנית מהזכויות וההטבות הנלוות לה, לרבות מימון ציבורי נפרד, מענקי פרישה נוספים לחברי הכנסת שלה וזכויות נוספות במערכת הפרלמנטרית. החישוב שמפרסם כלכליסט מראה כי חמישה פיצולים כאלה במערכת הנוכחית מייצרים עלות נוספת של כ-24 מיליון שקל בקדנציה, סכום שאינו נובע מהכרעת הבוחר אלא מהנדסת רשימות פנימית של המפלגות עצמן.
בפולמוס הציבורי שהתפתח ביומיים האחרונים נשמעות שתי עמדות עיקריות. האחת רואה בפיצולים הטכניים ניצול לרעה של מערכת המימון, מנגנון שמאפשר למפלגות לחלק ביניהן כספי ציבור בצורה לא מידתית ולהעניק לבכירים זכויות פרישה נוספות על חשבון המשלם הציבורי. העמדה השנייה, המושמעת בקרב אנשי מערכת הפוליטיקה, היא שהפיצולים הטכניים נובעים מתקני חקיקה ומהתאמות שנעשו כדי לאפשר נציגות מגזרית ומגוונת יותר בכנסת, ושהעלות הכספית שלהם נמוכה ביחס לעלות הכוללת של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בכללותה. הדיון נכנס לליבת השיח הציבורי דווקא בשבוע שבו התברר כי המערכת הפוליטית עומדת בפני שיתוק אפשרי ופלונטר קואליציוני ממושך, מה שמעמת את העלות הכספית עם השאלה הפונקציונלית — האם הכסף הזה מקדם ייצוג או רק שרידות פוליטית.
מענקי ההסתגלות: 11.5 מיליון שקל ל-54 פורשים
עוד בטרם תושבע הכנסת ה-26, 54 חברי כנסת פורשים מהמערכת הפוליטית יקבלו מענקי הסתגלות בסך כולל של כ-11.5 מיליון שקל. מענק ההסתגלות הוא תשלום חד־פעמי שנקבע בחוק ונועד לרכך את מעבר חברי הכנסת מהפוליטיקה אל שוק העבודה האזרחי, בדומה למענקי פרישה המשולמים במערכת הביטחון ובשירות הציבורי. גובה המענק משתנה בהתאם לוותק של הפורש בכנסת ולמספר הקדנציות שבהן שירת, והוא מלווה לעתים בפטורים מסוימים ובהטבות נוספות בתחום הרכב, הביטוח והזכויות הפנסיוניות.
בשנים האחרונות התעורר דיון ציבורי ומקצועי סביב המענק, במיוחד בהקשר של חברי כנסת שפורשים לאחר קדנציה אחת בלבד ומקבלים סכומים משמעותיים מיד עם צאתם מהכנסת, לעתים בגיל שבו עדיין פעילים מקצועית ובכושר עבודה מלא. ההשוואה שנעשית בשיח הציבורי בין מענק ההסתגלות לבין שכר ממוצע במשק מעמידה את הנושא בפרספקטיבה מסוימת: סכום של 11.5 מיליון שקל המחולק בין 54 פורשים מתרגם לתשלום ממוצע של כ-213 אלף שקל לחבר כנסת פורש, סכום שעולה על שכר שנתי ממוצע במשק ומשולם בבת אחת, על רקע חובות של הגירעון הממשלתי שמתרחב ולחץ תקציבי על שירותים אזרחיים בסיסיים.
quiz האם ידעת ש…
במערכת הבחירות האחרונה נרשמו חמישה פיצולים טכניים ברשימות, שכל אחד מהם מנוצל כדי להכפיל את כמות המועמדים הריאליים בתוך אותו מנגנון פוליטי. התוצאה: עלות נוספת של כ-24 מיליון שקל לקדנציה, משאב שהיה יכול לכסות תוכניות חברתיות שנמחקו מסדר היום התקציבי בשנים האחרונות.
מה עומד על הפרק במערכת הבחירות הבאה
עוד לפני שהכנסת ה-26 מספיקה להתכנס לראשונה, כבר עולות הערכות בשוק הפוליטי ובקרב גורמי אקדמיה ומשפטנים כי ייתכן והמערכה הפוליטית הנוכחית לא תחזיק מעמד את מלוא הקדנציה. חברת הדירוג פיץ' פרסמה השבוע הערכה שלפיה התרחיש הסביר הוא שיתוק פוליטי ובחירות חוזרות באפריל, והאזהרה שנשמעת בכלי התקשורת הכלכליים היא כי מערכת בחירות נוספת תכפיל את העלויות שתוארו לעיל תוך פרק זמן קצר. משמעות הדבר היא כי הכספים שהוזרמו זה עתה למערכת הפוליטית עשויים להיות לא אלא הקדמה להוצאה נוספת, בתוספת עלויות קמפיין, סקרים, ייעוץ והתמודדויות פנימיות במפלגות.
ברקע הדיון הכלכלי על מימון הבחירות עומדת גם השאלה של שקיפות ושל חובות כספיים של מפלגות שלא נכנסו לכנסת. על פי הפרסום, מפלגות אלה משאירות אחריהן חובות של מיליוני שקלים, חלקן לא יכובדו לעולם וחלקן יוסדרו בהסדרי חוב עם הנושים. המצב מעלה שאלה מבנית: האם החוק הקיים, המטיל אחריות אישית על חברי מוסדות המפלגה בחובות כספיים, מיושם בפועל, או שמא המנגנון נותר על הנייר בעוד רשימות חדשות מוקמות מערכת בחירות אחר מערכת בחירות, צוברות חובות ונעלמות מהמרחב הציבורי מבלי שמי מהן ישלם את המחיר המלא.
הקשר כלכלי־פוליטי: מה המשמעות לשוק
למימון הבחירות יש גם השתקפות בשוק ההון ובכלכלה הרחבה. הבורסה לניירות ערך בתל אביב סיימה את השבוע בירידות חדות, כאשר מדד ת"א 35 איבד כ-2% ביום המסחר האחרון וכ-3.5% מאז הבחירות, והשקל נחלש מול הדולר. במקביל, פיץ' הדגישה כי הסיכון הפוליטי בישראל תואם את דירוג האשראי ואת התחזית השלילית הנוכחית, בהתייחסה לשיתוק הפוליטי האפשרי ולבחירות חוזרות. ההוצאה הציבורית על מימון הבחירות היא רק חלק מהתמונה: האתגר האמיתי, כפי שניסחו זאת כלכלנים בגלובס, הוא הפער התקציבי המיידי של כ-25 מיליארד שקל בין האוצר למערכת הביטחון, והצורך הצפוי לממן תוכניות התעצמות של צה"ל, שכל אחת מהן תדרוש הכרעות תקציביות כבדות ממיליארדי שקלים.
בנק ישראל הותיר בהחלטתו האחרונה את הריבית על 3.25%, לאחר שלוש הורדות רצופות, בין היתר בשל אי־הוודאות הפוליטית וההערכה כי עלות הפלונטר הקואליציוני עשויה להשפיע על התחזית הפיסקלית. גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי הוצאות הבחירות, מענקי ההסתגלות והעלות של פיצולים טכניים, על אף שהם מספרים גדולים בפני עצמם, הם זניחים יחסית מול העלות הכוללת של חוסר יציבות פוליטית — תקציבים שלא נחקקים, רפורמות שנתקעות, ומערכת רגולטורית שנמצאת במצב המתנה. דווקא על רקע הזה, הדיון הציבורי על 300 מיליון השקל של המפלגות נוגע בשאלה רחבה יותר: האם המערכת הפוליטית הישראלית מעניקה לציבור ערך של כסף עבור הסכומים העצומים שהוא משלם עבורה.
מה עומד על הפרק: רפורמה במימון הבחירות
בעקבות הפרסום, עולה שוב הדרישה לבחון מחדש את מודל המימון הציבורי. יוזמות שנערכו בעבר לצמצום פיצולים טכניים, לחייב ספים על מענקי הסתגלות ולהטיל אחריות אישית מוגברת על חברי מפלגות בחובות הקמפיין נתקלו בהתנגדות משולבת של כל הסיעות, מאחר שכל אחת מהן נהנית מהמנגנון הקיים בדרך זו או אחרת. כעת, עם כניסתה של הכנסת ה-26 ובמקרה של בחירות חוזרות אפשריות באפריל, ייתכן שהלחץ הציבורי על הנושא יגבר, במיוחד אם יוצגו נתונים נוספים על עלויות מערכת הבחירות הנוכחית, כולל עלויות אבטחת הקלפיות, הפעלת ועדות הבחירות והגנה על מערכות ההצבעה. עד להתקדמות כזו, נותרים המספרים המפורסמים — 300 מיליון שקל, 11.5 מיליון שקל, 24 מיליון שקל — כסמנים לשאלה שעדיין פתוחה בשיח הציבורי הישראלי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מימון בחירות ציבורי:
- תשלום המשולם מכספי המדינה למפלגות שעברו את אחוז החסימה, לפי מודל פר־מנדט, במטרה לצמצם את התלות בתורמים פרטיים ולשוות שוויון הזדמנויות בין הרשימות.
- מענק הסתגלות:
- תשלום חד־פעמי הניתן לחברי כנסת פורשים מהחיים הפוליטיים, בהתאם לוותק ולמספר הקדנציות, לשם ריכוך המעבר לשוק העבודה האזרחי.
- פיצול טכני:
- חלוקה מלאכותית של רשימה מפלגתית לשתי רשימות נפרדות לפני הבחירות, שמתאחדות לאחריהן, בדרך כלל לצורך מקסום הטבות כספיות וזכויות פרלמנטריות.
- אחוז החסימה:
- שיעור הקולות המינימלי הנדרש מכלל הקולות הכשרים כדי שמפלגה תוכל להיכנס לכנסת; בישראל עומד על 3.25%.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
על פי הפרסום בכלכליסט, סך מימון הבחירות הציבורי שיגיע למפלגות בעקבות הבחירות עומד על כ-300 מיליון שקל, בתוספת כ-10 מיליון שקל נוספים המוקצים למימון ההצבעה עצמה.
-
מענק ההסתגלות הוא תשלום חד-פעמי הניתן לחברי כנסת הפורשים מהחיים הפוליטיים לאחר סיום הקדנציה. במערכת הבחירות הנוכחית עומד החשבון על כ-11.5 מיליון שקל שיחולקו בין 54 חברי כנסת פורשים.
-
הפיצולים הטכניים מגדילים את מספר המועמדים הריאליים ברשימה, ובכך מזכים יותר חברי כנסת במענקי פרישה ובזכויות כספיות. על פי החשיפה, חמשת הפיצולים הטכניים יוסיפו כ-24 מיליון שקל בקדנציה.
-
מפלגות שלא נכנסו לכנסת לא מקבלות מימון ציבורי ומשאירות אחריהן חובות של מיליוני שקלים לספקים, למשרדי ייעוץ ולוועדות קמפיין. חלקן מגישות בקשות להקפאת הליכים או נכנסות להסדרי חוב עם נושיהן.