חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2541 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,585.3600 +0.15% (95.05)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2942 +0.10% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8698 +0.21% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1865 -0.02% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2730 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4144 +0.22% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

יום הבחירות כאירוע כלכלי: מיליארד שקל בכרטיסי אשראי, עשרות מיליונים בטלוויזיה ותעשיית הספאם הפוליטי

הישראלים בזבזו והערוצים השקיעו: יום הבחירות הפך למנוע כלכלי עוצמתי

אתר כלכלה · 31 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
יום הבחירות כאירוע כלכלי: מיליארד שקל בכרטיסי אשראי, עשרות מיליונים בטלוויזיה ותעשיית הספאם הפוליטי
חגיגת קניות ביום השבתון: הישראלים הוציאו 1.14 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי עד שעות אחר הצהריים (אילוסטרציה)

יום הבחירות לכנסת ה-26 הסתיים בלילה, אך הספירה הכלכלית שלו רק מתחילה. הנתונים שנחשפו ביממה האחרונה בכלי התקשורת הכלכליים מציירים תמונה מרשימה של אירוע צרכני ותקשורתי עוצמתי: הישראלים הוציאו עד השעה 17:00 כ-1.14 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי — זינוק של 41% לעומת יום הבחירות הקודם, כפי שדיווח כלכליסט. במקביל, ערוצי הטלוויזיה השקיעו בליל השידורים עשרות מיליוני שקלים, תעשיית הספאם הפוליטי הציפה את הקווים בזינוק של 691% בהודעות, ורשתות הקניונים דיווחו על תנועה של עד פי שלושה מיום רגיל. יום ההצבעה התגלה שוב כאחד המנועים הכלכליים החד־יומיים הגדולים במשק.

גיהוץ ובגדים: מיליארד שקל ביום אחד

השבתון המיוחד לרגל הבחירות הפך לחגיגת קניות של ממש. נתוני ישראכרט שצוטטו בגלובס הצביעו על זינוק של 37.5% בהוצאות באשראי בהשוואה ליום הבחירות של 2022, עם בליטה מיוחדת ברכישות בבתי מלון, במסעדות ובמרכזי הבילוי. מדד הפניקס גמא, הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל, הצביע על אוקטובר כחודש מתחיל בירידות — אך יום הבחירות עצמו שבר את המגמה. ענף האופנה רשם עלייה חדה ברכישות, ובקניונים הגדולים דיווחו על תנועת מבקרים שהגיעה עד פי שלושה מיום רגיל. מדובר בתופעה מוכרת בחקר הצרכנות: יום חופש בלתי צפוי, שלווה באווירה חגיגית ובחשיפה מוגברת למבצעים, מתרגם באופן כמעט אוטומטי לקפיצה בהוצאות.

המבצעים כמנוע צמיחה זמני לקמעונאות

הרשתות לא נשארו אדישות להזדמנות. מבצעי יום הבחירות רוכזו בשבועות האחרונים סביב שאלה שהעסיקה את הכתבת הכלכלית של גלובס: האם הם באמת יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר, חודש שנפתח בירידות על פי נתוני הפניקס גמא. בכלכליסט דווח ביממה האחרונה גם על תנועה עסקית בענף הקמעונאות המקוון והפיזי, כאשר יוחננוף מרחיבה את יבוא מותג קירקלנד של קוסטקו, וסופרגז פאוור נכנסת לשוק הקמעונאי ברכישת יבואנית המותגים ניין בעסקה שעשויה להגיע לכ-30 מיליון שקל. התזמון אינו מקרי: רשתות שמחפשות חשיפה ומומנטום נהנות מהרייטינג הצרכני החריג שיום כמו זה מייצר.

ליל הבחירות בטלוויזיה: השקעה עצומה, פרסום צנוע

בזירה התקשורתית, המספרים מספרים סיפור מורכב יותר. לפי חשיפה של גלובס, היקף הפרסום בליל הבחירות היה נמוך מהשקעת הערוצים, שהסתכמה בעשרות מיליוני שקלים במצטבר — אולפני ענק, פריסות שטח ושימוש בבינה מלאכותית לייצור חוויית צפייה אינטנסיבית ודרמטית. עם זאת, ערוץ קשת 12 רשם הכנסות מפרסום גבוהות משמעותית ביחס למתחרים, מה שמראה כי ההשקעה משתלמת — אך רק למוביל בשוק. השאלה העסקית שמעסיקה את התעשייה היא אם אירועים כאלה מצדיקים את עצמם בחשבון הרווח וההפסד, או שהם בגדר השקעת מותג ארוכת טווח בזמן שהצפייה נודדת לפלטפורמות דיגיטליות.

מדגמים מפוצלים ומשמעות עסקית לרייטינג

גם תוצאות הצפייה עצמן הפכו לעניין כלכלי. לפי דיווח נוסף של גלובס, נתוני הרייטינג אחרי ליל השידורים חשפו את הפער בין מנו גבע לשלמה פילבר במאבק על ליבו של הצופה — מאבק שמתורגם ישירות לתעריפי הפרסום של החודשים הקרובים. במקביל, מדגמי הבחירות עצמם הציגו פער של עשרה מנדטים בהערכת גוש נתניהו בין ערוץ 14 לבין כאן 11 וחדשות 13, פער שמעורר דיון ציבורי על המקורות המתודולוגיים. פער כזה אינו רק עיתונאי: הוא משפיע על אמון המפרסמים, על הקצאת תקציבי השיווק הפוליטי ועל עתיד המודל העסקי של תעשיית מחקרי השוק, שנמצאת כעת תחת ביקורת על כך שהיא שורפת כסף של מפרסמים גדולים כמו תנובה וסלקום בשאלות שאינן ניתנות למדידה אמינה.

תעשיית הספאם הפוליטי: 691% זינוק ביום אחד

אם הערוצים שילמו כדי שהבוחר יצפה בהם, מפלגות שילמו כדי שהבוחר יקבל אותן בטלפון. כלכליסט דיווח על זינוק של 691% בהודעות ספאם ביום הבחירות, וזיהה את המפלגות שהציפו את קווי הטלפון של הציבור. תחקיר שפורסם בגלובס בימים שקדמו לבחירות חשף את המנגנון שמאחורי התופעה: שיחות מוקלטות והודעות פוליטיות הן רק החלק הגלוי של תעשייה טכנולוגית שלמה, הכוללת מערכות חיוג אוטומטיות, מסדי נתונים של מספרי טלפון וספקי שירות המתמחים בתעמולה מקוונת. מדובר בשוק שלם שהתפתח סביב הבחירות — שוק שפועל בקצה החוקי של ההגנה על הפרטיות, ומעורר עמדות רגולטוריות שנמצאות כעת על סדר היום.

הרשתות החברתיות מהדקות אכיפה — והפוליטיקאים מתחרים בפיד

הזירה הדיגיטלית הייתה מרכזית לא פחות. לפי דיווח בגלובס, טיקטוק, מטא וגוגל הפעילו מנגנוני אכיפה מוגברים לקראת הבחירות, כולל הסרת חשבונות מתחזים וצוותים ייעודיים נגד דיפ פייק והתערבות זרה. במקביל, כתבת ניתוח של The Marker טענה כי בגוש השינוי פיספסו את הסושיאל והפסידו לבן גביר בזירה הדיגיטלית — הערכה שמעידה על כך שהקרב הפרסומי עבר למקום בו שלטי החוצות כבר לא רלוונטיים. כלכליסט אף ציין ביממה האחרונה כי הבחירות כבר לא מתנהלות על שלטי החוצות, תוך אזכור הפופ-אפים והמהלכים השיווקיים החדשניים של הקמפיין. המשמעות עבור תעשיית הפרסום ברורה: תקציבי התעמולה נודדים מפורמטים מסורתיים לתוכן ממומן, משפיענים ומיקרו-טרגטינג.

מהלכים עסקיים תחת מומנטום הבחירות

סביב האירוע הפוליטי התרחשו גם מהלכים עסקיים משמעותיים שזכו לחשיפה ביממה האחרונה. קבוצת KSP ריכזה סביבה סערה תקשורתית אחרי שדווח בכלכליסט כי שתלה פרסומת לעצמה אצל המתחרים — מהלך שיווקי שנוי במחלוקת המכונה גם "מתנה לגנבי התוכן". משפחת יפרח מכרה לקרן סקיי 50% מחברת ההסעדה לי-בר בכ-200 מיליון שקל, כשהמתווך המפתיע בעסקה היה הקומיקאי אלי יצפאן. בנוסף, הזכיינית של KFC בישראל פנתה להליך חדלות פירעון עם חובות של 50 מיליון שקל, מתוכם 37 מיליון לבעלים — סימן ללחץ הכלכלי המצטבר בענף המסעדנות המותגית. מהלכים אלה מתנהלים על רקע שוק פרסום וצריכה שנמצא בשיא תשומת הלב הציבורית.

ההשפעה על הצרכן ועל השוק

הצרכן הישראלי יצא מיום הבחירות עם עגלה מלאה יותר וקו טלפון רועש יותר. עבור המשק, הנתונים מצביעים על ביקוש צרכני חזק שמוכן להתפרץ בכל הזדמנות של יום פנוי, בעוד תעשיית הפרסום מצויה בתהליך ארוך של שינוי מבני. בג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה לשר התקשורת להסביר מדוע לא יבוטל חוק התקשורת, בשל טענות על הליך חקיקה לא תקין — פרשה שעשויה לעצב מחדש את שוק התקשורת המסחרית ואת כלכלת הפרסום הטלוויזיוני שסביבו סובבת חלק ניכר מהתעשייה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • על פי נתוני כלכליסט, הישראלים הוציאו 1.14 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי עד השעה 17:00 ביום הבחירות — זינוק של 41% לעומת יום הבחירות הקודם ב-2022. נתוני ישראכרט הצביעו על עלייה של 37.5% בהוצאות, עם בליטה מיוחדת במסעדות ובבתי הקינון.

  • לאו דווקא. לפי דיווח בגלובס, היקף הפרסום בליל הבחירות היה נמוך מהשקעת הערוצים, שהגיעה לעשרות מיליוני שקלים באולפנים, פריסות שטח וטכנולוגיה. עם זאת, קשת 12 רשמה הכנסות פרסום גבוהות משמעותית ביחס לערוצים המתחרים.

  • על פי כלכליסט, נרשם זינוק של 691% בהודעות ספאם ביום הבחירות. מאחורי השיחות המוקלטות וההודעות עומדת תעשייה טכנולוגית של מערכות חיוג אוטומטיות, המגייסות מפלגות כלקוחות בתשלום כחלק מתעמולת הבחירות.

  • כתבה בטייג שיווק של The Marker טענה כי בגוש השינוי פיספסו את הפעילות ברשתות החברתיות והפסידו לבן גביר בזירה הדיגיטלית — נתון המדגיש את המעבר של השדה הפרסומי הפוליטי משלטי חוצות לפיד ולתוכן ממומן ברשת.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!