חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2525 +0.15% (0.00)
יורו-שקל: 3.5643 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.6400 -0.46% (-299.24)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2990 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1881 +0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.09% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5619 +0.30% (0.00)

זינוק של 46% בלינות התיירים בירושלים – אך הפער מהתקופה שלפני הקורונה עדיין עצום

294 אלף לינות תיירים בעון השלישי לעומת 879 אלף בקיץ לפני הקורונה: הרשות לפיתוח ירושלים מפעילה הנחות ואירועי תרבות, אך החסם המרכזי נותר המחסור בטיסות, האזהרות מסע והביטולים התכופים

אתר כלכלה · לפני 7 ימים · schedule 5 דקות קריאה
זינוק של 46% בלינות התיירים בירושלים – אך הפער מהתקופה שלפני הקורונה עדיין עצום
ירושלים חוזרת לתודעה התיירותית: הלינות מזנקות אך הפער נותר עצום (אילוסטרציה)

זינוק מרשים באחוזים, אך תמונת המצב עדיין רחוקה מהנורמה

נתוני לינות התיירים בירושלים שפורסמו בימים האחרונים מציירים תמונה דו-ערכית עבור ענף התיירות בישראל. מצד אחד, בעון השלישי נרשמו בעיר 294 אלף לינות תיירים, זינוק של 46% ביחס לתקופה המקבילה – נתון שעשוי להתפרש כסימן ראשון להתעוררות בביקוש. מצד שני, ההשוואה לתקופת השיא שלפני הקורונה מלמדת על תהום שטרם נסגרה: בקיץ המקביל לפני מגפת הקורונה נרשמו בעיר 879 אלף לינות תיירים, כך שהפער עומד על ירידה של כ־67%. בפועל, מדובר בענף שפועל בשליש מהקיבולת הכלכלית שהייתה מוכרת לו בשנות השיא.

הפער בין הגידול באחוזים לבין המצב האמיתי של הענף הוא בדיוק הנקודה שמעסיקה כעת את גורמי הממשל, הרשויות והמלונאים. עלייה חדה יחסית לתקופת שפל עמוק אינה מתורגמת באופן אוטומטי לרווחיות: בתי המלון בירושלים ממלאים חדרים באמצעות הנחות משמעותיות, מה שמוריד את ההכנסה הממוצעת לחדר ומקשה על שיקום מאזני החובות שנצברו בשנות המלחמה והקורונה. גורמי הענף מדגישים כי מדובר בשיקום חלקי שנמצא עדיין בשלביו המוקדמים ביותר.

מה עוצר את התיירים: מחסור בטיסות, אזהרות מסע וביטולים מתמשכים

הרשות לפיתוח ירושלים, הגוף המוביל את מהלכי השיווק של העיר, מנסה להתמודד עם הירידה בביקושים באמצעות שורה של כלים פרומוטיביים – הנחות במלונות העיר ואירועי תרבות שנועדו למשוך קהל מקומי ובינלאומי. עם זאת, ברשות עצמה מודים כי הכלים האלה אינם מטפלים בשורש הבעיה. לדברי הממונה על התיירות בעיר, החסם המרכזי כיום הוא מחסור בטיסות סדירות לישראל, מחירים גבוהים, אזהרות מסע שמפרסמות מדינות זרות וביטולים תכופים של הזמנות על רקע המצב הביטחוני.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הזינוק באחוזים מסתתרת תמונה עגומה: כשהנקודה ההתחלתית נמוכה כל כך, עלייה של 46% אינה מעידה על התאוששות אמיתית אלא על תנועה בתוך תחתית עמוקה. בתי מלון בירושלים מסתמכים על הנחות מפלגות שמדלדלות את ההכנסה הממוצעת לחדר, כך שגם הגידול בלינות אינו מתורגם לרווחיות אמיתית בשורה התחתונה.

מחסור בטיסות הוא אחד החסמים המבניים הקשים ביותר. חברות תעופה זרות רבות צמצמו או השעו לחלוטין את קוויהן לנתב"ג במהלך המלחמה, וחלקן חוזרות בקצב איטי בשל חששות ביטוחיים ורגולטוריים. עבור תייר פוטנציאלי מארצות הברית או מאירופה, המשמעות היא מחירי כרטיסים מוגברים, מסלולי טיסה עם קונקשנים מסורבלים ותדירות מוגבלת – שלושה גורמים שמרתיעים גם נוסעים נחושים. כל זאת, כאשר מדינות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה מעדכנות מעת לעת אזהרות מסע שמייצרות אפקט מצטבר של רתיעה בשוק המטיילים.

השפעת האזהרות על שוק הצליינים והתיירות הנוצרית

אחד הפלחים הרגישים ביותר בתיירות לירושלים הוא התיירות הנוצרית, שבשנים תקינות היוותה עמוד תשתית של הביקוש בעיר. גורמים בענף דיווחו בחודשים האחרונים כי נדיר כיום לפגוש קבוצת צליינים מטיילת בארץ, כאשר קבוצות העלייה לרגל שמתוזמנות מראש מבוטלות לעיתים קרובות על רקע אזהרות מסע או חוסר רצון של חברות ביטוח לכסות נסיעות לישראל. התחזקות השקל הישראלי מול מטבעות החוץ, שמייקרת את הביקור בארץ עבור התייר הזר, מוסיפה שכבת לחץ נוספת על עלות החופשה הכוללת.

התמונה הארצית: תיירות יוצאת בשיא, תיירות נכנסת נאבקת על כל מבקר

הנתונים הירושלמיים משתלבים בתמונה ארצית מורכבת. מחד, מספר הישראלים שיוצאים מהארץ רושם שיאים – לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בחודשים האחרונים, נרשמו כ-1.4 מיליון יציאות מהארץ בחודש אוגוסט, מספר שעקף אף את הנתון של אוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות. מאיד, התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות: מספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה, וגם הזינוק של כ-29% בכניסת תיירים בחודש יולי – 111 אלף כניסות לעומת 85 אלף בתקופה המקבילה – מסתמן כהתאוששות חלקית בלבד, כאשר לאורך השנה נרשמה אף ירידה של 11% בכניסת תיירים.

quiz האם ידעת ש…

בקיץ שלפני הקורונה נרשמו בירושלים 879 אלף לינות תיירים בעון השלישי – כמעט פי שלושה מהנתון הנוכחי. המשמעות היא שכל שקל שהמשק מאבד בתיירות נכנסת מתפרש על פני שרשרת שלמה של ענפים: מלונאות, מסעדנות, תחבורה, מדריכים וחנויות מזכרות בעיר העתיקה.

התוצאה הכלכלית היא פער הולך וגדל בין שני צדדי הענף. חברות התעופה, סוכנויות הנסיעות והיעדים החוץ־ארציים – בהם תאילנד שמציעה פטור ויזה מקוצר, איטליה עם טיסות ישירות מוגברות מנתב"ג וקפריסין שרשמה זינוק של 39% בנוסעים ישראלים – נהנות מנתח מהגל היוצא. לעומתם, המלונאות הישראלית, ובפרט בירושלים ובכנרת, סופגת את הצד השלילי של המאזן. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הציג לאחרונה תמונה מפוצלת: מאזן לינות הישראלים בבתי המלון בארץ חיובי, אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי – כלומר, גם כאשר הסנטימנט הצרכני המקומי תומך בטיולי פנים, החלק הרווחי ביותר של הענף חסר.

השפעת הסנטימנט השלילי על ענף המלונאות

בענף המלונאות מתארים את המצב כתחושה של ריצה על מקום. בתי מלון בירושלים, שתלויים בתיירות הנכנסת במידה רבה יותר מאשר מלונות ביעדי נופש, נאלצים לגייס את הקהל הישראלי באמצעות חבילות מוזלות ואירועים, במקום ליהנות מהכתובת הטבעית שלהם – תיירים זרים שמוציאים בממוצע הרבה יותר ללילה. הכנסות משירותים משלימים, מטבחים ואירועים עסקיים, שהיוו בעבר מנוע רווח משמעותי, טרם שבו לרמות שלפני המלחמה בשל הצמצום בתיירות העסקית והכנסים הבינלאומיים.

הדרך קדימה: שיווק ממוקד ותוכנית בעלת יעדים מדידים

בשבועות האחרונים נשמעת בענף קריאה גוברת לתוכנית לאומית סדורה להשבת הביקוש לישראל. בכתבות שהתפרסמו בכלי התקשורת הכלכליים נטען כי למרות ההתאוששות ההדרגתית בתנועה בנתב"ג, מספר התיירים הנכנסים נותר נמוך, וכי השר הנכנס לתיק התיירות נדרש להציג תוכנית שיווק ממוקדת מול ארה"ב ואירופה – עם יעדים מדידים ושקיפות מלאה. חסרונה של תוכנית כזו, לדברי גורמי הענף, בולט במיוחד לנוכח המתחרים: מדינות כמו מצרים, יוון, גאורגיה ותאילנד משקיעות בשיווק אקטיבי ומציעות תנאי כניסה מוקלים, בזמן שישראל נתפסת בעולם עדיין כיעד בעייתי מבחינה ביטחונית.

ההיסטוריה האחרונה של הענף מלמדת כי ההתאוששות אפשרית ומהירה יחסית כאשר התנאים הביטחוניים מתייצבים וקווי התעופה שבים. זינוק של 40% במספר התיירים בתחילת השנה, שנקטע על ידי ההסלמה, הוכיח כי קיים ביקוש אצור שמחפש הזדמנות. אלא שההשקעות הפרטיות בענף – מלונות חדשים שנבנים בהשקעות ענק, פרויקטים בחמת גדר ובכנרת, והרחבת פעילות חברות תיירות מקומיות – מניחות שהביקוש ישוב במלואו. אם הממשלה לא תלווה את ההתאוששות בתוכנית סדורה, העלות עשויה להתפרש בנטישת עסקים קטנים ובירידה בתחרותיות של ישראל בשוק התיירות העולמי.

השפעה על שוק העבודה והריבית המקומית בענף

מעבר לנתוני הלינות, להאטה בתיירות הנכנסת יש השפעה ישירה על שוק העבודה בענף. אלפי עובדים בבתי מלון, במסעדות תיירותיות ובחברות הדרכה הוצאו במהלך התקופה לחל"ת, וחלקם עברו לענפים אחרים במשק. השבת התיירים דורשת גיוס מחדש של כוח אדם מיומן – בעיה שהענף התמודד עמה גם לפני המלחמה. גורמים בענף מצביעים על כך שכל חודש של תפוסה נמוכה מקשה על המעסיקים להחזיק בצוותים המקצועיים, וכי שיקום מלא של יכולת ההפעלה עשוי לקחת זמן רב יותר משיקום הביקוש עצמו.

<!– wp:calcala/dictionary {"title":"מילון מונחים כלכליים רלוונטיים", "icon":"menu_book", "selectedTerms":[{"title":"תיירות נכנסת","definition":"פעילות התיירות של מבקרים מחו"ל המגיעים לישראל, המהווה מקור הכנסות מט"ח למשק ומנוע תעסוקה בענפי המלונאות, המסעדנות והתחבורה."},{"title":"אזהרת מסע","definition":"אזהרה רשמית שמפרסמת מדינה לאזרחיה בגין סיכונים ביטחוניים או בריאותיים ביעד מסוים; אזהרות כאלה מובילות לצניחה בביקוש ולביטולי הזמנות."},{"title":"הכנסה ממוצעת לחדר (RevPAR)",

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בעון השלישי נרשמו בירושלים כ-294 אלף לינות תיירים, עלייה של 46% ביחס לתקופה המקבילה, אך זו עדיין ירידה של כ-67% לעומת 879 אלף הלינות שנרשמו בקיץ שלפני הקורונה.

  • לפי גורמי התיירות בירושלים, החסמים המרכזיים הם מחסור בטיסות סדירות לישראל, מחירים גבוהים, אזהרות מסע של מדינות זרות וביטולים תכופים של תיירים על רקע המצב הביטחוני.

  • הרשות מנסה לעודד ביקושים באמצעות הנחות בבתי המלון בעיר ואירועי תרבות, במטרה למשוך מבקרים מקומיים ותיירים גם בתקופות של ביקוש מוחלש.

  • כן. נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לישראל בחודש יולי, ובתקשורת העולמית דווח על חזרה הדרגתית של תיירים אמריקאים, אך מספר המבקרים עדיין נמוך משמעותית מהתקופה שלפני המלחמה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!