חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2539 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5646 -0.02% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,489.6800 -0.76% (-491.57)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2991 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8743 +0.32% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1902 +0.15% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2759 +0.22% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

ירושלים מתאוששת: זינוק של 46% בלינות התיירים, אך הפער מהקורונה עדיין עצום

העיר העתיקה חוזרת לנשום: הרשות לפיתוח ירושלים מפעילה מהלכי שיווק אגרסיביים, אך הענף ממשיך להיתקל בחסם מרכזי - מחסור בטיסות, אזהרות מסע וביטולים תכופים

אתר כלכלה · לפני 5 ימים · schedule 5 דקות קריאה
ירושלים מתאוששת: זינוק של 46% בלינות התיירים, אך הפער מהקורונה עדיין עצום
תיירים חוזרים לעיר העתיקה בירושלים: זינוק של 46% בלינות, אך הפער משיא הקורונה נותר עצום (אילוסטרציה)

בעוד שוק התיירות הישראלי ממשיך לנווט בין עליות למורדות, ירושלים מציגה את אחד מהנתונים המעודדים ביותר שנרשמו בענף בחודשים האחרונים: זינוק של 46% בלינות התיירים בעיר ברבעון השלישי של השנה. על פי הנתונים שפורסמו בכלכליסט, ברבעון נרשמו בעיר כ-294 אלף לינות תיירים, עלייה משמעותית לעומת התקופה המקבילה. עם זאת, מאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר – כזו שמציבה בפני הענף, לרשויות ולממשלה שאלות קשות על הדרך להשבת הביקוש לישראל.

הפער בין הנתון החיובי הנוכחי לבין שיאי העבר עצום: בקיץ שלפני הקורונה נרשמו בירושלים כ-879 אלף לינות תיירים, כך שהרבעון הנוכחי מייצג ירידה של כ-67% בהשוואה לתקופה שבה ענף התיירות פעל במיטבו. המשמעות הכלכלית של הפער הזה ניכרת בכל רחבי הענף – ממלונות שמתקשים לכסות עלויות תפעול, דרך מסעדות ועסקי חנות שבנויים על תנועת תיירים, ועד מדריכי טיולים ועובדי ענף שנאלצו לחפש מקורות פרנסה חלופיים.

המאמצים של הרשות לפיתוח ירושלים: הנחות ואירועי תרבות

הרשות לפיתוח ירושלים, הגוף הממשלתי-עירוני האחראי על קידום הכלכלה העירונית, לא נשארת אדישה מול המצב. הרשות מפעילה מהלכים לעידוד ביקושים הכוללים הנחות במלונות העיר והפעלת אירועי תרבות שנועדו למשוך מבקרים מקומיים וחו"ל. מדובר בגישה דו-ממדית: מחד, עידוד תיירות פנים שיכולה לספק למלונאות ולעסקים הכנסה מינימלית בתקופות שבהן התיירות הנכנסת נמוכה; מאידך, בניית תשתית אטרקטיבית שתשמש את העיר גם כאשר התיירות הבינלאומית תשוב למלוא עוצמתה.

עם זאת, הממונה על התיירות בעיר מציין כי החסם המרכזי כיום אינו במחירים או באטרקציות, אלא במשתנים שאינם בשליטת הרשות: מחסור בטיסות, מחירים גבוהים, אזהרות מסע שמוטלות על ידי מדינות זרות, וביטולים תכופים על רקע המצב הביטחוני. במילים אחרות, גם אם ירושלים תציע הנחות אטרקטיביות ואירועים מרשימים, היכולת לממש את הפוטנציאל תלויה בראש ובראשונה בשיקום רשת הטיסות הבינלאומית לישראל ובמצב הביטחוני.

התיירות הנכנסת בכלל הארץ: התאוששות חלקית בנתב"ג

הנתונים הירושלמיים אינם מתרחשים בחלל ריק. לפי נתוני הלמ"ס, בחודש יולי האחרון נרשמו כ-111 אלף כניסות מבקרים לישראל, עלייה של כ-29% לעומת כ-85 אלף כניסות בזמן המקביל בשנה שקדמה לה. זהו אחד מהנתונים החיוביים ביותר שנרשמו בענף מזה זמן רב, אך גם הוא רחוק מהרמות שנרשמו בתקופה שלפני המלחמה. לאורך השנה כולה נרשמה צניחה של 11% בכניסת תיירים לעומת השנה הקודמת, כך שהזינוק ברבעון השלישי מהווה עלייה מנקודת מוצא נמוכה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הזינוק המרשים של 46% מסתתרת שאלה קשה: מה נמדד. כאשר רבעון שלם מסתכם ב-294 אלף לינות בלבד, וכאשר הפער מהקיץ שלפני הקורונה עומד על 67%, מדובר בהתאוששות מנקודת מוצא נמוכה מאוד. בענף מזהירים כי נתון יחיד של רבעון אינו מצביע בהכרח על מגמה יציבה, במיוחד כאשר אזהרות המסע עדיין בתוקף והטיסות הבינלאומיות אינן סדירות.

במקביל, התיירות היוצאת מישראל ממשיכה לשבור שיאים. כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט האחרון – מספר שעקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ. תיירים אמריקאים החלו לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף, כך דיווחו כלי תקשורת עולמיים, אך הרחק עוד לפני שניתן יהיה לדבר על התאוששות מלאה. הפער הזה בין תיירות יוצאת זולגת ותיירות נכנסת חלשה מייצר אתגר כלכלי לאומי שנמדד במיליארדי שקלים בהכנסות ממט"ח וממסים.

ההשלכות הכלכליות על המלונאות והמשק

עבור ענף המלונאות בירושלים, הפער בין 294 אלף לינות ל-879 אלף לינות מתורגם ישירות להפסדים שנמדדים במאות מיליוני שקלים ברבעון. מלונות בעיר מתמודדים עם עלויות תפעול קבועות – שכר עובדים, אחזקה, מיסים וארנונה – מול הכנסות שאינן מכסות את העלויות. חלק מהמלונות מצמצמים את מספר העובדים, אחרים נסגרו באופן זמני או קבוע, והתחרות על הביקוש המצומצם מובילה לירידות מחירים שמדקדקות עוד יותר את הכדאיות הכלכלית של הפעלת המלון.

מנגד, הענף אינו חסין מפני התנודתיות. סגירת השמיים בתקופות של הסלמה ביטחונית עצרה כמעט לחלוטין את התיירות הנכנסת והפנים-ארצית בעבר, ושני שלישים מהמלונות בארץ נסגרו באותן תקופות, עם אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת. החוסר היציבות הזה מקשה על תכנון עסקי ארוך טווח, על גיוס השקעות ועל גיוס כוח אדם מקצועי – שלושה גורמים חיוניים להתאוששות אמיתית של ענף.

בין החלום למציאות: הקריאה לתוכנית שיווק ממוקדת

בענף התיירות מועלים קולות הקוראים להצגת תוכנית סדורה להשבת הביקוש לישראל. למרות ההתאוששות ההדרגתית בנתב"ג, מספר התיירים הנכנסים נותר נמוך, ובענף מבהירים כי נדרשת תוכנית שיווק ממוקדת מול ארה"ב ואירופה, עם יעדים מדידים ושקיפות מלאה. הקריאה מגיעה במיוחד מול שר התיירות הנכנס, אשר נדרש להציג תוכנית מובנית שתכוון את מאמצי השיווק של מדינת ישראל בשווקים המרכזיים.

הרעיון שמאחורי הקריאה פשוט: ישראל מחפשת מנועי צמיחה כלכליים, אך התיירות – שיכולה לספק מאות אלפי מקומות עבודה, למלא מט"ח ולהחיות את הפריפריה – נשכחת מהסדר היום הכלכלי. תייר נכנס אחד מייצר הכנסות לא רק למלון שבו הוא לן, אלא גם למסעדות, לתחבורה, לחנויות, לאתרי תיירות ולמדריכים. האפקט המכפיל של התיירות הנכנסת מהווה מנוע כלכלי משמעותי שמדינות רבות בעולם משקיעות בו מיליארדים בשיווק, בתשתיות ובהקלות רגולטוריות.

quiz האם ידעת ש…

הכלכלה הירושלמית נסמכת במידה רבה על ענף התיירות, אך מחסור בטיסות סדירות ואזהרות מסע של מדינות זרות מצמצמים באופן משמעותי את זרימת המבקרים לעיר. במקביל, נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמספר הישראלים היוצאים לחו"ל עקף כבר את רמות שלפני המלחמה – כך שהפער בין תיירות יוצאת לתיירות נכנסת הולך ומתרחב, והשפעתו על איזון המט"ח ועל המלונאות המקומית מורגשת בכל רבעון.

אתגר הטיסות: החוליה החלשה בשרשרת

מחסור בטיסות סדירות לישראל נתפס בענף כאחד מהחסמים המשמעותיים ביותר להתאוששות. חברות תעופה בינלאומיות רבות צמצמו או השעו את פעילותן לישראל, והיצע הטיסות המצומצם מייקר את הכרטיסים ומקשה על תכנון חופשות. במקביל, חברות ביטוח זרות מסרבות בחלק מהמקרים לבטח מבקרים לישראל, דבר שמרתיע תיירים פוטנציאליים עוד לפני שהם מתחילים לתכנן את הטיול. גם התחזקות השקל, שעשויה היתה לעודד תיירים לבוא, אינה מספיקה להתגבר על החסמים האלה.

בנקודה זו ניכרת התלות הרבה של ענף התיירות בגורמים חיצוניים: מדיניות חברות תעופה זרות, החלטות של ממשלות זרות בנוגע לאזהרות מסע, והמצב הביטחוני. הרשות לפיתוח ירושלים והענף כולו יכולים להשקיע בשיווק, בהנחות ובאירועים, אך את החסם המרכזי – מחסור בטיסות ואזהרות מסע – ניתן לפרוק רק באמצעות מהלכים מדיניים ודיפלומטיים שאינם בשליטת הענף.

הצצה לעתיד: מה נדרש כדי להחזיר את התיירות לשיא

כדי להחזיר את התיירות הנכנסת לישראל – ולירושלים בפרט – לרמות שלפני הקורונה, נדרשים מספר מהלכים מקבילים. בראש ובראשונה, שיקום רשת הטיסות הבינלאומית, תוך עבודה מול חברות תעופה זרות לעידוד חזרתן לשוק הישראלי. בנוסף, נדרשת תוכנית שיווק ממוקדת ומתמשכת בשווקי היעד המרכזיים – ארה"ב ואירופה – עם יעדים מדידים ושקיפות. כמו כן, יש צורך במאמצים דיפלומטיים להסרת אזהרות המסע שמוטלות על ידי מדינות זרות, וכן בפיתוח מוצרי תיירות חדשים שיכולים למשוך קהלים חדשים ולא רק להסתמך על הקהלים המסורתיים.

הרבעון השלישי מספק לענף נשימה קלה ותזכורת לכך שהביקוש לישראל כיעד תיירותי אינו נעלם – אך גם מציב אתגר שנמדד במאות אלפי לינות חסרות בכל רבעון, במיליארדי שקלים בהכנסות אבודות ובאלפי מקומות עבודה התלויים על בלימה. השאלה המרכזית כעת איננה האם הביקוש יחזור, אלא מתי ובאילו תנאים – ומי בממשלה ובענף ייקח אחריות על קידום המהלכים הנדרשים להשבת התיירות הנכנסת למלוא עוצמתה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ברבעון השלישי נרשמו בירושלים כ-294 אלף לינות תיירים, גידול של 46% לעומת התקופה המקבילה, אך עדיין ירידה של כ-67% בהשוואה לקיץ שלפני הקורונה, אז נרשמו כ-879 אלף לינות.

  • לפי הממונה על התיירות בעיר, החסמים המרכזיים הם מחסור בטיסות סדירות לישראל, מחירים גבוהים, אזהרות מסע של מדינות זרות וביטולים תכופים על רקע המצב הביטחוני.

  • הרשות מקדמת מהלכים לעידוד ביקושים באמצעות הנחות במלונות העיר והפעלת אירועי תרבות, במטרה למשוך תיירים ומבקרים מקומיים גם בתקופה שבה התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות מלאה.

  • על פי דיווחים בכלי תקשורת עולמיים, תיירים אמריקאים אכן החלו לחזור לישראל לאחר שנתיים קשות בענף, אך מספר המבקרים הכללי במדינה עדיין נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!