חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.3084 +1.04% (0.03)
יורו-שקל: 3.6198 +0.86% (0.03)
ת"א 125: 3,802.29 -1.15% (-44.33)
ת"א 35: 3,919.07 -1.16% (-45.85)
ביטקוין: 62,728.1300 +0.10% (63.77)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3392 +0.90% (0.04)
ין יפני-שקל: 0.0206 +1.03% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.9243 +1.18% (0.05)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.2077 +0.60% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.3103 +1.22% (0.03)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.8176 +1.36% (0.02)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4220 +1.34% (0.01)
זלוטי פולני-שקל: 0.8187 +0.69% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3202 +1.04% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5571 -0.11% (0.00)

ענק השבבים מוליך בכלכלה הישראלית: הכנסות אנבידיה בישראל חצו את קצב 84 מיליארד הדולר

פעילות תקשורת הנתונים של אנבידיה, שרובה מרוכזת בישראל, אחראית ליותר מ־18% מהכנסות הענקית — ומעצבת מחדש את נתוני הצמיחה של המשק

אתר כלכלה · לפני יום 1 · schedule 6 דקות קריאה
ענק השבבים מוליך בכלכלה הישראלית: הכנסות אנבידיה בישראל חצו את קצב 84 מיליארד הדולר
פעילות תקשורת הנתונים של אנבידיה, המרוכזת ברובה בישראל, הופכת למנוע מרכזי בכלכלת המשק (אילוסטרציה)

הכנסות שיא מהפעילות בישראל: רף של 84 מיליארד דולר נחצה

ענקית השבבים אנבידיה ממשיכה להיות הגורם הבולט ביותר בכלכלה הישראלית, ולא רק בשוק ההון. לפי פרסום של כלכליסט ודה-מרקר בימים האחרונים, קצב ההכנסות השנתי של פעילות תקשורת הנתונים של החברה — שרובה המוחלט ממוקם בישראל, בראש ובראשונה במרכז הפיתוח בעיר יקנעם — חצה את רף 84 מיליארד הדולר. עוד עולה מהנתונים כי פעילות זו אחראית ליותר מ-18% מהכנסותיה העולמיות של ענקית השבבים, נתון שהופך את ישראל לאחד מרכזי המשקל המרכזיים בעסקיה של החברה הגדולה בוול סטריט. הנתונים מגיעים זמן קצר אחרי שהחברה פרסמה דוח שנתי ראשון לאחר התפטרותו של המנכ"ל המיתולוגי ג'נסן הואנג, שניפצה את ציפיות השוק והציגה הכנסות של 115.8 מיליארד דולר ברבעון, לצד תחזית עלייה.

הריכוז של פעילות תקשורת הנתונים בישראל אינו מקרה. מרכז הפיתוח הישראלי, שנבנה סביב רכישותיה של אנבידיה בחברות מלנוקס וברייטספיד, אחראי על פיתוח מעבדי הרשת והניתוב שמצוידים את מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית בעולם. בזמן שהביקוש העולמי לתשתיות AI ממשיך לטפס, כל דולר הכנסות נוסף בתחום משתקף כמעט ישירות בישראל — בשכר, בגביית מסים ובתמ"ג הלאומי.

אפקט אנבידיה: הצמיחה של 8% שאולי לא באמת שייכת למשק

הדבר הבולט ביותר בנתוני הלמ"ס לרבעון השלישי הוא קצב הצמיחה החריג: התמ"ג זינק בקצב שנתי של 8%, שהוא גבוה באופן חריג גם לסטנדרטים של כלכלת ההייטק הישראלית. אלא שניתוחים שפורסמו בגלובס ובכלכליסט מצביעים על תמונה מורכבת יותר: אם מורידים מהנתון את השפעת הכנסות אנבידיה — כלומר את הפעילות הבינלאומית של החברה המוקלטת כיצוא בישראל — הצמיחה יורדת לכ-4% בלבד. כלומר, כמחצית מהקצב המדווח אינו משקף באמת התרחבות רחבה של פעילות המשק, אלא תוצאה של שחקן אחד שמנופף את הממוצע הלאומי.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ההסתמכות על שחקן יחיד מייצרת ריכוזיות מסוכנת: אירוע אקסוגני אחד — שינוי רגולטורי, טכנולוגי או פיננסי אצל אנבידיה — עלול למחוק בבת אחת את עיקר הצמיחה הנרשמת בנתוני התמ"ג, לטלטל את גביית המסים ולהוביל לתיקון חד וכואני בשער החליפין של השקל.

מה זה אומר לתמונת המשק הרחבה

לעובדה הסטטיסטית הזאת יש השלכות מעשיות. ראשית, קובעי מדיניות וכלכלנים בבנק ישראל נדרשים כעת לפרק את נתוני הצמיחה ולהפריד בין העליות הייחודיות של ענקית השבבים לבין הפעילות הכלכלית השוטפת של עסקים, משפחות וקבלנים. שנית, תחזיות הגירעון והתקציב נסמכות במידה גוברת על גביית מסים מהפעילות הזו: כלכלנים מעריכים כי גביית המסים מאנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה לעומת שנה קודמת, בסכום שיכול להגיע עד 15 מיליארד שקל — ביצוע שעולה על התחזיות של אגף התקציבים באוצר ומרווח את הפערים בתקציב המדינה.

לא המצב הביטחוני הפעם: מדוע השקל נחלש

במקביל לצמיחה המרשימה, השקל נמצא במגמת התחזקות של הדולר ונסחר בשיא של שנה סביב 3.25 שקלים לדולר. הניתוח שפורסם בכלכליסט מדגיש כי הפעם החולשה אינה נובעת מהמצב הביטחוני, שהיה הנחה המרכזית בגלים הקודמים, אלא מהפך בתזרימי הסחר הבינלאומיים: היבוא לישראל מזנק בקצב מהיר בהרבה מהייצוא, ומנפח את הגירעון המסחרי של המשק. מאחורי המגמה עומד בעיקר יבוא של מכונות וציוד — מדד שמעיד על גל השקעות במשק, אך בינתיים מגביר את הביקוש למט"ח ומכביד על שער השקל מול סל המטבעות.

מגמה זו יוצרת מוזרות שאינה פשוטה לפענח: משק שצומח בקצב של 8%, שמקבל זרימות הכנסות דולריות עצומות מאנבידיה, רואה במקביל את המטבע שלו נחלש. הסבר אפשרי נעוץ בעובדה שההכנסות הדולריות של חברות ההייטק נשמרות בחו"ל או מומרות בהדרגה, בזמן שהיבוא המוגבר יוצר ביקוש מיידי למטבע הזר. בשוק המט"ח, בו הביקוש וההיצע קובעים את השער, תוצאה היא לחץ כלפי מטה על השקל גם ללא כל גורם ביטחוני.

quiz האם ידעת ש…

לפי הערכות כלכלנים שפורסמו לאחרונה, גביית המסים מהפעילות הישראלית של אנבידיה צפויה להיות גדולה פי שלושה בהשוואה לשנה הקודמת, בסכום שעשוי להגיע עד ל-15 מיליארד שקל — כאשר היקף ההכנסות של החברה מהפעילות בישראל עולה בהרבה על תחזיות אגף התקציבים במשרד האוצר.

השפעות על הבורסה בת"א ועל שוק ההון המקומי

התלות הגוברת של הכלכלה הישראלית באנבידיה משתקפת גם בבורסה בת"א. במהלך המסחר בימים האחרונים נרשמה פתיחה ירוקה במדדי ת"א 35 ות"א 125, אך הרכב העליות מספר סיפור מרוכז: מניות אלביט טכנולוגיות זינקו וחזרו למקום השלישי בשווי השוק בת"א, כשההכנסות שלה ברבעון קפצו ב-17% ל-2.25 מיליארד דולר וצבר ההזמנות חצה את רף 33 מיליארד הדולר. מניות בנקים, לעומת זאת, נחלשו ומדד הבנקים ירד, לצד רווחי רבעון של בנק לאומי שהסתכמו בכ-3 מיליארד שקל. המשקיעים בשוק המקומי מתמודדים עם מציאות שבה מדדי המדדים מושפעים במידה רבה מהמשך הסיפור של ענקית השבבים בוול סטריט — ולא מהמשק המקומי בלבד.

גם בשוק המטבע והאג"ח נרשמות עדכונים: הדולר ממשיך להתחזק מול השקל, בעוד שברקע ממשיכה להישמע אזהרה מחששות בשוק האג"ח העולמי, שבו המצב מוגדר בפי כמה שחקני שוק כ"קשה יותר מבקורונה וממשבר 2008". בסביבה זו, השילוב של חולשת שקל מלאכותית וצמיחה תלויה בשחקן יחיד יוצר תמונה דינמית ומורכבת עבור השקעות פיננסיות.

האם משק ישראל באמת צומח כמו שהמספרים מספרים?

מעבר לנתונים, עולה שאלה מהותית לגבי המשמעות של כלכלה שנשענת בחלק ניכר מהצמיחה שלה על חברה אחת. לפי הניתוחים, תמ"ג שנתי שצומח ב-4% בניכוי אנבידיה הוא עדיין נתון שמעיד על צמיחה בריאה יחסית במונחים היסטוריים של משק ישראל, אך הוא אינו חד-פעמי ואינו בא מכל המגזרים. ענפים אחרים, בהם התעשייה המסורתית, הקמעונות והנדל"ן, מציגים פעילות שטוחה יותר. חוסר האיזון בין המגזרים מציב אתגר אמיתי לקובעי מדיניות שנדרשים להבין איזה חלק מהצמיחה הוא בר-קיימא ואיזה חלק עלול להתאדות בבת אחת אם הביקוש העולמי לשבבי AI יתייצב או ירד.

בשוק המקומי, ההשפעה מורגשת בשכר: לפי נתוני הלמ"ס והאוצר, השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד על כ-18,255 שקל בחודש, אך בחברות ההייטק הגדולות — ובראשן אנבידיה ישראל — השכר גבוה בהרבה משמעותית. פער זה מייצר לחץ נוסף על שוק העבודה הציבורי ומקשה על גיוס עובדים מוכשרים בתחומים הטכניים, מה שמשפיע בעקיפין על עלות השירותים הציבוריים ועל שוק הדיור באזורים שבהם מתרכזות חברות ההייטק.

מה מייצג הנתון של 84 מיליארד דולר לכלכלה הישראלית

בסופו של דבר, הנתון של 84 מיליארד דולר בקצב שנתי אינו רק מספר בדוח הכספי של חברה אמריקאית — הוא אינדיקטור לתלות שנוצרה בין כלכלת ישראל לבין מחזור ענקי בענף הבינה המלאכותית העולמי. כלכלנים בשנים האחרונות פיתחו מושג של "תלות מחזורית": כשהביקוש העולמי ל-AI גדל, הצמיחה בישראל מאיצה, המטבע מתחזק, גביית המסים עולה והבורסה מגיבה בעליות. כשהביקוש נחלש — ולא מן הנמנע שיהיה גל מיתון או רגולציה מקומית בארה"ב — ההשפעה ההפוכה צפויה להיות חדה במידה דומה. קובעי המדיניות בישראל, בבנק ישראל ובאוצר, מזהים כבר כיום את הסיכון ומפתחים כלים להפרדת השפעתו של שחקן אחד מנתוני המשק הרחב.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי פרסומים בכלי התקשורת הכלכליים, קצב ההכנסות השנתי של פעילות תקשורת הנתונים של אנבידיה, שרובה ממוקם בישראל, חצה את רף 84 מיליארד הדולר, והפעילות אחראית ליותר מ-18% מהכנסות החברה העולמית.

  • התמ"ג של ישראל צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 8%, אך לפי ניתוחים כלכליים, אם מורידים מהנתון את השפעת הכנסות אנבידיה, הצמיחה יורדת לכ-4% — כלומר ענק השבבים אחראי לחצי מהקצב.

  • בניגוד לתקופות קודמות, החולשה אינה נובעת מהמצב הביטחוני אלא מזינוק ביבוא לישראל בקצב מהיר בהרבה מהייצוא, בעיקר של מכונות וציוד. המגמה מנפחת את הגירעון המסחרי ומגבירה את הביקוש למט"ח, מה שמכביד על שער השקל.

  • כלכלנים מעריכים כי גביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה לעומת שנה קודמת, והסכום עשוי להגיע עד 15 מיליארד שקל, מעבר לתחזיות של אגף התקציבים באוצר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!