חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2746 +0.83% (0.03)
יורו-שקל: 3.5836 +0.51% (0.02)
ת"א 125: 3,846.62 -0.58% (-22.53)
ת"א 35: 3,964.92 -0.34% (-13.50)
ביטקוין: 63,086.8900 -0.96% (-608.60)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3124 +0.52% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0205 +1.04% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8890 +0.71% (0.03)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.2025 +0.71% (0.02)
דולר קנדי-שקל: 2.2877 +0.74% (0.02)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7995 +0.98% (0.02)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4175 +0.97% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8151 +0.42% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3178 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5582 -0.36% (0.00)

הכנסת מוחקת את חוקי המהפכה המשפטית בקריאה טרומית: מה עומד מאחורי המהלך ומה ההשלכות הכלכליות

המליאה ביטלה את חוק הוועדה לבחירת שופטים, את חוק היועץ המשפטי ואת חוק השידורים של קרעי — ושוק ההון מנתח את השפעת המהלך על המשק

אתר כלכלה · לפני 6 שעות · schedule 6 דקות קריאה

הכנסת מוחקת את חוקי המהפכה המשפטית: הקריאה הטרומית שמטלטלת את סדר היום הכלכלי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ביטולם של שלושה חוקי מרכז שעברו בכנסת הקודמת במסגרת הרפורמה המשפטית: החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, החוק להחלשת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, וכן חוק השידורים שיזם שר התקשורת שלמה קרעי. המהלך, שדווח בגלובס וזכה להדים רחבים בכלי התקשורת הכלכליים, מתואר על ידי חברי כנסת מהקואליציה כצעד של "ריפוי ותיקון", ואילו מולו נשמעות טענות כי מדובר במחיקה חד־צדדית של חקיקה שאושרה באופן פרלמנטרי מסודר. הקריאה הטרומית אינה סופית, אך היא מאותתת על שינוי כיוון משמעותי ביחסי הרשויות — ובשוק ההון יודעים להעריך מהלכים כאלה לא רק לפי התוכן המשפטי אלא לפי האות שהם שולחים למשקיעים בארץ ובחו"ל.

עבור המשק הישראלי, עצמאות המערכת המשפטית אינה שאלה ערכית בלבד. היא מהווה מרכיב מרכזי בהערכות סיכון המדינה של סוכנויות הדירוג, במדדי אמון של קרנות הון סיכון זרות, ובשיקולי גופים מוסדיים בינלאומיים המשקיעים באג"ח הממשלתי ובמניות ישראליות. בתקופת קידום הרפורמה המשפטית הקודמת נרשמו ירידות חדות בשער השקל ובשוק המניות, וזרימת ההשקעות הזרות הואטה. הביטול של החוקים בקריאה טרומית מתקבל אפוא בענפי הפיננסים וההייטק כתיקון של אות עצמו: חזרה למסלול מוסדי שמפחית את האלכסון המדיני־משפטי שנתפס בעיני משקיעים זרים כגורם סיכון.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מתנגדי הביטול טוענים כי הקואליציה משתמשת בעליונות פרלמנטרית כדי למחוק חקיקה שאושרה באופן דמוקרטי, וכי ייתכן שהדבר יוביל לגל חקיקה נגדי בעתיד. לטענתם, ביטול חקיקה בקריאה טרומית יוצר חוסר יציבות רגולטורית שאינו משרת את אף אחד מהצדדים, וכי יש צורך בהסכמה רחבה ולא בהכרעה חד־צדדית.

חוק הוועדה לבחירת שופטים: מה בוטל בפועל

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעבר בכנסת הקודמת, שינה את מאזן הכוחות בוועדה לטובת נציגי הפוליטיקה והפחית את משקלם של השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין בבחירת שופטים חדשים, ובהם שופטי בית המשפט העליון. עבור המערכת הכלכלית, הרכב הוועדה אינו עניין טכני: שופטי העליון מכריעים בתיקי הסדרים מוסדיים, עתירות רגולטוריות, תביעות ייצוגיות בהיקף מיליארדים ומחלוקות בתחום האנרגיה, התקשורת והבנקאות. שינוי ההרכב עורר אפוא חשש אצל תאגידים ומשקיעים כי כללי המשחק הרגולטוריים יהיו נתונים ללחץ פוליטי. ביטול החוק משיב, לפחות בשלב זה, את המצב הקודם לכתחילה.

במקביל, בוטל החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שנועד לפרק את סמכויות הייצוג המשפטי של הממשלה ולפצל אותן בין גורמים פוליטיים. החוק עורר התנגדות עזה בקרב מערכת המשפט וגורמים כלכליים, שכן היועץ המשפטי משמש גם כמעין גורם בקרה על סבירות פעולות הממשלה בנושאים בעלי השפעה כלכלית — ממכרזים ציבוריים ועד הסדרים רגולטוריים בענפי התשתית. פירוק הסמכויות היה עשוי, לטענת מבקריו, לפתוח פתח להתערבות פוליטית בהליכים משפטיים הנוגעים לגופים עסקיים. הביטול בקריאה הטרומית מייצב אפוא את מעמדו של היועץ המשפטי כפי שהתגבש לפני הרפורמה, ומוחק נקודת חיכוך מרכזית בין הרשות המבצעת לרשויות האחרות.

quiz האם ידעת ש…

קריאה טרומית היא למעשה השלב היחיד בחקיקה שבו אין צורך באישור ועדה מקצועית או בהכרעה מפורטת של ההצעה. מספר רב של חוקים במגזר העסקי, בהם חוקים בתחום הרגולציה הפיננסית, נדחו בקריאה טרומית במהלך עשור ולאחר מכן חזרו לסדר היום בניסוח אחר — ולכן שוק ההון נוטה לא להסתמך על קריאה טרומית בודדת כמדד לכיוון הסופי של החקיקה.

חוק השידורים של קרעי: פגיעה ישירה בשוק התקשורת המסחרי

חוק השידורים שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, אף הוא בוטל באותה קריאה טרומית. החוק נתפס בענף כניסיון לארגון מחדש של שוק השידורים באופן שיטיב עם גורמים פוליטיים, ומבקריו הצביעו על השפעה אפשרית על ערוצי השידור המסחריים, על מודל ההכנסות של חברות הפרסום ועל יציבות הרגולציה של רשות השידור. עבור תאגידי התקשורת והמפרסמים, ביטול החוק מסיר אי־ודאות רגולטורית משמעותית, שכן שינוי ארגוני בענף השידורים משפיע ישירות על תקציבי פרסום, על תחרות בין גופי שידור ועל שווי הרישיונות בענף. זהו אינו חוק "פוליטי" בלבד, אלא מהלך בעל השלכה כלכלית מוחשית על ענף שמחזור פעילותו בישראל נאמד במיליארדי שקלים בשנה.

מה שוק ההון רואה במהלך: איתות למשקיעים הזרים

המהלך מתרחש בתקופה שבה שוק ההון הישראלי מנסה להתאושש משנים סוערות, והדיווחים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים מעידים על חזרה הדרגתית של זרים לבורסה בתל אביב, גם אם בהיקפים מרוסנים. ביטול חוקי המהפכה המשפטית נתפס בקרב אנשי שוק ההון כאות חיובי להתייצבות מוסדית, אך יש המזהירים כי מדובר בתהליך שרירותי המתקיים בקריאה טרומית בלבד, וכי שוק ההון אינו יכול להתבסס על מהלך פרלמנטרי בודד. משקיעים מוסדיים זרים נוטים להעריך את המשק על פי שורת מדדים של עצמאות שיפוטית, ולכן ההשפעה של המהלך תיבחן בעיקר דרך התנהלות עקבית לאורך זמן, ולא דרך יום הצבעה אחד בכנסת.

הקרב המשפטי בעורף: תיקים כלכליים שממשיכים להתגלגל

במקביל לדיון הפרלמנטרי, מערכת המשפט ממשיכה לעסוק בתיקים בעלי השפעה כלכלית ישירה. בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי עיזבונו של איש העסקים יעקב וינרוט ישלם מאות מיליוני שקלים, וכי היורשים לא יישאו בתשלום באופן אישי — הכרעה בעלת השלכות על דיני ירושה ואחריות נושים במגזר העסקי. במקביל, נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר החוב החדש שהציעה חברת פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה בפסק דין בניו יורק לשלם 719 מיליון דולר למתחרתה סקילז — הליך שמשפיע על אמון משקיעים בחברות ישראליות הנסחרות בבורסות חוץ. בנוסף, נרשמת מגמה של בתי משפט לחייב תובעים בייצוגיות סרק בעמלות גבוהות, מהלך שצפוי להשפיע על ענף התביעות הייצוגיות ועל חברות המתמודדות עם עלויות סיכון משפטי מתמשכות.

מבחן האמון: מה צפוי בהמשך ההליך

הקריאה הטרומית היא רק הצעד הראשון בתהליך החקיקתי, ובשלב הבא יידרש אישור הצעות החוק בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, לאחר עבודת ועדות. חברות הכנסת שקידמו את הביטול מציינות כי מדובר בפתיחה של תהליך ריפוי מול קווי השבר שנוצרו בחברה ובמשק, אך המבחן האמיתי ייבחן ביכולתה של המערכת הפוליטית להחזיק מעמד לאורך המסלול החקיקתי המלא, מול גורמים בקואליציה שאינם ממהרים לוותר על ההישגים המשפטיים שהושגו בכנסת הקודמת. עבור המשק הכלכלי, המדד הרלוונטי אינו רטוריקה פרלמנטרית אלא עקביות רגולטורית, יציבות המערכת השיפוטית והיכולת של הגופים המוסדיים לפעול בסביבה שבה כללי המשחק ברורים ויציבים לאורך זמן. הדיון בימים הקרובים בוועדות הכנסת יהווה מדד נוסף לכיוון שאליו נוטה המשק — ולכן גם גורמים עסקיים ומשקיעים ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בעדינות רבה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

קריאה טרומית:
השלב הראשון בהליך החקיקה בכנסת, שבו מוצעת ההצעה לסדר היום ומאושרת או נדחית לפני דיון מפורט בוועדה.
דירוג אשראי מדינה:
הערכה של סוכנויות דירוג בינלאומיות ליכולתה של מדינה לעמוד בהתחייבויותיה הכלכליות, המושפעת גם מיציבות מוסדית ומשפטית.
תביעה ייצוגית:
הליך משפטי שבו תובע יחיד מייצג קבוצת אנשים בעלי עניין משותף, כאשר אישור התביעה עשוי להטיל עלויות משפטיות משמעותיות על חברות.
הסדר חוב:
הסדר משפטי שבו חברה בקשיים כלכליים מארגנת מחדש את חובותיה באישור בית המשפט, תוך שינוי תנאי הפירעון לנושים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • המליאה ביטלה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, את החוק להחלשת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, וכן את חוק השידורים שיזם שר התקשורת שלמה קרעי — שלושתם עברו בכנסת הקודמת במסגרת הרפורמה המשפטית.

  • החוקים נתפסו על ידי גופים כלכליים בינלאומיים כפגיעה בעצמאות המערכת המשפטית ובמהימנות המוסדות. ביטולם מאותת למשקיעים פוטנציאליים על התייצבות שלטונית, ועשוי להשפיע על הערכות הסיכון המדיני ועל זרימת ההשקעות הזרות למשק.

  • לא. קריאה טרומית היא שלב ראשוני בלבד בחקיקה, וההיסטוריה הפרלמנטרית הראתה שקריאות טרומיות שנדחו עשויות לשוב לסדר היום. עם זאת, המהלך משקף את הרכב הקואליציה הנוכחי ואת העדפתה להסדרה מגובשת על פני עימות מול המערכת המשפטית.

  • בין היתר, דיון בהסדר החוב של פאפאיה גיימינג לאחר פסק הדין בניו יורק מול סקילז, עמלות גבוהות בתביעות ייצוגיות, תביעת לשון הרע של חברת בן-חורין אלכסנדרוביץ נגד חנוך מילביצקי, ופסיקה הנוגעת למס שבח על רכב שנחנה בבית העובד.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!