המהפך בבעלות על רשת 13: המאבק הרגולטורי והכלכלי סביב מכירת הערוץ לפטריק דרהי

המהפך הבעלותי והבחירה בדרהי על פני הקבוצה המקומית

שוק התקשורת הישראלי חווה מהפך משמעותי לאחר שלן בלווטניק, מיליארדר ההייטק הבריטי-ישראלי ובעלי השליטה בערוץ רשת 13, הודיע כי בחר במועמדותו של איש העסקים פטריק דרהי לרכישת הערוץ. החלטה זו מסיימת את המירוץ המתוח שהתקיים בין קבוצת ההייטקיסטים הישראלית, בראשות אישים כמו נשיא וויקס דורון כהן, לבין הזרם המימון של דרהי, הבעלים של חברת אלטיס ובעל עניין בסלקום ובפרטנר בעבר. הבחירה בדרהי, שכבר נחשב לשחקן מרכזי ובעל השפעה רבה בשוק התקשורת והסלולר בישראל, מעלה שאלות כבדות משקל לגבי עתיד התחרות בענף. העסקה, שמוערכת במאות מיליוני שקלים, צפויה להביא לריכוזיות חסרת תקדים של כוח כלכלי ותקשורתי בידי גורם אחד, תוך אתגר ישיר לחוקי ההגבלים העסקיים ולרגולציה הקיימת המצויה תחת כבדות מדינית וציבורית.

הנסיגה של ההייטקיסטים והערכת השווי המחולקת

ההחלטה של בלווטניק לדחות את ההצעה המקומית ולהעדיף את דרהי נובעת ככל הנראה מהבדלים מהותיים בהערכת השווי של הערוץ ומחששות לגבי יכולת ההוצאה לפועל של העסקה. קבוצת ההייטקיסטים, שהציעה מחיר נמוך יותר אך טענה ליציבות ולחזון ציוני-כלכלי, נאלצה לסגת מהמירוץ לאחר שהתברר כי תנאי המימון והערבויות שדרש בלווטניק לא עמדו בדרישות הבעלים הנוכחיים. מקורות בקרב המשקיעים המקומיים הביעו אכזבה מן התוצאה, בטענה כי הערוץ הועבר לידיים של איל הון זר שמטרותיו העיקריות הן רווח כלכלי ולא בהכרח איכות התוכן או ערכי הדמוקרטיה המקומית. עם זאת, מנגנוני השוק הפעילו לחץ עצום על בלווטניק למכור את ההחזקותיו בישראל, והצעתו של דרהי סיפקה יציאה מכובדת ורווחית מהסכסוך המתמשך סביב ניהול הערוץ והפסדיו התפעוליים, אף על פי שבעבר עסקאות דומות של דרהי בעולם נגמרו לעיתים בהסדרי חוב מורכבים ובקשיי נזילות.

מכשולים רגולטוריים בדרך לאישור העסקה

במרכז הבמה הציבורית עומדת כעת רשות התחרות, שתהיה עליה להכריע בשאלה האם לאשר את מיזוג הכוחות בין ערוץ רשת 13 לבין האימפריה התקשורתית של דרהי, שכוללת מניות בסלקום והחזקות בעבר בפרטנר וב-HOT. החשש המרכזי העולה מהעסקה הוא יצירתה של מונופולין פרטי שישלוט על ערוצי הטלוויזיה המסחריים ועל תשתיות התקשורת, דבר שעלול לפגוע קשות בתחרות, להעלות מחירים עבור הצרכן ולפגוע בגיוון התכנים המוצעים לציבור. חוקי ההגבלים העסקיים בישראל אמורים למנוע מצב שבו יד אחת אוחזת בכל הקלפים, והעובדה שדרהי כבר מחזיק בנתח שליטה בסלקום מציבה אתגר ישיר לעקרון ההפרדה המבנית בין תשתית לתוכן. יועצים משפטיים וכלכלנים מתארים את המהלך כ"הליכה על סכין רפאים", שכן כל אישור לעסקה יצטרך ללוות בתנאים מגבילים קשים ובפיקוח הדוק של המדינה, כדי להבטיח שהשוק לא יקראס תחת משקל הריכוזיות. בשורה התחתונה, העסקה עדיין לא הוגשה באופן רשמי לבדיקת רשות התחרות, אך ההכרזה עליה כבר מחוללת סערה פוליטית וציבורית.

הצורך בפטורים ובתיקוני חקיקה ייעודיים

כדי שאישור העסקה יהיה אפשרי כלל, סביר להניח שדרהי יצטרך להיעזר במנגנונים חקיקתיים ייעודיים שיאפשרו לו לעקוף את החסמים הרגולטוריים הקיימים. בשנים האחרונות ראינו מגמה של בעלי הון המבקשים פטורים מחוק ההגבלים העסקיים בטענה של שיקולים ייחודיים או צורך לאומי, ומקרה דרהי עשוי להצטרף לרשימה זו. הצעת חוק השידורים החדשה של שר התקשורת שלמה קרעי נתפסת על ידי רבים בשוק כ"מטאדטה" או כתשתית המיועדת בדיוק למטרות כאלה – להלבין עסקאות ריכוזיות ולהקל על מעבר זכויות בין בעלי שליטה ללא הפרעת הרגולטור. מתנגדי העסקה מזהירים כי מתן פטור לדרהי יהיה צעד מסוכן שיפתח את הפתח למונופולים פרטיים שישתלטו על השיח התקשורתי והתרבותי בישראל. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי שוק התקשורת המקומי קטן מדי מכדי לקיים תחרות אמיתית בין ערוצים רבים, וריכוז הבעלות עשוי להביא ליציבות כלכלית ולהשקעות בתוכן איכותי שאינן מתאפשרות כיום עקב ריבוי הגופים המתחרים על נתחי שוק מצומצמים.

הקשר הפוליטי ורפורמת השידורים של שר התקשורת

אי אפשר להתנתק מההקשר הפוליטי הרחב המלווה את העסקה הפוטנציאלית, במיוחד בשל העובדה שהיא מתרחשת בצל רפורמת השידורים הנרחבת שמקדם שר התקשורת, שלמה קרעי. הרפורמה, שזכתה לכינוי "חוק דרהי" בחוגים מסוימים בשל התאמתה לאינטרסים של בעלי הון, נועדה לשנות את פני המפה התקשורתית על ידי פירוק מערכת החדשות של תאגיד השידור הישראלי ("כאן"), סגירת גלי צה"ל והעברת תקציבי פרסום ממשלתיים לערוצים מסחריים קטנים יותר. מבקרים טוענים כי הרפורמה מנסה להחליש את התקשורת הממוסדת והביקורתית, וליצור תלות של הערוצים המסחריים בממשלה, דבר שיעניק לדרהי כוח רב יותר בתמורה לתמיכה בקו הפוליטי של הימין. היועץ המשפטי לממשלה כבר הביע דעתו נגד סעיפים מסוימים בחוק השידורים, ותיאר אותם כ"קיצוניים וחריגים", אך נראה כי המהלך המחוקק ממשיך בכל זאת, בתמיכת רוב קואליציוני איתן. היכולת של דרהי להשפיע על עיצוב החקיקה מעלה חשש כבד לפגיעה בעצמאות התקשורת ובאיזון הדמוקרטי, מאחר ששילוב של כוח כלכלי ושיקולים פוליטיים עלול להפוך את הערוצים לכלי תעמולה של השלטון במקום לשמש כזרוע ביקורתית.

השלכות על שוק הפרסום והתוכן המסחרי

מבחינה כלכלית טהורה, רכישת רשת 13 על ידי דרהי צפויה להביא לשינויים מהותיים בשוק הפרסום בישראל. בעלות משותפת על שניים משלושת הערוצים המסחריים הגדולים (בהנחה שקשת 12 נותרת עצמאית) תעניק לדרהי כוח מיקוח עצום מול המפרסמים והמשרדים, דבר שעלול להוביל לעלייה במחירי פרקי הפרסום ולצמצום המגוון האפשרי למפרסמים קטנים ובינוניים. יתר על כן, ריכוז הבעלות עלול להוביל להקצאת משאבים לא אופטימלית, כאשר תקציבים יועברו בין ערוצים כדי לחזק עמדות שליטה ולמקסם רווחים, על חשבון האיכות והחדשנות בתוכן. בתעשיית הטלוויזיה המקומית, שכבר נאבקת מול הפלטפורמות הדיגיטליות והסטרימינג, הפיכתה של הטלוויזיה המסחרית למונופול פרטי עלולה להאיץ את הידלדלות התוכן המקומי המקורי ואת הסתמכות הערוצים על פורמטים זולים ומיובאים. משקיעים בשוק ההון הביעו דאגה מההשלכות ארוכות הטווח על התחרות, וציינו כי בעוד שבטווח הקצר דרהי עשוי להפיק רווחים מהירים מניצול לחץ השוק, בטווח הארוך פגיעה בתחרות עלולה להוביל לשחיקה בנאמנות הצופים ולירידה בהכנסות הפרסום הכוללת של הענף.

תגובת הציבור וארגוני התקשורת

ההודעה על המהלך למכירת הערוץ לדרהי לא פסחה על ארגוני העיתונאים והתקשורת, שהגיבו בחריפות ובזעם על הפוטנציאל לפגיעה בחופש העירוני. מועצת העיתונות וארגון העיתונאים בישראל פרסמו הודעות חריפות שבהן תקפו את המהלך כניסיון לרכז את השליטה בתודעה הציבורית בידי אילי הון. בכנסי חירום שהתקיימו בשבועות האחרונים נשמעו קריאות לרשות התחרות להתנגד בתוקף לעסקה ולמנוע את היווצרותו של מונופול תקשורתי. אישים בולטים בתעשייה, בהם מנכ"ליות לשעבר של ערוצים ועורכי חדשות, הזהירו כי שליטה של דרהי ברשת 13 בנוסף להחזקותיו האחרות תוביל לכפייה של קו מערכתי תאגידי, צנזורה פנימית ופיטורי עיתונאים המבקרים את השלטון או את בעלי ההון. נושא סגירת גלי צה"ל והפגיעה בתקשורת השידורית הציבורית מוסיף להצטבר על רקע זה, ויוצר תחושה של מתקפה כוללת על העצמאות העיתונאית בישראל. אם העסקה אכן תצליח לעבור את מבחן הרגולציה, סביר להניח שנראה גל של תביעות משפטיות ומחאות ציבוריות שילוו את השלבים הבאים של האינטגרציה בין החברות השונות בקבוצת דרהי.

העתיד הכלכלי של הערוץ תחת בעלות זרה

לבסוף, עיניהם של רבים בשוק מופנות אל העתיד הכלכלי של ערוץ רשת 13 עצמו לאחר המעבר לדרהי. תחת בעלותו של בלווטניק, הערוץ נאבק בהפסדים כבדים ובחובות מצטברים, והשאלה המרכזית היא האם הבעלים החדש יצליח להפוך את המגמה ולהביא את הערוץ לרווחיות. דרהי ידוע בגישתו הניהולית התוקפנית, בקיצוצי עלויות משמעותיים ובאופטימיזציה של משאבים, מה שעשוי להוביל לשינויים נרחבים במבנה הארגוני של הערוץ ובהעסקת הכוח האנושי. מצד שני, ניסיונו בשווקים אחרים מראה כי הוא אינו חושש להשקיע בטכנולוגיות ובפלטפורמות חדשות, מה שעשוי לחדש את הדרך שבה הערוץ מפיץ את התוכן שלו ומגיע לקהל היעד. עם זאת, הסיכון הכלכלי נשאר גבוה, במיוחד בהתחשב בעובדה ששוק הפרסום בישראל נמצא בתהליך של שינוי מבני ושינויי הרגלי צריכה של תוכן דיגיטלי. היכולת של דרהי לנהל את הערוץ ברווח תלויה לא רק בשליטה בעלויות, אלא גם ביכולת לייצר תוכן מושך שיתחרה על הפריים-טיים מול קשת 12 ומול הפלטפורמות הבינלאומיות. הצלחתו במשימה זו תקבע לא רק את גורלו של רשת 13, אלא גם את צורתה של תעשיית התקשורת המסחרית בישראל לשנים הקרובות.