רווחיות שיא ברשתות המזון מול כיס הצרכן: מי משלם את מחיר המלחמה?

רווחיות חריגה ברשתות המזון בזמן מלחמה

הנתונים הכלכליים האחרונים חושפים תמונה מורכבת ובלתי נוחה בענף המזון הישראלי. סבבי הלחימה המתמשכים, בשילוב עם פסיביות מצד הרשויות המפקחות, איפשרו לרשתות המזון הגדולות להגיע לרמות רווחיות חריגות. מדובר בתופעה שבה רשתות שהעלו מחירים בצורה אגרסיבית שילמו מחיר מסוים במספר הלקוחות, אך הרווחיות הגולמית שלהן זינקה באופן דרמטי. הציבור מגיב באיטיות, אך עובר בהדרגה לרשתות זולות יותר, מה שמאלץ את השחקניות הגדולות לשקול מחדש את אסטרטגיית התמחור שלהן. ברקע התמודדות הצרכנים עם יוקר המחיה המתמשך, הפער בין רווחיות החברות לבין יכולת התשלום של משקי הבית הופך לבולט יותר מתמיד.

המספרים מאחורי עליות המחירים

בחינה מעמיקה של הדוחות הכספיים של רשתות המזון מגלה כי חלק ניכר מהעליות במחירים לא נבע מגידול בעלויות הגולמיות אלא משיפור מכוון במדדי הרווחיות. רשתות שנרשמה אצלן נסיגה ברווחיות משכו לקוחות, בעוד אלו שהמשיכו להעלות מחירים נהנו משולי רווח מורחבים. המשמעות היא שהצרכן הישראלי שילם לא רק את מחיר המלחמה במובן הישיר, אלא גם את תוספת הרווח שהופקה על ידי הקמעונאים. הדבר בולט במיוחד בתחום מוצרי המזון הבסיסיים, שבהם הביקוש אינו אלסטי והצרכנים אינם יכולים להימנע מהרכישה גם כאשר המחירים ממריאים. גורמים בענף מעידים כי המגמה החלה עוד לפני פרוץ המלחמה, אך הסכסוך העניק לרשתות תירוץ נוח להמשיך ולהעלות מחירים.

הצרכן תחת אש ממשיך לפתוח את הארנק

למרות המצב הביטחוני הרגיש והשיגורים המתמשכים, הציבור הישראלי ממשיך להפגין עמידות מפתיעה בכל הקשור להוצאות הצריכה. נתוני כרטיסי החיוב חושפים כי בין השעות 8:00 ל-15:00 ביום שלפני פסח עברו יותר ממיליארד ו-15 מיליון שקלים, עלייה של 11.3 אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. דקת השיא נרשמה ב-12:29, עם יותר מ-18 אלף עסקות בדקה אחת בלבד. הנתונים מעידים על כך שהצרכנים אימצו גישה של התאמה למציאות החדשה, תוך המשך הפעילות הכלכלית גם בתנאי חירום. עם זאת, ההוצאות אינן מחולקות באופן שווה בין הענפים, וניתן לזהות שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה.

המעבר למרכזים השכונתיים ולרשתות מוזלות

אחד השינויים הבולטים ביותר בהתנהגות הצרכנית הוא המעבר מהקניונים הגדולים למרכזים המסחריים השכונתיים. הנחיות פיקוד העורף והפעלת המשק במתכונת מצומצמת הביאו לכך שהצרכנים מעדיפים לרכוש בקרבת מקום מגוריהם, מה שמסביר את עליית הביקושים בחנויות השכונתיות. במקביל, רשתות המזון המתמחות והמוזלות נהנות מגידול משמעותי במכירות, שכן הצרכנים מפגינים רגישות גבוהה למחירים. הציבור מגיב באיטיות לעליות המחירים, אך התגובה הזו מצטברת והופכת למשמעותית ככל שהזמן חולף. רשתות שלא הכירו במגמה הזו מגלות כי הן מאבדות נתחי שוק לטובת מתחרות זולות יותר, והשינוי בהרגלי הקנייה עשוי להיות קבוע ובלתי הפיך.

רמי לוי והכשרה נכנסים לשוק האשראי

בצעד שעשוי לשנות את פני שוק האשראי הקמעונאי בישראל, הודיעו רשתות רמי לוי שוק לצרכן והכשרה על כניסה משותפת לתחום. שתי החברות יקימו פעילות אשראי חוץ-בנקאי בהיקף מאות מיליוני שקלים, כאשר המטרה המרכזית היא לנצל את הביקוש הגובר לאלטרנטיבות לבנקים המסורתיים. המהלך מבוסס על ההבנה כי מיליוני ישראלים מבקשים פתרונות אשראי גמישים יותר, בעלויות נמוכות יותר ובתנאים שקופים יותר. לרשתות המזון יש יתרון משמעותי בכך שהן מכירות את הלקוחות שלהן, את הרגלי הצריכה שלהם ואת יכולת ההחזר שלהם, מידע שיכול לשמש בסיס למתן אשראי אחראי ומבוקר.

המלחמה על המינוס מושכת לבנקים

הכניסה של רמי לוי והכשרה לשוק האשראי מגיעה בזמן שבו הבנקים המסורתיים ממשיכים להרוויח מיליארדים מעמלות ומריבית על חשבונות שליליים. מערכת היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם בנושא המינוס נותרה לאורך שנים מוטה לטובת המוסדות הפיננסיים, כאשר הלקוחות מתקשים להיחלץ ממעגל החוב. האתגר של רמי לוי והכשרה יהיה להציע תנאים אטרקטיביים מספיק כדי למשוך לקוחות מהבנקים, תוך שמירה על סטנדרטים של אחריות הלוואות. אם המהלך יצליח, ייתכן שנראה לחץ אמיתי על הבנקים להוריד עמלות ולשפר את התנאים שהם מציעים ללקוחות עם חשבונות שליליים, מה שיעביר חלק מהרווחיות העצומה מהבנקים לכיס הצרכנים.

הפטור ממע"מ על חבילות יבוא – תקנה חדשה לצרכן?

במקביל להתפתחויות בשוק המזון והאשראי, ממשיך הדיון הציבורי סביב הכפלת הפטור ממע"מ ביבוא אישי. החלטת שר האוצר להכפיל את הפטור עוררה התנגדות עזה מצד סוחרים ורשתות קמעונאיות מקומיות, שהזמינו עורכי דין להגיש עתירה לבג"ץ נגד המהלך. הטיעון המרכזי של המתנגדים הוא שההטבה תפגע בפעילות המקומית ותעודד צריכה מחוץ לישראל. מנגד, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות צפויה של הצרכן הישראלי על חנויות האונליין הבינלאומיות. לצרכן הקצה, מדובר בהזדמנות לרכוש מוצרים במחירים נמוכים באופן משמעותי, במיוחד בקטגוריות שבהן הפער בין המחירים בארץ לבין המחירים בחו"ל גדול במיוחד.

השלכות על הקמעונאות המקומית

הרחבת הפטור ממע"מ עלולה ליצור גל נוסף של תחרות על הקמעונאים המקומיים, שכבר נאבקים באתגרים רבים. רשתות אלקטרוניקה, אופנה וביגוד צפויות להיות המושפעות ביותר מהמהלך, שכן הצרכנים יוכלו לרכוש את אותם המוצרים ישירות מהיצרנים או מחנויות מקוונות זרות במחירים נמוכים בשיעור של עשרות אחוזים. גורמים בענף מזהירים כי המהלך עלול להוביל לסגירת חנויות מקומיות ולאובדן מקומות עבודה, אך מנגד יש טוענים כי התחרות תאלץ את הרשתות המקומיות לשפר את השירות ולהוריד מחירים. המאבק סביב הנושא משקף את המתח המתמיד בין האינטרס של הצרכן לשלם פחות לבין האינטרס של העסקים המקומיים לשמור על רווחיותם.