השקל שמזנק, הדלק שמתייקר: הפרדוקס הכלכלי של יום אחרי הפסקת האש

הזינוק שלא ציפו לו: הדולר שובר שיאים בכיוון כלפי מטה

שוק המט"ח הישראלי חווה הלילה תנועה חריגה במיוחד, כאשר שער הדולר צנח לרמה של 3.05 שקלים – הנמוך ביותר מול השקל מאז שנת 1995. הירידה, שעמדה על יותר מאחוז אחד מול שערו היציג שנקבע מוקדם יותר ביום חמישי, נבעה משילוב של שני גורמים מרכזיים שפעלו במקביל. הראשון הוא הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת משא ומתן ישיר עם לבנון, שעל פי הדיווחים יתמקד בפירוק חיזבאללה מנשקו ובהסדרת יחסים דיפלומטיים בין המדינות. הגורם השני הוא הציפיות הגוברות בשווקים להורדות ריבית נוספות מצד בנק ישראל, בעקבות הפסקת האש שהוכרזה עם איראן והקלת לחצי האינפלציה. משקיעים מוסדיים הגיבו להתפתחויות בזריזות, כאשר גופים בינלאומיים הגדילו את חשיפתם לשקל ולנכסים ישראליים בציפייה לפרימיום סיכון מופחת. גם הבורסה בתל אביב הגיבה בחיוביות, כאשר מדד ת"א 35 ננעל בעליות חדות של 2.64 אחוז, ומדד הביטוח זינק בשבעה אחוזים בזכות ירידת פרמיות הסיכון הגאופוליטי.

המנוע מאחורי הזינוק: מו"מ לבנוני והשלכותיו המקרו-כלכליות

ההודעה של נתניהו על פתיחת משא ומתן ישיר עם לבנון, שלפי כתבי גלובס וכלכליסט צפויה להתחיל בתחילת השבוע הבא, יצרה תזזית בשווקים הפיננסיים. דבריו של סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס, לפיהם "האיראנים חשבו שהפסקת האש כוללת את לבנון אך הם טעו", הוסיפו שכבת מורכבות לתמונה המדינית. מנקודת מבט כלכלית, השוק פירש את ההתפתחויות כאות לכך שהדה-אסקלציה בזירה הצפונית קרובה יותר מתמיד, מה שמקטין את פרימיום הסיכון שגרם לשקל להיחלש במשך חודשי הלחימה. בנק ישראל, שהותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של ארבעה אחוזים בפעם השנייה האחרונה, שלח אף הוא אותות לפיהם האטה מסתמנת בקצב האינפלציה תאפשר לו להמשיך במגמת הורדת הריבית. חטיבת המחקר של הבנק העריכה גירעון תקציבי עמוק של 5.3 אחוז, גבוה מהערכות האוצר, אך השווקים בחרו להתמקד בצד החיובי – הפחתת פרימיום הסיכון הביטחוני. זרימת המטבע הזרה לישראל, שהתייבשה באופן משמעותי מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", צפויה לחזור בהדרגה אם ההפוגה תימשך, מה שיחזק עוד יותר את השקל.

השפעה ישירה על יבואנים וצרכנים

חיזוק השקל בשיעור של כאחוז וחצי תוך יומיים בלבד משמעותו ירידה ממשית בעלות היבוא של מוצרי צריכה, חומרי גלם ורכיבים תעשייתיים. יבואנים שרכשו מוצרים במטבע חוץ יגלו חיסכון משמעותי בעלויות המחיר, חיסכון שבתנאים רגילים היה מועבר לצרכן בצורת הוזלות. עם זאת, המציאות הנוכחית מורכבת יותר, שכן עלויות השינוע הימי עדיין גבוהות בשל חוסר הוודאות סביב מצר הורמוז, ועלויות הביטוח על סחורות שעוברות דרך המזרח התיכון לא חזרו עדיין לרמות שלפני המלחמה. מיליוני חבילות עדיין ממתינות בנקודות שילוח ברחבי העולם, ובדואר מעריכים כי יידרשו שבועיים לפחות לסגור את הפער. התמונה הכוללת מצביעה על כך שהיתרון של שקל חזק עלול להיבלע בעלויות לוגיסטיות גבוהות, לפחות בטווח הקצר.

מנגד: מחיר הנפט חוזר למאה דולר והדלק מזנק לשמונה שקלים

בדיוק כשהשקל חווה את ימיו הטובים ביותר מזה שלושה עשורים, מחיר הנפט העולמי קפץ בשמונה אחוזים וחזר למחוזות מעל מאה דולר לחבית. הזינוק נובע מהמתיחות המתמשכת סביב מצר הורמוז, למרות הכרזת הפסקת האש של טראמפ שאמורה הייתה להביא לפתיחת המצר. דיווחים על מכליות סיניות שעושות דרכן למצר יצרו מבחן מעשי ליציבות המעבר, והשווקים הגיבו בחשש. עליית מחיר הנפט התרגמה ישירות לזינוק במחיר הדלק בישראל, שיעמוד החל מחצות לילה על שמונה שקלים לליטרה – עלייה של יותר משקל אחד לליטר. הדרג המקצועי במשרד האנרגיה התנגד לפעול לסבסוד העלייה, ונגיד בנק ישראל העריך כי מהלך של סבסוד היה עולה למדינה כ-300 מיליון שקל בחודש. מירב ארלוזורוב בדה-מרקר ציינה כי ריבית בנק ישראל נגררה למאבק על סבסוד הבנזין, וכי הפסקת האש היא זו שיכולה למנוע את המשך התהליך. ההשפעה אינה מסתכמת בתדלוק – עלויות ההובלה יעלו, מוצרי פלסטיק וגומי יתייקרו, וגם בלוני הגז לבישול הביתי יקבלו תוספת מחיר.

הפרדוקס: שקל חזק נגד אנרגיה יקרה

המצב הנוכחי יוצר פרדוקס כלכלי ייחודי שבו שני כוחות מנוגדים פועלים על ארנק הצרכן הישראלי במקביל. מצד אחד, שקל חזק אמור להוזיל את עלות היבוא ולהקטין את הלחץ האינפלציוני, ומצד שני, עליית מחירי האנרגיה העולמיים דוחפת את המחירים כלפי מעלה בדיוק באותם מוצרים ושירותים שהצרכן חש בהם ישירות. כלומר, גם אם יבואן של מזון או שירותים חוסך עלויות בזכות השקל, החיסכון נבלע בעליית עלות ההובלה, האריזה והחשמל. חברות הביטוח, שהניבו תשואות על הון של מעל שלושים אחוז בתקופת המלחמה, נהנות מהמצב הנוכחי שבו פרמיות הסיכון יורדות אך הנכסים הפיננסיים ממשיכים להניב. בנק ישראל העריך כי המלחמה עלתה לכל אזרח ישראלי כ-35 אלף שקל, והצביע על צורך בהעלאות מס כדי לממן את הגירעון – גם אם השקל חזק וגם אם מחירי הנפט ירדו.

משק הגז הישראלי חוזר לשגרה: כריש ואפרודיטה משנים את המשוואה

במקביל לתנודות בשוק המט"ח ובמחירי האנרגיה, משק הגז הישראלי חווה התפתחויות משמעותיות שעשויות להשפיע על מחירי האנרגיה לטווח הבינוני. אסדת כריש, הקרובה ביותר לחופי לבנון, חזרה לפעילות לאחר חודש וחצי של השבתה, בלחץ שהפעילו מדינות האזור בסיוע ארה"ב. זו האסדה האחרונה שחזרה לפעילות מלאה, כך שכל המאגרים הישראליים מייצרים שוב גז בקצב מלא. במקביל, ניו-מד חתמה על מזכר למכירת כל הגז ממאגר אפרודיטה למצרים, בעסקה שעל פי ההערכות תספק לישראל הכנסות משמעותיות ותחזק את מעמדה כשחקנית אזורית בשוק הגז. מנכ"ל ניו-מד אנרג'י יוסי אבו זיהה בראיון לגלובס הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן, והציג חזון לנתיב נפט שיעקוף את הורמוז דרך ישראל. חזרת ההיצע המקומי של גז טבעי, יחד עם הפוטנציאל של ייצוא גדול יותר למצרים ולמדינות נוספות, עשויה לייצב את מחירי האנרגיה המקומיים – אך רק אם הפסקת האש תחזיק מעמד והמתיחות בגזרה הצפונית תפחת.