השקל החזק, מצר הורמוז והריבית שיורדת: הסערה הכלכלית שמעצבת את המשק

הדולר שקרס מתחת ל-3 שקלים: מי מרוויח ומי משלם את המחיר

שער הדולר נחלש בימים האחרונים לרמה של 3.02 שקלים, בעוד מדד ת"א 125 מתייצב על רקע עליות שוליות של 0.06 אחוז בפתיחת המסחר. הנתונים של בנק ישראל והלמ"ס חושפים כי כמעט כל עסק חמישי בישראל מדווח על פגיעה ישירה כתוצאה מצניחת הדולר, כאשר כמחצית מחברות ההייטק סופגות מכה קשה במיוחד. הפגיעה אינה מוגבלת לענף הטכנולוגיה בלבד, שכן גם חברות ייצוא מסורתיות, יזמי נדל"ן עם חשיפה לשוק החוץ וקרנות השקעה מקומיות מתמודדות עם שחיקה משמעותית בהכנסותיהן. במקביל, צרכנים ישראלים נהנים מירידות מחירים במוצרי יבוא, במיוחד בתחום כלי הרכב ומוצרי החשמל, בזמן שההיצע הגובר דוחף את האינפלציה כלפי מטה. יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, ציין כי ההתפתחויות בשוק המט"ח משפיעות ישירות גם על ענף הגז הטבעי והסכמי הייצוא למצרים, שם צפוי זינוק של כ-40 אחוז בהיקף המכירות לאחר סיום מבחני הקבלה במקטע הימי. התמונה הכלכלית המורכבת הזו מעלה שאלות קשות לגבי עתיד התחרותיות של המשק הישראלי בסביבה שבה המטבע המקומי ממשיך להתחזק באופן חריג.

הזינוק ביבוא הרכבים ומסכי הענק

נתוני רשות המסים לחודש יוני חושפים עלייה חדה של כ-150 אחוז ביבוא כלי רכב פרטיים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נתון המעיד על שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה של הישראלים. דו"ח מיוחד של ערוץ 10 מצביע על כך שהירידה החדה בשער הדולר הפכה רכישת רכבים מיובאים לעסקה כלכלית אטרקטיבית כמעט כמו לא היתה לפני כן. סוחרי רכב מדווחים על זינוק חסר תקדים בביקוש, במיוחד לרכבים חשמליים והיברידיים, לצד עלייה משמעותית גם ביבוא מסכי טלוויזיה ומוצרי אלקטרוניקה. בתחום המזון והטבק נרשמו אף הם שינויים משמעותיים בהיקפי הצריכה, כאשר המחירים הנמוכים יחסית מעודדים רכישות שנדחו במהלך החודשים הקודמים. רמי לוי, שהחל למכור רכבים סיניים ברשתות השיווק שלו, מבקש לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח בזכות השקל החזק כדי לחדור לשוק שעד כה היה נתון כמעט בלעדיות בידי היבואנים המסורתיים. עם זאת, גורמים במשרד האוצר מזהירים כי הבום ביבוא עלול ליצור עיוותים מבניים במשק ולהקשות על המעבר לצמיחה מבוססת ייצור מקומי.

מצר הורמוז נסגר: האיום על מחירי הנפט ושוק האנרגיה

ההסלמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה לנקודת מפנה משמעותית עם דיווחים על כך שתנועת האניות במצר הורמוז נעצרה כמעט לחלוטין. לפי נתוני בלומברג, אתמול חצו את המצר בשני הכיוונים 14 אניות מטען בלבד, המספר הקטן ביותר מאז חתימת מזכר ההבנות ביוני. הנתיב העומאני, שבו תומכת ארה"ב, נותר כמעט ריק, בעוד התנועה המועטה שנצפתה התרכזה בנתיב האיראני הקרוב יותר לגבול הצפוני של המצר. מחירי הנפט זינקו ביותר מ-5 אחוז בעקבות התפתחויות אלה, כאשר חבית נפט מסוג ברנט הגיעה לרמה של 74 דולר לאחר שבשלב מסוים אף חצתה את רף ה-80 דולר. טראמפ איים כי "אם לא תהיה עסקה נצטרך לסיים את העבודה", בעוד איראן הציעה פרס כספי על ראשו ואיימה לסגור את מצר הורמוז באופן רשמי. למרות המתיחות, גורמים בשוק האנרגיה הישראלי מעריכים כי השפעת המשבר על צרכן הקצה בישראל תהיה מוגבלת יחסית בטווח הקצר, הודות למגוון מקורות האספקה ולהסכמי הגז הטבעי עם מצרים וירדן.

השפעות עקיפות על שוק ההון הישראלי

הבורסה בתל אביב נסגרה במגמה מעורבת, כאשר מדד ת"א 35 עלה ב-0.24 אחוז אך מדד ת"א 125 רשם עלייה שולית בלבד של 0.06 אחוז. מניות השבבים הדואליות רשמו קפיצה משמעותית, בעוד מניית עזיראלי ירדה ב-3.3 אחוז ומניית מגה אור טיפסה ב-5 אחוז. בוול סטריט נרשמה נעילה שלילית, כאשר מדד דאו ג'ונס צנח ב-1.1 אחוז בעקבות ההסלמה הגיאופוליטית ומימוש רווחים אגרסיבי במניות הטכנולוגיה. חברות התעופה והשייט ספגו הפסדים ניכרים בבורסות העולמיות, בעוד שמניות השבבים סיפקו בלימה זמנית לאחר חודשים של עליות שיא. בשוק המטבעות הדיגיטליים, הביטקוין צנח מתחת לרף 62 אלף דולר בעקבות חשש מהסלמה נוספת מול איראן, כאשר משקיעים זרמו לנכסים בטוחים יותר כמו הזהב ואג"ח ממשלתיות אמריקאיות. הנגיד אמיר ירון הדגיש כי אי הוודאות הגיאופוליטית והפיסקלית נותרת גבוהה, וכי בנק ישראל עוקב בזהירות אחר ההתפתחויות.

בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5%: בין הקלה לאזהרה

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז נוסף לרמה של 3.5 אחוז, בהתאם לציפיות השווקים ולאחר שהאינפלציה חזרה אל תוך תחום היעד. הנגיד אמיר ירון הסביר כי המהלך נשען על ירידת האינפלציה, התחזקות השקל והאטה בלחצי ההיצע, אך הדגיש בפירוש כי "תוואי הריבית אינו הבטחה". בריאיון לערוץ 10, הנגיד הבהיר כי מדובר בתרחיש בלבד תחת אי-ודאות גבוהה, וכי "אין כאן מסלול קבוע של הפחתות". בכירים בבנק ישראל ציינו כי ככל שציפיות האינפלציה יירדו, יהיה מקום להפחתות מהירות יותר, אך ההחלטה הסופית תלויה בהתפתחויות הן בזירה המקומית והן בזירה הגלובלית. בנק ישראל רכש כמיליארד דולר נוסף בשוק המט"ח במהלך חודש יוני, במסגרת התערבות שמטרתה למתן את קצב התחזקות השקל.

האזהרה על העלאת מסים: מה אומר הנגיד

בראיון שפורסם בכלכליסט, הנגיד אמר כי "הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מסים", אמירה שעוררה גל תגובות בקרב גורמי מקצוע ומקבלי החלטות. ההצהרה הגיעה על רקע נתונים חיוביים יחסית בתחום הפיסקלי, כאשר הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-26 אחוז לעומת יוני אשתקד ועמדו על 45.2 מיליארד שקל. הגירעון החודשי ירד ל-3.3 אחוז מהתוצר, הנמוך ביותר מאז סוף 2023, כאשר חלק מהזינוק נובע מהשפעות המלחמה שדחו תשלומים בשנה הקודמת. צבי סטפק, מבקר בכיר של מדיניות בנק ישראל, טען כי הנגיד "מנטרל את אחד הצעדים החשובים בשוק ההון" בכך ששולח אותות מבלבלים לגבי כיוון מדיניות המס. מקורבים לנגיד הסבירו כי הדברים הוצאו מהקשרם, וכי הכוונה היתה להצביע על הצורך ברפורמה מבנית במערכת המס ולא על העלאה כללית של שיעורי המס.

עובדים זרים, שכר ריאלי והמשבר בשוק העבודה

דו"ח של משרד העבודה חושף כי ההחלטה להחליף את הפועלים הפלסטינים במאות אלפי עובדים זרים מעוררת דאגה גוברת בקרב גורמי מקצוע כלכליים. הדו"ח מזהיר מפני נטישה של ישראלים את ענפי הצווארון הכחול, קריסה של ענפים בעת חירום והימנעות של מעסיקים מאימוץ טכנולוגיות מתקדמות שיכולות להפחית את התלות בכוח עבודה זול. ברשתות השיווק מדווח כי עובדים ישראלים ותיקים פוטרו לטובת עובדים זרים, כאשר העלאת שכר מינימום לא מספיקה כדי למשוך ישראלים לעבודות שנחשבות קשות. בתחום ההייטק, לעומת זאת, מדווח על זינוק דרמטי במספר דורשי העבודה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית, כאשר השכר הממוצע בענף עומד על 34,870 שקלים, פי 2.4 מהשכר הממוצע הכללי במשק. הפער הגובר בין המגזרים השונים מעיד על חריגה מבנית משמעותית בשוק העבודה הישראלי, שעלולה להחמיר אם המגמות הנוכחיות יימשכו. דו"ח שוק העבודה מציין כי שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 53 אחוז בלבד, נתון המציג עצירה של עשור שלם ומעורר פסימיות גוברת לגבי עמידה ביעדי הממשלה.