בזק מעלה תחזית רווח ל-1.2 מיליארד שקל: האם ביטול ההפרדה המבנית ישנה את חוקי המשחק?
החברה משדרגת את ציפיותיה הפיננסיות עוד לפני הכרעת משרד התקשורת, בעוד לוביסטים בכירים מנסים לפתוח את הדלת למהלך שיעצב מחדש את שוק הטלקום הישראלי
חברת בזק הודיעה בסוף השבוע על העלאת תחזית הרווח הנקי ההשוואתי לשנת הפעילות הנוכחית, והיא מעריכה כעת כי הרווח יעמוד על 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל, לעומת תחזית קודמת של 1.1 עד 1 מיליארד שקל שפורסמה במרץ. המהלך התבצע על רקע המשך הציפייה להכרעה רגולטורית דרמטית בנוגע לביטול ההפרדה המבנית, שעשויה לשנות מן היסוד את מבנה שוק התקשורת הישראלי. הודעת החברה מגיעה בתזמון מעניין, שכן יו"ר בזק העריך בתחילת החודש כי ההכרעה בעניין ההפרדה עשויה להתקבל בשבועות הקרובים, דבר שמעצים את המתח בין הצדדים המעורבים בדיון הציבורי.
תחזית ההשקעות של בזק נותרה ללא שינוי מהותי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל לתקופה הקרובה. עם זאת, החברה הדגישה בפני המשקיעים כי השפעות ביטול ההפרדה המבנית אינן כלולות כלל בתחזית הנוכחית, מה שמצביע על פוטנציאל לעדכון משמעותי נוסף בעתיד. בשוק ההון מעריכים כי מהלך של ביטול ההפרדה עשוי להוסיף לרווחי החברה מאות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר בזכות חיסכון בעלויות תפעול כפולות ואפשרות להציע חבילות משולבות ללקוחות קיימים וחדשים כאחד.
ברקע הדיון הפיננסי עולה גם המהלך הלוביסטי שמובילה החברה, כאשר שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן משמש כיום כלוביסט של בזק לקידום מהלך ביטול ההפרדה המבנית. לפי הדיווחים, ארדן פועל באינטנסיביות מול משרד התקשורת והגורמים הרלוונטיים במטרה לשכנע את השר שלמה קרעי להוביל את הרפורמה. המינוי עורר ביקורת חריפה בשל הניגוד הפוטנציאלי בין תפקידו הציבורי הקודם של ארדן לבין קידום אינטרסים מסחריים של חברת תקשורת ספציפית, ויש הרואים בכך דוגמה לדלתות המסתובבות בין המגזר הציבורי לבין התעשייה.
lightbulb טיפ מהמומחה
צרכנים שמתכננים לחתום על חוזה ארוך-טווח לאינטרנט, סלולר או טלוויזיה רצוי שימתינו להכרעה הסופית בנוגע להפרדה המבנית, שכן המהלך עשוי להוזיל משמעותית את מחירי החבילות המשולבות ולשנות את מפת ההצעות בשוק כולו בתוך שבועות ספורים.
תחרות גוברת בשוק הסלולר והסיבים
במקביל להודעת בזק, סלקום פרסמה את תוצאות הרבעון השני שלה עם נתונים מרשימים במיוחד, כאשר הרווח הנקי זינק ב-44% ל-92 מיליון שקל – הרווח הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2015. הכנסות החברה עלו ב-1.7% ל-1.06 מיליארד שקל, וה-EBITDA המתואם צמח ב-8.3% ל-380 מיליון שקל. במגזר הסלולר נרשמה ירידה מסוימת בהכנסות משירותים, אך מספר המנויים הצליח להתרחב וההכנסה הממוצעת למנוי נותרה יציבה. המספרים הללו ממחישים את התחרות הגוברת בשוק, שבו בזק אינה לבד ומתמודדת מול שחקניות חזקות אחרות המציגות גם הן ביצועים פיננסיים מרשימים.
פרטנר, המתחרה השלישית בשוק, הציגה מגמה דומה עם עלייה של 2% בהכנסות ל-770 מיליון שקל ברבעון השני, לצד עלייה של 26% ברווח הנקי ל-72 מיליון שקל. במגזר הסלולר נוספו לפרטנר 16 אלף מנויים חדשים – שיא מאז 2022 – המיוחס לשדרוג רשת הדור החמישי שהשלימה החברה. מגזר האינטרנט המשיך לצמוח בהתמדה, אך לעומת זאת מספר לקוחות הטלוויזיה ירד מתחת לרף 200 אלף מנויים, מה שמצביע על שינוי בהרגלי הצריכה של הישראלים ועל מעבר הדרגתי לצפייה בתכנים דרך פלטפורמות דיגיטליות אחרות.
מהפכת הרגולציה והשלכותיה על הצרכן
ביטול ההפרדה המבנית, אם יאושר סופית, יהפוך את בזק לקבוצת תקשורת אינטגרטיבית שתוכל להציע ללקוחותיה חבילות משולבות של תשתית אינטרנט, שירותי סלולר באמצעות פלאפון, ותכני טלוויזיה דרך yes. מבנה זה דומה למודלים הפועלים בהצלחה בשווקים מערביים מתקדמים, שבהם חברות תקשורת גדולות מציעות שירותי קונברג'נס מלאים תחת קורת גג אחת. הצרכן הישראלי עשוי להרוויח ממחירים תחרותיים יותר, מנוחות בניהול החשבונות ומחבילות מותאמות אישית במחיר אטרקטיבי יותר ממה שמוצע היום בשוק המפוצל.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מבקרי המהלך טוענים כי ביטול ההפרדה המבנית יחזק את כוחה המונופוליסטי של בזק ויקשה על סלקום ופרטנר להתחרות בשוק הסיבים והסלולר. החשש הוא שהמהלך יביא דווקא לעליית מחירים בטווח הארוך, תוך צמצום הבחירה האמיתית לצרכן הישראלי שכבר היום משלם מחירים גבוהים על שירותי תקשורת.
אולם מנגד, מבקרי המהלך מזהירים מפני השלכות שליליות ארוכות-טווח על רמת התחרות בשוק. חברת IBC, המהווה מיזם סיבים אופטיים חלופי, גייסה לאחרונה רבע מיליארד שקל להרחבת הפריסה, אך נתקלה בהתנגדות של סלקום שחוששת מהתחזקות המתחרה החדשה. חברת הסלולר הוותיקה טוענת כי המהלך עלול לפגוע בתחרות ההוגנת בשוק התשתיות, ומתנגדת להרחבת הפעילות של IBC בטענה שהדבר ירכז עוד יותר כוח בידי מספר מצומצם של שחקניות. המחלוקת הזו מדגישה את המתח האמיתי שמאחורי הרפורמה המוצעת – מצד אחד יעילות תפעולית ומצד שני חשש מפני ריכוזיות יתר בשוק קריטי למשק הישראלי כולו.
המאבק על תאגיד השידור הציבורי
במקביל לדיונים על עתיד שוק הטלקום, מתנהל מאבק ציבורי חריף סביב גורלו של תאגיד השידור הציבורי כאן, ובמיוחד סביב חטיבת החדשות שלו. בג"ץ פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, אך הלחץ הפוליטי להמשיך ולפגוע בגופי התקשורת הציבוריים לא פסק. חברי מועצת התאגיד התריעו לאחרונה כי יש להאריך את כהונת המנכ"ל גולן יוכפז כדי למנוע את שיתוק הארגון, מה שמעיד על חוסר יציבות ניהולי חמור שעלול להשפיע על איכות השידור הציבורי בישראל. ההתפתחויות הללו מתרחשות על רקע הרפורמה הרחבה יותר שמוביל שר התקשורת קרעי, הכוללת גם פיצול של חוק התקשורת ומהלכים שונים המשפיעים על מבנה שוק המדיה הישראלי כולו.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הזהירה מפני פגמים מהותיים בהצעת החוק של קרעי ובהליך החקיקה עצמו, וציינה כי קיים חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת. עמדתה המקצועית של סומפולינסקי מצטרפת לביקורת של היועצת המשפטית לממשלה, שכינתה את המהלך "קיצוני וחריג" וקראה להשהות את הדיונים בכנסת. ארגון העיתונאים מצדו הגדיל לומר כי מטרת הצעת החוק היא "להפוך את שידורי החדשות לשידורים מטעם", טענה שמדגישה את המתח החריף בין הממשלה לבין גופי התקשורת העצמאיים בישראל.
רגולציה של תחנות הרדיו האזוריות
במישור נוסף של הרפורמה בתקשורת, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק המעניקה הטבות משמעותיות לתחנות רדיו אזוריות ללא מכרז, ובכך פותחת צוהר להענקת זכויות שידור עד שנת 2033. ההצעה, שנתמכה על ידי שר התקשורת קרעי, עוררה סערה ציבורית ומשפטית, והיועצת המשפטית לממשלה פנתה לשופטי בג"ץ בבקשה לפסול את ההטבה שניתנה לתחנות הרדיו החרדיות קול חי וקול ברמה. נשיא בית המשפט העליון עמית תהה בדיון מדוע עושה השר שימוש בסמכויות חירום דווקא עתה כדי להעניק הטבות כלכליות לתחנות אלו, וכינה את המהלך "הטבה רגולטורית בזמן בחירות על סמך הנחות היפותטיות". המחלוקת הזו מציגה את המורכבות של הרפורמה הנוכחית בתקשורת, המשלבת שינויים מבניים בשוק הטלקום לצד החלטות רגולטוריות שנויות במחלוקת בתחום הרדיו והשידור.
בעוד הצדדים השונים ממשיכים להתנגח סביב עתיד שוק התקשורת הישראלי, הצרכן הישראלי ממתין לראות כיצד ישפיעו ההחלטות הללו על המחירים, על איכות השירות ועל מגוון האפשרויות שיוצעו לו בחודשים הקרובים. ההכרעה הצפויה בנוגע להפרדה המבנית של בזק, יחד עם המשך הדיונים סביב חוק השידורים ורפורמת הרדיו האזורי, יקבעו במידה רבה את פני הנוף התקשורתי של ישראל לשנים הבאות, וישפיעו ישירות על כל בית אב במדינה.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- הפרדה מבנית:
- חובה רגולטורית המחייבת חברת תקשורת להפריד את פעילויות הקבוצה השונות לישויות עצמאיות נפרדות, במטרה למנוע ריכוזיות ולשמור על תחרות הוגנת בשוק
- EBITDA מתואם:
- רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות, המשמש מדד מרכזי להערכת רווחיות תפעולית של חברות, לאחר התאמות לפריטים חד-פעמיים ולא מייצגים
- קונברג'נס:
- מודל עסקי שבו חברת תקשורת מציעה מספר שירותים משולבים כמו סלולר, אינטרנט, טלוויזיה ותוכן תחת חבילה אחת וחיוב מאוחד ללקוח
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההפרדה המבנית היא חובה שנכפתה על בזק להפריד את פעילויות הקבוצה – בזק עצמה, yes ופלאפון – לחברות נפרדות. ביטול ההפרדה יאפשר לקבוצה לאחד את הפעילויות תחת קורת גג אחת, לחסוך בעלויות תפעול ולהציע חבילות משולבות.
-
בטווח הקצר ההשפעה מוגבלת מכיוון שהתחזית המעודכנת אינה כוללת את השלכות ביטול ההפרדה המבנית. עם זאת, אם יאושר המהלך, בזק צפויה להציע חבילות משולבות של סלולר, אינטרנט וטלוויזיה במחירים תחרותיים יותר, אך מצד שני עלולה לפגוע בתחרות מול סלקום ופרטנר.
-
גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, משמש כעת לוביסט של בזק בניסיון להביא לביטול ההפרדה המבנית. מינויו עורר ביקורת ציבורית חריפה בשל הניגוד הפוטנציאלי בין עברו הממשלתי לבין תפקידו הנוכחי בקידום אינטרסים מסחריים של חברת התקשורת.
-
בזק העלתה את תחזית הרווח הנקי ל-1.15-1.2 מיליארד שקל לשנה כולה, בעוד שסלקום דיווחה על עלייה של 44% ברווח הנקי ל-92 מיליון שקל ברבעון השני – הרווח הרבעוני הגבוה ביותר מאז 2015. שתי החברות מציגות מומנטום חיובי, אך סלקום מציגה צמיחה חדה יותר ברבעון הספציפי.
