רכבת לנתב"ג שוב קרסה, המטרו זוקף 30 מיליארד שקל, ובאוצר מזהירים ממשבר תעופתי

שיבושים ברכבת לנתב"ג: תקלה רביעית בתוך שבועות ספורים

תחנת הרכבת בנתב"ג הפכה בשבועות האחרונים לסמל של כשל תשתיתי מתמשך, כאשר נוסעים פונו ממנה בעקבות קריעת כבל חשמל שנגרמה מפגיעת בלון הליום. התקלה הביאה לעצירת תנועת הרכבות בקווים לנתב"ג, ירושלים ומודיעין, והותירה אלפי נוסעים תקועים בשעות העומס של סוף הקיץ. ברכבת ישראל הודיעו תחילה כי התחנה "לא פונתה מנוסעים וממשיכה בפעילות שוטפת", אולם תיעוד ברשתות החברתיות ומקורות בתוך הרכבת הצביעו על תמונה שונה לחלוטין, שכללה פינוי חלקי של התחנה ועיכובים של מעל לשעה במסלולים.

מדובר בתקלה הרביעית או החמישית במספר בתחנת נתב"ג בלבד, בתוך פרק זמן קצר יחסית, מה שמעלה שאלות קשות לגבי חוסן התשתית שאמורה לשרת עשרות אלפי נוסעים מדי יום. הנוסעים שהצליחו לעלות על רכבות בתחנות המוצא גילו שהן יוצאות כבר מלאות, ובהמשך הדרך הם נדרשו להצטופף ולעמוד. תופעה זו מתרחשת בדיוק בתקופה שבה מספר הנוסעים היומי בנתב"ג מתקרב ל-100 אלף, והציפיות הן שבימים מסוימים יחצה את ה-105 אלפים.

ההשלכות הכלכליות על הנוסעים

מעבר לאי הנוחות המיידית, לשיבושים החוזרים יש השלכה כלכלית ישירה על הצרכן הישראלי. נוסעים שמפספסים טיסות בשל תקלות רכבת נאלצים לרכוש כרטיסי טיסה חדשים, להזמין לינות במלונות, או לשלם על תחבורה חלופית יקרה יותר. גם מי שמצליח להגיע בזמן סופג עלויות נלוות של חניות יקרות בנתב"ג, שכר מוניות או אובר במחירי שיא, והפסד שעות עבודה. הפיצוי המגיע לנוסעים במקרים כאלה, אם בכלל, הוא מינימלי ביחס לנזק הכולל.

מכרז המטרו: 30 מיליארד שקל לרכבות ללא נהג

במקביל לכאוס ברכבת, נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) פרסמה את הליך המיון המוקדם למכרזי אינפרא 2 של המטרו בגוש דן, בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל. מדובר באחד ממכרזי התשתית הגדולים בתולדות המדינה, שמטרתו לבחור זכיינים שיפעילו את מערכות המטרו ויספקו את הרכבות, שעתידות לפעול ללא נהג באמצעות מערכות אוטומציה מתקדמות. המכרז מהווה אבן דרך מרכזית בפרויקט שנמצא בתכנון כבר שנים ארוכות, ושנדחה ועוכב שוב ושוב על רקע מחלוקות תקציביות ופוליטיות.

הליך המיון המוקדם נועד לסנן את החברות והקונסורציומים הבינלאומיים שיגישו הצעות למכרז, ולוודא שרק גופים בעלי ניסיון מוכח בהפעלת מערכות מטרו אוטומטיות יתמודדו. ענקיות תחבורה מאירופה ומאסיה צפויות להגיש מועמדות, ולצידן חברות ישראליות שישתפו פעולה עם שותפים זרים. המכרז כולל הפעלת מערכות האיתות, הבקרה והתקשורת, וכן אספקת הרכבות עצמן, כאשר ההפעלה המסחרית הראשונה צפויה להתבצע רק בעוד שנים רבות.

מי ירוויח מהמכרז הענק

למרות ההיקף החסר תקדים של המכרז, נשמעת ביקורת ציבורית על כך שהמהלך מתעכב זמן רב מדי. מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, אמר בכנס מהנדסים כי "באיזו מדינה מתוקנת מדברים על מטרו בעוד 15 שנה", והצביע על כך שהחסמים העיקריים הם פוליטיים ולא תכנוניים. גורמים בענף מעריכים כי דחיות חוזרות ונשנות מייקרות את הפרויקט במיליארדי שקלים, וכי עיכוב נוסף עלול להפוך את ההיתכנות הכלכלית שלו לבעייתית.

אזהרת האוצר: "משבר תעופתי חמור תוך עשור"

במקביל למכרז המטרו, משרד האוצר פרסם התרעה חמורה לפיה ללא הקמת שדות תעופה משלימים בתוך עשור, ישראל תעמוד בפני משבר תעופתי חמור. ההתרעה מגיעה על רקע העומסים החריגים שחווה נתב"ג בקיץ הנוכחי, והיא כוללת מתקפה חריפה על רשות שדות התעופה בגין התנהלותה בתקופת השיא. האוצר מצביע על כך שנתב"ג מתקרב לקיבולת המקסימלית שלו, ושללא פתרון תשתיתי חלופי, יחוו הנוסעים עיכובים ממושכים, ביטולי טיסות ופגיעה בכבוד המדינה בזירה הבינלאומית.

ההתרעה עוררה סערה פוליטית, משום שהיא מטילה ספק ביכולתה של רש"ת להתמודד עם הביקושים הגוברים. יו"ר ועד עובדי רש"ת הגיב בחריפות ואמר כי "לא אנחנו השבתנו את נתב"ג, אלא ההנהלה", וטען כי המחסור בכוח אדם הוא תוצאה של הזנחה שנים-על-גבי-שנים. רשות שדות התעופה, מנגד, החליטה על צעד חריג של תגבור עובדי הנהלה בשטח על מנת להחזיר את נתב"ג לשגרה, אך מבקרים טוענים שמדובר בפלסטר שלא יפתור את הבעיה המבנית.

הצעדים המתוכננים: מיסים חדשים ותקנות ניקוד

במקביל, מקדם משרד האוצר שורה של צעדי מיסוי חדשים בתחום הרכב ליום שאחרי הבחירות, במטרה לסייע בין היתר להתמודד עם הגירעון בקופת המדינה. בין ההצעות: העלאת מס קנייה על כלי רכב מסוימים, הרחבת מס הגודש על נהגים במרכז הארץ, ושינויים במדרגות המס על רכבים חשמליים. שרת התחבורה מירי רגב אף התריעה כי מס הגודש יכביד על תושבי הפריפריה, וציינה שביקשה מראש הממשלה לבטל את ההחלטה. באוצר טוענים מנגד שהכנסות מס הגודש מיועדות למימון פרויקט המטרו, ושביטולו יחייב קיצוץ של מאות מיליוני שקלים מתקציב התחבורה.

בתוך כך, נכנסו לתוקף תקנות חדשות המחילות את שיטת הניקוד על הפרות תעבורה מינהליות, לאחר שאושרו בוועדת הכלכלה. המהלך משנה באופן מהותי את ההתמודדות עם עבירות תנועה, ומעניק לרשויות כלי אכיפה נוסף. נהגים שיצברו ניקוד גבוה יסתכנו בפסילת רישיון מנהלית, ובעלי רכבים יידרשו לשלם קנסות מוגדלים. הרפורמה נועדה להרתיע נהגים מביצוע עבירות, אך יש הטוענים כי היא תכביד בעיקר על נהגים מהמעמד הבינוני והנמוך שאינם יכולים להרשות לעצמם ייעוץ משפטי.