השקל מתחזק מול הדולר, הריבית בישראל עומדת להכרעה והבנקים שובר שיאים: מה מניע את שוק ההון

שוק ההון הישראלי נכנס לשבוע מסחר קריטי כשכל העיניים נשואות להחלטת הריבית של בנק ישראל, הצפויה ביום שלישי בשעה 16:00. הנתונים האחרונים משוק החוב מצביעים על כך שהציפיות להורדת ריבית עומדות על כ-50% בלבד, נתון שמשקף את המורכבות הגוברת של ההחלטה. מצד אחד, האינפלציה ירדה עמוק לתוך טווח היעד של הבנק המרכזי ועומדת על 1.5%, נתון שתומך בהורדה של הריבית בפעם השלישית ברציפות. מנגד, הערכות בנק ישראל מצביעות על צפי לעלייה חזרה של האינפלציה ל-2% במדדים הקרובים, וחריגות בפתיחת תקציב המדינה מוסיפות משתנה תקציבי שעלול להשפיע על ההחלטה.

השקל מתחזק לקראת הבחירות ומדד הבנקים ברמת שיא

בזירת המטבע, הדולר המשיך להיחלש מול השקל וירד השבוע ב-0.4% לרמה של 2.976 שקלים. בנק ההשקעות JP מורגן פרסם סקירה מקיפה שבה העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל עשויות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה. בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו הסתברות של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%. התחזית מתבססת על ההנחה כי ממשלה חדשה תביא עמה ציפיות לרפורמות כלכליות ולשיפור הסנטימנט הגלובלי כלפי המשק הישראלי.

במקביל, מדד הבנקים המשיך לזחול קדימה ונגע השבוע באזור 9,000 נקודות, המהווה את הגבול התחתון של רצועת התנגדות משמעותית. המדד עלה השבוע ב-1.04%, ובכך הצטרף לעליות במדד הביטוח שזינק ב-7.6% ובמדד ת"א 90 שעלה 2.73%. עם זאת, מחזורי המסחר במדד הבנקים ירדו משמעותית בשבועות האחרונים והם הולכים ודועכים, מה שמעיד על היחלשות המומנטום. תמיכה קרובה קיימת סביב 8,500 עד 8,550 נקודות, והערכות הן שיהיה קשה למדד לעבור את רמת ה-9,000 בטווח הקרוב.

דוחות אנבידיה ונאום וורש מעצבים את הסנטימנט הגלובלי

בוול סטריט, תשומת הלב ממוקדת בנאומו של יו"ר הפד החדש קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול. הנאום, שנחשב ניצי, הדגיש את המחויבות של הבנק להחזיר את האינפלציה לטווח של 2%, אך דבריו לא הוסיפו ביטחון לשוק בשל החשש מהעלאת ריבית. שוק החוב המשיך לרדת והתשואות ל-10 שנים סגרו את השבוע מעל 4.73%, רמה שמשקפת ציפיות גוברות להעלאת ריבית בספטמבר. מדד המחירים לצריכה הפרטית, ה-PCE, עלה ביולי בקצב שנתי של 3.7% לעומת צפי של 3.6%, נתון שחיזק את החשש שהאינפלציה מתבססת ברמה גבוהה.

חברת אנבידיה פרסמה ביום רביעי האחרון דוחות חזקים לאחר נעילת המסחר, והציגה תוצאות מרשימות ותחזית חזקה לרבעון השלישי. בעקבות הדוחות, הוסיפה אנבידיה לשווי השוק שלה מעל 400 מיליארד דולר בערב אחד, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט. עם זאת, מניות שבבים ישראליות כמו קווליטאו, נובה, קמטק וטאואר רשמו ירידות חדות בעקבות הדוחות. קווליטאו במיוחד סבלה משחיקה ברווח התפעולי, והמנכ"ל ציין כי מלחמת הסחר הביאה להכנסת חלק מלקוחותיה בסין לרשימת החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקאיות.

המניות הבולטות בתל אביב והמגמה המעורבת

במדד ת"א 125 בלטו השבוע מניות מטריקס, קיסטון ופוקס שעלו 15.6%, 15.55% ו-15.2% בהתאמה. מנגד, בלטו בירידות שערים אלקטרה נדל"ן, קווליטאו ושופרסל שאיבדו 17.7%, 12% ו-10.5% בהתאמה. שופרסל סבלה מירידות חדות במשך יומיים ברציפות לאחר פרסום דוחות חלשים שהצביעו על רגישות הצרכנים לעליות מחירים. מכלל מניות השוק, טקטונה, אינטרקיור ותדאה בלטו בעליות של 40%, 34.6% ו-31.7% בהתאמה, בעוד סבוריט, סמארט שוטר וספידווילו השילו מערכן 33.2%, 21.8% ו-20.4%.

מדד ת"א 35 סגר את שבוע המסחר בעלייה מינורית של 0.01% וננעל ברמה של 4,172 נקודות. שבוע נוסף של תנועה צדדית הסתיים במדד, כשכבר היה נראה שהקונים דוחפים קדימה, אך התקבל גג סמוך ל-4,200 נקודות עם סגירת פער המחירים ביום שישי בחסות פקיעה ערנית בסל מכירה על השוק. במבט טכני, התנגדות קרובה נמצאת ב-4,200 נקודות ומעל 4,260 עד 4,275 נקודות, בעוד שתמיכה קרובה קיימת סביב 4,111 עד 4,116 נקודות ומתחת לאזור 4,000 נקודות.

רפאל מציגה צמיחה אך מזהירה מהתערבות המדינה

בזירה הציבורית, חברת רפאל פרסמה דוחות חזקים לרבעון השני עם זינוק של 39% בהזמנות החדשות ל-6.9 מיליארד שקל וצמיחה של 20% במכירות ל-5.6 מיליארד שקל. צבר ההזמנות הגיע לרמת שיא של 75.8 מיליארד שקל, ויותר מ-60% מההזמנות במחצית הראשונה הגיעו מיצוא. עם זאת, המנכ"ל יואב תורג'מן הזהיר מפגיעה ברווחיות על רקע התחזקות השקל, וקרא להתערבות המדינה בשוק המט"ח: "ההתערבות של המדינה נדרשת".

החוב של משרד הביטחון לרפאל נאמד בכ-7 מיליארד שקל, נתון שמאלץ את החברה לצרוך אשראי יקר ופוגע בביצועים העסקיים. בעקבות כך, ההנפקה המתוכננת של רפאל לא תצא לפועל לפני הבחירות. יו"ר החברה, פרופ' יובל שטייניץ, הדגיש כי שינוי מעמדה של רפאל באמצעות הנפקת מניות הוא צעד הכרחי להרחבת הון ההשקעות, גיוס טכנולוגיות חדשות והתמודדות מול ענקיות ביטחון בינלאומיות. ענף התעשייה הביטחונית הפך לאחד המנועים המרכזיים של המשק הישראלי, אך שאלת ייעול מנגנוני הייצור ושמירה על שולי רווח תחרותיים תמשיך ללוות את החברות בתחום.