חבילת מסים בדרך: בנק ישראל מתריע על בור תקציבי של טריליון שקל
הנגיד ירון מזהיר מפני הגדלת תקציב הביטחון ללא מקורות מימון יציבים; האוצר נערך להרחבת בסיס המס ולביטול הטבות, והצרכן הישראלי צפוי לשאת בנטל
בנק ישראל הציג בימים האחרונים עמדה נחרצת בנוגע לעתיד הכלכלי של ישראל, ולפיה לא ניתן יהיה לעצור את הצורך בהעלאת מסים רחבה במהלך שנת 2027. על פי הערכות הבנק, עלויות המלחמה הצטברו לסכום עתק של טריליון שקלים, המהווה את הנטל הפיסקלי הגדול ביותר מאז קום המדינה. גם אם הממשלה הבאה תצליח לייעל את התקציבים האזרחיים, תקצץ בסעיפים קואליציוניים ותגדיל את שיעור ההשתתפות של המגזרים החרדיים והערבים בשוק העבודה, הפער התקציבי יישאר עצום.
הנגיד פרופ' אמיר ירון, בראיון לגלובס, הדגיש כי הממשלה הבאה תידרש להחזיר את החוב הלאומי למסלול של ירידה מתמשכת, תוך ניהול אחראי של הוצאות הביטחון והשקעה במנועי צמיחה ארוכי טווח. לדבריו, רמת אי-הוודאות בשווקים עלתה בשל המצב הגיאופוליטי, אך הבנק ימשיך לפעול בשקיפות כדי לשמור על יציבות המחירים. האינפלציה, שהתמתנה אל מתחת לטווח היעד של 1.5%, אפשרה הורדת ריבית שלישית ברציפות לרמה של 3.25%, אך הצמיחה בתוצר של 6.2% אינה מספיקה לכיסוי הגירעון המצטבר.
המהלכים שמקדם משרד האוצר
במקביל להתרעות בנק ישראל, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' חשף כי הכספים בקרן הפיצויים הולכים לאזול, וכי הרשות בוחנת הרחבה משמעותית של מקורות ההכנסה הממשלתיים. הכיוון המסתמן הוא שימוש נרחב יותר במיסוי עקיף, שנחשב לכלי גבייה יעיל אך פוגע בעיקר בשכבות החלשות. הדיונים מתמקדים בהעלאת מסים על מוצרי צריכה בסיסיים, הרחבת בסיס המס על ידי ביטול פטורים היסטוריים, והגדלת ההכנסות ממקרקעין.
lightbulb טיפ מהמומחה
מומלץ לבדוק את תזרים ההכנסות וההוצאות המשפחתי לקראת סוף השנה. חבילת המסים הצפויה צפויה לכלול העלאת מיסים עקיפים על מוצרי בסיס. חיסכון מוקדם, ניהול חכם של סל הקניות ומעקב אחר הטבות מס מקומיות יסייעו לצמצם את הנטל הצפוי בשנת הכספים הבאה למשק הבית.
אחד הצעדים המיידיים שכבר יוצאים לפועל הוא הפחתת מס הבלו על הדלק בחצי שקל לליטר, לאחר שמחיר הבנזין זינק לשיא של 8.25 שקלים לליטר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש לאישור מיוחד של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שכן מדובר בצעד חריג בתקופת בחירות. עם זאת, ההוזלה הזמנית צפויה לפוג בתוך זמן קצר, והציבור הישראלי יידרש להתמודד עם גל התייקרויות חדש במוצרים נוספים, כדי לממן את הגירעון.
השפעה ישירה על הצרכן ויוקר המחיה
ההחלטות הפיסקליות המסתמנות מגיעות על רקע נתוני יוקר מחיה מדאיגים. מחקר חדש של מבקר המדינה שפורסם בימים האחרונים מטיל ספק בקביעה כי ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם, אך בפועל, הצרכן הישראלי חווה עליות מחירים חריגות בענפי המזון, הדיור והאנרגיה. בדיקה שערך 'מדד גלבוע' העלתה כי רשתות מסוימות בישראל גובות מחירים גבוהים משמעותית בהשוואה לחו"ל על מוצרי בריאות ויופי, מה שמחזק את התחושה כי הצרכן המקומי משלם פרמיה על מוצרים זהים.
נתוני השכר שפורסמו בכלכליסט ובוואלה כסף מצביעים על מגמה מעורבת: השכר הממוצע במשק עלה ביוני ל-15,218 שקל (עלייה של 7.7% בשנה), ובהייטק נשברה תקרת 36 אלף שקל. עם זאת, בחודש יולי חלה ירידה חדה ל-14,241 שקל, מה שמעיד על תנודתיות גבוהה. השילוב של גידול באבטלה חלקית, אי-ודאות תקציבית ולחצים פוליטיים יוצר סביבה כלכלית מורכבת, שבה הצרכן נדרש לנהל את תקציב המשפחה בצורה זהירה יותר.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
הממשלה הנוכחית מציגה את הורדת מס הבלו כהישג צרכני, אך בפועל מדובר בצעד זמני המוסתר על ידי גל התייקרויות רחב. רשות המסים הזהירה כי 'הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול', מה שמעיד כי ההוזלה הנוכחית היא דחיית חשבונות בלבד לטובת מימוש תוכנית המסים הרחבה בשנת הבחירות הבאה.
הסקטור העסקי וההשפעה על התעסוקה
הסקטור העסקי מגיב לאתגרים בדרכים שונות. חברת שופרסל, למשל, פיטרה עובד ותיק לפני הפנסיה, והאירוע הוכר כתאונת עבודה, מה שמעלה שאלות לגבי הגנה על עובדים ותיקים בשוק העבודה הישראלי. במקביל, בענף הנדל"ן, חברת מגדל רוכשת 50% משלושה פרויקטים של פרשקובסקי ב-700 מיליון שקל, מהלך שמצביע על המשך הפעילות בשוק הנדל"ן המניב, חרף המצב הכלכלי.
בזירה המוסדית, חברת הביטוח הפניקס משקיעה ברשת בתי המלון פתאל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל, מה שממחיש את המשך הזרמת ההון המוסדי לענפים אסטרטגיים. דו"ח השכר במערכת הבריאות חושף פערים גדולים בין רופאים בפריפריה למרכז, עם שכר ממוצע של 23 אלף שקל בבתי החולים, אך רופאים מומחים מסוימים מגיעים ל-104 אלף שקל בחודש. הפערים המגדריים, שעומדים עד 40%, ממשיכים להיות אבן נגף בשוק העבודה.
מבט לעתיד הקרוב
השילוב של התרעות בנק ישראל, צעדי האוצר והלחצים הפוליטיים יוצר תמונה מורכבת. בעוד שהורדת הריבית השלישית מסמנת אמון בכלכלה, הצורך בהעלאת מסים מצביע על כך שהצמיחה הנוכחית אינה מספיקה לכיסוי הוצאות המלחמה. הממשלה הבאה תצטרך לקבל החלטות קשות, שישפיעו על כל שכבות האוכלוסייה, ובמיוחד על השכבות הבינוניות והנמוכות שכבר חשות את הנטל של יוקר המחיה.
הצרכן הישראלי נמצא בצומת דרכים, שבו הוא נדרש להתמודד עם אי-ודאות תקציבית, יוקר מחיה גבוה והבטחות פוליטיות שמתנגשות עם המציאות הכלכלית. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר התפתחויות השוק, והצפוי הוא שהוועדה המוניטרית תצטרך לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין מניעת לחצים אינפלציוניים חדשים, ככל שחבילת המסים תתגבש ותיושם.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מס בלו:
- מס על דלקים ומוצרי אנרגיה המוטל על ידי המדינה, מהווה מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה ומשפיע ישירות על מחיר הדלק בתחנות.
- ריבית בנק ישראל:
- הריבית שקובע הבנק המרכזי על הלוואות לבנקים המסחריים, המשפיעה על ריביות המשכנתאות, הפיקדונות והאשראי העסקי במשק.
- גירעון תקציבי:
- הפער בין הוצאות המדינה להכנסותיה, הממומן בדרך כלל באמצעות חוב ציבורי. גירעון גבוה מחייב צעדי צמצום או העלאת מסים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הבנק המרכזי מעריך כי עלויות המלחמה הצטברו לסכום חסר תקדים של טריליון שקלים. גם אם יחתכו תקציבים אזרחיים ויוגדל שיעור המשתתפים בשוק העבודה, לא ניתן יהיה לסגור את הפער ללא העלאת נטל המס על הציבור.
-
ההערכות הן כי האוצר יבחן העלאת מס על ההכנסה, הרחבת מס הבלו על דלקים (מעבר להוזלה הזמנית), הטלת מסים על מוצרי צריכה בסיסיים, וביטול פטורי מס למוסדות חינוך שאינם מקיימים לימודי ליבה.
-
בנק ישראל הוריד את הריבית לרמה של 3.25% כדי לתמוך בצמיחה, אך הוזהר כי ללא החזרת החוב הלאומי למסלול ירידה וניהול הוצאות הביטחון, הגירעון המצטבר עלול לערער את יציבות השווקים ולהוביל לעליית ריבית עתידית.
-
כן. לפי דיווחים, האוצר נערך להרחבת מקורות הכנסה גם באמצעות מיסוי עקיף. המשמעות היא שמוצרי צריכה בסיסיים, דלק ואנרגיה צפויים להתייקר, מה שיגביר את הלחץ על שכבות השכר הנמוכות והבינוניות.
