רפורמת השידורים של קרעי: הקרב על עצמאות התקשורת הישראלית מגיע להכרעה

רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ממשיכה לטלטל את נוף התקשורת הישראלית, כשבמוקד המהלך עומדים סגירת גלי צה"ל, פיצול חוק השידורים, ושינויים מבניים ברשות השנייה ובתאגיד השידור הציבורי. הרפורמה, שזכתה לכינוי "השתלטות מיליארדרים על התקשורת" בפי מבקריה, מעוררת התנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי לממשלה, ארגוני העיתונאים ובג"ץ, שכבר פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גל"צ.

פיצול חוק השידורים: מהלך חקיקתי חסר תקדים

במהלך שטרם נראה כמותו בכנסת ישראל, החליטה הממשלה על פיצול חוק התקשורת של קרעי לשני הסכמי חקיקה נפרדים, בניסון להספיק לחוקק חלק ממנו לפני פיזור הכנסת הצפוי. ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסה לשלושה ימים רצופים של דיונים אינטנסיביים, שנערכו למרות החלטת יו"ר הכנסת כי בעת המצב הביטחוני יידונו אך חוקים דחופים בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד האופוזיציה, שטענה כי מדובר בניסון לעקוף את ההליכים הדמוקרטיים המקובלים.

הצעת החוק כוללת שורה של שינויים מבניים: העברת סמכויות מועצת התאגיד לידי הממשלה, שינוי שיטת מינוי חברי המועצה, והסדרה מחודשת של שוק ערוצי הטלוויזיה המסחריים. מבקרי הרפורמה טוענים כי השינויים יאפשרו לבעלי הון להקים ערוצי תעמולה ללא פיקוח או רגולציה אמיתיים, תוך יצירת שכפול של מודל ערוץ 14 בערוצים נוספים.

סגירת גלי צה"ל: מאבק משפטי וציבורי

אחד המרכיבים השנויים ביותר במחלוקת ברפורמה הוא הכוונה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד ה-1 במרץ. שר הביטחון ישראל כץ הודיע על הקמת ועדה לבחינת המשך פעילות התחנה, בראשות האלוף במיל' יפתח רון-טל, המשמש כפאנליסט קבוע בערוץ 14. הרכב הוועדה, שכלל גם את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אלעד מלכא ויו"רית העמותה הימנית "ישראל שלי", ספג ביקורת חריפה מצד ארגון העיתונאים, שהגדיר אותו "מוטה לחלוטין נגד גלי צה"ל".

המתנגדים לסגירה, ובהם מפקד התחנה טל לב רם, עיתונאים בכירים וארגון עובדי צה"ל, טוענים כי מדובר בפגיעה דרמטית בחופש העיתונות. הכתבת הדס שטייף הזהירה כי "אין עוד כלי תקשורת שנמצא בשטח עם החיילים והלוחמים ומתקבל באהבה כזו". בג"ץ פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גל"צ, וקבע כי המהלך דורש חקיקה ראשית בכנסת. עם זאת, הדיונים המשפטיים נמשכים, והמתנגדים נערכים להגשת עתירות נוספות.

השפעת המהלך על שוק הרדיו

סגירת גלי צה"ל צפויה לשנות באופן מהותי את מפת שוק הרדיו הישראלי. תחנות הרדיו החרדיות, שזכו לאחרונה להטבות מיוחדות מהשר קרעי ללא מכרז, עשויות ליהנות מחלק מקהל המאזינים של גל"צ. במקביל, ועדת הכלכלה אישרה הסדר חדש למימון מערך עידן פלוס, שעשוי להשפיע על ערוץ 14 ועל ערוצים נוספים.

התרעות משפטיות וציבוריות

היועמ"שית אביטל סומפולינסקי הפכה לאחת הקולות הבולטים נגד הרפורמה. בחוות דעת משפטית שפורסמה לקראת הדיונים בבג"ץ, הגדירה את הצעת החוק כ"קיצונית וחריגה" וקראה להתערבות דחופה של בית המשפט העליון. לדבריה, "ישנו חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט". היא גם התריעה מפני פגמים מהותיים בהליך החקיקה עצמו.

במקביל, מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ערכו כנס חירום שבו השתתפו עשרות עיתונאים ובכירי תקשורת. יו"ר ארגון העיתונאים חיים הר זהב הצהיר כי "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם". המשנה ליועמ"שית צביעה על כך שהחקיקה "מסכנת את התקשורת החופשית" וקראה לפסילת ההטבה של קרעי לתחנות הרדיו החרדיות.

השלכות על שוק התקשורת המסחרי

מעבר להשלכות הפוליטיות, לרפורמה השפעה כלכלית ישירה על שוק התקשורת הישראלי. הצעת החוק כוללת מנגנונים שעשויים לחייב חברות פרסום לפרסם בערוצים מסוימים גם אם אינן מעוניינות בכך. שר התקשורת קרעי אף שוחח עם בעלי השליטה בדלק ישראל בנוגע לפרסום בערוץ 14, ימים ספורים לפני אישור עסקת הוט מובייל בידי משרדו. בדלק ישראל הכחישו כי הנושא עלה בשיחה.

במקביל, ועדת הכלכלה אישרה הארכת הפטור לערוץ 14 משידור חדשות מירושלים, למרות שהחוק מחייב שידור חדשות ממחוז ירושלים. יו"ר ועדת הכלכלה קרא להחריג את הערוץ ולבטל את החובה, בניגוד לעמדת הדרג המשפטי. סגן ראש עיריית ירושלים תקף את ההחלטה ואמר כי "הם השקיעו כסף ביודעין שייפרו את החוק". ערוץ 14 אף ספג קנס נוסף על אי-מסירת נתוני הכנסות לשנת 2025.

המהלך המשטרתי נגד נדב ארגמן

ברקע המהלכים החקיקתיים, המשטרה פתחה בחקירה נגד נדב ארגמן בחשד לסחיטה באיומים של ראש הממשלה. החקירה מעוררת שאלות נוספות בנוגע למערכת היחסים בין התקשורת, הפוליטיקה והמשטרה בישראל. במקביל, במשרדי חדשות 12 נופצה דלת הכניסה, חודש לאחר כתובות גרפיטי שאיימו ברצח עובדי הערוץ. המשטרה פתחה בחקירת המקרה, ובחברת החדשות החלו בבדיקת מצלמות האבטחה.

אירועים אלו מצטרפים לנתונים מדאיגים שפורסמו לאחרונה ולפיהם השיח האלים נגד עיתונאים זינק ב-404 אחוזים. מומחים לתקשורת מזהירים כי "מכונת הרעל יודעת לסמן מטרה", ומצביעים על מגמת הסלמה חמורה באיומים נגד נציגי התקשורת בישראל. תקריות האלימות וההתנכלויות למשרדי עיתונות מעלות שאלות קשות בנוגע לחופש העיתונות ולביטחון אנשי המקצוע בתחום.

הצעדים הבאים בתהליך החקיקה

במליאת הכנסת אושרה בטרומית הצעת החוק שלפיה הממשלה תמנה את חברי מועצת התאגיד, במקום הוועדה המקצועית שמינתה אותם עד כה. המהלך נתפס על ידי מבקריו כצעד נוסף בדרך להשתלטות פוליטית על גוף השידור הציבורי. חברי מועצת התאגיד התריעו מפני שיתוק מוחלט של הארגון וקראו להאריך את כהונת המנכ"ל גולן יוכפז כדי למנוע קריסה תפעולית. בג"ץ צפוי להכריע בקרוב בסוגיה זו.

המהלך החקיקתי מתרחש במקביל לשינויים נוספים בשוק התקשורת הישראלי: הנהלת "ידיעות אחרונות" הודיעה על סגירת המקומונים בסוף השנה, ובמקביל נרשמת ירידה במנויי הטלוויזיה של פרטנר, שירדו מתחת ל-200 אלף. לעומת זאת, סלקום דיווחה על עלייה של 44 אחוזים ברווח הנקי ל-92 מיליון שקל ברבעון השני, הגבוה ביותר מאז 2015, ופרטנר רשמה עלייה של 2 אחוזים בהכנסות ל-770 מיליון שקל. המגזר הסלולרי ממשיך לצמוח, בעוד שהמגזר הטלוויזיוני מצוי במשבר עמוק.

במישור העסקי, חברת IBC הודיעה על גיוס רבע מיליארד שקל להרחבת הפריסה, למרות התנגדות סלקום. המהלך מדגיש את התחרות הגוברת בשוק הסיבים האופטיים ואת המאבק על פלחי שוק בתקשורת הישראלית. במקביל, בזק מעלה את תחזית הרווח לסיכום השנה, על רקע הציפייה לביטול ההפרדה המבנית, ושר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ישמש כלוביסט של בזק לקידום המהלך.