הפד העלה ריבית לראשונה מזה שלוש שנים – והשוק הישראלי בוחר להתעלם

ההחלטה שהדהימה את וול סטריט: ריבית ראשונה מזה שלוש שנים

הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח העלתה אתמול בערב את הריבית בארה"ב ב-0.25% לטווח של 3.75%-4.00%, בהעלאה הראשונה מאז יולי 2023. המהלך, שנעשה בהנהגתו של יו"ר הפד הטרי קווין וורש, הגיע בהתאם לציפיות הרוב בשווקים, אך המסר שנלווה אליו היה ניצי בהרבה מהמספרים עצמם. בפד איתתו במפורש כי בכוונתם לבצע העלאת ריבית נוספת עוד השנה, ווורש עצמו הבהיר כי "הסרנו הרחבה מוניטרית, הכלכלה מתחזקת". הגורם המרכזי לתפנית הוא זינוק מחירי הנפט שחצו בימים האחרונים את רף 100 הדולר לחבית, בשילוב מדד מחירים חם שנרשם באוגוסט בארה"ב.

התגובה בוול סטריט הייתה חדה. המסחר, שנפתח באופטימיות, התהפך כמעט לחלוטין בעקבות המסר של הפד, והדאו ג'ונס נחתך ב-1.2% ונחת לשפל של שלושה חודשים. מדד S&P 500 איבד 0.5%, בעוד שהנאסד"ק כמעט ואיבד את הירידות בזכות התאוששות בשעות המסחר האחרונות. מדד הפחד זינק ביותר מ-5%, והיום היה הגרוע ביותר עבור סקטור הבנקים מאז פברואר, נוכח החשש מהמשך הידוק מוניטרי. הדולר האמריקאי מזנק לשיא של חודש וחצי, והמשקיעים בישראל נותרו במשך שעות מול מסכים אדומים.

תשואות בשיא של 19 שנים – הגיאוגרפיה של כולה אג"ח משתנה

אולי הנתון המרכזי מההחלטה אינו הריבית עצמה אלא מה שקורה בשוק האג"ח. התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ננעלה מעל רף 5% – הרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט שני עשורים, מאז 2007. עליית התשואות כבר מתפשטת גם ליפן ולאירופה, ויוצרת אפקט דומינו בשווקי החוב העולמיים. עבור משקיעים, המשמעות ברורה: לראשונה מזה שנים ארוכות, נכס סולידי לחלוטין כמו אג"ח ממשלת אמריקאית מציע תשואה דו-ספרתית בפוטנציה בטווח של כמה שנים, ומתחרה ישירות במניות.

במקביל, מתגבשת בשווקים הערכה שהדאגה האמיתית אינה מהיעלמות הבינה המלאכותית אלא מהאטה בקצב ההשקעות בתחום – אירוע שיפגע דווקא ביצרניות השבבים וספקיות התשתית. הפער בין הסקטורים ניכר גם בתגובת המניות הבודדות: אינטל עלתה ב-2.9% על רקע דיווח על מגעים לייצור שבבי זיכרון בארה"ב, בעוד רובינהוד איבדה 7.5% ובנק אוף אמריקה נחתכה ב-3.6%. בניגוד למגמה, SpaceX עלתה ב-4.4% – עם דעיכה בזעם של מדדי המניות המובילים. כעת כל העיניים נתונות לנתוני האינפלציה ולהצהרות נוספות של הפד, שכן עוד העלאה עשויה לדחוף את התשואות לשיאים נוספים.

וורש בין הפטיש לסדן: המבחן של האמינות

בעיתונות הכלכלית בישראל, ובמיוחד ב-TheMarker, המהלך של וורש זכה ליחס כמעט נוסטלגי. הכותבים שם מציינים כי לנשיא טראמפ כבר אין אמון מצד המשקיעים, וכי בעיני רבים וורש הוא "המבוגר האחריות היחיד" במערכת הכלכלית האמריקאית – שלפחות אתמול עמד במבחן והעלה את הריבית כפי שכל הכלכלנים סברו שצריך לעשות. זהו מסר שחורג מההחלטה עצמה: עצמאות הבנק המרכזי עמדה על הפרק, ווורש בחר בהעלאת ריבית על אף לחץ פוליטי אפשרי מהבית הלבן.

מנגד, יש המזהירים כי המהלך עלול להיות מוקדם מדי. מחירי הנפט כבר מתקררים לאחר שממשל טראמפ פעל להרגיע את החששות מאספקת האנרגיה, והצינור הסעודי צפוי לשוב לפעילות. אם הזעזוע במחירי האנרגיה ייסחף בשבועות הקרובים, העלאת הריבית עשויה להתגלות כהימור מיותר שיקשה על משקי בית אמריקאים שנושאים משכנתאות והלוואות בריבית משתנה – ועל החברות שמסתמכות על אשראי זול להשקעות.

השוק הישראלי: ירוק במקום אדום, והבורסה מזנקת ב-11%

באופן חריג, בורסת ת"א בחרה להתעלם מהתזוזה בוושינגטון. המסחר ננעל במגמה חיובית מובהקת: מדד ת"א 35 עלה ב-0.9%, מדד ת"א 125 הוסיף 0.8%, ומדד ת"א טכנולוגיה זינק ב-1.7%. נייס מטפסת ב-6%, קמטק עלתה ב-4.5% ואנלייט ב-2.5%. ערב קודם לכן כבר רשמו ת"א 35 ות"א 125 טיפוסים של כ-1.3% על רקע נתוני האינפלציה הישראלית, שעמדו בתחזיות, והסנטימנט החיובי פשוט לא נשבר עם ההודעה של הפד. החוזים העתידיים בוול סטריט אמש רשמו עליות ותיקנו את הירידות, ובאירופה המדדים המרכזיים נסחרו בעליות שערים – כך שהפוטנציאל להידבקות בירידות נמס במהירות.

הסיפור הגדול ביותר בשוק המקומי הוא בכלל לא ריבית אמריקאית, אלא מניית הבורסה לני"ע בת"א עצמה, שקיפצה במעל 11% לאחר שהדירקטוריון אישר את התוכנית האסטרטגית החדשה ל-2027-2031. התוכנית כוללת שינוי מבני שבמסגרתו תוקם חברת אם ציבורית, ובמקביל יפעלו בנפרד הבורסה עצמה, המסלקה ופעילויות המדדים, המידע והטכנולוגיה. היעד: צמיחה שנתית של 15%-18% בהכנסות עד 2031, לעומת 10%-12% בתוכנית הקודמת, ועמידה על הכנסות של מיליארד שקל עד 2028. המנכ"ל איתי בן זאב מדגיש כי ההשקעות הזרות בשיא, אף שהמשקיעים עוקבים אחר הבחירות והמצב הגיאופוליטי, וכי הבורסה מכוונת למשקיעים זרים ולהתרחבות בינלאומית.

הדולר מתרכך ל-3.03 שקלים – השקל לא מפחד מהפד

במט"ח, הדולר ירד ב-0.4% בשוק המקומי ונסחר סביב 3.03 שקלים, בתנודות מתונות יחסית לזעזועים בשווקים העולמיים. יום קודם לכן, מיד לאחר הודעת הפד, הדולר אמנם טיפס בעולם – עלייה של 0.6% מול היורו, 0.5% מול הפאונד ו-0.3% מול היין – אך בשוק הישראלי המגמה התהפכה. ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, אמר כי ההליך של הפד הוא תיקון מאוחר להורדות הריבית של סוף 2025, וכי "הודאה של הבנק המרכזי בכך שעליו לקחת בחזרה את הצעדים המקלים" היא המסר החשוב עבור השווקים. השקל החזק תומך בהמשך ירידת האינפלציה המקומית שנותרה על 1.5%, אף שמדד אוגוסט עלה ב-0.7%.

בשוק המקומי מתנהלת בימים אלה גם זירה נוספת שמפיחה חיים במסחר: סביב העסקה בהיקף מיליארד שקל למכירת פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם לקבוצת ווישור. הרשות לשוק ההון פרסמה הודעת הרגעה חריגה לסוכני הביטוח והחוסכים, לאחר שהחלו להישמע קריאות להעביר כספים מהבית ההשקעות. מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לוינשטיין הבהיר כי לא יהיה מיזוג עם איילון, וגילעד אלטשולר קרא לסוכנים לגלות סבלנות: "זה אותו צוות ניהול השקעות". השילוב בין עסקאות גדולות בתחום בתי ההשקעות, תוכנית שאפתנית בבורסה וריבית אמריקאית עולה – מציב את שוק ההון הישראלי בלבה של תקופה עמוסה במיוחד.