חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2526 +0.13% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,683.7400 -2.04% (-1,327.42)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8732 +0.42% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.35% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.46% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8130 +0.52% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5600 +0.57% (0.00)

1.4 מיליון ישראלים בחודש יצאו לחו"ל: שיא היציאות מציף את גירעון התיירות

היציאות של ישראלים חצו את רמת שלפני המלחמה, אך התיירות הנכנסת עומדת על כ-38% מהרמה ההיסטורית - והפער מתגלגל ישירות לגירעון במאזן התיירות

אתר כלכלה · 20 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה

היציאות לחו"ל חצו את קו המלחמה: שיא של 1.4 מיליון נוסעים בחודש

כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש אוגוסט, לפי נתונים שפרסם המרכז לסטטיסטיקה ושסוקרו בגלובס ובביזפורטל – נתון שיא שעוקף את מספר היציאות שנרשם באוגוסט 2023, החודש שקדם לפרוץ המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, מספר שמציב את ענף התעופה והנסיעות ברמות פעילות שלא נראו מאז טרם האירועים הביטחוניים. מדובר בנתון שמציב את התיירות היוצאת במרכז סדר היום הכלכלי, ולא רק בגלל הנוסטלגיה לשגרה – אלא בגלל ההשפעה הישירה על מאזן התשלומים של המשק הישראלי.

מנגד, בכיוון השני של המסלול, התמונה מעורערת לחלוטין. רק כ-117 אלף מבקרים נכנסו לישראל באותו החודש, כך דווח בכלי התקשורת הכלכליים, כאשר התיירות הנכנסת עומדת על כ-38% בלבד מהרמה שנרשמה באוגוסט שלפני המלחמה. הפער בין שני הכיוונים – יציאות בשיא היסטורי מול כניסות שטרם התאוששו – מתגלגל ישירות לגירעון במאזן התיירות של ישראל, ומעמיד בפני מקבלי ההחלטות שאלות קשות על הדרך שבה יש לשקם ענף שתרם בשיאו מיליארדי דולרים לכלכלה מדי שנה.

pool in Eilat
בעוד הישראלים טסים החוצה, בתי המלון בארץ מתמודדים עם מאזן לינות שלילי של תיירים

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה

כמה כסף משאיר הישראלי בחו"ל? נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, שסוקרו בגלובס, מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו הישראלים, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם. ההוצאה הממוצעת עמדה על כ-4,069 שקל לנוסע, ויפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים. מדובר בנתון שמשקף מגמה מתרחבת של טיסות ליעדים רחוקים ויוקרתיים, שההוצאה בהם גבוהה בהרבה מהשהייה הקלאסית באירופה.

הנתונים הללו מצטרפים לתמונה רחבה יותר שנחשפה בסקירות שוק: חופשה קצרה למשפחה של ארבע נפשות ביוון עולה פחות מ-10,000 שקל, שבוע באירופה מסתכם בכ-15-25 אלף שקל, וטיול של שבועיים ליעדים רחוקים כמו יפן או ארצות הברית יכול להתקרב ל-100 אלף שקל. הטיסות הן רק ההתחלה – מלונות, אוכל, רכב, ביטוח ואטרקציות הם אלה שמנפחים את התקציב. עבור מאות אלפי משקי בית, החופשה בחו"ל הפכה לסעיף הוצאה מרכזי, והשאלה הכלכלית היא באיזו מידה ההוצאה הזו פוגעת בצריכה המקומית בענפים אחרים.

trending_up שינוי מגמה / השפעה עתידית

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

קפריסין – השוק השני בגודלו שנשען על התייר הישראלי

אחד הסיפורים הבולטים בתיירות היוצאת הוא קפריסין, שהפכה בשנים האחרונות ליעד הטבעי של הישראלים. לפי נתונים שסוקרו בגלובס, 135.6 אלף ישראלים הגיעו לקפריסין באוגוסט – זינוק של 28.4% בתוך שנה. כמעט אחד מכל ארבעה תיירים באי הגיע מישראל, שהפכה לשוק השני בגודלו אחרי בריטניה. ההשפעה על כלכלת האי מורגשת בכיס: הישראלים מוציאים בקפריסין כ-174 אירו ביום, לעומת כ-104 אירו בלבד לתייר הבריטי.

המשמעות מבחינת חברות התעופה והמלונאות היא משמעותית. Cyprus Airways, שמזהה בשוק הישראלי הזדמנות אסטרטגית דווקא בתקופה שבה חברות אחרות נסוגו, לא שקלה לצמצם את הפעילות לישראל. גם רשתות המלונאות הקפריסאיות מתאימות את ההיצע לקהל הישראלי, והטיסה הקצרה, היחלשות היורו והקרבה מסייעים לשמר את הביקוש גם בעונות שבהן היעדים המתחרים מפגרים אחריו.

הצד השני של המדד: התיירות הנכנסת תקועה ב-38% מהרמה שלפני המלחמה

בזמן שהישראלים ממלאים את מסלולי ההמראה בחו"ל, ענף התיירות הנכנסת ממשיך להתמודד עם אתגרים מורכבים. על פי פרסומים שונים, כולל סיקור של כלי תקשורת עולמיים שצוטטו בגלובס, תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל אחרי שנתיים קשות בענף – אבל ההתאוששות איטית ובלתי אחידה. ביולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים לישראל לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, אולם לאורך השנה כולה נרשמה ירידה של כ-11% בכניסות תיירים בהשוואה לשנה שעברה, והרמה עדיין רחוקה מאוד מהנתונים שקדמו למלחמה.

בענף המלונאות המקומי, הסנטימנט נותר שלילי. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון בישראל: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי – כלומר, בתי המלון מדווחים על עלייה בכמות הלינות של הקהל המקומי – אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי. בפועל, בתי המלון מפצים על היעדר התיירות הנכנסת בקהל הישראלי, אבל ההפרשים בתשלום מורגשים: הישראלי משלם פחות, והתייר שמביא מט"ח לא בא.

quiz האם ידעת ש…

התייר הישראלי בקפריסין מוציא כ-174 אירו ביום – לעומת כ-104 אירו בלבד שמוציא התייר הבריטי. עם כ-135.6 אלף ישראלים שהגיעו לאי באוגוסט בלבד, זינוק של 28.4% בשנה, ישראל הפכה לשוק התיירות השני בגודלו בקפריסין אחרי בריטניה.

ההשפעה על כלכלת הפריפריה והצפון

הפער בין התיירות היוצאת לנכנסת אינו נחלתם של רק בעלי המלונות במרכז. בערים כמו אילת, טבריה וירושלים, שבהן התיירות מהווה מנוע כלכלי מרכזי, היעדר התיירים מורגש ברשת: מסעדות, חנויות, מדריכי טיולים ונהגים – כולם תלויים בזרימה הקבועה של מבקרים מחו"ל. הממשלה העבירה לאחרונה תקציבים לתמיכה בענף, כולל סעיפים לאילת, אך בשוק הכלכלי נשמעת ביקורת על כך שהתקציבים מגיעים ללא אסטרטגיה כוללת שתחזיר את התיירות הנכנסת לרמות הרצויות.

בנוסף, ישנה שאלה מרכזית לגבי תמונת המותג של ישראל בעולם. בענף מבהירים כי יש קשר ישיר בין מעמדה של ישראל בתקשורת העולמית לבין מספר התיירים שמגיעים. כאשר כתבות על המלחמה מכתימות את תדמית המדינה, גם התחזקות השקל – שבדרך כלל מזכירה יתרון קנייה לתייר – לא מצליחה להפוך את הכיוון. חברות ביטוח שמסרבות לבטח מבקרים, וקווי תעופה שעדיין לא חזרו לפעול בסדירות מלאה, מוסיפים שכבה נוספת לקושי.

המשמעות עבור שוק ההון: מלונאות, תעופה וחברות שייט

הפער בין שני כיווני התיירות משתקף גם בביצועי החברות הנסחרות בבורסה. חברות התעופה והנסיעות נהנות מביקוש ישראלי חזק, בעוד שרשרות המלונאות המקומיות מתמודדות עם תפוסות שמבוססות בעיקר על הקהל המקומי. בתחום השייט, למשל, חברת הקרוזים Carnival דיווחה על הכנסות שיא ותפוסה של 104%, הורידה את החוב ל-24.9 מיליארד דולר וקיבלה מ-S&P דירוג השקעה – ובכל זאת המניה נסחרת בשפל של 52 שבועות, בין היתר בשל מחירי נפט גבוהים וויתור על תפוסה בהפלגות באירופה.

עבור המשקיע הישראלי, התמונה מחייבת הפרדה בין ענפים שמרוויחים מהתיירות היוצאת – חברות תעופה, סוכנויות נסיעות דיגיטליות וארנקים דיגיטליים – לבין ענפים שנפגעים מהיעדר התיירות הנכנסת. דוגמה לצד השלילי היא התפרקותם של עסקי אירוח מקומיים: יזם שהחזיק 200 דירות אירוח בישראל הותיר אחריו חובות של 50 מיליון שקל, במקרה שסוקר ב-TheMarker. מדובר בתזכורת לכך שהענף המקומי עדיין רגיש מאוד לתנודות ביקוש.

מה צריך לקרות כדי שהתייר יחזור

בענף מציינים כמה תנאים להתאוששות אמיתית: חידוש קווי תעופה סדירים, יציבות ביטחונית ממושכת שתאפשר לחברות ביטוח לחזור לבטח מבקרים, וקמפיין תדמית בינלאומי שישנה את הסנטימנט. משרד התיירות פועל בשווקים נבחרים, אך הענף מעריך כי ללא שינוי מתווה הפיצויים והתמיכות – כפי שדרשו גורמים בענף לאחר סגירת השמיים בתקופות המלחמה – חלק מהעסקים לא ישרדו עד לחזרת הביקוש הזר. בתי הדין לענייני השוואת מחירים והרגולציה בתחום המלונאות מתמודדים במקביל עם שאלות צרכניות, כמו המקרה שנסקר בכלי התקשורת של אורחת שהזמינה חופשה לזוג וילד אך הגיעה עם שני תינוקות נוספים – והמלון ביטל את ההזמנה.

במקביל, ישנה הערכה בשוק כי היציאות המטורפות לחו"ל עשויות להתמתן ככל שהמחירים ביעדים הפופולריים ימשיכו לעלות, וככל שההוצאה לנוסע תתקרב לרמות שמציבות אתגר תקציבי אמיתי למשקי הבית. עד אז, נתב"ג ימשיך לרשום שיאים ביציאות – והגירעון במאזן התיירות ימשיך להתרחב, כאשר התיירות הנכנסת נותרת החוליה החלשה של הכלכלה הישראלית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי נתוני הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ באוגוסט - נתון שעוקף את רמת אוגוסט 2023, שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר מ-6 מיליון יציאות מהארץ, במגמה שמשקפת ביקוש חזק לטיסות חרף המחירים הגבוהים.

  • גירעון התיירות הוא הפער בין ההוצאות של ישראלים בחו"ל להכנסות מט"ח שמייצרת התיירות הנכנסת. כאשר 1.4 מיליון ישראלים יוצאים בחודש ומוציאים אלפי שקלים בחו"ל, בעוד מספר המבקרים בישראל עומד על כ-38% בלבד מהרמה שלפני המלחמה, הגירעון מתרחב ופוגע במאזן השוטף של המשק.

  • לפי נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA, יפן תופסת את המקום הראשון בהוצאה לנוסע בפער משמעותי משאר היעדים. ההוצאה הממוצעת הכללית עמדה על כ-4,069 שקל לנוסע, ונתוני ההוצאה משקפים גם את המעבר ליעדים רחוקים ויוקרתיים יותר בקרב מי שנשארים עם תקציב גדול.

  • לפי דיווחים בכלי התקשורת העולמיים, אחרי שנתיים קשות בענף תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל, ונרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים ביולי. עם זאת, לאורך השנה מספר התיירים עדיין נמוך בכ-11% מהשנה הקודמת ורחוק מאוד מהרמות שלפני המלחמה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!