עידן חדש בשידור המסחרי: אסף רפפורט קיבל את רשת 13 והמבחן הכספי של 120 מיליון הדולר עוד לפני שהתחיל
אישור מועצת הרשות השנייה למכירת רשת 13 לאסף רפפורט פותח פרק חדש בשוק התקשורת המסחרית, עם שאלות כבדות משקל על כדאיות כלכלית, ריכוזיות ורייטינג
אישור רגולטורי שנים בהכנה: רשת 13 עוברת לידי אסף רפפורט
מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אישרה את העברת השליטה בזכיינית רשת 13 לידי היזם ואיש התוכן אסף רפפורט, בכך חתמה בפועל על אחת העסקאות המסעירות בשוק התקשורת המסחרית בישראל. העסקה, שמוערכת בכ-120 מיליון דולר וכוללת גם התחייבויות להזרמת הון לכיסוי התחייבויותיה הפיננסיות של הזכיינית, תיכנס לתוקף בשבועות הקרובים. המהלך שינה למעשה את מפת הכוחות בשוק הטלוויזיה המסחרית, שכן העברת ערוץ חדשות מרכזי לשליטה אישית של יזם בודד היא תופעה נדירה בשוק שעד כה נשלט בידי קונסורציומים של חברות ומשקיעים מוסדיים. במועצה נבחנו לאורך התהליך כשירותו הכלכלית של רפפורט, עברו המקצועי בתחום התוכן וההשפעה הצפויה על התחרות בשוק. האישור הגיע לאחר דיונים ארוכים שלוו בהתנגדויות מצד גורמים בענף, שהעלו חששות מפני ריכוזיות ומפני זיקות פוליטיות אפשריות של הרוכש. בסיכומו של דבר, נכון לעכשיו, הרגולטור העדיף לאשר את העסקה ולאפשר לשוק להתארגן סביב המציאות החדשה.
ההיגיון הכלכלי מאחורי הרכישה
מבחינה פיננסית, רכישת זכיינית טלוויזיה בסביבה שבה הכנסות הפרסום מתכווצות באופן קבוע היא מהלך שדורש הצדקה כלכלית יוצאת דופן. על פי ההערכות בענף, רשת 13 מתקשה להגיע לרווחיות שוטפת בשנים האחרונות, והעסקה החדשה נועדה בין היתר לייצב את המצב הפיננסי באמצעות הזרמת הון טרי והסדרת החובות. רפפורט, שבנה את הונו בין היתר בקבוצת התעופה המשפחתית ארקיע, מתמודד כעת עם אתגר שונה לחלוטין באופיו: ניהול ערוץ תוכן שקצב שחיקת ההכנסות שלו עולה על קצב הצמיחה בשוק. עורכי הדין והיועצים הכלכליים שליוו את העסקה מדגישים כי התחייבויות ההון שנלוו אליה נועדו להבטיח עמידה בהתחייבויות כלפי ספקים ועובדים, אולם בשוק התקשורת ידעו להזכיר כי את עתיד הערוץ יקבעו בסופו של יום מדדי הצפייה והכנסות הפרסום, ולא מבני המימון. ההערכה בענף היא כי תקופת ההתאמה של הזכיינית לשליטה החדשה תהיה קצרה יחסית, שכן לחצי התזרים לא יאפשר אורכי רוח רבים.
המבחן של 120 מיליון הדולר: מה הסיכוי להצלחה
כלי התקשורת הכלכליים, ובראשם ביזפורטל, עסקו בימים האחרונים בשאלה המטרידה את אנשי הענף: האם ערוץ טלוויזיה מסחרי יכול בכלל להיות עסק רווחי בעידן של נטפליקס, יוטיוב וטיקטוק. התשובה אינה חד־משמעית. מצד אחד, מדדי הרייטינג מראים כי עדיין קיים ביקוש גבוה לתוכן ישראלי מקורי בפריים המרכזי, כפי שהדגימו תכניות כמו "בייבי בום" בקשת 12 שהגיעה ל-9.5% בפריים, או "החשיפה" שהובילה את הערב עם 12% בשידור ראיון בכירת שב"כ לשעבר. מצד שני, נתוני הרייטינג האלה לא מתורגמים בקצב שהיה בעבר להכנסות פרסום, שכן המפרסמים מפנים תקציבים הולכים וגדלים לפלטפורמות דיגיטליות שמציעות מיקוד מדויק ומדידה מלאה. עבור רשת 13, משמעות הדבר היא שההכנסות המסורתיות שעליהן נשען המודל העסקי הולכות ומצטמצמות, גם כאשר התוכן מצליח. על פי ההערכות בענף, חלקה של הטלוויזיה המסחרית מתוך עוגת הפרסום בישראל הלך והצטמק בשנים האחרונות, בעוד שהעלויות התפעוליות, ובהן חוזי הזכיינות והתשלומים לקרן גליל, נותרו גבוהים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
המתנגדים לעסקה טוענים כי מעבר שליטה בערוץ חדשות מרכזי לידי איש עסקים פרטי, ללא גוף ציבורי או פיקוח עיתונאי מחייב, טומן בחובו סיכון ממשי לעצמאות המערכתית. בנוסף, יש הסבורים כי ההערכה הכספית של העסקה גבוהה ביחס לרווחיות הנוכחית של הזכיינית, מה שעלול להניע קיצוצים חדים בתוכן ובכוח אדם.
הפער בין רייטינג לרווחיות
נתוני הרייטינג האחרונים ממחישים את הפער בין הצלחה תוכנית להצלחה כלכלית. גם כאשר רשת 13 משיגה נתוני צפייה סבירים, הפער בינה לבין קשת 12, שבולטת בהובלת הפריים באופן קבוע, מקשה עליה למשוך תקציבי פרסום מובילים. המפרסמים משלמים פרמיה עבור הערוץ שמביא את הקהל הרחב ביותר, והערוץ השני במדדים מוצא את עצמו במצב תחרותי נחות גם כשהוא מייצר תכנים איכותיים. בנוסף, ערוץ 14, שבשנים האחרונות צובר נתח הולך וגדל מהרייטינג בזכות ההסתערות על קהל יעד נאמן ותמיכה פוליטית בדמות תקציבי פרסום ממשלתיים מוגדלים, מוסיף לחץ תחרותי נוסף. שלושת הגורמים האלה יחד מציירים תמונה שבה הערוץ הנרכש עומד בפני בחירה קשה בין השקעה כבדה בתוכן במטרה לסגור פערים, לבין קיצוץ בעלויות במטרה להגיע לאיזון תזרימי. איזושהי דרך ביניים עשויה להתגלות באמצעות פיתוח פלטפורמות דיגיטליות משלימות, אך אלה דורשות השקעה וזמן, שני משאבים שלא תמיד עומדים לרשות זכיינית שנאבקת על הישרדותה הפיננסית.
המשמעות לצרכן ולשוק הפרסום
עבור הצרכן הישראלי, המשמעות המיידית של העסקה אינה נמדדת בשקלים אלא במגוון התכנים שיוצעו לו בפריים. בשוק שבו ערוץ אחד נשלט בידי קונסורציום מאוגד, שני בידי יזם פרטי ושלישי בידי גורמים עם זיקה פוליטית ברורה, המגוון העיתונאי והתוכני עשוי להיפגע או להתחדש, בהתאם לכיוון הניהולי החדש. בשוק הפרסום, לעומת זאת, ההשפעה כלכלית ישירה יותר: סוכנויות המדיה מתכננות כעת את חלוקת התקציבים לעונה הקרובה, והן תבחן את היציבות הפיננסית של הערוץ כתנאי להתקשרות ארוכת טווח. עסקה שמלווה בשאלות על יכולת ההחזקה של הבעלים החדש עלולה להקשות על מכירות מוקדמות של מלאי פרסומי. מנגד, אם רפפורט יצליח לייצר תוכן שיצמיד את הערוץ לקשת 12, סביר שהמפרסמים ישובו להשקיע. ענף הפרסום בישראל, שמוערך במיליארדי שקלים, רגיש מאוד לשינויים במפת השליטה, ומעבר בעלים בערוץ מרכזי הוא אירוע שמייצר תנודתיות במחירי המלאי הפרסומי ובתנאי ההתקשרות.
הרקע הרגולטורי והשלכותיו
חשוב להבין את העסקה בהקשר רגולטורי רחב שמתהווה זה חודשים בכנסת ובמשרד התקשורת. חוק התקשורת בראשות שר התקשורת שלמה קרעי, שמליאת הכנסת אישרה את פיצולו לצורך הספקת חקיקה חלקית לפני המועד החוקי, עוסק באסדרה מחדש של שוק השידורים, בהקמת גוף פיקוח חדש ובשינוי כללי המדרוג. חברי הרגולציה החדשה עשויים לשנות באופן מהותי את תנאי המשחק שבהם יפעלו הזכייניות, כולל כללי ריכוזיות, מכרזי זכיינות עתידיים והתחייבויות תוכן. עבור רפפורט, ההשקעה של 120 מיליון דולר מתבצעת בסביבה שבה חוקי המשחק עצמם עלולים להשתנות, מה שמוסיף שכבת אי־ודאות משמעותית להערכת שווי. היועצת המשפטית לממשלה, גבי לוי, אף קראה בעבר לבג"ץ להתערב בחוק השידורים בטענה כי מדובר במקרה קיצוני וחריג, מה שמעיד על עומק המחלוקת המשפטית והציבורית סביב הרפורמה. בסביבה כזו, כל עסקה בשוק השידורים נשארת כפופה למשתנה חוקי שאינו בשליטת הרוכש.
trending_up שינוי מגמה: הערוצים המסחריים נכנסים לעידן הבעלות האישית
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
מי רפפורט ומה המהלך האסטרטגי
אסף רפפורט, בן לאחת המשפחות הוותיקות בענף התעופה והתיירות בישראל, נודע לציבור הרחב בשנים האחרונות גם בזכות פעילותו בתחום התוכן והבידור. המהלך שביצע משלב בין שני עולמות אלה: הון משפחתי עוצמתי וניסיון בתעשיית התוכן. עבור משפחת רפפורט, ההשקעה בזכיינית מהווה פיזור פעילות מעבר לתעופה, ענף שהתגלה בשנים האחרונות כתנודתי במיוחד. עבור רפפורט עצמו, מדובר בהזדמנות לבסס מעמד של שחקן מרכזי בשיח הציבורי הישראלי. עם זאת, יש לזכור כי גם אם ההון האישי של הרוכש מבטיח כיסוי התחייבויות בטווח הקצר, הצלחה ארוכת טווח תיבחן ביכולתו להנהיג מערכת עיתונאית עצמאית לצד ניהול כלכלי מאוזן, שני יעדים שלא תמיד הולכים יחד. ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות ימשיכו ככל הנראה לעקוב אחר התפתחות המערכת העיתונאית בערוץ, במיוחד לאור השיח הציבורי הסוער סביב עצמאות התקשורת בישראל בתקופה האחרונה.
השפעה על המתחרים ועל מפת השליטה בתקשורת
העסקה אינה מתרחשת בחלל ריק. רק בימים האחרונים עברה גם חברת הוט מובייל לשליטה חדשה, כאשר חברות דלק ישראל וקינסטון מחזיקות כעת כל אחת 40% ממנה, לצד לאומי פרטנרס. שינויים אלה, שמתרחשים במקביל, מצביעים על גל של ארגון מחדש במפת השליטה בתשתיות התקשורת והמדיה בישראל. עבור קשת 12, המובילה את השוק, המהלך מציב שאלה של תחרות: האם בעלים חדש עם הון ויזמות יצליח לסגור את פערי הרייטינג. עבור ערוץ 14, שנהנה מתמיכה פוליטית ומתקציבי פרסום ממשלתיים, המהלך עשוי לייצר יריב חדש בשוק הפרסום המסחרי. עבור הציבור, השאלה המהותית היא האם העיתונות המסחרית תשמור על עצמאותה בתקופה שבה כל כלי תקשורת מרכזי עובר לידי בעלי הון או גורמים בעלי זיקה פוליטית. התשובה לשאלה זו תתברר בחודשים הקרובים, כאשר רפפורט יגיע לעמדת השליטה בפועל ויתחיל להטביע את חותמו הארגוני, התוכני והכלכלי על הערוץ.
מה צופן העתיד הקרוב לרשת 13
בשבועות הקרובים צפויים להתקבל החלטות מרכזיות שיקבעו את פני הערוץ: מינויים בכירים בהנהלה ובמערכת החדשות, תכנון לוח השידורים לעונה הקרובה והסדרת חובות הזכיינית מול הרשות השנייה והגורמים הפיננסיים. ענף התקשורת יעקוב בדריכות אחר שיתופי פעולה אפשריים בין הערוץ לבין גופי תוכן דיגיטליים, שכן אלה נתפסים כיום כמנוע הצמיחה היחיד שנותר בשוק. עולם הטלוויזיה המסחרית עומד בפתח של שינוי מבני שאינו ניתן לעצירה, והשאלה אינה עוד אם המודל הקיים ישתנה, אלא כיצד, באיזה קצב, ובידי מי. רכישת רשת 13 בידי אסף רפפורט היא אחת התשובות המוקדמות לשאלה זו, והיא מעידה על כך שישנם עדיין יזמים שמוכנים להניח 120 מיליון דולר על שולחן המשחק, בתקווה שהתוכן הישראלי המקורי ימצא את דרכו לרווחיות גם בעידן הדיגיטלי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- זכיינית:
- חברה שזכתה במכרז של הרשות השנייה להפעיל ערוץ טלוויזיה מסחרי, בתמורה לתשלומי זכיינות ועמידה בהתחייבויות תוכן ורגולציה.
- רייטינג:
- מדד הצפייה שמודד את אחוז הבתים הצופים בתכנית מסוימת, ומהווה בסיס לתמחור המלאי הפרסומי של הערוץ.
- ריכוזיות:
- מצב שבו שליטה בכלי תקשורת או בשוק מתרכזת בידי מעט שחקנים, מה שעלול לפגוע בתחרות ובמגוון הקולות.
- הזרמת הון:
- העברת כספים חדשים מבעלי המניות לתוך החברה, בדרך כלל לצורך כיסוי חובות, מימון פעילות שוטפת או חיזוק ההון העצמי.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
אסף רפפורט הוא איש עסקים ישראלי, בן למשפחת רפפורט המחזיקה בין היתר בחברת התעופה ארקיע. במקביל לפעילותו העסקית הוא מוכר לציבור הרחב גם כמפיק ואיש תוכן, וכעת הופך לבעלים של זכיין טלוויזיה מרכזי בישראל.
-
העסקה מוערכת בכ-120 מיליון דולר, ומבחינה מבנית היא כוללת גם הזרמת הון לכיסוי חובות הזכיינית. מעבר לתשלום עצמו, המבחן האמיתי יהיה ביכולתו של הרוכש לייצר רווחיות שוטפת מתוך מודל פרסומי מתכווץ.
-
בטווח הקצר לא צפוי שינוי ישיר בתעריפים שהצרכן משלם, שכן מדובר בערוץ בשידור חינמי הממומן בפרסום. עם זאת, עיצוב מחדש של מפת התוכן עשוי להשפיע על היצע התכנים, על התחרות בין הערוצים ובעקיפין גם על שוק הפרסום כולו.
-
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא הגוף הרגולטורי המפקח על הזכייניות, והיא מחויבת לאשר כל העברה של שליטה בזכיין. המועצה בחנה את כשירותו הכלכלית והמקצועית של הרוכש ואת ההשפעה הצפויה על התחרות ועל עצמאות המערכת העיתונאית לפני מתן האישור.