קרנות הפנסיה בישראל נמצאות בעיצומה של מהפכה שקטה. בשנים האחרונות חלו שינויים מבניים משמעותיים בתמהיל ההשקעות, כשחברות הביטוח והגופים המנהלים מגדילים את החשיפה לנכסים אלטרנטיביים על חשבון אג"ח ממשלתי מסורתי. המהלך, שמטרתו להגדיל את התשואה לחוסכים, מעורר גם תקוות וגם חששות. מה באמת קורה בקרנות הפנסיה שלכם, ואיך זה ישפיע על העתיד הפיננסי שלכם?

התשואות המרשימות של 2025

נתחיל בחדשות הטובות: שנת 2025 הולכת ומתהווה כשנה יוצאת דופן לחוסכים הפנסיוניים. לפי נתוני מיטב גמל ופנסיה, התשואות בתשעת החודשים הראשונים של השנה היו מרשימות במיוחד – השנה הטובה ביותר מזה 16 שנים, מאז יציאת המשק ממשבר הסאב-פריים של 2009.​

הנתונים הקונקרטיים מרשימים לא פחות. מסלולי הפנסיה המובילים הניבו תשואות דו-ספרתיות: קרן יוזמה לעמיתים ותיקים הניבה 10.74% ב-12 החודשים האחרונים, מגדל מקפת משלימה למבוטחים עד גיל 50 הציגה תשואה של 12.89%, ומסלולי מניות אף הגיעו לתשואות של 24.46% בחלק מהקרנות.

התמונה המצטברת מלמדת על הצלחה: במחצית הראשונה של 2025 בלבד, המסלול הכללי של קרנות הפנסיה המשלימות הניב תשואה ממוצעת של כ-15%. זהו נתון יוצא דופן שמשקף הן את עליות הבורסה המקומית והן את ההשקעות המוצלחות בשווקים הגלובליים.​

השינוי במבנה ההשקעות

מאחורי התשואות המרשימות מסתתר שינוי מבני עמוק. קרנות הפנסיה מפחיתות בהדרגה את החשיפה לאג"ח ממשלתי – מ-40% בשנת 2020 לכ-25% בשנת 2025. במקביל, הן מגדילות את ההשקעה בנכסים אלטרנטיביים: תשתיות, נדל"ן מניב, קרנות פרייבט אקוויטי והלוואות פרטיות.​

התשתיות הפכו לאפיק מרכזי. קרנות הפנסיה משקיעות בתחנות כוח, רשת החשמל, ופרויקטים תשתיתיים שמספקים תשואה יציבה של 5%-6% לטווח ארוך – יותר מאשר אג"ח ממשלתי שמניב כ-2% בלבד.​

נדל"ן מניב מהווה כיום כ-15% מתיק ההשקעות בפרויקטים מסחריים ו-12% במגורים להשכרה, לעומת 5% בלבד ב-2020. תשלומי השכירות היציבים מאפשרים לקרנות לגוון את הסיכונים ולהפחית את התלות בשוק המניות.

פרייבט אקוויטי והון סיכון – חמש הקרנות הגדולות בישראל השקיעו בממוצע כ-2 מיליארד ש"ח בשנה בחברות סטארט-אפ בשלב צמיחה. אמנם אפיק זה פחות נזיל ודורש ניהול מקצועי מורכב, אך הוא מציע תשואות פוטנציאליות גבוהות משמעותית.​

למה השינוי מתרחש?

הסיבה המרכזית לשינוי היא פער הולך ומתרחב בין ההתחייבויות העתידיות של קרנות הפנסיה לתשואות שהן מצליחות לייצר. תוחלת החיים עולה, שיעורי הריבית נמוכים היסטורית, וקרנות הפנסיה מתמודדות עם לחץ להגדיל את התשואה כדי לעמוד בהבטחות לפנסיונרים העתידיים.

בנק ישראל ורגולטורים פיננסיים אישרו רפורמות שמאפשרות לקרנות גישה נרחבת יותר לנכסים אלטרנטיביים, תוך שמירה על כללי זהירות. המטרה: יצירת תשואה ארוכת טווח שתבטיח יציבות פיננסית לצד צמיחה בריאה.

ההשפעה על שוק האג"ח

התפנית בתמהיל הפנסיוני משפיעה באופן ישיר על שוק אגרות החוב הממשלתי. הירידה בביקוש מצד הקרנות גורמת לירידת מחירים ועלייה בתשואות אג"ח ארוכות טווח. זה מתמרץ משקיעים פרטיים ומוסדיים אחרים לשקול אג"ח כחלופה אטרקטיבית, אך גם מייקר את עלות האשראי לממשלה.​

מנגד, ההשקעה המוגברת בתשתיות ונדל"ן מזרימה הון משמעותי למיזמים ציבוריים ופרטיים בישראל. זה תומך בצמיחה כלכלית, יוצר מקומות עבודה, ומחזק את המשק – אך ההשפעה האמיתית תיבחן רק בטווח של עשור או יותר.

המחיר: נזילות ודמי ניהול

לא הכל ורדים. נכסים אלטרנטיביים הם פחות נזילים – לא ניתן למכור אותם במהירות כמו מניות או אג"ח בבורסה. במקרה של משבר כלכלי או צורך פתאומי במזומן, קרנות הפנסיה עשויות להתקשות למכור את הנכסים הללו במחירים הוגנים.​

בנוסף, דמי הניהול של נכסים אלטרנטיביים גבוהים יותר. השקעה בקרנות פרייבט אקוויטי או נדל"ן מניב דורשת מומחיות, ניהול אינטנסיבי, ומשא ומתן משפטי מורכב – כל אלה עולים כסף. השאלה המרכזית: האם העלייה בתשואה הגולמית מצדיקה את העלייה בעלויות, או שהתשואה נטו לחוסכים תהיה נמוכה יותר?

העובדים והמעסיקים במבחן

עבור עובדים צעירים, החשיפה הגבוהה יותר למניות ולנכסים אלטרנטיביים מתאימה לאופק השקעה ארוך. הם יכולים לספוג תנודתיות ולהנות מפוטנציאל התשואה הגבוה. עובדים מבוגרים יותר, לעומת זאת, צריכים לשקול מעבר למסלולים שמרניים יותר עם פחות חשיפה למניות – כדי להגן על החיסכון לקראת הפרישה.

מעסיקים משלמים הפרשות גבוהות לקרנות הפנסיה, ועומדים בפני אתגרי תזרים בטווח הקצר. הם מצפים שהקרנות ינהלו את הכספים בצורה יעילה ושקופה, תוך עמידה בתקנות ושמירה על האינטרסים של העובדים.

עתיד חסכונות הפנסיה

הרחבת השימוש בנכסים אלטרנטיביים היא טרנד גלובלי. קרנות פנסיה גדולות בארה"ב, קנדה ואירופה כבר עושות זאת שנים, עם תוצאות מעורבות. המפתח להצלחה הוא איזון זהיר בין תשואה וסיכון, שקיפות מול החוסכים, ופיקוח רגולטורי הדוק.

בנק ישראל מתכוון להרחיב את השימוש במערכת גם לחברות ביטוח וחברות פינטק, שיזכו לגישה לציון סיכון משוקלל ולניתוח התנהגותי מתקדם. בעתיד הקרוב צפויים פיתוחים נוספים: תזכורות תשלום אוטומטיות, התראות בזמן אמת על חריגה ממגבלות, ואפילו ייעוץ פיננסי דיגיטלי מבוסס בינה מלאכותית.​

המלצות לחוסכים

בדקו את המסלול שלכם: אל תניחו שהמסלול ברירת המחדל מתאים לכם. בחנו את רמת החשיפה למניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, ושאלו את עצמכם האם זה מתאים לגיל, למצב הפיננסי ולסובלנות הסיכון שלכם.

התעדכנו בדוחות: קרנות הפנסיה מחויבות לפרסם דוחות תקופתיים. קראו אותם, הבינו לאן הולך הכסף שלכם, ושאלו שאלות אם משהו לא ברור.

שקלו ייעוץ מקצועי: יועץ פיננסי מוסמך יכול לעזור לכם להבין את האפשרויות, להתאים את המסלול לצרכים האישיים, ולוודא שאתם על המסלול הנכון לקראת הפרישה.

אל תיבהלו מתנודות: שוק ההון עובר תקופות של עליות וירידות. אם אתם צעירים, תנודות לטווח קצר פחות חשובות. התמקדו בתמונה ארוכת הטווח.