אינפלציה מפתיעה של 1.1% בלבד: נתון אוקטובר מטלטל את ההימורים סביב הריבית של בנק ישראל
מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% - השפל הנמוך מזה חמש שנים, בעוד הדולר מתחזק בשוק המט"ח והמשקיעים הזרים מחכים להתבהרות פוליטית
מדד המחירים לצרכן באוקטובר ירד ב-0.1% בניגוד לתחזיות האנליסטים, שציפו לעלייה של כ-0.3%, והאינפלציה השנתית התמתנה בהתאם ל-1.1% בלבד – רמה הנמוכה ביותר מאז 2021, כלומר השפל המשמעותי הראשון מזה כ-5.5 שנים. הנתון שפרסמה הלמ"ס בסוף השבוע עורר גל תגובות מיידי בחדרי המסחר ובמחלקות המחקר של בתי ההשקעות, משום שהוא הושג דווקא בחודש שבו הדולר התחזק ביותר מ-3.6% מול השקל – שער שנחשב מאז ומתמיד למנוע אינפלציוני מרכזי במשק הישראלי. הצירוף בין מדד שלילי לפיחות חד במטבע המקומי יצר בקרב האנליסטים תחושת הפתעה אמיתית, וכפי שניסחו זאת במזרחי טפחות, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא שינה את פניו.
הגורמים מאחורי הירידה במדד
הנתונים המפורטים של הלמ"ס מגלים כי הגורם הדומיננטי שדחף את המדד כלפי מטה היה צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל, קטגוריה שהיא רגישה במיוחד לעונתיות ולביקוש. במקביל, שוק הדיור מציג תמונה מפוצלת שממשיכה להעסיק את הכלכלנים: מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת, בעוד ששוק השכירות לוחץ כלפי מעלה עם זינוק של כ-5.5% בשכר הדירה המוצע לשוכרים חדשים. הפער הזה בין צד ההשכרה לצד הבעלות בשוק הדיור משקף לפי הערכות גורמי שוק את האי־ודאות שבה נמצאים קוני הדירות, שממתינים בשוליים במקום להיכנס לעסקאות. התוצאה היא שהמדד נהנה מריסון כפול – הן מצד קטגוריות הנסיעות והן מצד התמתנות במחירי הדיור בבעלות – ושני הגורמים יחד הניבו את הנתון השנתי הנמוך מזה שנים.
מה שמטריד כעת את הכלכלנים הוא השאלה המתמטית הפשוטה של ההשהיה: כיצד יתגלם במדדי החודשים הקרובים הפיחות שכבר אירע בשקל. לפי הניתוח של מזרחי טפחות, השפעת הפיחות עדיין לא הגיעה למדד של אוקטובר, אך היא עשויה להופיע בחודשים הבאים, ומשמעות הדבר היא כי הריסון האינפלציוני הנוכחי עשוי להתחיל להתפוגג בדיוק ברגע שבו בנק ישראל יצטרך להכריע לגבי כיוון הריבית. חלון הזמן הצר הזה בין נתון מדד נוח לבין לחץ מטבעי מתמשך הוא שהופך את החלטת הריבית הקרובה למורכבת במיוחד, והוא גם מסביר מדוע גם כלכלנים שתומכים בהורדת ריבית מזהירים מפני מסקנות מוקדמות מדי מנתון חודש אחד.
lightbulb טיפ מהמומחה
כלכלני שוק ההון ממליצים למשקיעי ריטייל לא להגיב בטיסה אימפולסיבית לנתון מדד בודד, אלא לעקוב אחר האופן שבו בנק ישראל ינסח את ההודעה המלווה את החלטת הריבית. אזהרת הפיחות בשקל מצביעה על כך שהבנק עשוי להזהיר מפני השפעות מושהות של המטבע, ולכן כדאי לשקול פיזור בין נכסים שקליים למטבע חוץ ולהימנע מהימורים חד־כיווניים על ריבית שתרד.
הדולר מול השקל: רצף של עליות והימור פוליטי
בשוק המט"ח הדולר ממשיך לטפס מול השקל ברצף מרשים: בפתיחת שבוע המסחר הוא עלה בכ-0.4% ונסחר סביב 3.22 שקלים, וזאת בפעם ה-11 ברציפות שבה הוא מתחזק – אחד הרצפים העולים החזקים בשנים האחרונות. התחזקות הדולר מול סל המטבעות המובילים בעולם מוסיפה שכבת לחץ נוספת על השקל, שנחלש גם מול המטבעות האחרים, ובהם היורו. הסיבות לפיחות אינן מקרו־כלכליות בלבד: המשקיעים הזרים נתלים באי הוודאות הפוליטית בישראל, וממתינים להתבהרות לפני שיגדילו את החשיפה שלהם לשוק המקומי. עובדה זו מסבירה מדוע נתון מדד חיובי כמו זה של אוקטובר לא הוביל להתחזקות שקל מיידית – הכסף הזר פשוט יושב על הגדר.
הקרנות הזרות מספרות: בתרחיש איזנקוט הדולר יירד ל-3 שקלים
סבב שיחות שערך בנק הפועלים בשבוע האחרון בלונדון עם קרנות גידור ובנקים זרים העלה תמונה חדה של ציפיות השוק. מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק, דיווח כי הנושא הפוליטי פתח כמעט כל פגישה, וכי כמעט כל מנהלי ההשקעות שנפגשו העריכו כי בתרחיש של הרכבת ממשלה בראשות גדי איזנקוט, שער הדולר־שקל יירד לאזור 3.0 שקלים, תוך ירידה רוחבית בפרמיית הסיכון של ישראל, ירידת תשואות האג"ח ועליית מדדי המניות המקומיים. להערכת שפריר, בנק ישראל עשוי אף לחזור לרכוש דולרים אם השקל יתחזק במהירות אל מתחת ל-3.00 שקלים לדולר. מנגד, בתרחיש של סבב בחירות נוסף, ההערכה היא כי הסנטימנט השלילי יימשך וכי בתרחיש קיצוני עלולות להתגלם אף סנקציות משמעותיות על הכלכלה והמערכת הפיננסית. הפוזיציות המוחזקות כיום על ידי הזרים בשוק המקומי נמוכות מאוד, מה שאומר לפי הניתוח כי אם התרחיש החיובי יתממש – יש הרבה כסף שיכול להיכנס, והמהלך עשוי להיות חד.
האינפלציה הנמוכה נתקלת בסביבה גלובלית מתוחה
הרקע העולמי אינו מקל על בנק ישראל. בארה"ב תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה מעל ל-5%, והגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, כשהשוק צופה עליית ריבית בדצמבר במקום הורדה – וזאת לאחר שמדד המחירים ליצרן באמריקה עלה פחות מהצפוי באוקטובר. נשיא הפד, ג'רום פאוול, אמר כי "הלחצים האינפלציוניים נמשכו זמן רב מכפי שקיוויתי", ובבנק אוף אמריקה העריכו כי הפד מפגר בתגובתו לאינפלציה וכי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי באוקטובר הייתה טעות. בסביבה כזו של ריביות עולמיות גבוהות ושל שוקי מניות תנודתיים, היכולת של בנק ישראל להוריד ריבית בניגוד לכיוון הגלובלי מצטמצמת, גם כשהאינפלציה המקומית מרשה זאת מבחינה טכנית. השקל הנחלש מוסיף את נתחו: הפיחות מייקר את היבוא ואת סל המוצרים המיובאים במדד, ולכן לחץ המטבע פועל בכיוון ההפוך מהריסון שנרשם באוקטובר.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הזהירו כי תשואה שלילית במדד בסביבה של פיחות חד בשקל אינה בהכרח בשורה טובה, אלא עשויה לשקף התכווצות בביקוש המקומי בצל אי הוודאות הפוליטית. כמו כן, הריסון האינפלציוני המואץ עלול להעיד על התקררות כלכלית ולא על הצלחה מוניטרית, ולכן תרחיש של הורדת ריבית מהירה מדי עלול לחזור ולהדליק לחצי מחירים בהמשך הדרך.
הבורסה בת"א בין דאגות פוליטיות לאופטימיות מדד
שבוע המסחר בבורסת ת"א ננעל במגמה חיובית במדדים המובילים: מדד ת"א 35 זינק ב-2.46% ומדד ת"א 125 עלה ב-2.54%, על רקע אופטימיות של המשקיעים לגבי האפשרות של הרכבת ממשלה חדשה. עם זאת, בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע נכנסו המדדים לתנועה צידה, שמתוארת בניתוחים הטכניים כבריאה לאחר שלושה ימים עולים. גם חודש אוקטובר היה קשה לחוסכים הישראלים: כמעט כל קרנות ההשתלמות הניבו תשואות שליליות, ורק מסלולים שהושקעו בחשבון צמוד ל-S&P 500 סיפקו מחסה בזכות הזינוק בדולר. מנהלי ההשקעות מזהירים כי האי־ודאות הפוליטית והאתגרים התקציביים הם הגורמים המעיבים על השוק המקומי, וכי נתוני המדד הנוחים לבדם לא יספיקו למשוך זרימת כספים זרה מחודשת כל עוד המשבר הפוליטי לא ייפתר.
רגע לפני ההחלטה: מה הפיל את המדד ומה עוד עלול להפתיע
האנליסטים מדגישים כי מרחק הנתון הנוכחי מהגבול התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל – 1% עד 3% בתדירות שנתית – הוא כמעט נגיעה, וכי זו הפעם הראשונה מזה שנים שהאינפלציה השנתית כה קרובה לקצה התחתון של היעד. מצב זה, לפי רונן מנחם ממזרחי טפחות, משנה בפועל את מרחב השיקולים של הנגיד לקראת ההחלטה, ומחזיר לשולחן אפשרות של הורדת ריבית שנחשבה עד כה כמעט בלתי רלוונטית. במקביל, שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות עמוס במיוחד: יפורסמו דוחות הבנקים הגדולים, שלפי ההערכות יציגו רווחים נמוכים מבעבר על רקע ההורדות האחרונות בריבית והאינפלציה המתונה שמכווצת את נתח הריבית בניהול המטבע. ההתלכדות של אינפלציה נמוכה, רווחי בנקים יורדים ומתח פוליטי מתמשך יוצרת עבור המשקיעים תמונה מורכבת, שבה הכיוון המוניטרי תלוי כמעט במלואו בהתפתחויות שמחוץ לתחום המדד עצמו.
בשורה התחתונה של השבוע, הצירוף בין המדד המפתיע, הפיחות המתמשך בשקל וההימור הפוליטי הפך את החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל לאירוע המרכזי של שוק ההון המקומי. המשקיעים המקומיים והזרים כאחד יבחנו לא רק את ההחלטה עצמה אלא את הנימוקים שילוו אותה – במיוחד התייחסות הנגיד לשאלה האם הריסון האינפלציוני יחזיק מעמד מול לחצי המטבע, וכיצד הוא מדרג את הסיכונים הפוליטיים ביחס לכלי המדיניות שבידיו.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
המדד ירד ב-0.1% בניגוד לתחזיות שציפו לעלייה של כ-0.3%, וזאת דווקא בחודש שבו הדולר התחזק ביותר מ-3.6%. האינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מזה כ-5.5 שנים, והדבר גרם לכלכלנים לשכתב את הערכות הריבית.
-
על פי הניתוח של מזרחי טפחות, השפעת הפיחות בשקל על המדד עדיין לא הופיעה, אך היא עשויה להתגלם בחודשים הקרובים. משמעות הדבר היא כי למרות ההתחזקות החדה של הדולר, מחירי היבוא טרם זינקו, וזהו אחד הגורמים שעדיין מרסנים את האינפלציה.
-
סבב פגישות שערך בנק הפועלים בלונדון עם קרנות גידור זרות העלה כי המשקיעים הזרים מחכים להתבהרות פוליטית. לפי הערכת האסטרטג מודי שפריר, אם תוקם ממשלה בראשות איזנקוט, הדולר צפוי לצנוח לכיוון 3 שקלים, בעוד סבב בחירות נוסף עלול להעמיק את הפיחות.
-
הנתונים מראים כי מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת, ובמקביל שוק השכירות ממשיך להתחמם עם זינוק של כ-5.5% בשכר הדירה לשוכרים חדשים. צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל הייתה בין הגורמים המרכזיים שדחפו את המדד כלפי מטה.