חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5591 -0.17% (-0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,640.7400 -0.05% (-34.57)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2938 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8713 +0.25% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2738 +0.13% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7862 +0.24% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.30% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8116 -0.02% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

אפקט אנבידיה מכה בוול סטריט ובבורסה: הדולר זינק לשיא שנתי והמשקיעים בודקים את עמדת בנק ישראל

טלטלה במניות השבבים מסחררת את השווקים בשני צידי האוקיינוס, השקל נסחר סביב 3.24 שקלים לדולר והמשקיעים מתמודדים עם תוצאות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק

אתר כלכלה · לפני יום 1 · schedule 5 דקות קריאה
אפקט אנבידיה מכה בוול סטריט ובבורסה: הדולר זינק לשיא שנתי והמשקיעים בודקים את עמדת בנק ישראל
יום טלטלה בשווקים: מניות השבבים צונחות והדולר מתחזק (אילוסטרציה)

וול סטריט נפתחה הערב בירידות חדות, כאשר הנאסד"ק מאבד כ-2.5% ומדד S&P 500 נסוג בכ-1.8%, בעקבות דיווחים כי דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל — זאת על אף שעצומה המבקשת את החזרתו זכתה ל-180 אלף חתימות ולתמיכתו הפומבית של אלון מאסק. הדיווח ב-CNBC, שהתבסס על גורם המעורה בנושא, הוביל למחיקה של 4.5% במניית אנבידיה ול-2.5% בנאסד"ק, כאשר מניות השבבים האחרות — ברודקום, אינטל, AMD ו-ARM — נחתכות סביב 6% ומיקרון מאבדת גובה במיוחד.

הערב מתוכנן להיות רק תחילתו של שבוע מורט עצבים עבור המשקיעים בטכנולוגיה: אנבידיה תפרסם הלילה את הדוח הרבעוני שלה, וכבר ביום חמישי צפויה לצאת לפועל הנפקת הענק של אנת'רופיק, שתחל להיסחר בנאסד"ק. המשקיעים מתמודדים עם שני אירועים שיכולים להגדיר מחדש את התמחור של כל ענף הבינה המלאכותית, ובשעות האחרונות הם מתנהגים בהתאם — מצמצמים חשיפה למניות השבבים ומחפשים נכסים מסוכנים פחות. גם הזהב צונח מתחת ל-3,900 דולר והביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר, כשיו"ר הפד קווין וורש אומר בגילוי לב כי "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב".

הבורסה בתל אביב נעולה בירידות חדות

ההד בבורסה לניירות ערך בתל אביב היה מיידי. המסחר ננעל בירידות חדות כאשר מדד ת"א 35 איבד כ-1.5%-1.6%, מדד ת"א 125 צנח ב-1.3%, מדד התכנולוגיה נפל ב-2.7% ומדד הבנקים איבד 1.2%. המסחר נפתח בנעילה מורגשת עוד לפני שהפעילות בוול סטריט החלה, ולאורך היום התנהל במגמה מעורבת עם נטייה שלילית גוברת במקביל לפתיחה האדומה מעבר לים. מניות הארביטראז' השליליים, שנסחרות בתל אביב וקשורות לנאסד"ק, נפגעו במיוחד: טאואר צנחה ב-12.2%, קמטק ב-10.3% ונובה איבדה 6.4%.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ראוי לזכור כי תשואות רבות של משקיעים ישראלים קשורות דווקא להתחזקות הדולר: תיקי מניות ואג"ח בחו"ל מניבים בשקלים תשואה גבוהה יותר כשהדולר עולה. מי ששמר חלק משמעותי מהתיק במטבע חוץ נהנה בימים אלה מהפיחות, והירידות בשוקי המניות אינן מחקות בקלות את רווחי המט"ח שנצברו בחודשים האחרונים.

עם זאת, התמונה בבורסה לא הייתה אחידה. סקטור התוכנה המקומי בלט בעליות בהובלת מטריקס, ומלם תים זינקה בכ-9% לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות. בענף האנרגיה פז קפצה בכ-3.7% אחרי שפרסמה רווח נקי של 190 מיליון שקל ברבעון השלישי, עלייה של 31% בהשוואה שנתית, והדירקטוריון אישר דיבידנד של 160 מיליון שקל. אלרון מזנקת ביותר מ-20% על רקע הסכם האופציה של קבוצת אריאלי עם צבי מלניק לרכישת השליטה. מנגד, חברות הביטחון שליוו את המשק בשנה האחרונה מאבדות קרקע — בית שמש צנחה בכ-4.4% ועשות אשקלון ב-4.3%.

הדולר מטפס לשיא שנתי מול השקל

בזירת המט"ח הסיפור אינו פחות דרמטי מזה של המניות. הדולר ממשיך לטפס ונסחר סביב 3.22-3.24 שקלים, רמה שמהווה שיא שנתי וקרובה לשיא של דצמבר 2025. היורו מתחזק גם הוא ונסחר סביב 3.55-3.56 שקלים. המשקיעים בקוראים את המספרים האלה בהשוואה לנקודות הציון האחרונות: רק בימים אלה שבוע, המטבע האמריקאי דילג מעל 3.17 שקלים ומתקרב בהתמדה ל-3.25, כשהירידות בוול סטריט מחלישות את השקל בכל יום מסחר נוסף.

ההסבר המרכזי בשוק לחולשת השקל הוא מנגנון הגידור של הגופים המוסדיים. בכל עלייה בשווקים הגלובליים רוכשים המוסדיים מטבע חוץ כדי לגדר את תיקי האג"ח והמניות שלהם בחו"ל, וכך נוצר לחץ עקבי על השקל — גם כאשר היסודות המקומיים אינם מצדיקים פיחות. הנפקת הענק הצפויה של אנת'רופיק בשבוע הקרוב, וכן עסקאות גידור סביב ההנפקה של ספייס-אקס המתקרבת, עשויות להוסיף ביקוש משמעותי לדולר בימים הקרובים ולהעמיק את המגמה.

trending_up שינוי מגמה: הריבית בכיוון השני?

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

האינפלציה מפתיעה למטה — אבל הפיחות טרם הגיע למדד

הפרדוקס המעניין בכל התמונה הזאת הוא הנתון המאקרו-כלכלי המקומי. מדד המחירים לצרכן של אוקטובר רשם נסיגה חודשית מפתיעה של 0.1%, והאינפלציה השנתית התייצבה על 1.1% בלבד — שפל של כחמש שנים וחצי, שמתכנס אל תוך יעד האינפלציה של בנק ישראל. המשקיעים כבר מתחילים לתמחר אפשרות של הפחתת ריבית, והבנק המרכזי אמור להידרש לשקול את הכיוון הזה בהתאם להתפתחויות.

אלא שהכלכלנים בשוק ההון מזהירים כי התמונה מורכבת יותר. סעיף הטיסות במדד שוב טרף את התחזיות, והפיחות המצטבר בשקל טרם הספיק להגיע אל המדד במלואו — מה שאומר שלחצי האינפלציה המיובאת עשויים להתגלות רק בחודשים הקרובים. דילמת בנק ישראל מתחדדת: מצד אחד אינפלציה צונחת וציפייה להפחתת ריבית, מצד שני שקל נחלש שמחייב זהירות רגולטורית. בימים אלה שבהם הדולר מזנק יום אחר יום, האיזון הזה נהיה עדין במיוחד.

ההשפעה על החיסכון הפנסיוני והאישי

הטלטלה בשוקי ההון כבר מורגשת בכיס של כל חוסך ישראלי. באוקטובר כמעט כל קרנות ההשתלמות הניבו תשואות שליליות, ומור ואינפיניטי בלמו את הירידות בעוד חברות הביטוח התמקמו בתחתית הטבלה. ירידות המניות בוול סטריט ובתל אביב מתווספות על החודש השלילי ההוא, והמשקיעים מגלים שהפיזור שלהם פחות מגן מכפי שחשבו: מאחורי מדד S&P 500 מסתתרת ריכוזיות עצומה בחברות הביגטק, והחשש בשוק מפני הצטרפות ספייס-אקס למדדים מעמיק את הריכוזיות הזאת.

במקביל, הציוד הפיננסי של המשק נחשף בשבועות האחרונים לחשיפה יוצאת דופן במניית אנבידיה — ההכנסות של המדינה ממיסים הקשורים בחברה נאמדות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה ותורמות לריסון הגירעון, כך שכל טלטלה במניה מהדהדת גם במשרד האוצר. עם זאת, כלכלנים בשוק ההון מרגיעים כי בטווח הקצר אין סיבה מיוחדת לחשוש מהשלכות המשבר על האג"ח הממשלתיות, וכי משקיעי האג"ח של ישראל אינם חשופים באופן שמחייב התרגשות.

מה הלאה בשבוע הקרוב

השבוע ייקבע במידה רבה על ידי שלושה צמתים: הדוח הרבעוני של אנבידיה שיתפרסם הלילה, ההנפקה של אנת'רופיק ביום חמישי והחלטות ריבית ונתוני מדד נוספים בזירה המקומית. אם הדוחות ירגיעו את השוק, ייתכן שהשקל ייהנה מהתאוששות; אם ההנפקה של אנת'רופיק תיתקל בקשיים או שהדוח של אנבידיה יאכזב, הלחץ על המניות ועל השקל עשוי להתעצם. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון יידרש לאזן בין שני הכוחות האלה, והמשקיעים — בין אלה שעקבו אחר קרנות ההשתלמות שלהם ובין אלה שמחזיקים תיקים עצמאיים — ימשיכו לצפות בשני המסכים במקביל: זה של וול סטריט, וזה של שער הדולר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החולשה של השקל מושפעת בעיקר ממנגנון הגידור של הגופים המוסדיים, שרוכשים מטבע חוץ בכל עלייה בשווקים הגלובליים כדי לגדר את תיקי האג"ח והמניות שלהם בחו"ל. פיחות זה טרם הספיק להגיע למדד המחירים לצרכן, ולכן הנתון הצנוע של אינפלציה בן 1.1% מטעה במידת מה.

  • הירידות מונעות מהדיווחים כי דירקטוריון אנבידיה אינו שוקל להחזיר את ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, בשילוב ההכנות לפרסום הדוח הרבעוני של החברה ולהנפקת הענק של אנת'רופיק. המתחים האלה גררו ירידות תאומות במיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD.

  • נתוני האינפלציה הנמוכים וההתכנסות אל תוך יעד האינפלציה מחזקים את הציפייה בשוק להפחתת ריבית עתידית, אך בנק ישראל נדרש להתמודד גם עם לחצי הפיחות בשקל, שמחדירים אינפלציה מיובאת. לכן הכלכלנים חלוקים לגבי עיתוי ההפחתה.

  • החשיפה של משקיעים ישראלים וגופים מוסדיים למניות הטכנולוגיה האמריקאיות ובראשן אנבידיה גבוהה מאוד, ולכן כל טלטלה במניות השבבים משתקפת מיד בבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 איבד 1.5%-1.6% ומדד התכנולוגיה צנח ב-2.7%, במקביל לירידות בקרנות ההשתלמות באוקטובר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!