אפקט טראמפ מטלטל את הבורסה: מניות הביטחון והנפט בקריסה חדה נגד זינוק בתשואות הדיבידנד

הפסקת האש הכלכלית: מדוע מדדי הביטחון והנפט איבדו את גובהם ביום אחד

הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר ביום ראשון בסערה חסרת תקדים, כאשר המדדים המובילים רשמו ירידות חדות שחיסלו חלק ניכר מהרווחים שנצברו בחודשים האחרונים. הגורם המרכזי למהפך החד בסנטימנט השוק הוא הצהרותיו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אשר טען כי המלחמה נגד איראן "די נגמרה" וכי הוא שוקל לנקוט בצעדים צבאיים להשתלטות על מיצרי הורמוז. הדברים, שהתקבלו בהלל בקרב משקיעי וול סטריט והובילו לעליות חזקות במדדים האמריקאים, גרמו לתגובה הפוכה לחלוטין בשוק הישראלי, שעד כה נהנה מ"מסחר המלחמה". מניות הביטחון, שנחשבו לעמוד התווך של הבורסה בתקופה האחרונה, צללו באופן דרמטי, כאשר מדד הביטחוניות איבד כ-6.8% מערכו ומניות מובילות כמו אירודרום קבוצה צנחו בקרוב ל-20%, ונקסט ויז'ן איבדה כ-8.7% משוויה. השוק מחיר מחדש את סיכויי המשך העימות המזוין, ומשקיעים ממהרים לקחת רווחים לפני שהמציאות השוקטת תציב את עצמה כנראה בניגוד לתחזיות האופטימיות שליוו את המגזר עד עכשיו.

תגובת השוק להצהרות על סיום המלחמה והשתלטות על הורמוז

ההשלכות של הרטוריקה הפוליטית החדשה לא פסחו גם על מגזר האנרגיה, שחווה את אחד הימים הקשים ביותר שלו מאז תחילת העימות. מחיר הנפט העולמי, שעלה והגיע לרמות מאיימות של מעל 120 דולר לחבית לפני זמן קצר, צנח בבת אחת בכ-15% וחזר לרמות של מתחת ל-90 דולר לחבית. הירידה החדה הזו במחירי השחור הובילה למכירות כבדות במניות האנרגיה הישראליות, כאשר מדד הנפט והגז איבד כ-5% מערכו ביום המסחר. משקיעים מפרשים את האיום האמריקאי על מיצרי הורמוז כצעד שיבטיח את זרימת הנפט, ובכך מסירים את הפרמייה הגבוהה שנבנתה במחירי החברות בגלל החשש לאספקה. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי התגובה החדה עלולה להיות מוקדמת מדי, שכן המציאות השדה והמורכבות של אזור המפרץ הפרסי לא משתנים בציוץ אחד, וכי המעבר המהיר מ"מצב חירום" ל"נורמליזציה" עלול להסתיים באכזבה אם המצב הביטחוני יחזור והסלים. מדד ת"א 35 נסחר בירידות של כ-0.9%, ומדד ת"א 90 איבד כ-1.9%, בהתאם לתפיסה הרווחת לפיה סוף הלחימה יקטין את הצורך בתקציבי ביטחון מוגברים ובהשקעות תשתית חירום.

דרמת הסחר בחסר: איך ניצלה קרנת סוחר מהתמוטטות בזכות ציוץ אחד

אחד הסיפורים הדרמטיים ביותר שהתגלגלו בשוק ההון הישראלי בימים האחרונים נסוב סביב קרנת סוחר של חברת קסם, אשר נקטה באסטרטגיית הימור נגד עליית מחירי הנפט (Short). במשך תקופה ארוכה, ככל שהמתיחות באזור גברה ומחירי הנפט המשיכו לשאוף שמיימה, הקרן מצאה את עצמה במצוקה הולכת וגדלה. השווי הנקי של הקרן צנח בצורה חדה, ולפי דיווחים שונים, היא הגיעה לסף שבו ערך הנכסים עמד להפוך לשלילי, מצב שיכול להוביל לפירוק מיידי של הקרן ולאובדן מלא של ההשקעה למשקיעיה. חברות ניהול מתמודדות עם לחץ עצום במצבים כאלה, שכן הסיכון בעמדות Short הוא תאורטית בלתי מוגבל, והעלייה המתמדת במחירי הנפט איימה למחוק לחלוטין את ההון העצמי של הקרן ואף להותירה בחובות למחזיקי התעודות. זה היה סיפור של "סיוט המומש" עבור מנהלי הקרן והמשקיעים כאחד, שראו כיצד ההימור האסטרטגי נגד המגמה נהפך למלכודת עונשין כלכלית.

הסיכון הגבוה בקרנות סל והשיעור מתקרית קסם לתחום הניהול

אולם, ברגע האחרון, וכמעט באופן בלתי נתפס, המצב התהפך כליל. ההצהרות הדרמטיות של טראמפ על המלחמה ועל הנפט הביאו לצניחה מיידית במחירי החומר הגולמי, צניחה שהצילה את קרנת הסוחר של קסם מגורלה המר. תוך כדאי סחר סוער, שבו מחירי הנפט איבדו עשרות אחוזים, ערך הקרן חזר בנקיפה מעל האפס, ומצב החירום הוסר. האירוע הזה משמש כתזכורת מרת עוצמה לגבי הסיכונים הטמונים בקרנות סל לא מאוזנות ובמכשירים פיננסיים מורכבים. משקיעים שביקשו להגן על התיק שלהם מפני אינפלציה ע"י ניצחון על קרנות הסוחר האלו, גילו שהם חשופים לתנודתיות קיצונית שיכולה לנקות את חשבונותיהם בתוך ימים ספורים. מנגד, ההתאוששות המהירה של הקרן מדגישה את הפוטנציאל הרווחי העצום הקיים בעת שהשוק חורג מהמסלול, אך גם מעלה שאלות קשות לגבי חוסן המודלים העסקיים של קרנות הנאמנות וקרנות הסוח בישראל. האירוע ממחיש את התלות ההדוקה של שווקי ההון בפיתוחים גיאו-פוליטיים וכיצד החלטה פוליטית אחת יכולה להפוך הפסדים אדירים לרווחים כמעט ברגע.

פרטנר מנפצת את השיא: חלוקת דיבידנד היסטורית בתוך מצב שוק סוער

בעוד שמגזרי הביטחון והאנרגיה ספגו מהלומות קשות, מגזר התקשורת הציג תמונת מצב שונה לחלוטין ומלאת אופטימיות. חברת פרטנר, אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל, הפתיעה את השוק בהודעה על כוונתה לחלק דיבידנד ענק שיכול להגיע לסכום כולל של עד 965 מיליון שקל. ההודעה על הדיבידנד הגיעה לאחר שהחברה סיכמה שנת 2025 מצוינת, בה רשמה רווחים שיא וזרמי מזומנים חזקים, והיא משקפת את הביטחון העצמי של ההנהלה ביכולתה להמשיך ולייצר תזרימי מזומנים יציבים גם בסביבה כלכלית מאתגרת. החלוטה הזו, אשר מהווה אחוז ניכר משווי השוק של החברה, נתפסת בעיני המשקיעים כ"מקלט בטוח" וכאות לשפע בתוך יום של מכירות כלליות. בניגוד למניות הביטחון, שתמחורן מבוסס במידה רבה על תחזיות עתידיות לגבי המלחמה, מניית פרטנר נסחרת על בסיס רווחיות נוכחית ודיבידנדים ודאיים, מה שהופך אותה לאפשרות אטרקטיבית עבור משקיעים המחפשים לצאת מהמסחר המסוכן במניות הצמיחה ולעבור למניות תשואה.

ההבדל בין המגזר התקשורתי לבין מניות הצמיחה הביטחוניות

ההצלחה של פרטנר מדגישה את הפער הגדל שנפער בין המגזרים השונים בשוק ההון הישראלי. בזמן שמשקיעים נמלטים ממניות הביטחון כמו אלביט ואירודרום מחשש לירידה בהכנסות ובפעילות לאחר המלחמה, הם מוצאים ביטחון בחברות תשתית ותקשורת שהראו יציבות מרשימה לאורך כל תקופת המשבר. הפיצול הזה בשוק משקף שינוי בתפיסת הסיכון של המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד. לאחר שנה שבה כמעט ולא היה אפשר לטעות עם הימור על המלחמה, השוק מתחיל להחיר סיכון של שלום ושל חזרה לשגרה. מניות הביטחון, שזינקו בעשרות אחוזים בתחילת העימות, חוזרות אחורנית כשהן מוכיחות את היותן רגישות במיוחד לכל נשומה פוליטית. לעומתן, חברות כמו פרטנר מציעות תשואה על ההון שאינה תלויה באירועים ביטחוניים, אלא בצריכת הקצה של הלקוחות הפרטיים והעסקיים. גם חברות אחרות במגזר, כמו בזק, שנהנתה מרווחי שיא, מנסות למשוך משקיעים עם הבטחות לדיבידנדים ותשואות גבוהות, אף על פי שגם הן חוו ירידות מסוימות בעקבות המכירות הכלליות בשוק.

הבנקים נשארו מאחור: רווחי שיא לא מצליחים לעצור את המכירות

על אף שמערכת הבנקאות הישראלית דיווחה על רווחי שיא בשנת 2025, שהסתכמו בלמעלה מ-32 מיליארד שקל עבור חמשת הבנקים הגדולים, מניות הבנקים לא זכו לאהדה במסחר האחרון. בנק דיסקונט, למשל, צנח בכ-6% לאחר שפרסם את הדו"חות הכספיים השנתיים שלו, שהראו ירידה של 3.3% ברווח הנקי. ההורדות בדירוג האשראי והעלייה בהוצאות להפסדי אשראי, שהגיעו לכ-141 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה, הטילו צל כבד על התוצאות. המשקיעים מביעים חשש מפני שחיקת רווחיות הבנקים בסביבה של ריבית גבוהה ואי-ודאות כלכלית, למרות שהריביות הגבוהות בפועל היו אלו שתרמו לרווחי השיא בשנה שעברה. יש תחושה בשוק כי הבנקים הגיעו ל"פסגה רווחית" ושכל הדרך מכאן היא כלפי מטה, במיוחד אם הבנק המרכזי יחליט להוריד את הריבית בתגובה לירידה במחירי הנפט ובאינפלציה. גם בנק הבינלאומי, שרשם רווח שנתי של 2.26 מיליארד שקל, לא הצליח לבלוט מול המגמה השלילית, ונסחר בירידות קלות.

דוחות דיסקונט והמסר למשקיעים לגבי עלויות האשראי

הדוחות של בנק דיסקונט חשפו את הפן הפחות נעים של פעילות הבנקים בזמן מלחמה ומשבר כלכלי. למרות שהבנק רשם רווח נקי של 4.14 מיליארד שקל לשנת 2025, השוק התמקד בנקודות השליליות: הירידה ברווח ברבעון הרביעי, הזינוק בהוצאות להפסדי אשראי והחשש מפני המשך המגמה. המשקיעים שואלים את עצמם האם הבנקים למדו את הלקחים ממשברים קודמים והאם הערבות הממשלתיות יספיקו כדי למנוע מהם מלספוג הפסדים נוספים. התחרות בין הבנקים על הפקדות הציבור מחד, והצורך לשמור על רמות הון גבוהות מאידך, יוצר לחץ על הרווחיות עתידית. כאשר מוסיפים לכך את האפשרות של ריבית יורדת, מקבלים תמונה של מגזר שעשוי להיות בתחילתה של מגמה שלילית. השוק כבר התחיל לתמחר מצב כזה במחירי המניות, שנסחרות במכפלי הרווח נמוכים יחסית להיסטוריה, מה שמעיד על חוסר אמון של המשקיעים ביכולת של הבנקים לשמור על קצב הצמיחה המרשים של 2025 גם בשנים הקרובות.