חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2509 +0.08% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,849.4100 -1.74% (-1,131.39)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2985 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1901 +0.41% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2750 +0.46% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8133 +0.55% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3169 +0.35% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5609 +0.74% (0.00)

בנק ישראל עוצר בפתח הבחירות: הריבית נותרת 3.25%, השקל נחלש והבורסה מתחבטת

הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית על 3.25% ימים ספורים לפני הקלפיות, אך תחזית החטיבה המקרו כבר מדברת על הורדה נוספת. מה עומד מאחורי ההחלטה ומה זה אומר לחוסך הישראלי

אתר כלכלה · 22 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
בנק ישראל עוצר בפתח הבחירות: הריבית נותרת 3.25%, השקל נחלש והבורסה מתחבטת
בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% - ההחלטה האחרונה לפני הבחירות (אילוסטרציה)

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הותירה הבוקר (ד') את הריבית במשק על רמה של 3.25%, בהחלטה שהתקבלה ימים ספורים בלבד לפני הבחירות ובעקבות שלוש הורדות ריבית רצופות בשלבים קודמים. ההחלטה התקבלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים בשוק, אף על פי שהאינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר התמתנה ל-1.6%, מתחת לתחום היעד הרשמי של הבנק. בהודעת הבנק צוין במפורש כי צפויה עוד הורדת ריבית אחת השנה, הצהרה שכבר עכשיו מעוררת תהיות בשוק ההון ובקרב חוסכים ומשקי בית.

ההחלטה האחרונה לפני הקלפיות

ההחלטה להימנע משינוי מתפרסמת ברקע דיון ציבורי סוער על עצמאות בנק ישראל בתקופות בחירות. בדיקה שפורסמה ביממה האחרונה מגלה כי מתוך 12 מערכות בחירות מאז 1999, בשבע מהן שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות. הפעם בחרה הוועדה בפתרון המתווך: לא הורדה שתתפרש כתמיכה במועמד כזה או אחר, ולא העלאה שתיתפס כתוספת מיסוי בחירות. הנגיד אמיר ירון צפוי לקיים בהמשך מסיבת עיתונאים פתוחה לשאלות, בה יידרש להתמודד עם השאלה החשובה יותר — מה קורה אחרי הבחירות.

מה המדדים מספרים לנגיד

הקונטקסט האינפלציוני הוא מורכב ממה שהמספרים הגולמיים מרמזים. מצד אחד, מדד ספטמבר שהתפרסם בשבוע שעבר הנמיך את תחזית האינפלציה לטווח הקצר ל-1.5% בסוף השנה. מצד שני, בחטיבת המחקר של הבנק מזהים כי התמתנות זו היא זמנית במידה רבה: ההחלטה על הפחתת הבלו, עליית מחירי האנרגיה בעולם, היחלשות השקל ויציאת מדדים נמוכים מהחישוב צפויים להחזיר את האינפלציה ל-2.1% בסוף השנה הבאה. כלומר, הבנק מעריך כי האווירה הנוחה כעת היא אשליה סטטיסטית בחלקה, ומכאן הזהירות המוגברת.

lightbulb טיפ מהמומחה

למי שתוכנן משכנתא בחודשים הקרובים, התחזית המקרו של בנק ישראל מרמזת על חלון הזדמנויות: הבנק צופה ריבית של 3% ברבע השלישי של 2027. מי שמעוניין להתגונן מפני ירידת ריבית עתידית יכול לשקול הגדלת רכיב הפריים בתיק המשכנתא, אך יש לזכור שהתחזית עשויה להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למדיניות הפיסקלית של הממשלה החדשה ולסביבת הריביות העולמית.

התחזית המקרו: ריבית 3% ואינפלציה שמתכנסת ליעד

חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה היום תחזית מאקרו מעודכנת, והיא מציירת תמונה שונה מהודעת הריבית עצמה. לפי התחזית, הריבית במשק תעמוד בממוצע על 3% ברבע השלישי של השנה הבאה — כלומר הורדה נוספת בהיקף של כרבע נקודת אחוז ויותר. התחזית האינפלציונית לשנה הקרובה הופחתה בחצי נקודת אחוז, בעוד שהתחזית לשנה שלאחר מכן הועלתה בשליש נקודת אחוז. הבנק מדגיש כי תחזית הריבית עקבית עם התכנסות האינפלציה למרכז תחום היעד, אך עשויה להתעדכן בהתאם להתפתחויות לא צפויות בסביבת האינפלציה, בפעילות הכלכלית, בשווקים הפיננסיים ובזירה הגיאופוליטית, וכן למדיניות הפיסקלית שתתגבש לאחר הבחירות.

בנק ישראל מציין גם תופעה שמעוותת את התמונה הכלכלית: פעילותן הענקית של חברות הטק המקומיות משבשת את נתוני הצמיחה הרשמיים, ומקשה על קביעת מדיניות מוניטרית מבוססת נתונים. כך, בעוד המשק המודד נראה בריא בזכות הייצוא ההייטקי וההכנסות מדמויות בינה מלאכותית, חלקים נרחבים מהמשק המסורתי מתנהלים בקצב איטי בהרבה. התפיסה הזו מסבירה במידה רבה את הפער בין תחושת השוק שהריבית צריכה לרדת מהר יותר, לבין העדפת הוועדה המוניטרית להישאר בעמדת המתנה.

השקל מגיב מיד להחלטה

התגובה הראשונה של שוק המט"ח לא איחרה לבוא: הדולר נגע ברמות של 3.09 שקלים לדולר, רמת שיא שלא נראתה מזה חודשים. היורו נחלש בכ-0.2% מול השקל, והשקל מאבד כ-0.3% מול סל המטבעות המובילים. סוחרי מט"ח מציינים כי השילוב בין ריבית מקומית שתרד בעתיד הנראה לעין, לבין סביבת ריביות עולמית שמתחילה לעלות — כפי שניכר מציפיות בארה"ב שהפדרל ישאיר את הריבית ללא שינוי למרות נתוני אינפלציה גבוהים — יוצר לחץ מבני לירידת שער השקל, ולא רק תנודתיות יומית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כולם מסכימים שההימנעות מהורדת ריבית הייתה צעד נכון. מבקרים בשוק טוענים כי האינפלציה הנמוכה מהיעד, יחד עם צמיחה איטית, מצדיקה הורדה אגרסיבית יותר כדי לעודד צמיחה. מנגד, תומכי הזהירות מצביעים על כך שהורדה מהירה בתקופת חוסר ודאות פוליטית עלולה להחליש את השקל עוד יותר, להוזיל יבוא באופן זמני ולהצית אינפלציה מחדש.

הבורסה בתל אביב מתלבטת בין ריבית לפוליטיקה

בבורסה בת"א ההחלטה קיבלה פרשנויות סותרות. מדדי הביטוח והנדל"ן טיפסו בעקבות תחזית הריבית הנמוכה יותר, משום שריבית נמוכה מגדילה את שווי הנכסים המניבים ואת הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים של גופי הביטוח. לעומתם, מדד הבנקים איבד 0.5%, שכן הורדת ריבית צפויה מכווצת את מרווחי הריבית שמהם נהנות הקבוצות הבנקאיות. במסחר הכללי, מדד ת"א 35 נע בעיקר במקום, מדד ת"א 125 התחזק בכ-0.4%, ת"א בנקים נסגר בירידה של 0.5%, ות"א קלינטק קפץ בכ-2.1% על רקע ההתאוששות במניות הטכנולוגיה בעולם.

בשורות הקדמיות של מדד ת"א 35 התרחשו ביממה האחרונה גם שינויים מבניים: בעדכון המדדים הקרוב צפויות מניות דמרי ושופרסל לצאת מהמדד, בעוד אל על ודוראל צפויות להיכנס. השינויים הללו משקפים את המגמות העיקריות במשק הישראלי — היחלשות של מניות הנדל"ן והצריכה, ועלייתן של מניות אנרגיה וחברות תעופה על רקע התאוששות בתיירות הנכנסת. מדד ת"א 35 עקף באופן משמעותי את ת"א 90 בשנתיים האחרונות, והעדכון החדש עשוי להגדיל את הפער הזה עוד יותר.

תומר מזון צונחת ביום חזרתה למסחר

ירידה של 15.4% רשמה מניית תומר מזון ביום חזרתה למסחר, לאחר חודשיים של השעיה בעקבות חששות לאי סדרים חשבונאיים. ממצאי בדיקה שפורסמו קבעו כי בעל השליטה דורון קימלוב פעל להגדלה מלאכותית של המלאי והרווחים, ובתגובה מונה רביב ברוקמאייר ליו"ר במקומו. קימלוב ימשיך לכהן כמנכ"ל, אך שכרו יופחת והוא יוותר על חלק מהמענקים. הירידה החדה, במחזור מסחר דל יחסית, משקפת את חוסר האמון של המשקיעים בדיווחי העבר של החברה ואת המורכבות של הצעדים שנדרשים להחזרת האמון בשוק.

בשוק הגמל והפנסיה, ההשפעה של תחזית הריבית הנמוכה מתבטאת בציפייה להמשך זרימת כספים מפקדונות בנקאיים אל קופות הגמל וההשתלמות, שם התשואות הפוטנציאליות גבוהות יותר. נתוני ספטמבר הראו כי כלל ביטוח ממשיכה להיות המגייסת הגדולה בשוק הגמל, ואיילון מזנקת למקום השני בחודש השני לפעילותה בעזרת רשת הסוכנים. עבור החוסך הישראלי, ההחלטה להשאיר את הריבית על 3.25% אומרת שפקדונות בנקאיים ימשיכו להניב תשואה סבירה בטווח הקצר, אך התחזית להורדה עתידית מעידה על כך שחלון ההזדמנויות לריביות גבוהות מתחיל להיסגר.

מה צפוי לאחר הבחירות

הציפייה בשוק היא כי לאחר הכרעת הבחירות והקמת ממשלה חדשה, יידרש בנק ישראל להתמודד עם תוכניות פיסקליות שלא תמיד יתאימו למדיניות מוניטרית מרוסנת. אם הממשלה הבאה תאמץ תוכנית הוצאות מרחיבה, הדבר עלול להקשות על ביצוע הורדת הריבית הנוספת שהבנק צופה. מנגד, אם תהיה התמתנות פיסקלית והתגברות יציבות פוליטית, ניתן יהיה להאיץ את קצב ההורדות ולהביא את הריבית לרמת ה-3% שבתחזית. בין לבין, המשקיעים בבורסה ובשוק המט"ח ימשיכו לספוג תנודתיות, כשמחיר הנפט, המתיחות הגיאופוליטית והבחירות האמריקניות מהווים גורמים נוספים שישפיעו על כל החשבון.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הוועדה המוניטרית שקלה את האינפלציה שהתמתנה ל-1.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, אך העדיפה להמתין בשל סיכונים גיאופוליטיים, החשש מחזרת הבלו, פיחות השקל וסביבת ריביות עולמית עולה. בנק ישראל ציין במפורש כי הוא צופה הורדת ריבית נוספת השנה.

  • השארת הריבית על 3.25% משאירה את עלות המשכנתאות הבנקאיות כמעט ללא שינוי, אולם התחזית להורדה עתידית עשויה להוזיל את ריביות הפריים בשנה הקרובה. חוסכים ומשקי בית הלווים נמצאים בשלב של ציפייה, וחלקם מעדיפים להמתין עם קבלת החלטות משכנתא גדולות עד להכרעות הבאות.

  • מבדיקות שפורסמו עולה כי בשבע מתוך 12 מערכות בחירות מאז 1999 שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות. ההחלטה הנוכחית להשאיר את הריבית על כנה נתפסת בשוק כצעד זהיר שנועד להימנע ממחלוקות פוליטיות לצד שמירה על עצמאות הבנק.

  • מדדי הביטוח והנדל"ן טיפסו בתגובה לתחזית הריבית הנמוכה יותר, מכיוון שריבית נמוכה מגדילה את הערך הנוכחי של נכסים מניבים. לעומת זאת מדד הבנקים איבד כ-0.5%, משום שריבית נמוכה יותר מצמצמת את מרווחי הריבית שמהם נהנות הבנקים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!