חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2542 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5657 +0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,413.5900 -0.87% (-567.66)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8756 +0.36% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1902 +0.15% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.25% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7874 +0.30% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8126 +0.10% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

האינפלציה צנחה והריבית על השולחן: השווקים בישראל נערכים לשבוע מכריע

מדד המחירים צנח באוקטובר בניגוד לתחזיות, האינפלציה השנתית עמדה על 1.1% בלבד, ואנליסטים מדברים שוב על הפחתת ריבית - אך הפיחות בשקל ואי-הוודאות הפוליטית מציבים אתגר חדש לנגיד אמיר ירון

אתר כלכלה · לפני 2 ימים · schedule 6 דקות קריאה
האינפלציה צנחה והריבית על השולחן: השווקים בישראל נערכים לשבוע מכריע
בנק ישראל: מרחב השיקולים של הנגיד אמיר ירון השתנה בעקבות נתוני האינפלציה המפתיעים (אילוסטרציה)

הנתון שהפתיע את השוק: האינפלציה בשפל של שנים

מדד המחירים לצרכן באוקטובר ירד ב-0.1% בניגוד לתחזיות שדיברו על עלייה, והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.1% בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מזה כ-5.5 שנים, מאז 2021. הנתון המפתיע, שפורסם ביום ראשון ערב בערב פרסום ההחלטה המתקרבת של ועדת הריבית בבנק ישראל, שינה לפתע את השיח בשוק ההון: אחרי חודשים של ויתורים על תרחיש ההורדה, אנליסטים החזירו לשולחן באופן רשמי את האפשרות להפחתת ריבית. המנוע המרכזי לירידה היה צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל, שסחבה את המדד כלפי מטה ופיצתה על לחצים אחרים שנמשכים במשק.

ההפתעה גדולה במיוחד לאור הרקע: הדולר התחזק מול השקל ביותר מ-3.6% בתוך חודש, והשלים את ההתחזקות ה-11 ברציפות בשבוע – אחד הרצפים העולים החזקים בשנים האחרונות – כשהוא נסחר סביב 3.217 שקלים. במזרחי טפחות הסבירו כי הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד וכי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים. במילים אחרות, מדובר בנשימה של רגע – ולאו דווקא בשינוי מגמה אינפלציוני שלם. ההשלכה המעשית: הכלכלנים מעריכים כי מרחב השיקולים של הנגיד אמיר ירון וצוות המוניטרין השתנה, אך הוא עדיין מותנה בגורמים שנמצאים מחוץ לשליטת בנק ישראל.

הריבית בין נתונים לפוליטיקה: החלון שנפתח ועלול להיסגר

בנק הפועלים ובמיטב – בתי ההשקעות המובילים – מזהירים כי הפיחות בשקל ואי-הוודאות הפוליטית מרחיקים כרגע הפחתת ריבית, וכי חלון ההזדמנויות להורדת ריבית לקראת סוף השנה עשוי להיסגר בפועל אם לחצי המחירים יתחדשו. זו הסתירה המרכזית שמעמידה את ישראל בפני תסריט מוניטרי ייחודי בעולם: בזמן שרוב הבנקים המרכזיים בעולם מתמודדים עם אינפלציה מתמתנת, השקל החלש יוצר בישראל סיכון אינפלציוני עתידי שמחייב זהירות, בדיוק כשהמדד מספק לנגיד את הלגיטימציה הסטטיסטית לפעול. ההחלטה הקרובה של ועדת הריבית תהיה לפיכך מבחן אמיתי ליכולת של בנק ישראל לנווט בין שני כיווני סיכון מתנגשים.

lightbulb טיפ מהמומחה

כלכלני מזרחי טפחות מדגישים כי הפיחות החד בשקל – שהתחזקות הדולר עמדה על יותר מ-3.6% בתוך חודש – עדיין לא שוקם במדד המחירים שפורסם. חוסכים ומשקיעים צריכים לקחת בחשבון כי ההשפעה המלאה של השקל החלש על המחירים עשויה להתגלם רק בחודשים הקרובים, מה שעלול להפוך את המתינות הנוכחית להתחדשות לחצי אינפלציוניים.

מה קורה במט"ח: הזרים יושבים על הגדר

סבב פגישות שקיים בנק הפועלים בשבוע שעבר בלונדון מול קרנות גידור ובנקים זרים שפך אור על מה שבאמת מזיז את שער השקל. מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק, דיווח כי הנושא הפוליטי פתח כמעט כל פגישה: המשקיעים הזרים מכירים היטב את המפה הפוליטית בישראל ומחכים להתבהרות לפני שיגדילו חשיפה. ההערכות לגבי סיכויו של גדי איזנקוט להרכיב ממשלה חלוקות, ומנהלי השקעות הדגישו כי יציבות הממשלה חשובה לא פחות מעצם הרכבתה. לפי הסקירה, כמעט כל מנהלי ההשקעות הזרים העריכו כי שער הדולר-שקל יירד לאזור 3.0 שקלים בתרחיש של הרכבת ממשלה בראשות איזנקוט, לצד ירידה רוחבית בפרמיית הסיכון של ישראל, ירידת תשואות האג"ח ועליית מדדי המניות המקומיים.

המשמעות העמוקה יותר של הדברים היא היקף הפוזיציות המוחזק כיום על ידי זרים בשוק המקומי – נמוך מאוד, בשל אי-הוודאות הפוליטית, השנה הקשה שעברה על תעשיית קרנות הגידור ופוזיציות בשוק ה-Basis שנסגרו בהפסד או פקעו ולא חודשו. ההשלכה דו-כיוונית: בתרחיש פוליטי חיובי יש הרבה כסף שיכול להיכנס לשוק המקומי והמהלך עשוי להיות חד מאוד; בתרחיש של סבב בחירות נוסף, לעומת זאת, פרמיית הסיכון תמשיך לעלות אך אין הרבה פוזיציות שייסגרו בלחץ – כלומר הנזק פוטנציאלי מוגבל יחסית, אך ההתאוששות מתעכבת. בבנק הפועלים מוסיפים כי בנק ישראל עשוי לחזור לרכוש דולרים אם השקל יתחזק במהירות אל מתחת ל-3.00 שקלים לדולר בתרחיש החיובי.

ת"א 35 קרוב לגבול התחתון וקרנות ההשתלמות באדום

ההשפעה של המשתנים האלה כבר ניכרת בבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 נסחר קרוב מאוד לגבול התחתון שלו רגע לפני החלטת הריבית, והשבוע החולף ננעל בירידות שערים עם מדד ת"א 125 שאיבד 1% ומדד הנדל"ן שאיבד 1.5%. מניות הבנקים והקלינטק היו בצד השלילי של המסחר, בעוד שקבוצות האנרגיה – ניומד אנרג'י שזינקה ב-5.5% – הובילו את המדדים כלפי מעלה בימים טובים יותר בתוך השבוע. את השבוע הקרוב יפתחו עונת הדוחות של הבנקים הגדולים, ולפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, הרווחים צפויים להיות נמוכים מבעבר על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה – גורם נוסף שעשוי להפעיל לחץ על המדדים המובילים בשבועות הקרובים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הצניחה במדד מסתתרת בעיה מבנית: שוק השכירות ממשיך ללחוץ חזק על משקי הבית, עם זינוק של 5.5% בחוזי שכירות לשוכרים חדשים, בעוד מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לרדת. עבור משקי בית שנאלצים לחדש חוזה שכירות, התמונה האינפלציונית שונה לחלוטין מזו שמשקף המדד הכללי, והמספרים הרשמיים אינם מספרים את כל הסיפור של יוקר המחיה.

בצד החוסכים, אוקטובר היה חודש שלילי כמעט בכל קרנות ההשתלמות: כמעט כל הקרנות הכלליות סיימו בתשואה שלילית, כשמור בלטה כיחידה שסיימה בירוק. מסלול המניות הניב מתחילת השנה בין 13.3% במור ל-8.3% בילין לפידות, ומסלול החיסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות המקומיות בזכות הזינוק בדולר – תשואה ממוצעת של 10.7% מתחילת השנה. מנהלי ההשקעות מזהירים כי אי-הוודאות הפוליטית והאתגרים התקציביים ממשיכים להעיב על השוק המקומי, והתשואה הנאה השנתית עדיין לא מבטיחה את סוף השנה שרבים קיוו לו.

אנבידיה: הסערה שמטלטלת גם את המשקיע הישראלי

בוול סטריט המשבר באנבידיה ממשיך להגדיר את השוק. המניה איבדה יותר מ-30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבתו של המנכ"ל המיתולוגי ג'נסן הואנג, והירידות דרדרו אותה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012. הדוחות שתפרסם החברה ביום שלישי הפכו לאירוע שמשפיע על השווקים כולם ולא רק על סקטור השבבים, כאשר השוק יבחן בעיקר את תחזית הרבעונים הבאים ואת הביקוש לשבבי הבינה המלאכותית. מניות סביבת ה-AI ספגו מכות קשות בשבוע החולף: נביוס נחתכה ב-9.9%, מניית AMD הפחיתה 8.8% ומארוול צנחה ב-4.7%, והרצף של ירידות במניית אנבידיה הוא הארוך ביותר מאז 2012.

המשקיעים הישראלים – שאחזקתם באנבידיה נרחבת בקרבות הגמל, הפנסיה ותיקי הפרט – מנצלים את הצניחה כדי להסתער על המניה במחיר שהוא כמחצית מהשיא, אך המומחים חלוקים אם זה הזמן לקנות. מצד משקיעי האג"ח הממשלתיות בישראל מגיעה תשובה מרגיעה: הכנסות המדינה ממסים שקשורים לאנבידיה נאמדות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה ותורמות לריסון הגירעון, אך כלכלנים בשוק ההון סבורים כי בטווח הקצר אין סיבה לחשוש מהשלכות המשבר על האג"ח הממשלתיות – "המשבר באנבידיה אינו אירוע מבחינת משקיעי האג"ח של ישראל, לא צריך להתרגש". התשואה ל-10 שנים באג"ח ארה"ב טיפסה בכל זאת מעל 5% בשבוע שעבר, ובגרמניה תשואת האג"ח ל-10 שנים הייתה לגבוהה ביותר מאז 2007 – סימנים לכך שהשוק כולו מתחיל לתמחר מחדש את הסיכון של עולם הבינה המלאכותית.

הביטקוין מתרסק ל-62 אלף דולר

הסערה בנכסים המסוכנים הגיעה גם לשוק הקריפטו: הביטקוין צנח בסוף השבוע ב-15% ל-62 אלף דולר – הרמה הנמוכה ביותר בשלושת החודשים האחרונים – לפני שהתייצב סביב 65 אלף דולר. החשש מעליית ריבית מבריח את המשקיעים מהנכס, וכלכלנים מסכימים כי הביטקוין כיום מגיב יותר לאירועים מקרו-כלכליים מאשר לדינמיקה פנימית של השוק שלו. הזהב ירד בשבוע ב-4.6%, ומדד הדולר התחזק בעולם – שילוב שמצביע על העדפה גוברת של מזומנים ונכסים בטוחים על פני נכסי הסיכון שהובילו את השווקים בשנה החולפת.

לקראת ההחלטה של ועדת הריבית, התמונה המתגלה היא של שוק מפוצל בין נתונים טובים על פני השטח לסיכונים שמתקבעים מתחתיהם: אינפלציה שדועכת אך עשויה לחזור דרך השקל, ריבית שנפתחת להורדה אך נחסמת על ידי הפוליטיקה, ובורסה שנסחרת בטווח צר מול גבול תחתון תוך המתנה לאירוע שיפריק את המתח. השבוע הקרוב – עם דוחות הבנקים הגדולים בת"א, נאום נגיד הפד קווין וורש, דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק בוול סטריט – עמוס במיוחד ועשוי לקבוע את הטון לשארית הרבעון.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הירידה במדד הושפעה בעיקר מצניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל. כפי שהסבירו הכלכלנים במזרחי טפחות, הפיחות בשקל עוד לא הגיע למדד, והשפעתו עשויה להתגלם רק בחודשים הקרובים - כלומר המתינות הנוכחית עשויה להתהפך.

  • הנתונים המפתיעים החזירו לשולחן את אפשרות ההורדה, אך בבנק הפועלים ובמיטב מעריכים כי אי-הוודאות הפוליטית והפיחות בשקל מרחיקים כעת הפחתת ריבית, וכי חלון ההזדמנויות להורדה עשוי להיסגר אם לחצי המחירים יתחדשו בעקבות השקל החלש.

  • מניית אנבידיה איבדה יותר מ-30% מהשיא והישראלים מנצלים את הירידות לרכישות. כלכלנים מרגיעים כי למשקיעי אג"ח ממשלתיות בישראל - שהכנסות המדינה הקשורות באנבידיה נאמדות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה - אין סיבה לחשוש מהשלכות מיידיות.

  • לפי סקירת מודי שפריר, אסטרטג בנק הפועלים, כמעט כל מנהלי ההשקעות הזרים שנפגשו בלונדון העריכו כי שער הדולר יירד לאזור 3.0 שקלים בתרחיש כזה, לצד ירידה רוחבית בפרמיית הסיכון של ישראל וזרימת כספים משמעותית לשוק המקומי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!