הבורסה בין ערפל פוליטי לסערה גלובלית: ת"א 35 צולל, הבנקים מתגלגלים והמשקיעים מחפשים מחסה
ירידות חדות ביום המסחר, מדד הביטוח מאבד כ-2.8%, ברק קפיטל חוצה את רף ה-2.5% בפועלים ופיץ' מזהירה מבחירות נוספות — המתח בין המדינה לשוק מגיע לשיא חדש
שבוע אחד וכבר 3.5% משווי השוק: כך ניתן לסכם את ימי המסחר שחלפו בבורסת תל אביב מאז נסגרו הקלפיות. היום האחרון הסתיים כשמדד ת"א 35 מאבד כ-2.06%, מדד ת"א 125 מתחת לקו האפס, ומדד הביטוח צונח ב-2.8% — ירידה שמעידה על חוסר אמון ברגולציה וביציבות התשתיות הפיננסיות. מדד הבנקים, לעומת זאת, נסחר באופן דומה בירידות אך התאושש בחלקו ונסגר בעלייה של 0.8%, וכך נוצרה תמונה מפוצלת שמאתגרת אף אנליסטים ותיקים.
מניות הטכנולוגיה גוררות את השוק מטה
המניע המרכזי לירידות היה שילוב של שני גורמים שלא נתקלו כמעט בעיתוי כה גרוע: הערפל הפוליטי המקומי והירידות העזות בשווקים העולמיים סביב מניות הבינה המלאכותית. המניות הדואליות, הנסחרות גם בת"א וגם בוול סטריט, היוו את הגשר שהוביל את הירידות מארה"ב לארץ. נובה וטאואר איבדו כל אחת כ-7.5% ביום מסחר אחד, קמטק צנחה בכ-8.2%, ומובילאיי, שפרסמה נתוני מכירות חיוביים ומכרה 11% יותר מעבדים על רקע ירידה של 1% בלבד בייצור רכבים עולמי, נפלה בכ-9.2% בוול סטריט.
אופנהיימר, בית ההשקעות האמריקאי, הצביע על הסיבה העומדת מאחורי הירידה במניות הבינה המלאכותית — סביבת ריבית גבוהה מהצפוי לטווח ארוך, לצד דאגה מההיעדר של המודלים העסקיים להניב רווחים מיידיים. ההתמתנות באינפלציה שפורסמה בימים האחרונים לא הובילה להורדת ריבית, וזה בדיוק המקום שבו נוצר פער הציפיות. בעוד השוק ציפה להקלה מוניטרית שתסייע למניות הצמיחה, נסחרו החוזים העתידיים בנאסד"ק בירידות של יותר מ-2%.
אינטל מתרסקת, והנזק נוגע לישראל
בין הכותרות העולמיות, בלטה במיוחד המפלה של אינטל, שמחיקת 30% משווייה ביום אחד הפכה אותה למניה הגרועה שלה מאז 1974. הדוחות הכספיים של החברה עצמם היו בגדר הפתעה חיובית מבחינת רווח למניה — 52 סנט מול תחזית של 40 סנט — אך ההשפעה המקומית של הפיצוץ בקריית גת נתנה את אותותיה. על פי ההערכות שפרסמה החברה, ההכנסות ייפגעו בהיקף של כ-300 מיליון דולר כתוצאה מהאירוע במפעל, וזו הפעם הראשונה שבה נחשף באופן רשמי הנזק הפיננסי המלא מהתקרית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לא כל ירידה בבורסה משקפת הידרדרות כלכלית אמיתית. חלק מהמוכרים הם ספקולנטים קצרי טווח הממנפים את אי-הוודאות, ולא משקיעים ארוכי טווח. התנודתיות הנוכחית עשויה ליצור שערי כניסה אטרקטיביים, במיוחד בבנקים ובדואליות, למי שמאמין שהתהליך הכלכלי הבסיסי לא שונה.
עבור המשק הישראלי, זו ירידת מדרגה. אינטל היא אחת המעסיקות התעשייתיות הגדולות במדינה, ומעבר לנזק התפעולי הישיר, הנפילה בשווי החברה עשויה להשפיע על קצב ההשקעות העתידיות שלה בקריית גת ובמפעלים נוספים בארץ. משקיעים מקומיים החזיקו חשיפה משמעותית למניה באמצעות קרנות סל וקרנות מחקות, ולכן ההפסדים נחתכו גם בתיקי החיסכון ארוכי הטווח של הציבור.
הערפל הפוליטי והשפעתו על השוק המקומי
ברקע כל אלו מתנוססת שאלה אחת גדולה: מי ירכיב את הממשלה הבאה. פיץ', סוכנות דירוג האשראי, העריכה ביום האחרון כי התרחיש הסביר לפלונטר הפוליטי הוא בחירות נוספות בעוד כחמישה חודשים. בסוכנות מציינים כי היעדר יכולת להרכיב קואליציה יציבה מוביל להארכת תקופת אי-הוודאות, וכי זהו גורם שמשפיע ישירות על תשואות האג"ח הממשלתיות ועל שער השקל.
הנתונים מהיום אכן מאששים זאת: השקל נחלש מול הדולר, ותשואות האג"ח הממשלתיות עולות — תופעה המעידה כי התגובה של השוק חורגת מהתמונה הציבורית של שוק המניות ונוגעת לסיכון הריבוני. אנליסטים בשוק מעריכים כי השילוב בין היחלשות השקל לעלייה בתשואות מהווה אות אזהרה חריג, משום שבדרך כלל שוק המט"ח ושוק האג"ח מגיבים לאירועים בצורה מרוסנת יותר משוק המניות. כששניהם נעים בכיוון אחד, קשה להתעלם מהמסר.
הבחירות מחקו את התשואות בקופות הגמל
ההשפעה של הטלטלה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים. נתונים שפורסמו היום בגלובס מלמדים כי ירידות השערים שבאו בעקבות הבחירות מחקו בפועל את התשואות החיוביות שנצברו בקופות הגמל באוקטובר. במסלול הכללי של קרנות הגמל, שבו מושקע חלק ניכר מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור, נרשמו תשואות שליליות בחודש האחרון — וזו הפעם הראשונה מזה חודשים שבה כך.
quiz האם ידעת ש…
כלפי קופות הגמל, ירידות השערים שבאו בעקבות הבחירות מחקו בפועל את כל התשואות החיוביות שנצברו באוקטובר. כלומר, החוסכים הממוצעים במסלול הכללי של קרן הגמל, המושקע במניות מקומיות ובאג"ח מקומי, הפסידו בפועל את כל רווחי החודש בתוך ימי מסחר בודדים.
עבור החוסכים, משמעות הדבר היא שהרווחים שנצברו לאורך אוקטובר נמחקו בתוך ימי מסחר בודדים. קרנות הפנסיה והגמל מחזיקות חשיפה משמעותית למדדי המניות המקומיים ולאג"ח הממשלתי, ושני אפיקים אלו נפגעו יחד. מעבר לפגיעה בתיקי החיסכון, ישנו גם היבט מבני: כשקרנות הפנסיה מפסידות, עלות המימון של המשק עולה, וזה נוגע לכולם — מהלווה הפרטי ועד תאגיד הענק.
ברק קפיטל וקלרה צברגל: ענייני בנקים בין דרמה לסמל
במקביל לירידות הרחבות, זרמו לשוק גם כתבות של סיפורים אישיים ותנועות שליטה משמעותיות. ברק קפיטל, בשליטת אייל בקשי, חצתה את רף ה-2.5% בהחזקות בבנק הפועלים והיא מחזיקה מניות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל. בקשי ורעייתו רונית רכשו לאחרונה מניות בכ-35 מיליון שקל במחיר ממוצע של 76 שקל למניה — מהלך שמעיד על אמון אישי גובר בסקטור הבנקאי דווקא בשעה שהשוק נסחר במינוס. הרכישה חושפת פוזיציה ענקית של משקיע פרטי בבנק הגדול במשק, והיא עשויה להתפרש כסימן של אמון לטווח ארוך על רקע התנודתיות.
סיפור אנושי אחר שסחף את הכותרות היה הפרישה של קלרה צברגל, מנהלת תחום הנדל"ן בבנק הפועלים, לאחר 45 שנה. צברגל נחשבת לאחת הדמויות המשפיעות בענף הנדל"ן בישראל, ופרישתה מסמלת סוף עידן במפגש שבין מערכת הבנקאות לשוק הנדל"ן — תחום שבשנים האחרונות התמודד עם לחצי ריבית, משברי ביטחון ותזוזות דרמטיות במחירי הדירות.
קפיצה במדד ת"א 35: אל על ודוראל עולות, דמרי ושופרסל יוצאות
בצד הטלטלה, התחוללו גם שינויים מבניים במדדי הדגל של הבורסה. אל על ודוראל נכנסו למדד ת"א 35, בעוד דמרי, שופרסל וקנון יצאו ממנו. הכניסה של חברת התעופה הלאומית למדד הבכיר ביותר משקפת את ההתאוששות העסקית שלה לצד עליית מחירי הטיסות, אך היא גם מעמידה בפני קרנות הסל והמחקות צורך לרכוש את המניה בכמויות משמעותיות — מה שעשוי להוסיף תנודתיות בשבועות הקרובים. היציאה של שופרסל, רשת הקמעונות הגדולה במשק, היא סימן לכך שהשוק מזהה שינויים עומק בהרכב הכלכלה הישראלית: פחות קמעונאות, יותר תעופה ותשתיות אנרגיה.
הזדהות מהירה עם ההזדמנות — או מלכודת?
על רקע הירידות, מנהלי השקעות מחפשים את האסטרטגיה הנכונה ליום שאחרי. ההמלצות הבולטות מצביעות על העדפה של אג"ח קצרות מועד, מניות תעשיות ביטחוניות וחברות טכנולוגיה מוטות יצוא הנסחרות דואלית — כלומר, פורטפוליו שפחות חשוף לביקוש המקומי ולחוסר היציבות הפוליטית. הסקטור שמזוהה כפגיע במיוחד, ושמומחים ממליצים להתרחק ממנו בשלב זה, הוא דווקא זה שנשען על הצריכה הפרטית המקומית, המושפעת ישירות מהמצב הפוליטי ומהתגובות של הציבור.
בכירים בשוק ההון מציינים כי פרשנות היסטורית מציעה פרספקטיבה רחבה ואופטימית יותר. גם במשברים קודמים, הבורסה הישראלית התאוששה לאחר תקופות של אי-ודאות פוליטית, ולעיתים אף רשמה עליות חדות במיוחד לאחר שהערפל התפוגג. הבעיה, כמובן, היא תזמון הכניסה — משום שבשוק מסונכרן עם התהפוכות של וול סטריט, העיתוי המדויק נהיה קשה במיוחד. כעת, עם הנפט נסחר סביב 105 דולר בצל המתיחות במזרח התיכון, ומניות הסייבר העולמיות בירידות, ההימור של מנהלי ההשקעות נראה שמרני במכוון.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מאז תוצאות הבחירות שהולידו ערפל קואליציוני, איבדה הבורסה בת"א כ-3.5% משוויה בתוך מספר ימי מסחר, כאשר יום המסחר האחרון הסתיים בירידה של כ-2% במדד ת"א 35 ובירידה בולטת של 2.8% במדד הביטוח. הבנקים, שהיו הרוכבים הגדולים של השנה, ספגו ירידות של כ-5% ביום שלאחר הבחירות.
-
ברק קפיטל, שבשליטת אייל בקשי, חצתה את רף ה-2.5% בהחזקות בבנק הפועלים ומחזיקה מניות בשווי כ-2.5 מיליארד שקל. בקשי ורעייתו רכשו מניות בכ-35 מיליון שקל במחיר ממוצע של 76 שקל למניה. החצייה מצריכה דיווח מיוחד לרשות ניירות ערך ומעידה על אמון מוגבר בבנק לצד חשיפה גוברת לסיכון הריכוזיות.
-
סוכנות הדירוג פיץ' מעריכה כי הפלונטר הפוליטי בישראל עלול להוביל לבחירות נוספות בעוד כחמישה חודשים. ההערכה מבוססת על היעדר יכולת של הגושים להרכיב קואליציה יציבה, והיא נחשבת לגורם מרסן עיקרי להערכת הסיכון הריבוני של ישראל בעיני משקיעים זרים.
-
מנהלי השקעות ממליצים בתקופה הנוכחית על התמקדות באג"ח קצרות מועד, במניות תעשיות ביטחוניות ובחברות טכנולוגיה מוטות יצוא הנסחרות דואלית, שכן הן פחות חשופות לתנודתיות המקומית. הסקטור הפגיע במיוחד לטענתם הוא השירותים המקומיים, החשוף לביקוש הפנימי ולאי-הוודאות הפוליטית.