הבורסה בתל אביב במפולת: זינוק הנפט והמלחמה באיראן מטלטלים את השווקים

טלטלה בשווקים הגלובליים והמקומיים בעקבות ההסלמה באיראן

השעות האחרונות התאפיינו בסערה חסרת תקדים בשווקים הפיננסיים העולמיים והמקומיים, כאשר המערכה הצבאית מול איראן והזינוק החד במחירי הנפט הטילו את צלליהם על כלכלת ישראל והעולם. מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב נמחקו בשיעורים של כ-3% ואף יותר, במגמה שהשתקפה גם בבורסות הגדולות באירופה ובחוזים העתידיים בוול סטריט. המשקיעים מיהרו לנכסות בטוחות, מה שהוביל לעלייה חדה בשער הדולר שהגיע לרמה של 3.11 שקלים חדשים, תוך חיזוק משמעותי גם מול מטבעות עיקריים אחרים בעולם. האווירה בשוק מאופיינת בחוסר ודאות קיצוני, כאשר כל כותרת הקשורה להתקדמות החזית או לתגובות הקהילה הבינלאומית משנה מיד את מפת המסחר ומביאה לתנודתיות גבוהה במיוחד. הנפט, שנחשב לגורם מרכזי במשוואה הכלכלית הנוכחית, זינק בלמעלה מ-13% במסחר המוקדם ואף דווח על עליות של עד כ-35% בשבוע האחרון, מה שמעיר זיכרונות כואבים של משברי אנרגיה קודמים.

זינוק הנפט והשפעתו המיידית על מדדי התל אביב

העלייה הדרמטית במחירי הנפט הגולמי חוללה מהפכה בתמחור הנכסים הפיננסיים, כאשר השוק המקומי נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה של עלויות אנרגיה מוגברות ואיום סמוי של אינפלציה מחדשת. חברות האנרגיה, ובראשן קבוצת דלק, נהנו מהגאות הזו ומניותיהן קפצו בשיעורים מרשימים, מה שהביא את מניית דלק לשווי שיא של כ-21.4 מיליארד שקל. יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצה, ראה את הונו האישי גדל בכ-15 מיליארד שקל תוך זמן קצר בזכות הדיבידנדים שחולקו והזינוק במחיר המניה, אך תמונת המצב הכללית בשוק נותרה די רודה. ענף הביטוח, שרגיש לרעש ולסיכונים הגוברים באזור, צנח בכ-4.5% עד 5.5%, בעוד שמניות הבנקים והפיננסים נגררו מטה בשל החשש שעליית הריבית שתידרש להילחם באינפלציה תפגע ביכולת ההלוואה וברווחיותם. המשקיעים המוסדיים נראו חסרי אונים מול כוחות השוק, כאשר ניסיונות לייצב את המדדים נתקלו בגלי מכירות ענק, במיוחד בקרב מניות חברות התוכנה והשבבים שנחשבות רגישות במיוחד להאטה כלכלית עולמית.

הפיצול בשוק: ביטחוניות ואנרגיה מול הייטק ובנקים

אחד המאפיינים הבולטים ביותר ביום המסחר הנוכחי הוא הפער העצום שנפער בין המגזרים השונים במשק הישראלי, המשקף באופן ישיר את השפעות המלחמה. בעוד שמניות הביטחון חוות יום שדה, מונעות על ידי הביקוש המוגבר לכלי נשק וטכנולוגיות לחימה, מניות ההייטק המסורתיות וחברות השבבים סופגות מכה קשה. אלביט מערכות, שהפכה לחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, זינקה בשיעורים דו-ספרתיים, והצליחה להתנתק מהמגמה השלילית הכללית בשוק. לעומת זאת, ענקיות השבבים כמו טאואר סמיקונדקטור, נובה וקמטק צנחו בשיעורים של 6% עד 10%, לאחר שנהגרה על ידי ירידות חדות בוול סטריט והחשש מפני ירידה בביקוש הגלובלי למוצרי אלקטרוניקה וצריכה. מדד הבנקים לא נותר אחרי ורשם ירידה של כ-2%, כאשר המשקיעים שוקלים מחדש את הסיכונים הכרוכים בחשיפה של הבנקים למגזר הנדל"ן ולהלוואות לצרכן בתקופה של יוקר מחיה. פיצול זה מדגיש את הקשיים הרבים העומדים בפני מנהלי תיקים, הנדרשים לאזן בין הרצון לנצל את ההזדמנויות בענפי הביטחון לבין הצורך להגן על התיק מפני מכירות כפייה והפסדים במגזרים הצומחים.

מניות הביטחון מובילות את המגמה החיובית היחידה

בניגוד לרוח השלילית שנשבה ברחובות השוק הפיננסי, ענף הביטחון נהנה מאופוריה מבוקרת אך ברורה, שמניעה את מניות החברות הגדולות לשיאים חדשים. ההיגיון העומד מאחורי זינוק זה הוא פשוט וישיר: המלחמה מול איראן והמתיחות הביטחונית האזורית מבטיחות זרימה של הזמנות עתידיות ודורשים מהצבא ומגופי הביטחון רכישה מואצת של אמצעי לחימה, טכנולוגיות מתקדמות ומערכות הגנה. אלביט מערכות, שהפכה לסמל להצלחה הכלכלית יוצאת דופן בתקופה זו, רשמה קפיצות מרשימות הן בתל אביב והן בוול סטריט, והוכיחה כי הטכנולוגיה הישראלית נחשבת לנכס אסטרטגי ברמה עולמית. מנהלי קרנות הנאמנות והמשקיעים המוסדיים, שבעבר נמנעו מחשיפה יתר לענף הביטחוני בשל התלויות הפוליטיות ותנודתיות ההכנסות, מוצאים עצמם כיום חוזרים בהדרגה למניות אלו כמקלט בטוח יחסית בעת סופה פיננסית. עם זאת, גם בתוך הענף המשגשג הזה יש מי שמזהירים מפני בועה פוטנציאלית, שכן מחירי המניות כבר משקפים ציפיות לרווחי עתק גבוהים מאוד לשנים הקרובות, וכל פסקת אש או הסדר דיפלומטי עלולה להביא לתיקון חריף במחירים.

השקל המתחלש והדאגות הגוברות מאינפלציה

המטבע הישראלי לא עמד במבחן העומס שהופעל עליו בימים האחרונים, והדולר האמריקני התחזק באופן משמעותי מולו, תוך שהוא חוצה את רף ה-3.10 שקלים ומגיע לשיעור של 3.11 שקלים. חולשתו של השקל אינה רק תוצאה של בריחה למטבעות בטוחים בזמן משבר, אלא גם שיקוף של חששות המשקיעים לגבי המצב המאקרו-כלכלי בישראל, כולל ההוצאות הביטחוניות המוגברות והפגיעה הצפויה בצמיחה. בנק ישראל עשוי למצוא את עצמו במצב בעייתי, שכן עליית מחירי הנפט והמתח הגיאופוליטי עלולים להניע את האינפלציה כלפי מעלה, מה שיכריח את הבנק המרכזי לשקול שוב את המדיניות המוניטרית שלו ואולי אף לדחות צעדים של הורדת ריבית. החששות מאינפלציה הם לא תאורטיים בלבד, שכן עלייה במחירי האנרגיה מובילה בדרך כלל לעלייה במחירי התחבורה, המזון ושירותים בסיסיים אחרים, מה שמכביד על משקי הבית ומפחית את הכוח הקנייה הריאלי. המשקיעים בשוק האג"חים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות הללו, שכן שילוב של אינפלציה גבוהה וריביות נמוכות יחסית יכול להכביד על תשואות האג"חים הממשלתיים ולהפחית את המשיכה שלהם כמקלט בטוח.

השלכות המשבר על ענף הנדל"ן והבנקאות

למרות המיקוד בשווקים הפיננסיים ובמניות הציבוריות, הדיון הכלכלי בימים האחרונים עוסק גם בהשלכות המשבר הנוכחי על ענפים פיננסיים אחרים ובראשם הנדל"ן והבנקאות. דוחות שונים שפורסמו על ידי חברות האשראי והבנקים מצביעים על תמונה מורכבת של התאוששות בחלק מהתחומים, אך גם על סיכונים גוברים בתחומים אחרים. חברת האשראי פנינסולה, למשל, הביעה דאגה מפני המשך ההידרדרות בענף הנדל"ן, תוך שהיא מזהירה מפני עלייה בסיכון האשראי וקשיי תזרים בקרב קבלנים ולווים. גם בנק ירושלים הצטרף למקהל המזהירים, וציין כי האי-הוודאות בעקבות המלחמה והגידול בנטל החוב מעלים את הסיכון באשראי לנדל"ן. מנגד, חלק מהבנקים הגדולים דיווחו על תוצאות רבעוניות ושנתיות טובות, כאשר בנק הפועלים ובנק לאומי מציגים רווחי עתק שנתיים ותשואות על ההון הוגנות. עם זאת, המשקיעים נראים ספקניים יחסית ליכולתם של הבנקים לשמור על הרווחיות הגבוהה הזו בסביבה של ריביות משתנות וסיכון אשראי מוגבר, מה שמוביל לתחושה של "קניית שמועה ומכירת עובדות" במניות הבנקים למרות הדוחות המבריקים.

עסקאות ענק בצל האפלה: המקרה של ישראל קנדה

בניגוד לתחושת החרדה השוררת בשווקים, עולם העסקים הישראלי ממשיך לפעול במלוא העוצמה, כפי שמעידה עסקת הענק שנחתמה לאחרונה בין חברת ישראל קנדה לבין חברת אקרו. עסקה זו, ששוויה מוערך בכ-3.1 מיליארד שקלים, היא אחת העסקאות הגדולות בתחום הנדל"ן המניה בשנים האחרונות, והיא מעידה על ביטחון יחסי של משקיעים מסוימים ביכולתו של המשק הישראלי להמשיך ולהתפתח גם בזמנים מתוחים. מנהלי ישראל קנדה, שרכשו את השליטה באקרו, גילו תמיכה בפעילות החברה והאמינו כי הנכסים שנרכשו מחזיקים פוטנציאל עתידי רב, למרות הסיכונים הגיאופוליטיים. עסקה זו היא חלק ממגמה רחבה יותר של איחודים ורכישות בענף הנדל"ן, שבה חברות חזקות ניצלות את ההזדמנויות הנוצרות כדי לרכוש נכסים במחירים אטרקטיביים, לפני שהשוק יתאושש והמחירים יעלו. עם זאת, ישנם גם מי שמזהירים כי ההתמקדות בעסקאות ענק עלולה להסיח את הדעת מהקשיים היומיומיים של ענף הבנייה, וכי הצורך במימון חיצוני ובחוב גבוה עלול להיות מקור לחוסר יציבות בעתיד. המתח בין הרצון להשקיע לטווח ארוך לבין הצורך להתמודד עם סיכונים מיידיים ממשיך להיות אחד הגורמים המרכזיים המניעים את ההתנהגות של המשקיעים בישראל.