חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2525 +0.15% (0.00)
יורו-שקל: 3.5643 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.6400 -0.46% (-299.24)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2990 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1881 +0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.09% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5619 +0.30% (0.00)

הבורסה חוזרת לשגרה בצל יורו מתפורר, תשואות בשיא של 24 שנים ומניות אנרגיה מתחדשת שצוללות

אחרי חופשת סוכות: יורו מאבד 0.8% מול הדולר ונסחר מעל 3.41 שקלים, תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה ל-5.34% - והמוסדיים סופגים הפסדי מאות מיליונים במניות האנרגיה המתחדשת

אתר כלכלה · 5 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הבורסה חוזרת לשגרה בצל יורו מתפורר, תשואות בשיא של 24 שנים ומניות אנרגיה מתחדשת שצוללות
הבורסה בת"א חוזרת לפעילות מלאה בצל תנודתיות גבוהה בשווקים הגלובליים (אילוסטרציה)

שבוע המסחר נפתח הבוקר בשוק ההון הישראלי בחזרה לפעילות מלאה, אחרי סיום המסחר החלקי של חול המועד סוכות. אבל גם לפני שהפעמון נוקה בבורסת תל אביב, השווקים העולמיים כבר סיפקו רוח גבית – לאו דווקא נעימה. המשבר הפוליטי בצרפת מפיל את היורו בעולם, תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות טיפסו לשיא של 24 שנים, ובצד המקומי מתגלגלת ירידה חדה בסקטור האנרגיה המתחדשת שמטרידה את הגופים המוסדיים. שילוב של שלושת הגורמים הללו מצייר תמונה של שוק שנמצא על סף שינוי תנודה משמעותי.

היורו מתפורר: המשבר בצרפת מניב שפל של 17 חודשים

הכותרות הגלובליות של תחילת השבוע נשלטות על ידי ירידה חדה של היורו. המטבע האירופי צנח ב-0.6% מול הדולר ונסחר מתחת ל-1.12 דולר – רמה נמוכה ביותר של 17 חודשים. כלפי השקל, היורו מאבד 0.8% ונסחר מעל 3.41 שקלים. ברקע: משבר פוליטי חד בצרפת, שמתעורר בעקבות חשש משיתוק פוליטי שיבטל את תוכנית הקיצוצים בתקציב. ההפגנות ההמוניות באוברווילייה, שבהן מפגינים מחו ליד בית הספר התיכון, משקפות את מצבה של מערכת החינוך הצרפתית – אבל ההשפעות עוברות ממש למחרת אל השוק הפיננסי הגלובלי.

בשוק המקומי התמונה מתהפכת דווקא לטובת השקל. בעוד הדולר מתחזק בעולם ב-0.4%, בישראל הוא נסחר סביב 3.05 שקלים – מעט חלש יותר. השקל ממשיך ליהנות מרוח גבית מתחזקת, בין היתר בשל הזרמות הון לשוק המקומי וציפיות לירידת ריבית נוספת של בנק ישראל. עבור משקיעים ישראלים שמחזיקים נכסים צמודי מט"ח, המגמה הזו מייצרת לחץ על התשואות; ועבור יבואנים, מדובר בידיעה חיובית שעשויה להתגלגל כלפי מטה אל מחירי המדף בחודשים הקרובים.

תשואות בשיא של 24 שנים: הזהירות האדומה של בנק אוף אמריקה

הסיפור הגדול באמת בשבועות האחרונים מתרחש בשוק החוב האמריקאי. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה ל-5.34% בסיס בשיא של יום חמישי – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002 – לפני שנסוגה מעט ל-5.2%. גלובס מציין כי זה כבר לא רק הרמה של התשואה, גם קצב הזינוק מתחיל להדאיג את השוק, ומציג 16 תקופות היסטוריות שבהן דפוס דומה הסתיים ב"משהו נשבר". אינדיקטור של בנק אוף אמריקה קרוב לאיתות מכירה, ו-UBS ושוואב עושים סדר בשאלה מתי משקיעי האג"ח צריכים להתחיל לדאוג.

מה שמעניין במיוחד הוא שדוח התעסוקה החלש בארה"ב – שיצירה של 29 אלף משרות בלבד בספטמבר, לעומת צפי של 90 אלף – לא עצר את הזינוק בתשואות. לפי הערכות בשוק, הדוח הוריד מהשולחן את העלאת הריבית באוקטובר, וההסתברות להורדת ריבית החודש צנחה מ-65% ל-22%. כעת ההערכה היא שעליית הריבית תדחה להחלטה האחרונה של השנה בדצמבר. הפרוטוקולים מפגישת הפד בספטמבר, שיפורסמו השבוע, צפויים להוות את מוקד העניין המרכזי בשבוע המסחר.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הרואים בירידת היורו הזדמנות למשקיעים אירופיים: עם הצעות רכש גדולות וחברות שנסחרות במכפילים נמוכים, החשש מפני שיתוק פוליטי עשוי להיות מוגזם. בענף האנרגיה המתחדשת קיימת הערכה כי התמחור הנוכחי הופך למעניין עבור משקיעים ארוכי טווח.

העלייה בתשואה הריאלית – ולא האינפלציה – מכבידה על המניות

עיבוד של נתוני השוק מראה כי עיקר העלייה בתשואת האג"ח ל-10 שנים נבעה מעלייה בתשואה הריאלית, ולא מעלייה מקבילה בציפיות האינפלציה. זו נקודה משמעותית עבור שוק המניות, שכן התשואה הריאלית היא זו שמגדילה את האלטרנטיבה להשקעה במניות ומעלה את שיעור ההיוון של הרווחים העתידיים. האנליסטים בוול סטריט עדיין אופטימיים – כ-59.9% מההמלצות על חברות מדד S&P 500 הן "קנייה", השיעור הגבוה ביותר לפחות מאז 2010 – אבל התמונה הפנימית מורכבת: כ-60% מהמניות במדד נמצאות מתחת לממוצע ה-200 יומי, והמדד במשקל שווה השיל כ-5% בספטמבר בעוד מדד ה-SPX עלה ב-0.5%.

בנוסף, החוב האמריקאי הגיע ל-100% מהתוצר לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה – נתון שמוסיף מתח לנרטיב של תשואות גבוהות לצמיתות. בוול סטריט המשך העליות התרכז במניות השבבים שהובילו את הנאסד"ק לשיא, אך מתחת לפני השטח מזהים אנליסטים שחיקה ניכרת. סיטי העלה בחדות את התחזית לביטקוין, אך השוק נשאר ערני לסימני חולשה רחבים.

החורף של האנרגיה המתחדשת: המוסדיים מופסדים במאות מיליונים

בבורסת תל אביב, הסיפור הבוער ביותר ביממה האחרונה הוא התהפכות דרמטית בסנטימנט סביב מניות האנרגיה המתחדשת. אחרי חגיגת עליות וגיוסי עתק לפי שווים גבוהים במיוחד, הציפיות בשמיים והמכפילים הדמיוניים שלטו בשוק – וכעת, כשהאוויר יוצא, מתברר שהירידות החדות בחודשים האחרונים מחביאות חשש מרגולציה, זינוק בעלויות החוב והפסד ללאומי פרטנרס. מנופר ועד דוראל, הצלילה הרבתית פוגעת ישירות בתיקי הגופים המוסדיים, שמופסדים במאות מיליוני שקלים.

הירידות בולטות במיוחד דווקא בשבוע המסחר שחלף: אנרג'יאן השילה 6.8%, אנרג'ין צנחה 11.5%, וסבוריט – המניה שסחררה את השוק – השילה 30% בשבוע אחד. במקביל, אפקון הגישה השבוע לרשות ניירות ערך טיוטה ראשונה להנפקת זרוע האנרגיה המתחדשת שלה, אפקון אנרגיות, לפי שווי של 800 מיליון שקל – מהלך שייבחן כבדותב בתנאי שוק אלה. בגלובס נכתב כי "התמחור הנוכחי של חברות האנרגיה המתחדשת הופך למעניין", ויש שרואים בירידות הזדמנות למשקיעים ארוכי טווח.

שפיר מול ועדת הריכוזיות: רכישת שליטה בבית זיקוק אשדוד

סיפור אחר בענף האנרגיה מתגלגל במקביל: מנכ"ל משרד האנרגיה דורש דיון חוזר בהחלטה למנוע את רכישת השליטה בבית הזיקוק באשדוד על ידי קבוצת שפיר, וגם משרד האוצר נוטה לתמוך בשפיר. ועדת הריכוזיות קבעה כי העסקה תגביר את הריכוזיות של הקבוצה ותעניק לה כוח מיקוח עודף מול המדינה – אך עמדת המשרדים המקצועיים השתנתה, והמהלך עשוי להתהפך. מדובר באחת העסקאות הגדולות בענף האנרגיה המקומי, שעוררה דיון ציבורי נרחב על ריכוזיות, ביטחון אנרגטי ותפקיד המדינה בשוק הדלק.

trending_up שינוי מגמה / השפעה עתידית

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

הבורסה חוזרת לשגרה: מניות דואליות ברוח גבית, אלביט והמלחמות שלא נגמרו

לקראת פתיחת המסחר בת"א, הציפייה היא שהמניות הדואליות יספקו רוח גבית לאחר שבוע אדום שבו מדדי ת"א 35 ו-125 ירדו ב-0.56% ו-0.69% בהתאמה. הרבעון האחרון של השנה מביא עמו את הקרבות על הכניסות והיציאות למדד ת"א 35, שמונה כעת 36 חברות לאחר כניסת פאלו אלטו מוקדם יותר השנה. פאלו אלטו עצמה רשמה היסטוריה בשבוע שחלף, כשזינקה ב-5.5% וחצתה לראשונה את רף שווי השוק של טריליון שקלים – גבוה בהרבה מהבאה אחריה, טבע – תודות לרוח גבית מפריצות סוכני ה-AI.

בצד הביטחוני, תמונה מורכבת: אלביט מערכות כבר נפלה ב-30% מהשיא שלה, ובהמרקר נשאלת השאלה האם זה הזמן לחזור למניות הביטחוניות. הציפיות בשמיים, הגיוסים של כספי הריטייל ניפחו חברות קטנות, והמכפילים הדמיוניים שלטו בשוק – וכעת מתברר שגם מלחמות גלובליות וביקוש לדיפנס-טק לא יכולים להחזיק תמחור בלתי נתפס לאורך זמן. בשבוע החיובי בלטו דווקא אל על וישראייר שזינקו ביותר מ-10% בשבוע, על רקע האירוע הביטחוני במטוס פליי דובאי; מניית אל על זינקה ב-13% והובילה את החברה לשווי שיא, שמניב לבעל השליטה קני רוזנברג רווח על הנייר של כ-4 מיליארד שקל.

גם בזירת ההנפקות המקומית יש עדכונים: בגירה, חברת הסימולטורים המשפחתית שהונפקה לפני ארבעה חודשים, מתמודדת עם סקפטיות משקיעים ומנכ"לה ירון מזרחי אומר בראיון ראשון כי "רואים את עצמנו באותה רמה עם תע"א, אלביט ורפאל" וכי "השוק שלנו רחוק ממיצוי". אזכור נוסף של המגמה הכללית: יזם הנדל"ן אלפרד אקירוב מציע כ-800 מיליון שקל עבור יתרת מניות הציבור באלרוב בדרך למחיקתה מהבורסה, ופועל במקביל לרכישת השליטה בכלל ביטוח – מהלך שעורר ביקורת ציבורית על ממשל תקין בשליטה ב-450 מיליארד השקלים שהחברה מנהלת.

ענקיות הטק מצאו תוכנית ביטוח: מי ישלם אם בועת ה-AI תתפוצץ?

בזירה הגלובלית, נושא נוסף שעולה לכותרות הוא היקף ההשקעות של ענקיות הטק בבינה המלאכותית. מתחילת 2026 השקיעו משקיעים חצי טריליון דולר במימון הקשור ל-AI, מתוכם כ-200 מיליארד לאותן חברות ענק. בהמרקר נכתב כי השקעות העתק אלו כבר מזמן אינן רק הימור על טכנולוגיה – הן מייצרות סיכון אמיתי לכלכלה האמריקאית, ואם הבועה תתפוצץ, משלמי המסים הם אלה שיצטרכו לחלץ אותן. שוקי החוב הגלובליים עוברים טלטלה בעקבות ההייפרסקיילרים – אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל – שמפעילות מרכזי נתונים גלובליים, וגם אפילו ממשלות מתקשות לגייס כספים.

בניגוד לחששות, מדד הניקיי היפני חצה הבוקר לראשונה את רף ה-70,000 נקודות, בהובלת דיווח על מכירות ציוד לשבבים של TDK שקפצה 8% ודחפה את ספקיות הציוד היפניות: אדוונטס עלתה ב-4.5% ורנסאנס מזנקת ב-7.8%. הבורסות בסיאול ובסין בחופשה בשל חגים לאומיים, והמחזורים דלילים. במקביל, הנפט נסוג מעט – ה-WTI נחלש ב-1.1% ונסחר סביב 90.2 דולר לחבית, והברנט סביב 102 דולר – אחרי שהגיב"ח משחרר 100 מיליון חביות סולר לשוק בניסיון לרסן מחירים, אך החרדה הגיאופוליטית משאירה את המחירים גבוהים.

עבור החוסך הישראלי, לכל הנתונים הללו יש משמעות מעשית. כפי שפורסם הבוקר בהמרקר, הריבית והאינפלציה שירדו אמנם הפחיתו את התשואה על הנייר ופגעו במגן המס של הקרנות הכספיות – אך בשורה התחתונה כוח הקנייה של החיסכון דווקא עלה. בספטמבר גייסה תעשיית קרנות הנאמנות 6.4 מיליארד שקל, כשהציבור ממשיך להזרים כסף לקרנות הכספיות למרות ירידת הריבית, וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הניבו תשואות אפסיות בחודש ה"אפור" שחלף. השבוע יקבע אם ההתאוששות בת"א תחלחל – או שתשואות השיא של האג"ח האמריקאית ימשיכו לשחוק את התמחור של כל נכס הסיכון בעולם.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • היורו צנח ב-0.6% מול הדולר בעקבות המשבר הפוליטי בצרפת, שבו ראש הממשלה נוכח מערכת חינוך רגישה וחשש משיתוק פוליטי שיבטל את תוכנית הקיצוצים בתקציב. היורו נסחר מתחת ל-1.12 דולר, שפל של 17 חודשים.

  • תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה ל-5.34% בסיס, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002. דוח תעסוקה חלש שעשוי לדחות העלאת ריבית לא עצר את הזינוק, והפרוטוקולים מפגישת הפד בספטמבר צפויים להוות מוקד בשבוע הקרוב.

  • אחרי חגיגת עליות וגיוסי עתק לפי שווים גבוהים, מניות האנרגיה המתחדשת מנופר ועד דוראל צנחו בחודשים האחרונים על רקע חשש מרגולציה, זינוק בעלויות החוב והפסד ללאומי פרטנרס. המוסדיים סופגים הפסדים במאות מיליוני שקלים.

  • בעוד הדולר מתחזק בעולם, בשוק המקומי הוא נסחר סביב 3.41 שקלים - מעט חלש יותר. השקל נהנה מרוח גבית מתחזקת בתקופה האחרונה, והדולר מתנהג באופן מושהה מול השקל ביחס למטבעות מובילים אחרים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!