הדולר פורץ את 3.07 שקלים ותשואות האג"ח בארה"ב מזנקות: מה מדליק את מנועי הסערה בשווקים
שילוב של מחירי נפט רוחשים, תשואות שיא של שני עשורים והתחזקות גלובלית של הדולר מעמיד את השקל ואת שוק ההון הישראלי בפני מבחן נוסף
המסחר בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם נפתח ביממה האחרונה ברגל שמאל, כאשר שלושת הגורמים המרכזיים שהעסיקו את המשקיעים בשבועות האחרונים מתעצמים במקביל: תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב שממשיכות לטפס לרמות שלא נראו מאז 2007, מחירי הנפט שזינקו מעל 108 דולר לחבית לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דחה את הצעת איראן לפתיחת מצר הורמוז, והדולר שנסחר בשיא של כחודשיים וחצי מול השקל – מעל 3.07 שקלים. המסחר בבורסה בתל אביב, שהתנהל היום במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות, ננעל בירידות כאשר מדד ת"א 35 נחלש בכ-0.5% ומדד ת"א 125 נסוג בכ-0.6%, ביום שלישי ברצף של ירידות בשוק המקומי.
השקל ממשיך להישחק – והגורמים מדברים בקול ברור
הדולר פתח את השבוע עם עלייה של כ-0.9% מול השקל והתייצב מעל 3.07 שקלים, שיא של כחודשיים וחצי. היורו, שנסחר סביב 3.46 שקלים, נחלש גם הוא במקביל. בגלובס פרסם הבוקר ניתוח מפורט של הגורמים לפיחות, ובו צוינו שלושה מנועים מרכזיים: הרחבת פערי הריבית בין ארה"ב לישראל, המתיחות המתמשכת במזרח התיכון שמזרימה כספים לנכסים בטוחים כמו הדולר, וההתחזקות הגלובלית של המטבע האמריקאי בעולם. בבנק ההשקעות OCBC מסינגפור נתנו בשבוע שעבר תחזית לא מרגיעה: לדבריהם, הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקות הנתונים הכלכליים, אם המתיחות בשווקי האנרגיה תימשך וסיכוני האינפלציה יתגברו.
עם זאת, בשוק מדגישים כי למטבע הישראלי יש מנגנוני הגנה טבעיים. עודף החשבון השוטף של המשק הישראלי נותר גבוה, ויתרות המט"ח של בנק ישראל עומדות ברמות שיא, מה שמגביל את הפוטנציאל לפיחות משמעותי ומתמשך. בכלי התקשורת הכלכליים נשמעת גם עמדה של היצואנים, שמבקשים מגופים מוסדיים לסחור במט"ח מול בנק ישראל – עמדה שמעידה על כך שהדיון בשוק המט"ח המקומי הפך לחם ולפעיל.
lightbulb טיפ מהמומחה
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שחצו את רף ה-5.2% לעשר שנים, משנות את חוקי המשחק בתיקי ההשקעות. משקיעים שרגילים להעדיף מניות נדרשים כעת לשקול מחדש את ההקצאה בין אפיקי הסיכון, שכן תשואה בטוחה יחסית של יותר מ-5% באג"ח ממשלת ארה"ב מציבה אתגר תחרותי חסר תקדים מול מניות ומול אג"ח קונצרניות.
מה המשמעות לצרכן הישראלי
שחיקת השקל מתורגמת במהירות למחירי המדף. יבואנים שמשלמים בדולרים או באירו חושפים את הצרכן לעליות מחיר במוצרי חשמל, מוצרי מזון מיובאים, דלק וחופשות בחו"ל. הדבר מצטרף לאפקט הנפט: מחיר ברנט מעל 108 דולר לחבית מייקר ישירות את עלות ההובלה והאנרגיה, ומגלגל לעליות במחירי הדלק בתחנות ובתשלומי החשמל. נכון להיום, בנק ישראל טרם איתת על שינוי במדיניות בתגובה לפיחות, אך העיתונות הכלכלית עוקבת אחר השפעת המהלך על מדד המחירים לצרכן, שכן עלייה מתמשכת בדולר עלולה להוסיף לחץ אינפלציוני מקומי על רקע הלחץ האינפלציוני הגלובלי שכבר קיים.
תשואות האג"ח בארה"ב בשיא של שני עשורים – והמשקיעים מתחילים לחשוש
תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשר שנים עלתה בשבוע שעבר במהלך המסחר מעל 5.2% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007 – ותשואת האג"ח ל-30 שנה התקרבה ל-5.44%, רמה שלא נראתה מאז 2004. בדה-מרקר ובכלכליסט הוקדשו ביממה האחרונה כתבות שלמות לתופעה, שכן המשמעות היא כי איגרות החוב הופכות לאלטרנטיבה של ממש למניות: כפי שנכתב בדה-מרקר, "כשאפשר לקבל על אג"ח של גוגל 7% – אולי אין סיבה לקנות את S&P 500". העלייה בתשואות נובעת בעיקר מזעזוע האנרגיה העולמי בעקבות המלחמה במפרץ הפרסי ומהחששות מאינפלציה עיקשת, בשילוב עם ציפיות מתמחרות של השוק להעלאת ריבית נוספת של הפדרל ריזרב – הסתברות שזינקה מ-49% ללמעלה מ-75% לישיבת אוקטובר.
בכלי התקשורת הכלכליים הולכת וגוברת האזהרה מהלחץ בשוק האג"ח. בגלובס פורסם תחקיר בשם "משהו תמיד נשבר בסוף", המציין כי עלייה מהירה בתשואות קדמה לרבים מהאסונות הכלכליים ב-50 השנה האחרונות. אנליסטים מנסים להעריך כמה גבוהות עליהן התשואות כדי ששוק המניות יתחיל להינזק, ובנק אוף אמריקה הצביע על שילוב שעלול להקדים מעבר חד של המשקיעים למצב הגנתי: זינוק בתנודתיות בשוק האג"ח לצד חולשה במניות הפיננסים. במקביל, התשואות משפיעות גם על שווקים אחרים: תשואת האג"ח ל-10 שנים ביפן הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 1996, ותשואות האג"ח בבריטניה ובגרמניה עלו לשיאים של מספר שנים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לא כל החששות מהתחזקות הדולר מוצדקות. התחזקות השקל הייתה מעיקה על היצואנים הישראליים בשנים האחרונות, ופיחות מבוקר עשוי לשפר את תחרותיותם בשווקים הגלובליים. בנוסף, יש מי שסובר כי הריביות הגבוהות בארה"ב משקפות כלכלה אמריקאית חזקה מהצפוי, דבר שתומך בביקוש עולמי לסחורות ולטכנולוגיה – כולל אלה המיוצאות מישראל.
השפעת הנפט על עתיד הריבית האמריקאית
מחירי הנפט הם הגורם שמלכד את כל המהלך. הברנט טיפס היום ביותר מ-3% ל-108 דולר לחבית, וה-WTI נסחר סביב 93-94 דולר, לאחר שבשבוע שעבר איבד 8% בזמן קצר על רקע דיווחים על הצעה איראנית להסכם מדורג לסיום העימות במזרח התיכון. טראמפ דחה את ההצעה, והשווקים הגיבו במיידי: החוזים על וול סטריט נסחרו בירידות של עד 0.8%, הזהב נפל ב-3.2% ל-4,181 דולר לאונקיה, ומניות השבבים באסיה צנחו עם ירידה של מעל 2% בבורסת סיאול. לדברי בכירים בפדרל ריזרב שצוטטו בכלי התקשורת, ייתכן שיידרש הידוק נוסף של המדיניות המוניטרית כדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2% – הצהרות שמזינות את מעגל הריביות, התשואות והדולר המתחזק.
הבורסה בתל אביב בעקבות העולם – ובצל עדכון המדדים
בשוק המקומי, הירידות התרכזו במניות ספציפיות אך השתקפו גם במדדים הרחבים. מדד ת"א בנקים ירד בכ-0.5% ביום חמישי למגמה השלילית השלילית השלישית, מדד ת"א 35 נחלש ב-0.5% ות"א 125 נסוג ב-0.6%. המנייה שמשכה את מרבית תשומת הלב היא אלקטרה נדל"ן, שצנחה בכ-16% בנעילת המסחר – ירידה שמיוחסת בין היתר ליציאתה הצפויה של המניה ממדד ת"א 90 בעדכון המדדים הקרוב, ולחששות מהשפעת עליית הריבית בארה"ב על חברה המתמחה ברכישת מקבצי דיור בארה"ב. בגלובס פורסם כי עשרת ימי המסחר הגורליים לעדכון המדדים מתחילים השבוע, כאשר שופרסל ויגאל דמרי מתנדנדות על סף היציאה מהמדד המוביל וגל הדחות צפוי גם במדד ת"א 90.
בתחום העסקאות המקומיות בולטת עסקת הרכישה של קרן אלומה, שחתמה היום על הסכם לרכישת או.פי.סי מבוזרות, חברה בת של או.פי.סי אנרגיה, תמורת 272 מיליון שקל. העסקה כוללת 12 מתקני ייצור חשמל מבוזר בהספק של כ-52.5 מגה-וואט ושישה פרויקטים לאגירת אנרגיה, ומעמידה את אלומנרג'י, זרוע האנרגיה של הקרן, בצבר של כ-85 מגה-וואט בייצור חשמל מבוזר. מניית אלומה עלתה במסחר בבורסה בעקבות ההודעה. בשוק האג"ח המקומי, בדה-מרקר פורסם כי תשואות האג"ח האמריקאיות מאיימות על הנכס שכיכב עד השנה בתיקי המשקיעים, כאשר פער התשואות בין אג"ח אמריקאיות לישראליות מציב שאלות קשות על הקצאת נכסים של גופים מוסדיים ושל משקיעים פרטיים.
מה הלאה: הנתונים שיקבעו את השבוע
העיניים בשווקים מופנות כעת אל נתוני המאקרו בארה"ב שיתפרסמו בהמשך השבוע, ובהם נתוני התעסוקה ומדד ההוצאות לצריכה אישית – המדד המועדף על הפד למדידת אינפלציה. נתונים חזקים מהצפי עשויים להמחיש את ההסתברות להעלאת ריבית נוספת ולהמשיך לדחוף את התשואות ואת הדולר כלפי מעלה. במקביל, המשקיעים עוקבים אחר התפתחויות המגעים בין ארה"ב לאיראן, שעשויים – במקרה של פריצת דרך – להפוך את תמונת האנרגיה והריבית בתוך ימים. בינתיים, בשוק המקומי מוסיפים לעקוב גם אחר סבב עדכון המדדים בבורסה בתל אביב, שעשוי ליצור תנודות נוספות במניות בולטות כמו אלקטרה נדל"ן, שופרסל ויגאל דמרי.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי ניתוחים שפורסמו בגלובס, שלושה גורמים מרכזיים תומכים בדולר בטווח הקצר: הרחבת פערי הריבית בין ארה"ב לישראל על רקע הערכות להעלאת ריבית נוספת של הפדרל ריזרב, המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון שמעלה את מחירי האנרגיה, והתחזקות הדולר בשווקים הגלובליים. עם זאת, עודף החשבון השוטף הישראלי ויתרות המט"ח הגבוהות מגבילים את היקף הפיחות.
-
תשואה ברמה זו, שלא נרשמה מאז 2007, הופכת את איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות לאלטרנטיבה אטרקטיבית למניות. עבור המשקיע הישראלי הדבר מתורגם לשינוי בהקצאת נכסים בתיקי ההשקעות, לירידות בשווי קרנות האג"ח הקיימות, ולעלייה בעלויות המימון הגלובליות שמגלגלות לכיוון שוק האשראי המקומי.
-
מחיר ברנט מעל 108 דולר לחבית מתורגם באופן ישיר לעלייה במחירי הדלק, החשמל והסחורות המובלות בהובלה ימית. במקביל, החשש מהתגברות האינפלציה בעולם דוחף את הריביות בארה"ב כלפי מעלה, מה שמחזק את הדולר ומייקר את עלות הייבוא בשקלים - כך שהצרכן סופג את האפקט דרך שתי דלתות.
-
משקיעים בשוק מציינים כי לישראל עודף חשבון שוטף גבוה ויתרות מט"ח משמעותיות של בנק ישראל, המהווים בולם טבעי לפיחות מתמשך. עם זאת, כל עוד תשואות האג"ח בארה"ב ממשיכות לטפס והמתיחות הגיאו-פוליטית נותרת בעינה, התחזקות משמעותית של השקל נראית מוגבלת בטווח הקצר.