הדולר צונח מתחת ל-3 שקלים, בנק ישראל מאותת על הורדת ריבית והבורסה בתל אביב רושמת עליות: מה מניע את השווקים הבוקר?

הדולר שובר רף פסיכולוגי: מה גורם לשקל להתחזק?

הדולר האמריקאי צונח אל מתחת לרף ה-3 שקלים, רמה שלא נראתה זה זמן רב, כאשר שערו היציג נקבע על 3.01 שקלים בלבד. ההיחלשות החדה משקפת מגמה רחבה יותר של היחלשות הדולר בשווקים הבינלאומיים, אך בישראל היא מועצמת על ידי ציפיות המשקיעים להורדת ריבית נוספת של בנק ישראל בישיבה הקרובה. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, עומד בפני החלטה מורכבת במיוחד שבה אינפלציה נמוכה ושקל חזק תומכים בהורדה נוספת, אך המסר הניצי שהעביר יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, בנאומו האחרון משנה את כל המשוואה.

כאשר הבנקים המרכזיים בעולם מאותתים על הידוק מוניטרי, הורדת ריבית מקומית בישראל עלולה להפוך לסיכון של ממש. השקל התחזק בכ-17% מול הדולר בשנה האחרונה, מה שמהווה בעיה דווקא עבור היצואנים והחברות הדואליות שרואות את הכנסותיהן נשחקות. סקטור ההייטק הישראלי, שנהנה מהצמיחה העצומה בתחום הבינה המלאכותית, סופג מכה כפולה: מצד אחד הביקוש העולמי למוצרי AI גדוד, אך מצד שני התרגום לשקלים מצמצם את הצמיחה המדווחת. עם זאת, חברות שפרסמו דוחות ברבעון השני הציגו צמיחה של מאות אחוזים בנטרול השפעת המט"ח, מה שמעיד על הבריאות העסקית הבסיסית של הסקטור.

בורסת תל אביב: עליות בצל המלצות הבנקים

בניגוד למגמת ההיחלשות שאפיינה את החודשים האחרונים, הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות ביממה האחרונה, כאשר מדד ת"א 90 התחזק ב-0.9% ומדד הביטוח זינק ב-3.3%. עם זאת, התמונה הכוללת מורכבת יותר: לאחר שנים של עליות חדות ובעקבות התגברות האי-ודאות הגיאופוליטית והכלכלית, השוק המקומי עבר למגמת ירידה. בין המניות שנסוגו בשיעור הגבוה ביותר נמנות מניות נדל"ן, תוכנה והמניה הביטחונית שהייתה הלהיט של 2025.

בתוך כך, מתפתח סכסוך חריף בין הבנקים הגדולים בישראל לבתי ההשקעות. לקוחות שמנסים להעביר כסף מהבנק לבית השקעות מספרים על עיכובים ממושכים, דרישה להגיע פיזית לסניף, ושיחות שימור אגרסיביות שמטרתן לשכנע אותם להישאר. בתי ההשקעות פנו לרגולטורים בטענה לפגיעה חמורה בתחרות מצד הבנקים, כאשר הנתונים מלמדים כי העמלות משוק ההון היו יותר משליש מהכנסות הבנקים מעמלות בשנה החולפת. המשמעות ברורה: לבנקים יש אינטרס עצום לשמר את לקוחותיהם במסחר דרכם, והם נוקטים בטקטיקות שמעוררות שאלות קשות לגבי חופש הבחירה של המשקיעים.

וול סטריט: הזהירות מ-AI לעומת ההימור הגדול

בצד השני של האוקיינוס, אחד הבנקים הגדולים בוול סטריט ממליץ ללקוחותיו להיזהר ולהפחית חשיפה למניות בינה מלאכותית, אך באופן פרדוקסלי, ההשקעות בתחום רק מתרחבות. אנבידיה, מענקית השבבים שהפכה לסמל מהפכת ה-AI, חצתה לאחרונה שווי שוק של 5 טריליון דולר, רף היסטורי שמשקף את הפנטזיה הטכנולוגית של השוק. במקביל, מורגן סטנלי צופה כי SpaceX של אילון מאסק תזנק ביותר מ-100% מהשווי הנוכחי שלה, מה שמעיד על אמון עצום במנהיג הטכנולוגי השנוי במחלוקת.

הדוחות של אנבידיה מגלים תמונה מרתקת: מתחת לפני השטח החברה הופכת למממנת הפעילה ביותר בשוק הבינה המלאכותית, כשהיא משקיעה הון עצום בסטארט-אפים, מעניקה הלוואות וערבויות ללקוחותיה הגדולים, ובכך מייצרת מעגל הזנה הדדי שמגדיל את המכירות שלה. המנגנון הפיננסי הזה, שפועל מאחורי הקלעים, מעורר שאלות לגבי קיימות הצמיחה: האם מדובר במודל עסקי בר-קיימא או בבועה שמתוחזקת באמצעות הזרמת כספים הדדית?

מניות הביטחון והנדל"ן: מהפכת הפוך

אחת התופעות המעניינות ביותר בשוק המקומי היא היפוך המגמה במניות שהובילו את העליות בשנים האחרונות. המניה הביטחונית שהייתה הלהיט של 2025 רשמה ירידות חדות, ומניות נדל"ן רבישות סובלות ממשבר מתמשך. חברות הנדל"ן למגורים בבורסת תל אביב סיימו את הרבעון השני בתוצאות מעורבות, כאשר ההאטה במכירות ניכרת היטב בדוחות. למרות הורדת הריבית שכבר בוצעה, השוק עדיין מחכה לרוכשי הדירות שלא חוזרים, ובענף מזהירים כי אם המצב לא ישתנה, נראה מיזוגים ונפילות של יזמים.

בתוך כך, מבטח שמיר מציגה תמונה מורכבת: השקעות החברה בקרנות הון סיכון ובחברות טכנולוגיה ממשיכות להסב לה הפסדים כבדים, אך פעילות האנרגיה והמימון מפצה על כך ומזניקה את הרווח השוטף. החברה נערכת להנפקת שמיר אנרגיה לפי שווי של יותר מ-4 מיליארד שקל, מהלך שעשוי לשנות את מבנה הקבוצה כולה. במקביל, נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי, מימש עוד 4% ממניות החברה תמורת 450 מיליון שקל, מהלך שמשקף את המשך מגמת המימוש של בעלי שליטה בחברות הנדל"ן הגדולות.

עסקאות בולטות ודוחות מרכזיים

בזירת העסקאות הבולטות, פרשקובסקי חתמה על הסכם למכירת 50% משלושה פרויקטים של דיור להשכרה ארוכת-טווח לחברת הביטוח מגדל, תמורת כ-700 מיליון שקל. מדובר בעסקה משמעותית שמשקפת את המגמה הגוברת של חברות ביטוח המחפשות נכסים מניבים יציבים לאורך זמן. בתגובה, מניית פרשקובסקי זינקה ב-9.6% במהלך המסחר, מה שמעיד על שביעות רצון המשקיעים מהמהלך.

במקביל, אסף חרל"פ מונה ליושב ראש קבוצת כלמוביל, והוא יחליף את אביו, ד"ר שמואל חרל"פ, שהלך לעולמו בחודש שעבר בגיל 82. חרל"פ הצטרף לכלמוביל ב-2006, ניהל מספר תחומים ומותגים, ושימש בשנים האחרונות כדירקטור פעיל. המינוי משקף את המשכיות הניהול המשפחתי באחת מקבוצות הרכב הגדולות בישראל, בתקופה שבה ענף הרכב עובר טלטלה טכנולוגית ורגולטורית.

מבט קדימה: מה צפוי להשפיע על השווקים בימים הקרובים?

בימים הקרובים יעמדו במוקד השווקים שלושה אירועים מכריעים. ראשית, החלטת הריבית של בנק ישראל, שבה נגיד הבנק יצטרך לאזן בין לחצים סותרים: אינפלציה נמוכה ושקל חזק שתומכים בהורדה, מול המסר הניצי מוושינגטון וההידוק באירופה. שנית, דוח התעסוקה האמריקאי שיפורסם בימים הקרובים, שיספק רמזים לגבי מצב הכלכלה האמריקאית והציפיות להעלאות ריבית נוספות. שלישית, המשך פרסום הדוחות הרבעוניים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, שיקבעו האם הצמיחה בתחום ה-AI היא בת-קיימא או שמדובר בבועה זמנית.

המניות הדואליות, שנסחרות הן בתל אביב והן בוול סטריט, צפויות לחזור למסחר בארץ עם פער ארביטראז' שלילי גדול, מה שעשוי ליצור הזדמנויות מסחר למשקיעים מנוסים. עם זאת, הסיכונים נמשכים: המלחמה באיראן שנמשכת כבר שבעה חודשים משפיעה על השווקים בדרכים עקיפות, והתחזיות לכך ששוק ההון לא יצא בזול מהמשבר הגיאופוליטי מתחילות להתממש.