ההפך מוול סטריט: הבורסה בתל אביב נמחצת תחת אי־הוודאות הפוליטית ומדד ת"א 35 שובר רף קריטי
בעוד הדאו ג'ונס רושם את היום החזק ביותר שלו מזה שנה וחצי על רקע ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע בארה"ב, הבורסה בת"א צוללת: ת"א 35 ירד אל מתחת ל־4,000 נקודות לראשונה מינואר, השקל ממשיך להיחלש סביב 3.16 לדולר, והמשקיעים המקומיים מעדיפים להסתתר מאחורי אג"ח סולידיות
הפער בין השווקים הגיע השבוע לאחד מהשיאים שלו: בעוד וול סטריט רושמת את יום המסחר החזק ביותר של הדאו ג'ונס מזה שנה וחצי, עם זינוק של כ־3% במדד, הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות ומדד ת"א 35 איבד 2% וירד אל מתחת לרף 4,000 הנקודות, לראשונה מאז ינואר. מדד ת"א 125 ירד ב־1.9%, מדד ת"א 90 צנח ב־1.8% עד 1.9% בהתאם למסחר בשעות השונות, וגם מדדי הענפים המובילים — הבנקים והביטוח — רשמו ירידות של 1.4% ו־2.6% בהתאמה. מחזור המסחר הכולל עמד על כ־5.4 מיליארד שקל, נתון המעיד על פעילות אינטנסיבית של מכירות ולא על פשוט רגל של נזילות.
המפגש בין אי־הוודאות הפוליטית הישראלית לראלי האמריקאי
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, מסביר כי החולשה בבורסה המקומית היא תוצאה של מפגש בין שלושה גורמים: אי־הוודאות הפוליטית המקומית בעקבות תוצאות הבחירות בישראל, שוק מניות יקר יחסית שכבר נהנה מעליות משמעותיות, וחשיפה גבוהה במיוחד של המדדים המקומיים למניות הטכנולוגיה הגדולות. בנוסף, אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מצביע על תופעה של פדיונות והסטת כספים מקרנות מנייתיות לאפיקים סולידיים יותר — מהלך המעמיק את הלחץ המוכר בשוק. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, מעריך כי ההשפעה העיקרית על הבורסה היא האי־יציבות הפוליטית בעקבות הבחירות בישראל, ומדגיש כי הניסיונות לערער על תוצאות הבחירות אינם מוסיפים ביטחון לשוק.
למה דווקא ביום שוול סטריט חוגגת
האירוניה של היום בולטת במיוחד: וול סטריט, שספגה בשבועות האחרונים גל ירידות על רקע חששות מבועת מניות הבינה המלאכותית והטלטלות הפוליטיות בארה"ב, התאוששה בחדות לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי הוא מקבל את תוצאות הבחירות האמצע, שבהן ניצחו הדמוקרטים בכל הקופות. אנליסטים מייחסים את הראלי האמריקאי לירידה בחוסר הוודאות הפוליטי — הגורם שדווקא מתעצם בשוק המקומי. מניות האנרגיה המתחדשת והבריאות קפצו בניו יורק, שבע המופלאות טיפסו, אך מניות השבבים נפלו והנפט מסוג ברנט ירד מתחת ל־100 דולר לחבית. עבור המשקיע הישראלי, הפער בין שני השווקים יוצר מבחן סבלנות: הכסף הפרטי נודד לאפיקים בטוחים, והבורסה מאבדת תמיכה מהצד הפרטי בדיוק כשהמוסדיים מתמודדים עם לחצי רכישת מט"ח.
השקל בשפל חדש: 3.16 שקלים לדולר והגורמים שמאחורי ההיחלשות
במקביל לירידות בבורסה, השקל ממשיך להיחלש באופן מתמשך ונסחר סביב רמות של 3.16 שקלים לדולר, כשהוא מתקרב לרמתו הגבוהה ביותר מול המטבע האמריקאי מתחילת השנה. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות, ובמוקדים שונים בשוק מנתחים את הגורמים: בבנק דיסקונט תולים חלק ניכר מההיחלשות במצב השוק בארה"ב ומעריכים מתי המטבע המקומי יתאושש. בכתבת ניתוח שפורסמה בכלכליסט נטען כי הגירעון המתמשך אינו מספק הסבר מלא לחולשת השקל, וכי גם ירידות בבורסה או דולר חזק בעולם אינם מסבירים זאת במלואם — אלא דווקא אי־הוודאות הפוליטית והביטחונית בישראל ובארה"ב.
הנתונים מהמערכת הבנקאית מחזקים את התמונה: מגזר הפיננסים עבר ברבעון השלישי לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר, בניגוד למכירות נטו של כ־1.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם, מה שתורם ישירות להיחלשות השקל. במקביל, הגופים המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח שלהם — והשילוב בין השניים יוצר לחץ מתמשך על המטבע. בשוק המקומי הדולר נסחר סביב 3.15–3.16 שקלים, ובנק ישראל עדיין אינו נרתע ממתן אישור לתנודתיות בטווח הקצר.
איום רגולטורי חדש על השקל מוושינגטון
בכלכליסט פורסם כי לישראל נפתח חלון מסוכן של חודשיים בעקבות ניצחון הדמוקרטים: קונגרס דמוקרטי עשוי להחמיר את הרגולציה על השקל ועל ההשקעות הישראליות בארה"ב, ובפרט להוביל לחקיקה שתשפיע על זרימת ההשקעות הזרות. במקביל, מתח הביטחון במזרח התיכון ממשיך להשפיע על שוק המט"ח, ואנליסטים מציינים כי החשש מרגולציה מוגברת על תעשיית הבינה המלאכותית עוד לא התפוגג ומעיב על המשקיעים בשווקים הגלובליים והמקומיים כאחד.
מניות האנרגיה המתחדשת — האי הירוק בים אדום
נקודת האור הבודדת במסחר בת"א הייתה סקטור האנרגיה המתחדשת. דוראל אנרגיה זינקה ב־9.5% לאחר שהודיעה על הפעלתו המסחרית של החלק הדרומי של פרויקט הדגל שלה באינדיאנה, ארה"ב, בהספק של 376 מגה־וואט — חלק מפרויקט בהספק כולל של כ־2.9 ג'יגה־וואט, שנחשב לאחד מפרויקטי הסולאר הגדולים בעולם. אלקטרה נדל"ן עלתה ב־7.4%, אנלייט אנרגיה הוסיפה 6.1% במחזור הגבוה בשוק, נופר אנרג'י ואנרג'יקס רשמו עליות של 3.7% ו־3.3%. הזינוק בסקטור, גם בת"א וגם בוול סטריט, נובע מהניצחון הדמוקרטי בקונגרס האמריקאי: השליטה הדמוקרטית מפחיתה את החשש מקיצוצים נוספים בתמריצי המס של ענף האנרגיה הירוקה, מחזקת את האופטימיות סביב צבר הפרויקטים של החברות הישראליות בארה"ב, ומצטרפת לביקוש החזק לאנרגיה ממרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית.
דו"חות הרבעון מטלטלים את המדדים: קמטק, נייס וטאבולה במרכז הסערה
גורם מרכזי נוסף לירידות היה גל דו"חות הרבעון של החברות הישראליות בוול סטריט, שחלקן הפיק הפתעות מרה. קמטק, יצרנית המערכות האופטיות לבדיקת שבבים ממגדל העמק, פרסמה הכנסות שיא של 161.3 מיליון דולר — עלייה של 21% רבעונית ו־28% שנתית, מעל הקונצנזוס — אך המניה צנחה ב־7.8% בת"א וב־3% בוול סטריט, כנראה בשל הציפיות המנופחות שנבנו לאחר עליות קודמות. החברה מאשררת תחזית של כ־180 מיליון דולר ברבעון הרביעי ושל מעל 800 מיליון דולר ב־2027, ומנכ"לה רפי עמית מדגיש כי לראשונה בתולדותיה יש לה נראות עסקית לשנה קדימה בזכות הביקוש לבינה המלאכותית. בנק הפועלים הותיר המלצת תשואת יתר בסיכון גבוה, אך גם ציין כי שיעור הרווח הגולמי היה מתחת לצפי.
נייס עקפה את התחזיות עם הכנסות של 791 מיליון דולר ועלייה של 8%, אך סבלה מירידה שנייה ברציפות בשיעור הרווח התפעולי, שצנח ל־15.3%, ומהודעה על פיטורי 500 עובדים ברחבי העולם — כ־5% מכוח האדם. המניה ירדה ב־11% בוול סטריט ואיבדה 3.2% בת"א. טאבולה התרסקה בכ־20% לאחר שהפחיתה פעם נוספת את התחזית השנתית להכנסות ולרווח המתואם, עם ירידה של כ־7% בהכנסות הרבעון — שווי החברה ירד ב־23% מתחילת השנה. טאואר וצ'ק פוינט אף הן נסחרו בשלילה למרות תוצאות סבירות, במה שמעיד על סנטימנט שלילי כללי בוול סטריט כלפי הישראליות שאינו פוסח על אף אחת.
ההשפעה על הפועלים והביטוח
מדדי הענפים המובילים בת"א — הבנקים והביטוח — איבדו ביום המסחר 1.4% ו־2.6% בהתאמה, מה שמראה כי הלחץ אינו מוגבל למניות הטכנולוגיה. בת"א נרשמו ירידות גם במניות התקשורת פרטנר וסלקום, שננעלו בירידות של 4.1% ו־4.3%, וגם אל על איבדה 3.7% מערכה. באג"ח הממשלתיות לא נרשמה מגמה ברורה: הלא צמודות עלו בשיעור מתון של עד 0.2%, הצמודות ירדו בשיעור דומה, ואגרות החוב הקונצרניות המובילות — תל בונד 20, 40 ו־60 — רשמו ירידות קלות של בין 0.08% ל־0.13%, עדות לזהירות של המשקיעים גם באפיקים הסולידיים.
מה הלאה: ריבית, פדיונות ופוטנציאל התאוששות
השאלה המרכזית שעומדת על הפרק בשוק המקומי היא מה יקרה לריבית בנק ישראל בנובמבר. המשקיעים מתמודדים עם שילוב של אי־ודאות פוליטית, חולשת שקל שמעלה סיכוני אינפלציה מיובאת, ושוק מניות שמתקשה למצוא תמיכה מהצד הפרטי. אנליסטים בגופים הפיננסיים מעריכים כי הריבית צפויה להישאר גבוהה לאורך זמן, אך ההתאוששות של השקל תלויה בהתבהרות הפוליטית בישראל ובהתייצבות השוק האמריקאי. עבור המשקיע הפרטי, השילוב של פדיונות מקרנות המניות, ריבית גבוהה באפיקים הסולידיים ומדדים ששברו רפים פסיכולוגיים יוצר סביבה מאתגרת — אך גם פוטנציאל להזדמנויות בחברות שהתוצאות הפיננסיות שלהן ממשיכות להשתפר תחת הסנטימנט השלילי.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הפער נובע משילוב של אי־הוודאות פוליטית בישראל בעקבות תוצאות הבחירות המקומיות, שוק מניות יקר שנהנה מהעלאות קודמות, וחשיפה גבוהה של המדדים המקומיים למניות הטכנולוגיה הגדולות שספגו מכות לאחר הדו"חות. בנוסף, גל הירידות בוול סטריט לפני הראלי מאלץ את הגופים המוסדיים לרכוש דולרים לצורכי הצמדה, מה שמחליש את השקל ומעמיק את הירידות.
-
הזינוק במניות כמו דוראל אנרגיה ואנלייט אנרגיה נובע מניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע בארה"ב, שמפחית את החשש מהחמרה רגולטורית נוספת בארה"ב ומחזק את האופטימיות סביב צבר הפרויקטים של החברות הישראליות בענף. הדמוקרטים מזוהים עם מדיניות תומכת יותר באנרגיה ירוקה, ולכן השוק מתמחר את השינוי באיזון הכוחות בוושינגטון.
-
אנליסטים בגופים הפיננסיים הגדולים מציינים כי הגירעון המתמשך אינו מספק הסבר מלא לחולשת השקל, וכי הגורם הדומיננטי הוא אי־הוודאות הפוליטית והביטחונית בישראל ובארה"ב. המגזר הפיננסי עבר ברבעון השלישי לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר, מה שתורם להיחלשות. תיאום פוליטי והתבהרות בשוק האמריקאי עשויים להוביל להתאוששות המטבע, אך הציפייה לכך בטווח המיידי נמוכה.
-
שבירת הרף, שהתרחשה לראשונה מאז ינואר, עשויה לאותת על המשך מגמה שלילית בטווח הקצר, מכיוון שהיא משקפת לחץ מתמשך ממניות הטכנולוגיה הגדולות שמהוות משקל משמעותי במדדים, לצד פדיונות של משקיעים פרטיים שמסיטים כספים לאפיקים סולידיים יותר.