השוק במבחן המלחמה: הבורסה בתל אביב בירידות חדות בצל זינוק מחירי הנפט

יום מסחר סוער במיוחד נרשם היום בבורסה בתל אביב, כאשר מדדי המניות המובילים רשמו ירידות חדות בעקבות ההסלמה בזירה הגיאופוליטית והזינוק החד במחירי הנפט. מדד ת"א 35 נסגר בירידה של כ-3%, מדד ת"א 125 ירד ב-2.75%, ומדד הביטוח צנח ב-5.2% – הירידה החדה ביותר בקרב המדדים הסקטוריאליים. מניית הבורסה עצמה הובילה את הירידות עם נפילה של יותר מ-10%, מה שמשקף את החששות העמוקים של המשקיעים מהמשך המלחמה באיראן והשלכותיה על המשק הישראלי. הפסדות מצטברות אלה מגיעות לאחר שבוע של תנודתיות גבוהה, שבמהלכו השווקים ניסו להתמודד עם העדכונים התכופים מהזירה המדינית והביטחונית.

הזינוק במחירי הנפט והשפעתו על השווקים

הזינוק החד במחירי הנפט עמד במרכז הדיונים בשווקים הפיננסיים היום, לאחר שמחיר החבית חזר לרמות של כ-90 דולר ואף חצה אותן לזמן קצר. העלייה במחירי הנפט הגיעה על רקע האיומים של איראן על מעבר מכליות במפרץ הפרסי, מה שמעלה חששות מפני שיבושים בהיצע העולמי של הזהב השחור. בבנקים בישראל כבר מדברים באופן גלוי על האפשרות שמחיר הנפט יעלה מעל 100 דולר לחבית, תרחיש שעלול להביא להאצה באינפלציה ולהקשות על הבנק המרכזי בניסיונו לרכך את המדיניות המוניטרית. כווית הודיעה על צמצום הפקת הנפט שלה, מה שמוסיף לחששות מפני מחסור באספקה ותורם להמשך העלייה במחירים. השפעתה של התפתחות זו ניכרת בכל מגזרי המשק, מתעשייה ותחבורה ועד לצריכה הביתית, שכן עלויות האנרגיה מהוות רכיב מרכזי במחירי מוצרים ושירותים רבים.

בצד השלילי של זינוק מחירי הנפט עומדות חברות האנרגיה והגז הישראליות, שנהנות מהמצב ומניותיהן מזנקות. קבוצת דלק, למשל, רואה במחירי הנפט הגבוהים הזדמנות עסקית פז, ומנייתה קפצה בכ-5.6% בסיום המסחר. מנכ"ל דלק, יצחק תשובה, שווה כיום כ-15 מיליארד שקל, והחברה ממשיכה לחלק דיבידנדים נדיבים לבעלי המניות. הזינוק במחירי הנפט גם הביא לתוצאות דרמטיות בקרנות הסל שמחזיקות נגזרים על הזהב השחור; קרן סל של קסם שמרוויחה מירידת מחיר נפט ברנט איבדה כמעט מחצית מערכה בתוך שבוע, לאחר שהמחיר לחבית חצה את רף 110 הדולר. מצב זה מדגיש את הסיכונים הכרוכים בהשקעות ספקולטיביות בתקופות של אי-ודאות גבוהה, כאשר תנודות חדות יכולות להפוך רווחים להפסדות תוך זמן קצר מאוד.

מניות הביטחון: הזוכים הגדולים של המלחמה

בניגוד למגמה השלילית הכללית בשוק, מניות הביטחון הישראליות ממשיכות לזנק ולהציג ביצועים מרשימים בצל המלחמה באיראן. אלביט מערכות, חברת הביטחון הגדולה בישראל, המשיכה את המומנטום החיובי שלה ומנייתה זינקה בכ-3.7% ביום המסחר, לאחר שכבר עלתה ב-22% מתחילת המבצע באיראן. מיכאל פדרמן, בעל השליטה באלביט, הרוויח כ-10 מיליארד שקל בשבוע האחרון בלבד מהעלייה במניית החברה, שהפכה לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר. הביקוש הגובר למערכות לחימה ואמצעי הגנה בעקבות המלחמה מניע את הצמיחה של חברות הביטחון, והאנליסטים צופים שהמגמה החיובית תימשך כל עוד העימות נמשך. מניות ביטחוניות נוספות, כמו רפאל והתעשייה האווירית, גם הן רשמו עליות ניכרות, מה שמשקף את הציפיות להגדלת התקציבים הביטחוניים והזמנות חדשות מצד צה"ל ומערכות הביטחון האחרות.

עלייתן של מניות הביטחון אינה מוגבלת לשוק המקומי בלבד; גם בוול סטריט נרשמה פעילות ערה סביב מניות הביטחון הישראליות, שזינקו בעקבות החדשות על המבצע באיראן. המשקיעים הבינלאומיים מעריכים מחדש את הפוטנציאל של התעשייה הביטחונית הישראלית, שנחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחומי טכנולוגיית לחימה ומערכות הגנה. מומחים בשוק ההון מצביעים על כך שהביקוש למוצריהן של חברות הביטחון הישראליות עלול לגדול לא רק בישראל, אלא גם בשווקים בינלאומיים שמחפשים לחזק את יכולות ההגנה שלהם בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית עולמית. עם זאת, יש גם קולות המזהירים מפני הסתמכות יתר על מגזר הביטחון, שכן סיום המלחמה עלול להביא לתיקון חד במחירי המניות שזינקו מעל ומעבר לשוויים ההוגנים שלהן.

השפעת המלחמה על המשקיעים הפרטיים

התנודות החדות בשוק ההון בשבועות האחרונים מעמידות את המשקיעים הפרטיים בישראל בפני אתגרים משמעותיים, שכן רבים מהם נכנסו לשוק בשנים האחרונות מתוך תקווה לתשואות גבוהות ולא היו מוכנים לתרחיש של מלחמה ממושכת. נתונים שפורסמו היום מצביעים על כך שהמשקיעים הפרטיים היו הראשונים לצאת מהשוק ברגע שהחדשות על המלחמה התחילו לזרום, מה שהוביל לפסילה מהירה במחירי המניות הרגישות ביותר. התנהגות זו משקפת את החששות העמוקים של הציבור הרחב מפני השפעות המלחמה על המשק, ובמיוחד על תעסוקה, רמת החיים והיכולת לשמור על השקעות לטווח הארוך. הבנקים ובתי ההשקעות דיווחו על גל של פניות של לקוחות שביקשו למכור ני"ע ולהפקיד את הכספים בחשבונות עובר ושוב או בפקדונות לטווח קצר, מה שמצביע על מעבר לעמדה הגנתית בקרב קהל המשקיעים.

עם זאת, ישנם גם משקיעים פרטיים שרואים בירידות החדות הזדמנות קנייה, במיוחד במניות של חברות חזקות יסודית שנפגעו מהמכירה הכללית בשוק אך אין להן קשר ישיר למלחמה. אנליסטים שראיינו היום אמרו כי משברי נפט קודמים נטו להיות קצרי-מועד, וכי המשקיעים שנשארים בשוק ומנצלים את ההזדמנויות עשויים להרוויח רבות כאשר המצב יתייצב. זבי סטפק, אסטרטג ותיק בשוק ההון, אמר היום כי המלחמה יוצרת "פערי תמחור משמעותיים" במניות רבות, וכי המשקיעים שיש להם את היכולת לשאת סיכון ולהשאיר את הכספים שלהם בשוק לאורך זמן עשויים להפיק תועלת מהמצב. עם זאת, הוא הוסיף כי חשוב לפעול בזהירות ולא להשקיע כספים שיידרשו בקרוב להוצאות חיוניות, שכן האי-ודאות בשוק עשויה להימשך עוד זמן מה.

תגובות המשקיעים המוסדיים

המשקיעים המוסדיים בישראל – קרנות הפנסיה, חברות הביטוח ובתי ההשקעות – מגיבים למצב באופן שונה לחלוטין מהמשקיעים הפרטיים, ורבים מהם מנצלים את ההזדמנויות שנוצרות בשוק כדי לבצע שינויים משמעותיים בתיקים שלהם. נתונים שפורסמו היום מצביעים על כך שמיליארדי שקלים יוצאים ממסלולי S&P 500 ועוברים למדדי ת"א, מה שמשקף שינוי בגישת המשקיעים המוסדיים שמחפשים הזדמנויות בשוק המקומי למרות הסיכונים הנוכחיים. העברת ההשקעות מהשווקים הבינלאומיים לשוק הישראלי נובעת מההערכה כי המשק הישראלי יצליח להתאושש מהמלחמה מהר יותר משווקים אחרים, וכי חלק מהמניות המקומיות נמצאות כעת במחירים אטרקטיביים. בנוסף, המשקיעים המוסדיים מגבירים את האחזקות שלהם במניות הביטחון ובחברות האנרגיה, מתוך הנחה שהמגזרים הללו ימשיכו להציג ביצועים טובים כל עוד המלחמה נמשכת.

בנקים וחברות ביטוח, שהם מהמשקיעים הגדולים ביותר בשוק ההון הישראלי, מדווחים כי הם מבצעים התאמות בתיקים שלהם כדי להתמודד עם הסיכונים הגדלים. במקרים רבים, מדובר בהפחתת החשיפה למניות רגישות למלחמה – כמו חברות תעופה, תיירות ובנייה – והגדלת החשיפה למניות הגנתיות יותר כמו תרופות, מזון ושירותים חיוניים. במקביל, המוסדיים מגבירים את השימוש בכלים לגידור סיכונים, כמו חוזים עתידיים ואופציות, כדי להגן על עצמם מפני תנודות חדות נוספות בשוק. מנהלי תיקים בכירים אמרו היום כי האסטרטגיה הנוכחית היא "שמירה על יציבות והפקת תועלת מהזדמנויות נקודתיות", כאשר הדגש הוא על שמירה על ערך התיק לטווח הארוך תוך ניצול התנודות הקצרות להגדלת התשואה. גישה זו מנוגדת לחלוטין לזו של המשקיעים הפרטיים, שרבים מהם פועלים מתוך פאניקה ומכרו את המניות שלהם במחירים נמוכים.

השקל ושוק המט"ח

שוק המט"ח בישראל גם הוא חווה תנודות משמעותיות בעקבות האירועים האחרונים, כאשר השקל נחלש מול הדולר ושער הדולר עומד כיום על כ-3.10 שקלים. החלשות השקל משקפת את חששות המשקיעים הבינלאומיים מהמשך המלחמה ומהשפעתה על המשק הישראלי, כמו גם את המעבר של משקיעים למטבעות "בטוחים" יותר כמו הדולר האמריקאי. הבנק המרכזי עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח, ולפי הערכות בשוק, הוא עשוי להתערב אם החלשות השקל תהיה חדה מדי ותאיים על יציבות המחירים. בינתיים, יצואנים ישראלים נהנים מהחלשות השקל, שמגדילה את הרווחיות שלהם בשווקים בינלאומיים, בעוד שיבואנים וצרכנים מתמודדים עם עלייה במחירי מוצרים מיובאים.

האנליסטים חלוקים לגבי המשך מגמת שער הדולר; יש המעריכים כי לאחר המלחמה הדולר ירד מתחת ל-3 שקלים, כפי שקרה לאחר מבצעים צבאיים קודמים, בעוד שאחרים טוענים כי האי-ודאות הכלכלית והפוליטית תמשיך לתמוך בדולר החזק. גורמים בשוק מצביעים על כך שהבנק המרכזי עשוי לרכוש דולרים אם השקל יחלש משמעותית מעבר לרמה הנוכחית, אך ייתכן שהוא יבחר להימנע מהתערבות ישירה כל עוד התנודות נשארות בטווח סביר. משקיעים בינלאומיים ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח הישראלי, ורבים מהם מעריכים מחדש את החשיפה שלהם לשקל בהתאם לתרחישים השונים לגבי המשך המלחמה והשלכותיה הכלכליות. התנהגות זו תורמת אף היא לתנודתיות בשוק המט"ח, שכן המשקיעים מגיבים במהירות לכל חדשות או עדכונים מהזירה המדינית והביטחונית.