וול סטריט בתנודות, השקל מתקרב ל-3 שקלים: הגורמים שמעצבים את שוק ההון

המתח הגיאופוליטי מעצב את המסחר הגלובלי

המו"מ בין ארה"ב לאיראן נכנס למבוי סתום, וההכרזה על מצור ימי אמריקאי על מצר הורמוז שינתה את כללי המשחק בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם. דאו ג'ונס צנח ב-0.5%, מדד S&P 500 ירד ב-0.1% ונאסד"ק איבד 0.4%, אך התמונה הרחבה יותר משקפת תנודתיות חריגה שהתפתחה לאורך ימי המסחר האחרונים. המצור על מצר הורמוז, נתיב שיט קריטי שדרכו עוברת כמות משמעותית של נפט גולמי מהמפרץ הפרסי, חולל זעזוע בשוקי הסחורות והעלה באופן מיידי את רמות החרדה בקרב משקיעים מוסדיים. בוול סטריט עצמה חלפו תנודות חדות במהלך המסחר, כאשר בשלב מסוים המדדים עברו לעליות לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי "האיראנים התקשרו והם רוצים הסכם". הצהרה זו הובילה לאופטימיות זמנית בקרב סוחרים, שפירשו אותה כסימן לאפשרות של פתרון דיפלומטי, אך המגמה החיובית לא החזיקה מעמד עד לסגירה.

נפט קופץ למעל 102 דולר לחבית

מחיר הנפט מסוג ברנט קפץ לסביבות 102 דולר לחבית, בעוד מחיר הנפט מסוג WTI התייצב על כ-103 דולר, עלייה משמעותית שמשקפת את חששות השוק מפני שיבושים באספקה העולמית. המצור הימי על מצר הורמוז יצר מצב שבו שוקי הנפט מתמחרים מחדש בפרמיית סיכון גיאופוליטית, לאחר תקופה ארוכה יחסית של יציבות יחסית במחירים. אנליסטים בגופים הפיננסיים המובילים מעריכים כי מחיר הנפט גבוה כיום בכ-30 אחוזים מהרמה שלפני פרוץ המלחמה, וכי הסבירות שהוא יחזור לרמות שקדמו למתיחות בחודשים הקרובים נמוכה. חברת שרודרס העריכה כי "הסכסוך הדגיש את פגיעות מערכת אספקת האנרגיה ואת המחסור במאגרים אסטרטגיים במדינות רבות", וכי השוק ימשיך להגיב ברגישות לכל התפתחות בנושא. מניות האנרגיה בבורסת תל אביב היו היחידות שרשמו עליות, כאשר מדד ת"א נפט וגז קפץ בכאחוז בעקבות עליית מחירי הנפט העולמיים.

מה קורה כשמצר הורמוז נסגר

מצר הורמוז הוא אחד מנקודות הצוואר האסטרטגיות החשובות ביותר בעולם לסחר בנפט, ודרכו עוברים כחמישית מההיצע העולמי. הטלת מצור ימי עליו יוצרת מצב שבו משאיות נפט ומכליות נאלצות לשנות נתיבי שיט ארוכים ויקרים יותר, מה שמעלה את עלויות ההובלה ובסופו של דבר את מחירי הנפט לצרכן הסופי. סוכנויות ידיעות חצי רשמיות באיראן פרסמו אף תרשים המצביע על כך שמשמרות המהפכה הציבו מוקשים ימיים במצר, מה שמוסיף שכבה נוספת של אי-ודאות. חלק מהמשקיעים בוול סטריט מעריכים כי מדובר בצעד טקטי של משא ומתן ולא בהסלמה מלאה, אך השפעתו על שווקי הסחורות כבר מורגשת במלוא עוצמתה.

השקל מתקרב לרמה היסטורית של 3 שקלים

שער הדולר המשיך לצנוח ונסחר סביב 3.055 שקלים, רמה שלא נראתה מזה כ-30 שנה ומסמנת התקרבות משמעותית לקידומת של פחות מ-2 אגורות. החולשה בדולר נובעת משילוב של גורמים, ובראשם הפסקת האש באיראן והשיחות הישירות מול לבנון, שמפחיתות באופן ניכר את פרמיית הסיכון המדינית של ישראל. בנוסף, המשך רכישות המטבע הזר על ידי בנק ישראל תורם לחוזק השקל, יחד עם הזרמות של הון זר לשוק הישראלי בעקבות הרגיעה הביטחונית. ברבעון הראשון צברה רכישות המט"ח של בנק ישראל היקף של כ-6.5 מיליארד דולר, וההערכות הן כי הבנק המרכזי ימשיך במדיניותו גם בתקופה הקרובה. עם זאת, גורמים בשוק מזהירים כי התפתחות שלילית בחזית האיראנית או הלבנונית עלולה להפוך את המגמה בטריק, במיוחד אם המצור על מצר הורמוז יימשך או יחריף.

מי מרוויח ומי מפסיד מהחולשה בדולר

התחזקות השקל יוצרת מצב שבו יצואנים ישראלים סובלים מפגיעה ישירה ברווחיותם, שכן הכנסותיהם במטבע חוץ שוות פחות בשקלים. מנגד, יבואנים וצרכנים נהנים מפחות בהוצאותיהם על מוצרים מיובאים, החל מנפט גולמי וכלה במוצרי צריכה. חברות הטכנולוגיה הישראליות, שחלק ניכר מהכנסותיהן מגיע במטבעות זרים, מוצאות עצמן בעמדה מורכבת, שכן הרווחים בשקלים מצטמצמים אך עלויות ההפעלה המקומיות נותרות יציבות. בקרב גופי ההשקעות קיימת תמיה גוברת האם בנק ישראל יחליט להפחית את היקף רכישות המטבע או אף להפסיקן, במיוחד לאור הערכות של כלכלנים לפיהן הגירעון התקציבי צפוי לחרוג מהיעד. כלכלנים אלה מעריכים כי השוק אינו מעריך נכון את הסיכונים העומדים בפני המשק הישראלי, וכי ההמתנה של בנק ישראל עם הורדת הריבית קשורה ישירות לחשש מחריגה תקציבית.

בורסת תל אביב ננעלת בירידות חדות

הבורסה בתל אביב הגיבה בירידות שערים חדות לכישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן, כאשר מדד ת"א 35 נפל בכ-1.5%, מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.6%, ומדד ת"א ביטוח איבד 2.2 אחוזים. מדד הבנקים ספג ירידה חריפה של 2.8 אחוזים, מה שמשקף את החשש מפני השפעות משניות של המתיחות הגיאופוליטית על המערכת הבנקאית הישראלית. מניות הבנייה והביטוח הובילו את הירידות, בעוד שמניות האנרגיה היו היחידות שרשמו עליות על רקע קפיצת מחירי הנפט. מניית חברת פאלו אלטו צללה במעל 7.5 אחוזים לאחר שמניות התוכנה נפגעו מהחששות סביב הסלמה אפשרית. גם באירופה ובחוזים עתידיים בניו יורק נרשמה מגמה שלילית, מה שמעיד על כך שמדובר בתגובה שוק רחבה ולא בתופעה מקומית. בקרב בתי ההשקעות רווחה ההערכה כי "העלויות של המערכה גבוהות פי שלושה מזו של מבצע יוני", וכי קיימת הערכת חסר משמעותית של הסיכון בשווקים.

האם קריסה בשווקים אפשרית?

מומחים בשווקי ההון מנסים להעריך את המשך הדרך, והדעות חלוקות. חלק מהאנליסטים בטוחים כי שיא הפחד מאחורינו וכי השוק יעלה מכאן, בעוד אחרים מזהירים כי כל הסלמה מחודשת עלולה להוביל לירידות חדות נוספות. מדד ה-VIX, המודד את רמת הפחד בשוק, עדיין מצביע על רמות חרדה גבוהות מהממוצע ההיסטורי, גם אם לא ברמות של פאניקה מלאה. השילוב בין המתיחות הגיאופוליטית, עונת הדוחות הקרובה בוול סטריט וההחלטה הצפויה של בנק ישראל בנושא הריבית יוצרים סביבה של אי-ודאות גבוהה. פרסום נתוני האינפלציה של חודש מרץ בישראל יוסיף שכבה נוספת של מורכבות לתמונה, שכן הוא ישפיע ישירות על ההחלטת הריבית של בנק ישראל ועל ציפיות השוק לגבי המשך דרכו של שער הדולר.