וול סטריט נעצרת על ידי האינפלציה: המדד האמריקאי הפתיע לרעה והעלאת ריבית בדצמבר חוזרת לשולחן
מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה באוקטובר ב-0.4% - יותר מהתחזיות - והציב את הפד בצומת דרכים סמוך להצבעה הדרמטית של דצמבר
וול סטריט הניחה את מנועי העליות במקום ביום שלישי, לאחר שמדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אוקטובר הציג עלייה חודשית של 0.4% – מעט מעל לציפיות הכלכלנים. הנתון, שפורסם בשעות הצהריים של ארה"ב, הצית מחדש את הוויכוח סביב מסלול הריבית של בנק הפדרל, כאשר תשואות האג"ח האמריקאיות זינקו והסיכוי להעלאת ריבית נוספת בדצמבר קפץ באופן משמעותי בשווקים התוספתיים. הנאסד"ק נסגרה בירידה של 0.7%, ומדד S&P 500 רשם ירידות דומות, בהפיכת שני ימי מסחר של עליות רצופות שקדמו לפרסום.
הנתון שחיסל את שני ימי העליות
במשך יומיים רצופים נהנו השווקים האמריקאיים ממומנטום חיובי שנבנה סביב הציפייה כי האינפלציה ממשיכה להתקרר בקצב מספיק כדי לאפשר לבנק הפדרל להקל במדיניות המוניטרית עוד לפני סוף השנה. אולם הפרסום של יום שלישי שבר את המומנטום. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% חודשית – גבוה מהתחזיות – והצביע על כך שהאינפלציה לא נעה במהירות הרצויה לכיוון יעד ה-2% שהציב הפד. גם מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה ב-0.3% חודשית, מעט מעל להערכות.
ההשפעה על השווקים הייתה מיידית ומוחשית. תשואות האג"ח האמריקאיות זינקו בעקבות הנתון, בעוד שהדולר התחזק מול סל המטבעות המובילים בעולם. מניות הטכנולוגיה הרגישו במיוחד את תזוזת הציפיות לריבית: מניית אנבידיה איבדה כחצי טריליון דולר ביומיים משוויה, והיא נסחרת כעת במכפיל רווח עתידי של 11.5 – הכי נמוך מזה 15 שנה. מיקרוסופט ירדה גם היא, בהשפעת גורם נוסף לפני ההנפקה: אנתרופיק, שמאחוריה עומדים גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט, הציגה שורה של כלים חדשים המתחרים ישירות בחבילת האופיס של מיקרוסופט, וכך נפגעה המניה גם מכיוון תחרותי וגם מכיוון מאקרו.
הפד בצומת דרכים סמוך להצבעה
האם הפד יצליח להוריד ריבית בדצמבר?
הנתונים החדשים הציבו את בנק הפדרל בצומת דרכים סמוך להפגישה הדרמטית של דצמבר. בעוד שבשבועות האחרונים השוק מיחס סיכוי גבוה יחסית להורדת ריבית בפגישה הקרובה, הנתון החם של אוקטובר צמצם את המרחב הזה באופן משמעותי. הכלכלנים מצביעים על כך שהאינפלציה נשארת בלחץ, במיוחד בסקטורים הקשורים לביקוש המתמשך למוצרים ושירותים שנתמך על ידי הוצאות צרכניות חזקות ושוק עבודה צפוף יחסית. הפד, שניצב מול תשואות אג"ח מטפסות, ייאלץ לשקול האם להקדים את הריבית בהורדה או לחכות לנתונים נוספים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש המתריסים כי נתון חודשי אחד של 0.4% במדד המחירים אינו מספיק כדי להפוך את מגמת האינפלציה הדועכת בארה"ב. מאחורי התזוזה הזו עומדים בעיקר גורמים עונתיים וסקטוריאליים זמניים, ולא שינוי מבני אמיתי בלחץ המחירים. חלק מהאנליסטים סבורים כי השוק מתמחר במהירות רעיונות שעלולים להתגלות כרעש מדידה חד-פעמי, ולא כתזוזה מאקרו עקבית.
מה שהופך את ההחלטה הזו למורכבת במיוחד הוא ההקשר הרחב של תיקון המניות הטכנולוגיות. ענקיות הטק משקיעות סכומי עתק בתשתיות AI – מרכזי נתונים, שבבים ואנרגיה – והשווקים מתחילים לשאול בקול רם האם ההשקעות האלה יחזירו את עצמן בטווח של שנים. ההזמנות עתידיות של חברות כמו מיקרוסופט, מטא וגוגל נשענות במידה רבה על התרחבות מתמשכת של הביקוש לשירותי AI, ועליית הריבית הצפויה עלולה להקשות על מימון התשתיות הזול. בשוק המניות זה מתורגם לתנודתיות גבוהה במיוחד, שכן ערך התזרים העתידי של החברות הללו נגזר ברובו מההנחה של הזרמים העתידיים – וככל שהריבית גבוהה יותר, כך ההנחה גדולה יותר וערך המניות נמוך יותר.
ההשלכות על השקל ועל בנק ישראל
האינפלציה האמריקאית והריבית בישראל
ההשפעה של הנתונים האמריקאיים חוצה את הגבולות של וול סטריט וחודרת גם לשוק ההון בישראל. הדולר התחזק באופן ניכר מול סל המטבעות המובילים והעמידה את השקל בלחץ. גם בגוגל שיתפו את הציפייה כי הדולר יתחזק בהמשך, ואף נרשמו ירידות חדות בשער השקל מול הדולר על רקע התהליכים המקרו-כלכליים הגלובליים. במזרחי טפחות מזהירים מפני ההשלכות של הנתונים האמריקאיים על החלטת הריבית של בנק ישראל בדצמבר, ובדיסקונט מצביעים על גורם נוסף שמשפיע על השקל בעוצמה חריגה בהשוואה למטבעות אחרים בעולם.
ההערכות במערכת הפיננסית הישראלית מדגישות כי הפער בין ריבית הפד לריבית בנק ישראל משפיע ישירות על תנודתיות שער החליפין ועל האינפלציה המקומית. כאשר הפד מעוכב בהורדת הריבית או אף מתכונן להעלאה, הדולר מתחזק ומייקר את היבוא הישראלי – מה שמזין את האינפלציה בישראל דרך ערוץ שער החליפין. בהקשר זה, אנליסטים מדגישים כי השקל הוא אחד המטבעות הרגישים ביותר לשינויים בציפיות הריבית האמריקאית, ובמקרה הזה הרגישות פועלת לרעת היציבות המקומית. בנק ישראל, שמחזיק במדיניות מוניטרית עצמאית, עלול להידרש להתאים את ההחלטה בדצמבר לנתוני החוץ החדשים.
הבורסה בת"א בירוק על רקע האינפלציה הגלובלית
בניגוד לוול סטריט, הבורסה בתל אביב ננעלה ביום שלישי בעליות חדות, בהובלת מניות הביטוח והבנקים. מדד ת"א 35 זינק בכ-2.2%, ומדד ת"א 90 קפץ בכ-1.6%, כאשר כלל המדדים הענפיים חתמו את היום בירוק. ברקע למסחר עמדו השבעת הכנסת החדשה ונתוני האינפלציה החמים מן המצופה בארה"ב, שהשפיעו באופן עקיף על ההרכב המוניטרי המקומי. מניות הבנקים והביטוח הראו ביצועים מצוינים מול הרקע הגלובלי, בהתאם להערכות כי הריבית הגבוהה יותר משפרת את הרווחיות הפיננסית של הסקטורים הללו.
quiz האם ידעת ש…
מניית אנבידיה, שנחשבה בשנתיים האחרונות לסמל של הצמיחה הטכנולוגית, איבדה בשני ימי מסחר כחצי טריליון דולר משווי השוק שלה – סכום העולה על שווי השוק המלא של רוב החברות הגדולות באירופה. זה משקף את הרגישות העצומה של מניות הטק לשינויים בציפיות הריבית האמריקאית ולשאלה מתי הפד יחתוך את מסלול ההורדות.
במקביל, חברות ישראליות מסוימות שנסחרות בוול סטריט חוו ירידות חדות על רקע גורמים ספציפיים. מניית מאנדיי, שחוותה האטה בגידול בהכנסות ובהזמנות עתידיות, ירדה ב-6% בצל תחזית מאכזבת – ובכ-42% מתחילת השנה. גם חברות בינה מלאכותית ישראליות כמו טאבולה וטידס איבדו ביומיים כ-40% משוויין, בתזוזה שנבנתה סביב החששות הגוברים בוול סטריט מפני בועת ה-AI וההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב. הפער בין העליות המקומיות בת"א לירידות בוול סטריט מספק תמונה מעניינת של עולמות ההשקעה, שבה נסחרים מדדים מקומיים ומדדים גלובליים על רקע אותם הגורמים מאקרו.
מה בין הנתונים האמריקאיים להחלטה הישראלית
השאלה הגדולה כעת בישראל היא עד כמה נתוני האינפלציה בארה"ב ישפיעו על ההחלטה של בנק ישראל בפגישת הריבית הקרובה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עומד בפני מצב שבו מצד אחד האינפלציה המקומית מתקרבת ליעד העליון של טווח היעד, ומצד שני סביבת הריבית הגלובלית מתחילה להתמודד עם לחצים חדשים. ההחלטה בדצמבר עשויה להתגלות כמורכבת במיוחד, שכן הורדת ריבית בישראל בעיצומו של תהליך של התחזקות הדולר עלולה להחליש את השקל עוד יותר ולהזין את האינפלציה המקומית דרך ערוץ היבוא.
ישנם כלכלנים המעריכים כי בנק ישראל עשוי להעדיף המתנה עד לנתוני האינפלציה המקומית הקרובים לפני קבלת החלטה חד-משמעית על הורדת הריבית. המאזן בין הצמיחה המקומית לאינפלציה המקומית, בשילוב עם ההתפתחויות בשוק המט"ח, מציב את ההחלטה המוניטרית הבאה בנקודת מבחן משמעותית. עבור ציבור המשקיעים בישראל, המשמעות היא שהתנודתיות בשוק המט"ח ובשוק המניות צפויה להישאר גבוהה בשבועות הקרובים, כאשר כל נתון כלכלי אמריקאי חדש – או כל דבריו של יו"ר הפד – עשוי להזיז את השקל ואת המדדים בישראל יותר מאשר כל נתון מקומי.
שוק האג"ח מגלם את הציפיות החדשות
אחד המדדים המדויקים ביותר לציפיות הריבית הוא שוק האג"ח האמריקאי, והוא דווקא משדר מסר דו-ערכי. מצד אחד, תשואות האג"ח זינקו בעקבות הנתון החם של אוקטובר, מה שמשקף ציפייה לריבית גבוהה יותר לאורך זמן. מצד שני, יש המצביעים על כך שההגברת התנודתיות בשוק המניות מביאה משקיעים לחפש מקלט באג"ח ממשלתי אמריקאי, מה שממתן את העלייה בתשואות באופן חלקי. בישראל, שוק האג"ח המקומי נהפך בתקופה האחרונה לאיום ממשי על שוק המניות – כפי שדווח בימים האחרונים – אך ההתעניינות בו מצד ציבור המשקיעים בכלל והציבור הצעיר בפרט נמוכה מאוד, מה שמשאיר את הפער בין המחירים לבין הסיכונים בלתי ממומש.
המבט הקרוב נתון כעת לנתונים כלכליים נוספים שיפורסמו בשבועות הקרובים, לרבות מדד ההוצאות האישיות לצריכה ונתוני תעסוקה אמריקאיים חדשים. כל אחד מהנתונים הללו עשוי לשנות את הערכת הסיכויים להחלטת הפד בדצמבר, ובהתאם גם את שער השקל ואת התנודתיות בשוק ההון הישראלי. במצב שבו המניות הגלובליות מתמודדות עם לחצים כפולים – אינפלציה מתמדת וחששות סביב עתיד ההשקעות ב-AI – השאלה הגדולה של השבועות הקרובים אינה אם הריבית תרד, אלא מתי ובאיזה קצב. ועד אז, השווקים ימשיכו לדרדר כל נתון אמריקאי חדש במאזניים של כל אחד מהם.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אוקטובר עלה ב-0.4% חודשית, מעט מעל ציפיות הכלכלנים. הנתון צמצם את הסיכוי להורדת ריבית בפגישת הפד בדצמבר והעלה מחדש את החשש מהעלאת ריבית, מה שהוביל לירידות בשוקי המניות.
-
בגלילי טפחות מזהירים מפני ההשלכות של האינפלציה האמריקאית על החלטת בנק ישראל, שכן הדולר התחזק והשקל נחלש. חלק מהכלכלנים מעריכים כי ההורדת הריבית בישראל עשויה להידחות על רקע האינפלציה הגלובלית ותנודתיות שער החליפין.
-
מניית אנבידיה איבדה כחצי טריליון דולר ביומיים משוויה, והיא נסחרת כעת במכפיל רווח עתידי של 11.5 - הנמוך ביותר מזה 15 שנה. זה משקף את העומס הרב שהוטל על המניה ואת החששות מפני בועת ה-AI וההשקעות העצומות בתשתיות המחשוב.
-
מדד הליבה עלה ב-0.3% חודשית, מעט מתחת לתחזית של 0.2%, מה שמצביע על כך שהלחץ האינפלציוני עדיין קיים אך בקצב איטי יותר. זה משאיר את הפד במצב של אי-ודאות מתמשכת לגבי ההחלטה בדצמבר.