זינוק בתשואות והלם בבורסה: כך נמחקים מיליארדי שקלים בתל אביב בזמן שוול סטריט חוגגת שיאים
תשואת האג"ח הממשלתי קופצת לשיא של 24 חודשים, ת"א 35 מאבד מעל 5% מתחילת השבוע והבנקים והביטחוניות סופגות את המכה הכבדה - הפער בין תל אביב לניו יורק מסמן משבר אמון רחב
יום שחור בבורסה: המדדים המרכזיים מאבדים 2% תוך הפסקת מסחר אחת
המסחר בבורסת תל אביב הפך ביום האחרון לאזור של לחץ כמעט גורף. מדדי הדגל של השוק המקומי איבדו כ-2% במחזור מסחר מואץ, ואיתם נמחקו מיליארדי שקלים משווי השוק, בזמן שביום המסחר הקודם נאסד"ק ו-S&P 500 דווקא נסגרו בשיאי כל הזמנים. ת"א 35 איבד מעל 5.5% מתחילת השבוע, ת"א 90 צנח בכ-11% ומדד ת"א 125 איבד כ-7% מערכו, לפי נתונים שפורסמו באתר ספונסר ובכלי התקשורת הכלכליים המובילים. ההתנהגות הדו־קוטבית של השווקים, כאשר וול סטריט חוגגת ותל אביב מדממת, הפכה לנושא המרכזי של הדיון בקרב אנליסטים ומשקיעים ביממה האחרונה, והיא מעלה שאלות קשות לגבי כיוון המגמה בשבועות הקרובים.
שי זיגלמן, מנהל יחידת המחקר בבנק הפועלים, הסביר את הפער בכך שהסגירה האמריקאית של אתמול אינה משקפת את מצב השווקים בזמן המסחר המקומי. לדבריו, מאז הנעילה החיובית בניו יורק התמונה השתנתה: מחירי הנפט חזרו לעלות, תשואות האג"ח זינקו שוב, החוזים העתידיים על המדדים האמריקאיים עברו לירידות וגם באירופה נרשמת חולשה רוחבית. כלומר, תל אביב לא מגיבה לשיאים האמריקאיים אלא לסביבה החלשה יותר שנוצרה בינתיים, והמשקיעים המקומיים מתאימים את תיקיהם במהירות למציאות החדשה. הנתונים מהבוקר מלמדים כי גם בורסות אסיה נסגרו במגמה מעורבת עם ירידה של כ-2% בקוספי הדרום קוריאני, ובאירופה כל המדדים המובילים נסחרו בירוד, מה שהגביר את הלחץ על המסחר בישראל.
תשואת האג"ח קופצת לשיא של 24 חודשים – והבנקים משלמים את המחיר
הגורם המרכזי לירידות החדות בשוק המקומי נעוץ בזינוק חד בתשואות האג"ח הממשלתיות. תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים טיפסה בחמש נקודות בסיס ביום אחד ל-4.187%, ובארה"ב המקבילה האמריקאית קופצת ל-5.318%, שיא של 24 חודשים. בכתבה של יוסף חרש בדה-מרקר נכתב כי איגרות החוב של ממשלת ישראל מצטרפות למגמה העולמית של עליית תשואות, וכי תשואת האג"ח הממשלתי הישראלי עמדה על כ-4.3% ברמה הגבוהה מזה שנה. "יש פה תהליך עולמי מתמשך שמאיץ בתקופה האחרונה. עצם ההאצה מחלחלת גם לישראל", נאמר שם בהתייחסות לסביבה הגלובלית של עליית פרמיות הסיכון. בכלכליסט דווח כי הנפט חוזר למעל 101 דולר לחבית על רקע דיווחים על הסלמה באזור מצר הורמוז, מה שמלחיץ את ציפיות האינפלציה ומעלה את ציפיית הריבית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לצד התמונה השלילית, יש הרואים בירידות סינון בריא של מניות שהופרעו למעלה. מגדלי התשואות באג"ח מציעים למשקיע הזהיר תשואה ריאלית נאה לראשונה מזה שנים, ומיתון מניות הבנקים עשוי לפתוח נקודת כניסה אטרקטיבית למי שמאמין בחוסן המערכת הבנקאית הישראלית.
ההשפעה של התשואות הגבוהות על מניות הבנקים והביטוח היא מיידית וקשה. מדד ת"א בנקים נסחר בירידה של כ-2% ומדד הביטוח נפל בכ-2.2% ביום המסחר הקודם, בעוד שביום הנוכחי מניות הבנקים נופלות בקצב מואץ. ההיגיון הכלכלי פשוט: סקטורים אלה ממונפים במידה רבה ורגישים במיוחד לעלות המימון ולתשואה החלופית על נכסים נטולי סיכון. כאשר אג"ח ממשלתי ל-10 שנים מציע תשואה של מעל 4%, מניות עם מכפילים גבוהים מאבדות את האטרקטיביות שלהן, ובנקים נדרשים להתמודד עם לחץ על שורת הרווח בעקבות התייקרות המימון. גם מדד ת"א ביטחון צנח ביום המסחר בכ-4.1% ומדד הביטחוניות הציג לחצים חדים, לפי נתונים שהופצו באתרי הכלכלה הישראליים.
זינוק תשואות האג"ח בארה"ב וזילוף הראלי בשוק האמריקאי
בארה"ב, התמונה מורכבת לא פחות. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה ל-5.318%, הרמה הגבוהה מזה 24 חודשים, מה שמעלה חששות של עליית עלות המימון לכלל המשק. גם שוק המשכנתאות האמריקאי סופג מכה משמעותית, לפי דיווח של גלובס, ומניות הטכנולוגיה מובילות את המגמה השלילית במדדים האמריקאיים ביום המסחר הנוכחי. למרות זאת, דווקא ביום המסחר הקודם נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו בשיא כל הזמנים בהובלת ענקיות הבינה המלאכותית, כאשר אנבידיה התקרבה לשווי של 6 טריליון דולר. הפער הזה בין הסגירה לפתיחה ממחיש את התנודתיות הגבוהה של הימים האחרונים, שבהם כיוון השוק מתהפך כמעט משעה לשעה בהתאם לנתוני תשואות ונפט.
הדולר מתחזק והשקל נחלש – ההשלכות על הצרכן הישראלי
לצד הסערה במניות, שוק המטבעות מציג את ההתחזקות החדה ביותר של הדולר מזה תקופה ארוכה. שער הדולר מול השקל טיפס עד 3.07 שקלים, עלייה של 0.6% ביום אחד, ובשוק העולמי הדולר התחזק ב-0.5% מול סל המטבעות המובילים. בכלכליסט נכתב כי התחזקות הדולר באה במקביל לזינוק בתשואות האג"ח של צרפת, אך היא מתחברת גם למגמה הגלובלית של חיפוש מקלט בטוח במטבע האמריקאי. עבור הצרכן הישראלי, התחזקות זו משמעותה יוקר של מוצרים מיובאים, מנועים ודלק, אך עבור יצואניות הטכנולוגיה הישראליות היא חדשות טובות שכן תקבולי הדולרים שלהן מוסבים לשקלים בשווי גבוה יותר. עבור חוסכי הפנסיה והגמל, התחזקות הדולר מתורגמת להשפעה מרסנת על תיקי החו"ל, אך היא מתמתנת בעצמה כאשר הדולר נסחר מעל 3.07 שקלים.
trending_up שינוי מגמה: המשקיע הזר מחליף סקטורים
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
במקביל, הנתונים על פעילות משקיעים זרים בשוק המקומי חושפים תמונה מטרידה. רכישות תושבי חוץ נטו במניות הסתכמו בכ-2.7 מיליארד שקל בלבד מתחילת השנה, לעומת כ-8.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כשני שלישים. בינואר-ספטמבר הנוכחי מכרו משקיעים זרים מניות בנקים בהיקף של 4.9 מיליארד שקל נטו, בניגוד לרכישה של 6.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הזרים הגדילו חשיפה למניות טכנולוגיה מקומיות לכ-4 מיליארד שקל, ואף הגדילו רכישות של מניות נדל"ן לכ-2.1 מיליארד שקל, לעומת 0.6 מיליארד בתקופה הקודמת. התנועה הזו מלמדת על סלקטיביות גוברת ועל חיפוש אחר נישות ספציפיות במקום אמון רוחבי בשוק המקומי כולו.
פרדוקס הבורסה: מדד עולה ורוב המניות יורדות
כתבה של גלובס שפורסמה ביממה האחרונה הצביעה על פרדוקס מטריד בבורסה: מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו־ספרתי מתחילת השנה, אך רוב המניות הכלולות בו דווקא רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו בבורסה מתחילת השנה כפול מאלו שעלו. המומחים חלוקים בפרשנות לתופעה, בין "עדות לשבריריות השוק" לבין "היופי בשוק שיש בו סלקטיביות". הירידות החדות של הימים האחרונים, שבהן מדד הביטחוניות איבד מעל 30% מאז תחילת השבוע לפי חישובי ספונסר, ממחישות עד כמה השוק המקומי מתנהג בחודשים האחרונים כשוק עם חשיפה צרה ורגישות גבוהה לכל זעזוע בתשואות האג"ח או בשער הדולר.
מי נפגע ומי מרוויח: חלוקת השוק ביום המסחר הקשה
הירידות לא התפזרו באופן אחיד בשוק. ביום המסחר הקודם נקסט ויז'ן צנחה ב-12.7% אחרי מימוש גדול של פידליטי, שמכרה מניות בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל, והיום המניה ממשיכה ללחץ עם ירידה של כ-10.2%, לפי כלכליסט ות"א טוקס. מניית אירודרום איבדה 7.3%, עין שלישית 6.1% ואלביט מערכות 5.1% במסחר היומי הקודם, בזמן שבין מניות הפיננסים מגדל איבדה 3.2%, מנורה 2.8% ופועלים 2.5%. מנגד, ת"א תשתיות אנרגיה עלה בכ-1.5% בפתיחת היום ודוראל עלתה בכ-2.6% לאחר חתימת הסכמים לרכישת פאנלים סולאריים בעלות של כ-470 מיליון דולר. רק אקרשטיין זינקה על רקע מכירת פעילותה בארה"ב, וטאואר קפצה עם פתיחת המסחר בוול סטריט. התמונה המתקבלת היא של שוק קרוע: סקטורים הקשורים לאנרגיה ולתשתיות נהנים מתמיכה, בזמן שהפיננסיים והביטחוניים סופגים את המכה הגדולה ביותר.
בזירה הפוליטית-רגולטורית, המהלכים האחרונים מוסיפים אי-ודאות נוספת. משרד האוצר והממונה על שוק ההון עומדים בפני החלטות משמעותיות בנוגע לפיקוח על נכסים אלטרנטיביים, כאשר לפי גלובס כ-300 מיליארד שקל בפנסיה מנוהלים כיום ללא פיקוח מלא, וברשות שוק ההון פועלים להפוך את חובת הערכת השווי משנתית לרבעונית. גם מיזוג מרכנתיל לתוך דיסקונט שאושר בדירקטוריונים והערכות לפיהן עד 550 עובדים יפרשו משקפים את הגל הרחב של התייעלות בסקטור הבנקאי. כל אלה מתווספים למשוואה של משקיעים שמנסים להבין אם הבורסה המקומית מיצתה את הראלי של השנה החולפת, או שמדובר בסינון בריא של ערכים מנופחים.
מה ידרוש המשך הדרך: נטרול הפרמיה או תיקון מעמיק
עבור המשקיעים בתל אביב, השבועות הקרובים ייקבעו בעיקר על ידי שלושה גורמים: המשך זינוק התשואות בארה"ב ובישראל, התפתחות מחירי הנפט בעקבות הסלמה גיאופוליטית, והתנהגות הדולר מול השקל. כל עוד תשואת האג"ח הממשלתי בארה"ב נשארת מעל 5.3% ומחיר הנפט סביב 101 דולר לחבית, הלחץ על מניות הפיננסים והבנקים בתל אביב סביר שיימשך. מנגד, התחזקות הדולר משפרת את התחזית העסקית של חברות הטכנולוגיה המקומיות, שרוב רובן מדווחות בדולרים ויכולות להרוויח מהמהלך. בין שני הכוחות הללו, השוק המקומי ממשיך לנוע בין תיקון חד ובין התייצבות, וההחלטות של המשקיעים המוסדיים בשבועות הקרובים יקבעו אם המדדים ימצאו תמיכה ברמות הנוכחיות או שהם ימשיכו להימחק.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הראלי בארה"ב מרוכז בקבוצה מצומצמת של ענקיות טכנולוגיה הנהנות מההשקעות בבינה המלאכותית, בעוד שהבורסה המקומית נשענת על סקטורים פיננסיים ונדל"ן הרגישים לעליית תשואות ולסביבת ריבית גבוהה. בנוסף, תל אביב מגיבה לסביבת מסחר עולמית שהחמירה מאז הנעילה האמריקאית - עליית הנפט, זינוק התשואות וירידות בחוזים עתידיים.
-
עליית תשואת האג"ח הממשלתי מייצרת נכס חלופי חסר סיכון כמעט בתשואה גבוהה, מה שמושך כספים ממניות ומלחיץ על מניות צמיחה, בנקים ונדל"ן. בנוסף, התשואה מהווה רצפה לריבית משכנתאות, כך שעלייתה עלולה להקפיץ את עלות המימון למשקי בתים.
-
התחזקות הדולר עד 3.07 שקלים תומכת ביצואנים ובחברות הטכנולוגיה המדווחות בדולרים, אך פוגעת בכוח הקנייה של הצרכן בישראל במוצרים מיובאים, ומפחיתה את התשואה בשקלים של משקיעים ישראלים שנחשפו לנכסים בחו"ל בעבר כשהדולר היה זול יותר.
-
נכון לעת עתה מדובר בתגובה לזינוק בתשואות וללחץ על סקטורים ממונפים, ולאו דווקא בהידרדרות יסודית בשוק. עם זאת, ככל שהתשואות המקומיות והעולמיות ימשיכו לטפס, הסיכון להרחבת התיקון אל מניות נוספות ואל שוק האשראי גדל, והמשקיעים נדרשים לגיוון ולהתאמת סיכונים.