מפלת הטכנולוגיה מושכת את השקל לתחתית: הדולר בשיא של שנה והמדדים בורסת ת"א באדום
הטלטלה בוול סטריט סביב אנבידיה וג'נסן הואנג צונחת אל הבורסה בתל אביב: ת"א 35 איבד 1.5%, הדולר פרץ מעל 3.24 שקלים, ואינפלציה של 1.1% לא מספיקה להפחתת ריבית
שבוע פתיחה אדום במיוחד ציין את היום הראשון של המסחר בבורסת תל אביב, אחרי שירידות חדות בוול סטריט סביב הטלטלה באנבידיה התגלגלו גם אל השוק המקומי. מדד ת"א 35 איבד 1.5%, ת"א 125 צנח 1.3%, מדד הטכנולוגיה נפל 2.7% ומדד הבנקים איבד 1.2%. אלא שהנתון שעורר את הדיון הער בשוק ההון אינו המדדים, אלא שער החליפין: הדולר פרץ מעל 3.24 שקלים — השער הגבוה ביותר מאז דצמבר, והשיא השנתי החדש של המטבע האמריקאי מול השקל.
אינפלציה של 1.1% לא משכנעת את בנק ישראל להוריד ריבית
הנתון המקרו־כלכלי שהתפרסם בימים האחרונים — נסיגה חודשית מפתיעה של 0.1% במדד המחירים לצרכן של אוקטובר והצבת האינפלציה השנתית על 1.1% בלבד — היה אמור, לפי הלוגיקה הקלאסית, לחזק את השקל ולקרב הפחתת ריבית. בפועל קרה ההפך: המשקיעים מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית, אך הכלכלנים רואים תמונה שונה, כפי שתואר בניתוח שפורסם היום בגלובס. מאחורי השפל של חמש שנים וחצי מסתתר סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים לצרכן, וסיכונים שממשיכים להצטבר. המשמעות: בנק ישראל צפוי להימנע מהפחתת ריבית בטווח הקרוב, ולנוגיד פרופ' אמיר ירון יש נתון עמיד אך לא מרשה ריבית.
השקל נחלש דווקא על רקע אינפלציה נמוכה
הפער בין הנתונים המקרו־כלכליים החיוביים לבין ההחלשות של השקל מסביר בעיקר את מנגנון הגידור של המוסדיים. כאשר שווקי ההון בעולם נופלים, צנח גם השווי של החשיפה הזרה של המשקיעים המוסדיים הישראליים — ולכן הם נאלצים לרכוש דולרים על מנת להשיב את משקל הנכסים הזרים בתיקיהם לרמת היעד. כך התרחש גם בימים האחרונים: ירידות בוול סטריט הגבירו את הביקוש לדולר, והשקל שקל עד לשער שמעל 3.24 שקלים — שיא של כמעט שנה מול הדולר. האירו מתחזק אף הוא ונסחר סביב 3.55 שקלים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
הפיחות נתפס בשוק כאות אזהרה, אך יש הטוענים כי מדובר בתיקון טכני בלבד: השקל נסחר בשיא בעקבות מנגנון גידור של המוסדיים, ולא בשל הידרדרות מקרו־כלכלית אמיתית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, הצמיחה הישראלית ברבעון השלישי עמדה על קצב שנתי של 8%, כשהיצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי — נתונים שמעידים על משק חזק דווקא, ולא על כאב.
הטלטלה באנבידיה: מפח הנפת מגיע גם לתל אביב
עיקר הלחץ על השווקים נובע מהמשבר שמטלטל את אנבידיה, יצרנית השבבים הגדולה בעולם ומנוע הבינה המלאכותית של וול סטריט. המניה רשמה השבוע שישי רצוף של ירידות — הרצף הארוך ביותר מאז 2012 — ואתמול איבדה 2.5% נוספים במסחר בניו יורק. בסוף השבוע פורסם כי מייסד החברה והמנכ"ל ג'נסן הואנג התפטר מכל תפקידיו בחברה, כולל חברות בדירקטוריון, בתום בירור פנימי בעקבות קשריו עם אישה שלפי דיווחים גויסה לריגול בידי המודיעין הסיני. הדיווחים כי הוא עשוי לשוב לתפקיד — בעוד חמישה ימים בלבד אחרי עזיבתו — לא הרגיעו את המשקיעים. טראמפ אמר כי הרומן של הואנג לא סיכן את הביטחון הלאומי, אך בשוק זה לא הספיק.
הדוח הרבעוני של אנבידיה יתפרסם הלילה — חמישה ימים לאחר פרישת הואנג — ולפי הפרסומים בכלכליסט, שוקל עניין חדש להיסחר בנאסד"ק למחרת. סביב המניה מתרחשת סדרה של נפילות בשבבים: ברודקום, אינטל, AMD ו-ARM נחתכו סביב 5%, מניית מיקרון ירדה, ונוביס צנחה 9.9%. השבבים נופלים גם בשוק המקומי: מניות טאואר צנחו 12.2%, קמטק איבדה 10.3% ונובה 6.4%. מי שמחזיקים במניות אלה דרך קרנות סל וקופות גמל בישראל חוו ירידות גם בחשבונות הפנסיה: באוקטובר כמעט כל קרנות ההשתלמות רשמו תשואות שליליות, ובמדדי ת"א ההשפעה ניכרת במסחר של אתמול והיום.
מה אומרים בגולדמן זאקס: רגע לפני אירועים קריטיים
בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% במדד S&P 500, ומנסים להרגיע את השוק בכך שהנפילות הנוכחיות הן הזדמנות. עם זאת, המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה הלילה והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי — הנפקה שמתוכננת להיות בין הגדולות בתולדות הטכנולוגיה. מצב הרוח בשוק מסתמן כאחד של המתנה, כאשר הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר לאונקיה, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר אחרי שהתרסק בסוף השבוע ל-62 אלף דולר, ומחירי הנפט יורדים. בעוד שהמפולת באנבידיה גוררת נפילות בשוק המניות, היא אינה מהווה אירוע עבור משקיעי האג"ח הממשלתיות של ישראל, לפי כלכלני שוק ההון — אך ההכנסות הממשלתיות ממסים על אנבידיה מוערכות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה.
quiz האם ידעת ש…
ההכנסות של המדינה ממסים הקשורים לאנבידיה מוערכים ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, והם משמשים כיום כמשקל־משקל מרוסן את גירעון המדינה. כלכלני שוק ההון סבורים שלמרות הטלטלה במניה, המשבר אינו מהווה אירוע ביטחוני עבור משקיעי האג"ח הממשלתיות של ישראל בטווח הקצר — אך בטווח הארוך, ירידה מתמשכת במניה עשויה להעלות לחץ על גירעון המדינה.
בורסת ת"א: סקטורים מקומיים מתנתקים מהאדום
למרות האווירה השלילית, התמונה בבורסה אינה אחידה. משקיעים שמחפשים מפלט מהתנודתיות בשבבים מצאו אותו בסקטורים מקומיים: תוכנה מטפסת בכ-0.8%, תקשורת מוסיפה 0.6%, וביטוח ונדל"ן רושמים עלייה של 0.4% כל אחד. בגזרת הדוחות, מלם תים מזנקת בכ-9% אחרי שהציגה צמיחה דו-ספרתית בכל הפרמטרים — הכנסות של 1.29 מיליארד שקל ברבעון, עלייה של 15.9% — ופז אנרגיה מוסיפה 3.7% על רקע רווח רבעוני של 190 מיליון שקל, עלייה של 31% אשתקד, ודיבידנד של 160 מיליון שקל. אלרון מזנקת במעל 20% אחרי שנחתם הסכם אופציה למכירת השליטה מידי קבוצת אריאלי לצבי מלניק, במחיר של 6 שקלים למניה — פרמיה של 107% מעל מחיר הבסיס.
מנגד, הדוחות הרבעוניים חשפו גם צד כאוב: בנק הפועלים הציג ירידה של 11% ברווח הרבעוני ל-2.4 מיליארד שקל, אך אישר לחלק כ-1.2 מיליארד שקל כדיבידנד — 50% מהרווח. ישראכרט חושפת תוכנית פיטורים נרחבת של 320 עד 370 משרות, למרות זינוק של יותר מ-40% בשימוש בכרטיסים חוץ־בנקאיים בעקבות ההסכם עם אל על. המניה צנחה 30% בתקופה האחרונה, והרווח הרבעוני נחתך ל-20 מיליון שקל. בנקים אחרים נחלשו במסחר ב-1.2% בהתאם למגמה הכללית. במקביל, משקיעים בולטים בשוק האג"ח מדגישים כי חלק מקרנות הגידור בחו"ל חוששות מסנקציות על ישראל — ולא משקיעות באג"ח מקומי, מה שמוסיף לחוסר הוודאות.
הצמיחה של 8% מספקת נחמה, אך האי־ודאות שולטת
לפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו, המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 8% ברבעון השלישי, ובניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל — ובראשן אנבידיה — קצב הצמיחה עומד על 4%. היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, והוצאה ממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה. בשוק ההון, עם זאת, התמונה מורכבת יותר: הצמיחה החזקה נשענת על פעילות החו"ל של אנבידיה, ומכאן שהטלטלה במניית הענק בוול סטריט נוגעת גם במשק הישראלי — בעיקר דרך תקבולי המס של המדינה והחשיפה המוסדית הענקית למניה.
אל מול רקע זה, מתקיים דיון ער בשוק ההון סביב שאלת הריבית. הנתון העמיד את האינפלציה השנתית על 1.1% בלבד — שפל של חמש שנים וחצי — והמשקיעים מתחילים להתמקח על הפחתת ריבית בהמשך הדרך. כלכלני השוק, לעומת זאת, מצביעים על הפער בין הנתון הרשמי לבין התמונה המלאה: הפיחות טרם הגיע למחירים לצרכן, סעיף הטיסות מטריף את התחזיות, והסיכונים ממשיכים להצטבר ברקע. התוצאה — ציפייה בשוק שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית בטווח המיידי, וזאת על אף השפל האינפלציוני.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההתחזקות מונעת בעיקר ממנגנון הגידור של המוסדיים: נפילות חדות בוול סטריט ובמניות הטכנולוגיה מפחיתות את שווי החשיפה של המשקיעים המוסדיים הישראליים לנכסים זרים, ולכן הם רוכשים דולרים ומוכרים שקלים. כך, למרות שהאינפלציה בישראל נמוכה, השקל נחלש ונסחר מעל 3.24 שקלים לדולר.
-
לפי ניתוח בגלובס, כלכלני השוק רואים תמונה שונה: מאחורי השפל של חמש שנים וחצי מסתתר סעיף טיסות שטרף את התחזיות, ופיחות שטרם הגיע למחירים לצרכן. בנק ישראל עדיין צפוי להימנע מהפחתת ריבית בטווח הקרוב, בשל הסיכונים שממשיכים להצטבר.
-
הטלטלה סביב אנבידיה, שכוללת את עזיבתו של ג'נסן הואנג, הובילה לנפילות חדות במניות השבבים בוול סטריט — ומשם התגלגלה לתל אביב: ת"א 35 איבד 1.6%, מדד הטכנולוגיה צנח 2.7%, ומניות שנחשפו לפעילות ארה"ב כמו טאואר, קמטק ונובה רשמו ירידות דו-ספרתיות.
-
למרות ירידה של 11% ברווח הרבעוני, אישר הדירקטוריון לחלק 50% מרווחי הרבעון — כ-1.2 מיליארד שקל. המהלך מאותת על ביטחון ההנהלה ביציבות הבנק, ונתמך בין היתר בתחזית רווח שנתי של 8.5 מיליארד שקל הנשענת על סביבת ריבית יורדת וקיצוצים בהוצאות.