ניתוק בלתי מוסבר: למה הבורסה בתל אביב מזנקת בעוד העולם חושש ממלחמה?

השבוע האחרון הציג בפני משקיעי שוק ההון בישראל תמונה מציאות סוריאליסטית, כאשר מדדי המניות המובילים בתל אביב המשיכו לצבור תאוצה ולשבור שיאים גבוהים יותר ויותר, תוך כדי שהשווקים הפיננסיים המובילים בעולם חווים טלטלות חמורות וירידות חדות. הפער המתגבר בין הביצועים המרשימים של מדד ת"א 125 ות"א 90 לבין המגמות השליליות בוול סטריט ובשווקים האירופאים מעורר שאלות הולכות וגוברות לגבי ההיגיון העומד בבסיס התמחור המקומי, במיוחד ברקע המערכה הצבאית המתנהלת מול איראן וההשלכות הכלכליות הנרחבות שלה על האזור ועל הכלכלה הגלובלית. מנתחים וכלכלנים מנסים לפענח את השורשים של תופעת ה"ניתוק" הזו, כאשר חלקם טוענים כי מדובר בביטחון יתר של המשקיעים המקומיים, בעוד אחרים סבורים כי השוק מתמחר בצורה נכונה את יכולתה של ישראל לצאת מחזקה מהעימות ואת השינוי המהותי שעלול לחול במאזן האיומים האסטרטגיים במזרח התיכון לאחר סיום הלחימה.

הזעזוע בשוקי האנרגיה והחשש מאינפלציה

בעוד המשקיעים בתל אביב חוגגים את העליות החדות במדדי הבנקים ומניות הביטחוניות, השווקים הגלובליים מתמודדים עם גל הלם חריף שמקורו בשוק האנרגיה העולמי. מחיר הנפט הגולמי רשם זינוק דרמטי של כ-35% בתוך שבוע בלבד, העלייה החדה ביותר מזה עשרות שנים, כאשר המתיחות במפרץ הפרסי ואיומי איראן על נתיבי השיט יצרו פחד כבד ממחסור באספקה. הזינוק החד במחירי האנרגיה מטיל צל כבד על הצפי לריסון האינפלציה במערב, וגורם לבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה לשקול מחדש את מדיניות הריבית שלהם, מה שמוביל לעליות חדות בתשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות. עלייה זו בתשואות, לצד הקפיצה במדד הפחד (VIX) של וול סטריט, משקפת חששות עמוקים מפני האטה כלכלית עולמית ומפני תרחיש של סטגפלציה – שילוב של אינפלציה גבוהה עם צמיחה נמוכה. הפער בין התגובה העצבנית של השווקים הבינלאומיים לבין השלווה היחסית ברמת אבן גבעתיים הופך להיות אחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב מנהלי תיקים, שמתקשים להסביר כיצד כלכלה קטנה ופתוחה כמו ישראל יכולה להישאר מבודדת מפני רוחות הסערה המשפילות על מניות ענק בארה"ב ובאירופה.

האמון בצה"ל ובבעלות הברית האמריקאית כמנוף צמיחה

אחת ההסברות הבולטות לתנהגות הייחודית של הבורסה בתל אביב נובעת מהשקפת עולם אופטימית שרווחה בקרב קהיליית המשקיעים המקומית, לפיה המבצע הצבאי הנוכחי יביא לשינוי משמעותי וחיובי במציאות הביטחונית של ישראל. משקיעים רבים מאמינים כי סילוק האיום האיראני הגרעיני והבליסטי, או לכל הפחות הפחתתו באופן דרמטי, יאפשר לכלכלה הישראלית לנתק את ה"פרמיית הסיכון הביטחונית" שדבקה בה במשך שנים. השקפה זו מונעת מאמון עמוק ביכולותיו של צה"ל להשיג הישגים אסטרטגיים, וכן מתחושת ביטחון בגיבוי הבלתי מתפשר של ארצות הברית, שהביעה תמיכה נרחבת בישראל במהלך השבוע. אמון זה מתורגם לרכישות אגרסיביות של מניות ישראליות, במיוחד במגזרים שנחשבים רגישים למצב הביטחוני, כמו הבנקים וחברות הנדל״ן, תחת ההנחה שברגע שהאיום יוסר, הכלכלה הישראלית תפרוץ קדימה בשיעורי צמיחה גבוהים שיעלו על כל מה שראינו בעשור האחרון. עם זאת, ישנם מומחים המזהירים כי התמחור כיום מניח תרחיש של ניצחון חד-משמעי ומהיר, תוך התעלמות מהאפשרות של הסלמה אזורית ממושכת שעלולה להכביד קשות על התקציב הלאומי ועל שער החליפין של השקל.

בום במניות הביטחוניות ופרדוקס הבנייה

בתוך סערת השווקים, מגזר הביטחון והתעשייה הצבאית בישראל חווה ימים של פריחה חסרת תקדים, כאשר מניות ענקיות כמו אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית מזנקות לאחוזי עלייה דו-ספרתיים. הביקוש לטכנולוגיות ישראליות, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית, נחשב לחסין יחסית למשברים כלכליים, שכן ממשלות רבות בעולם מגבירות את תקציבי הביטחון שלהן בתגובה למתיחות הגוברת. עניין רב עוררה גם הנפקתה של חברת סמארט שוטר (Smart Shooter), יצרנית מערכות נשק חכמות, שהגיעה לבורסה בת"א בשבוע האחרון וזכתה לביקוש עודף מרשים, מה שמשקף את הרעב של המשקיעים לחשיפה למגזר המשגשג הזה. במקביל, אחד הפרדוקסים הבולטים בשוק המקומי הוא התנהגותן של מניות מגזר הבנייה והנדל״ן, שזינקו אף הן בשבועות האחרונים בשיעורים משמעותיים. בעוד שבאופן לוגי היה אפשר לצפות לירידה במניות אלו עקב העלייה בעלויות המימון והחשש מהאטה בפעילות הכלכלית, השוק בוחר להתמקד בציפיות לגל שיקום נרחב בשטחים שייפגעו מהלחימה, כמו גם בהנחה שהממשלה תגביר את ההוצאה התקציבית על פרויקטים הנדסיים ודיור כחלק מההתמודדות עם המציאות החדשה.

אזהרות מחדר המכונות: הסיכונים הגדלים בענף הנדל״ן

למרות האופטימיות השוררת בבורסה, סימני אזהרה מדאיגים מתחילים לצוץ מדוחות הכספיים של הגופים המוסדיים והבנקים, במיוחד בכל הנוגע לענף הנדל״ן. דוחות שפורסמו השבוע על ידי חברת האשראי החוץ-בנקאי פנינסולה ועל ידי בנק ירושלים מצביעים על הידרדרות באיכות האשראי בענף, תוך ציון של עלייה בהוצאות המימון ובעלויות הבנייה, לצד חששות מפני ירידה בביקוש למשרדים ולדירות במידה והמלחמה תתארך. הבנקים מזהירים כי העלייה בשיעור הריבית הבנקאית, הנדרשת כדי לרסן את האינפלציה שעלולה להיווצר מהזינוק במחירי הנפט, משאירה את הקבלנים והיזמים עם תזרימי מזומנים מתוחים ועם רמות חוב גבוהות. יותר מכך, האי-ודאות הביטחונית משפיעה על התנהגות הצרכנים, כאשר משפחות רבות מעדיפות לדחות החלטות רכישה משמעותיות כמו קניית דירה, מה שעלול להוביל להצטברות של מלאי דירות בלתי ממוכר ולירידה במחירים בטווח הביניים. פער זה בין התמחור המנייתי האופטימי של חברות הנדל״ן לבין הזהירות ההולכת וגוברת בקרב הנותנים באשראי יוצר סיכון משמעותי למשקיעים שעלולים למצוא את עצמם חשופים לתיקון חד במחירי המניות אם התחזיות השקטות של השוק לא יתממשו.

תאגידים וחברות: החזית הכלכלית של המלחמה

מעבר לתנודות במדדים הכלליים, השבועות האחרונים חושפים תמונה מורכבת של חברות ישראליות שמנהלות מגע ישיר עם המציאות המלחמתית, כאשר חלקן נהנות מהביקוש המוגבר וחלקן נאלצות להתמודד עם אתגרים מבצעיים קשים. בעולם הנדל״ן המלונאי, למשל, רשת פתאל מדווחת על תמונה דו-ערכית: מצד אחד, יש ביטולים משמעותיים של הזמנות מתיירים זרים ושל קבוצות ישראליות שנרתעות מלצאת לחופשות בתקופה זו, אך מנגד, ישנו ביקוש פנימי גובר ממשפחות שמחפשות מקלט מפני הירי ומעדיפות לשהות במלונות ובאתרי נופש באזורים מוגנים יותר או באזורים שנחשבים פחות פגיעים להתקפות. במקביל, חברות תשתית ותעשייה מפגינות חוסן מרשים, כפי שניתן לראות במספנות ישראל, שם עובדים במשמרות מרובות ובמתכונת חירום 24/7 כדי להבטיח את זרימת הסחורות ואת המשך הפעילות הכלכלית על אף המצב. לעומת זאת, חברות העוסקות בפרויקטים ארוכי טווח נתקלות בקשיים משמעותיים, כפי שמעידים אנשי דוראל, המזהירים כי מלחמה ממושכת תביא לעיכובים חמורים בהקמת שדות סולאריים ובפרויקטים תשתיתיים אחרים, מה שעלול לפגוע בתזרימי ההכנסות ולדחות את נקודות הרווח שלהן. המאבק היומיומי של חברות אלו לשמור על יציבות תפעולית בצל הסכנות והגיוסים ההמוניים למילואים הוא הבחינה האמיתית של חוסן המשק הישראלי, והוא ישפיע באופן ישיר על יכולתן להחזיר תשואות למשקיעים בטווח הארוך.