חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

סערת ה-AI מדביקה את וול סטריט ואת הבורסה בתל אביב: מה עומד מאחורי המכירות החדות

נאסד"ק מוחק 2.7%, ת"א 35 שיל 1.1% והדולר מעל 3.10 שקלים: הצפות ההוצאות של ענקיות הטכנולוגיה, מתיחות גיאופוליטית ומשבר החוב בצרפת מציתים גל ירידות עולמי

אתר כלכלה · 22 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
סערת ה-AI מדביקה את וול סטריט ואת הבורסה בתל אביב: מה עומד מאחורי המכירות החדות
גל מכירות חד בשווקים העולמיים: החששות מהיקף ההשקעות בבינה המלאכותית מגררים ירידות גם בבורסה בתל אביב (אילוסטרציה)

גל מכירות עולמי נרחב החל מתפרץ בימים האחרונים, כאשר וול סטריט מובילה את הירידות: מדד נאסד"ק צנח ב-2.7%, מדד S&P 500 נחלש ב-1.4% ודאו ג'ונס נסוג ב-0.3%. המכירות החדות במניות הטכנולוגיה — מטא מאבדת 7%, אנבידיה מאבדת 4%, מיקרוסון מוחקת 6% ו-AMD צונחת ב-7.8% — מזעזעות את השווקים ומגיעות עד אל הבורסה בתל אביב, שנסגרה בירידות עם מדד ת"א 35 שאיבד 1.1% ומדד ת"א ביטוח שצנח ב-2.1%.

הזרקור ניצב הפעם על נושא שהעסיק את השוק חודשים ארוכים אך קיבל תוקף קונקרטי בימים האחרונים: היקפי הוצאות ההון העצומים של ענקיות הטכנולוגיה על תשתיות בינה מלאכותית. מטא חשפה התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות והפחיתה את תחזית ההוצאות שלה, תוך שמנכ"ליה של אנבידיה ומיקרוסון חידשו את החששות מפני ייקור ההשקעות ב-AI. תשואת האג"ח האמריקאית לעשר שנים, שטיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007 ונעה סביב 5.18%, מוסיפה שכבת לחץ נוספת על המכפילים הגבוהים במניות הטכנולוגיה.

מטא מציתה את הניצוץ: ההתחייבויות שהדאיגו את וול סטריט

ההתרחשות המרכזית שהדהדה בשווקים התרחשה כאשר מטא, חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם, רשמה הכנסות של 64.6 מיליארד דולר ברבעון ופרסמה תחזית אופטימית לרבעון הרביעי — אך דווקא ההודעה על הוצאות ההון היא שעוררה סערה. הציפייה להתחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות, בשילוב הפחתת תחזית הוצאות ההון השנתיות של החברה, גרמה למשקיעים לתהות האם התשואה על השקעות הבינה המלאכותית אכן תצדיק את המחיר. המניה צנחה ב-7% ביום אחד, וגררה אחריה את כל הסקטור.

מנהלים בכירים בחברות הטכנולוגיה מצטרפים לתהודה השלילית. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג חידש את החששות מפני ייקור ההשקעות בבינה המלאכותית, ומנכ"ל מיקרוסון הפחית את תחזית הוצאות ההון השנתיות של החברה. פרשני שוק מציינים כי המסרים הללו נוגעים בעצב הרגיש של וול סטריט: הצפי להמשך צמיחה מהירה ברווחים דורש השקעות הון עצומות, אך ההשקעות עצמן מותירות את החברות חשופות לתשואות מוקטנות אם הביקוש האמיתי לא יעמוד בקצב ההשקעה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כל אנליסט סבור שמדובר בבועה שקרסה. לצד האזהרות, יש המצביעים על כך שתנודתיות חדה היא חלק טבעי ממחזור חדשנות טכנולוגית, וכי היקפי הרווחים של חברות הענק עדיין גבוהים באופן חריג. השאלה אינה האם הטכנולוגיה שווה את המחיר אלא אם מנגנוני המימון שלה יעמדו בקצב ההוצאות.

תשואת האג"ח האמריקאית: הגורם השקט שמדליק את הנורה האדומה

תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב טיפסה השבוע ל-5.18%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ובכך רשמה את התשואה הגבוהה ביותר של 17 שנים. נתון זה הוא משמעותי לא פחות מהודעות הדוחות הרבעוניים: ככל שתשואת האג"ח הממשלתי גבוהה יותר, כך פוחת שווין הנוכחי של רווחי העתיד של החברות, ובמיוחד אלו של חברות צמיחה שהמכפילים עליהן גבוהים במיוחד. האנליסטים מציינים כי המעבר מ"קנה והחזק" במניות ה-AI לניהול סיכונים בטווח הקצר — כפי שנשמע בזהירות חריגה מ-HSBC למשקיעים הפרטיים — משקף שינוי עמדה מהותי בקרב המוסדות הגדולים.

בצד האירופי, משבר החוב הצרפתי מעמיק ומוסיף מימד גיאופוליטי-פיננסי. הפער בין תשואות אג"ח ממשלת צרפת וגרמניה לעשר שנים התרחב לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2011, והתשואה על אג"ח צרפת לעשר שנים צנחה מתחת ל-5% לראשונה זה כמעט חודש. המהומות החברתיות בצרפת, עשרות מסניפיה שניזוקו ונבזזו, הוסיפו ממד תפעולי למשבר. בקרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם, רשמו רבעון שחור עם הפסד של 30 מיליארד דולר בשל ביצועי שוק האג"ח — סימן נוסף לכך שהלחץ אינו מוגבל למניות.

ההדהוד בבורסה בתל אביב: שבבים, ביטוח ושערי הדולר

הבורסה בתל אביב נסגרה בירידות חדות על רקע הסנטימנט השלילי מעבר לים. מדד ת"א 35 איבד 1.1%, מדד ת"א 90 נסוג ב-0.4%, מדד הבנקים השיל 0.66% ומדד הביטוח צנח ב-2.1% — כאשר מנורה איבדה 3.3%, מגדל ירדה ב-2.8% והראל נחלשה ב-2%. סקטור השבבים בלט לשלילה במיוחד: טאואר איבדה 4.18% במחזור הגבוה בשוק שנושק ל-300 מיליון שקל, קמטק צנחה ב-5.7% וקווליטאו צנחה ב-6.86% למרות דיווח על הזמנה של 1.8 מיליון דולר בבוקר. ההסבר פשוט: מניות השבבים הישראליות מהוות תחליף ישיר לחשיפה לביקוש של ענקיות הטכנולוגיה, וכל סימן של התנפחות בהוצאות ההון מורגש בהן מיידית.

בשוק המט"ח, השקל נחלש והדולר עלה ב-0.4% לשער של מעל 3.10 שקלים, יום לאחר הודעת הריבית של בנק ישראל. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הורדות רצופות, ובכירי הבנק ציינו כי האצה בצמיחה בשנה הבאה צפויה, אך מזהירים מסיכוני המלחמה והבחירות. ההיחלשות של השקל נובעת בחלקה מהמעבר של משקיעים לנכסים נזילים כמו הדולר בשעות של תנודתיות גבוהה, ובחלקה מהמתיחות הגיאופוליטית המתגברת סביב חשש מחידוש המלחמה נגד איראן, שמערערת את השוק המקומי יותר מאשר את השווקים המערביים.

quiz האם ידעת ש…

זו הפעם הראשונה מאז 2007 שבה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עומדת על למעלה מ-5%, רמה שמשנה באופן מהותי את חישובי השווי של מניות הטכנולוגיה. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך פוחת ערכן הנוכחי של רווחי העתיד שהמניות מייצרות, והתיקונים בסקטור הופכים חדים יותר.

מנגנון ההדבקה: מוול סטריט ועד שוק המט"ח

המנגנון שמחבר בין האירועים ברור: עלייה בתשואות האג"ח האמריקאיות מורידה את השווי של מניות הצמיחה, וירידות במניות הטכנולוגיה מובילות למשיכת כספים מקרנות הגלובליות. קרנות העושר וקרנות הפנסיה מפנות כספים לנכסים נזילים, מה שמחזק את הדולר ומחליש את המטבעות המקומיים — כולל השקל. עבור המשקיע הישראלי, המשמעות מורכבת: מצד אחד, תיק מניות עם חשיפה לטכנולוגיה נפגע; מצד שני, ההיחלשות של השקל מזהירה במקצת את ההפסדים בנכסים מחו"ל, ולעיתים אף מפצה עליהם באופן חלקי.

במקביל, בזירה המקומית בולטות כמה סיפורים שונים: רני צים קפצה ב-5.5% בעקבות עסקת בעלי עניין שבה ירכוש 7.5% מהאחזקות של חבורת חג'ג' בצים מרכזי קניות לפי שווי של מיליארד שקל, ואף קיבל אופציה להגדיל את אחזקתו לכ-44%. גם שרת התחבורה התנגדה למתווה פיצול צים והפג-לויד, בטענה כי הוא אינו מבטיח שמירה על יכולות ספנות לאומיות עצמאיות. גיקס עלתה ב-6.6% על רקע הודעה על הישגים של Quantum X Labs בטכנולוגיה קוונטית, ואילו טומר מזון צנחה ב-15.4% עם חידוש המסחר בה אחרי השעיה, בעקבות פרסום מחודש של הדו"חות אחרי החשד להגדלה מלאכותית של מלאי ורווחים.

מה מחפשים המשקיעים עכשיו: מהאזהרה של באפט ועד הפנייה לאג"ח

בעוד השווקים נסחרים באדום, משקיעים חוזרים לנכסים המסורתיים: אג"ח ממשלת ארה"ב, שתשואתה נופלת בחדות ככל שהמניות ממשיכות לאבד גובה. עם זאת, אזהרתו ההיסטורית של וורן באפט מבועת הדוט-קום — על הסכנה בהשקעה עיוורת בתעשיות מהפכניות — חוזרת לרדוף את וול סטריט, וזאת בזמן שההשקעה בבינה מלאכותית נמצאת בשיאה. יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר הזהיר בישראל מפני ריכוז כוח בידי הגופים המוסדיים, כשקרוב ל-60% מנכסי הגופים המוסדיים, בהיקף של יותר מ-3 טריליון שקל, מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד — אזהרה שמקבלת משקל נוסף בשוק תנודתי.

בבורסות אסיה נרשמו ירידות חדות, והשוק הסיני נכנס לטריטוריה דובית. ענקיות הטכנולוגיה טסלה ו-ספייס-אקס פתחו בהליכים למיזוג אפשרי, במקביל להתרחבות ההשקעה של מיליארדרים בנקיטת עמדות בחברות מדיה, כאשר אלון מאסק בוחן מיזוג של SpaceX עם טסלה. בשוק הנפט, מחירי הגז הטבעי נסקו לשיאים על רקע המשך המתיחות הגיאופוליטית, ומאגר לוויתן צפוי לרשום רבעון שיא עם הכנסות של כ-840 מיליון דולר. בכנס Summit ARC בשיבא, המיליארדר ביל אקמן ציין כי "ישראל תהיה אחת הכלכלות הטובות בעולם", בנימוק של "הכי הרבה IQ ו-IP לנפש" — עמדה שנשמעת חריגה על רקע התנודתיות השוררת בשווקים.

נקודת המבט של משק הבית הישראלי

עבור חוסכים ומשקיעים פרטיים בישראל, הימים האחרונים מציירים תמונה מורכבת. חסכונות הפנסיה והגמל, המוחזקים ברובם הגדול בנכסים מנייתיים ובחו"ל, ספגו ירידות — אך היחלשות השקל מזהירה חלק מההפסדים. שיעור הריבית המקומי, שנותר על 3.25%, עדיין מציע לפיקדונות בנקאיים תשואה נמוכה יחסית, מה שמקשה על חוסכים למצוא מקום בטוח באמת. ברשות שוק ההון דואגים להסדרת שוק האשראי החוץ-בנקאי ולמתן שקיפות, אך המסגרת החדשה לגמ"חים — מוסדות פיננסיים העוסקים בפיקדונות והלוואות ללא ריבית, בהיקף של 5 מיליארד שקל ללא פיקוח מלא — עודנה מחכה להשלמת הליכי רישוי, מה שמותיר חשיפה רגולטורית שעלולה להחריף את הפגיעה במשקיעים פרטיים במקרה של זעזוע נוסף בשווקים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

הוצאות הון (CapEx):
תשלומים שחברה מבצעת לרכישת נכסים ותשתיות לטווח ארוך, כמו שרתים ומרכזי נתונים לבינה מלאכותית. היקפן הגבוה של הוצאות אלו בחברות הטכנולוגיה הוא מוקד הדאגה הנוכחי בשווקים.
תשואת אגח לעשר שנים:
שיעור התשואה השנתית על איגרת חוב ממשלתית לטווח של עשר שנים. עלייה בתשואה מצביעה על ירידה במחיר האגח ומפחיתה את שווי הנוכחי של רווחי העתיד של החברות.
טריטוריה דובית:
מונח בשוק ההון המתאר מצב שבו מדד מניות נסחר מתחת לרמה של 20% מתחת לשיאיו. כניסה לטריטוריה דובית משקפת ירידות משמעותיות וממושכות בשווי השוק.
ספרד תשואות (Spread):
הפער בין תשואות של שני נכסים, למשל בין אגח ממשלת צרפת לאגח ממשלת גרמניה. התרחבות הפער מצביעה על עלייה בסיכון הנתפס של אחד המקורות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החשש המרכזי נוגע להיקף הוצאות ההון העצום של ענקיות הטכנולוגיה על בינה מלאכותית. חברת מטא חשפה התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים להוצאות עתידיות והפחיתה את תחזית הוצאות ההון, מה שהצית גל מכירות במניות הטק והדביק את שאר השווקים בעולם, כולל הבורסה בתל אביב.

  • השקל נחלש מול הדולר שעלה ב-0.4% לשער של מעל 3.10 שקלים, יום לאחר הודעת הריבית של בנק ישראל שהותירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%. ההיחלשות משקפת את התנודתיות הגלובלית ואת המעבר של משקיעים לנכסים נזילים כמו הדולר.

  • מניות השבבים הובילו את הירידות בבורסה בתל אביב: טאואר איבדה כ-4.2%, נובה 3.6%, קמטק צנחה ב-5.7% וקווליטאו צנחה בכ-6.9% למרות דיווח על הזמנה של 1.8 מיליון דולר. הסקטור נפגע במיוחד בשל רגישותו ישירה לתחזיות הביקוש מענקיות הטכנולוגיה.

  • המשקיעים חוזרים לנכסים המסורתיים: איגרות חוב ממשלת ארה"ב, שתשואת העשר שנים עליהן נופלת בחדות בזמן שהמניות יורדות. עם זאת, תשואת האג"ח האמריקאית לעשר שנים נותרה מעל 5%, והפער בין תשואות אג"ח ממשלת צרפת וגרמניה התרחב לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2011, מה שמדגיש את הלחץ גם בשוק החוב האירופי.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!