צלילה חדה בנפט, זינוק בוול סטריט ופיחות נמרץ בשקל: השווקים עולים על רכבת ההפוגה האיראנית

הודעת טראמפ מעוררת רעידת אדמה בשווקים הגלובליים

הכרזת הנשיא דונלד טראמפ על הפסקת אש דו-צדדית של שבועיים עם איראן, כשעתיים לפני פקיעת האולטימטום שהציב לטהראן, עוררה תגובות חריפות בשווקי ההון הגלובליים. ההודעה, שהגיעה בעקבות תיווך פקיסטני והתניית פתיחה מלאה ובטוחה של מצר הורמוז, הובילה לשחרור מהיר של שנאת הסיכון שהצטברה בשווקים במהלך השבועות האחרונים. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אישר כי ספינות יוכלו לעבור בבטחה במצר במהלך תקופת ההפוגה, תחת תיאום עם כוחות הביטחון האיראניים והתחשבות במגבלות טכניות, מהלך שנתפס בשווקים כהישג טקטי משמעותי.

המסחר באסיה, שהיה הראשון להגיב לחדשות, רשם עליות שערים חדות. מדד ניקיי 225 היפני זינק ב-5.3%, ומדד שנחאי הסיני הוסיף 2%. הנתון הבולט ביותר הוא שהניקיי טיפס 8.1% בהשוואה לרמתו לפני חודש, נתון שמעלה מחדש את הדיון האנליטי סביב השאלה האם כניסה לשוק בעיצומה של תקופת משבר אכן משתלמת למשקיעים שמסוגלים לעמוד בתנודתיות. החוזים העתידיים על שוקי אירופה רשמו זינוקים דומים, כאשר מדד יורוסטוקס 50 קפץ ב-5.5%, מדד דאקס הגרמני הוסיף 5% ומדד לונדון 100 טיפס 2.2%.

נפט בצלילה חדה, אך עדיין רחוק מהרמות שלפני המלחמה

שוק הנפט היה הראשון לספוג את זעם השינוי, כאשר מחירי הנפט מסוג WTI צללו ב-17% לרמה של 93.5 דולר לחבית, ונפט מסוג ברנט ירד ל-92.5 דולר לחבית. הצניחה החדה משקפת את שחרור הלחץ המיידי בנוגע לאספקת האנרגיה העולמית לאור הסכמת איראן לפתוח את מצר הורמוז, אולם ניתוח מעמיק יותר מגלה כי המחירים עדיין גבוהים בכ-25 דולר מהרמות שקדמו לפרוץ המערכה הצבאית. הפער הזה משקף את הזהירות של השוק, שמתייחס להפוגה בת 14 ימים כמהלך זמני שעלול להתהפך בכל רגע.

חלק מהירידה במחירי הנפט עשוי לשקף גם שימוש בחלופות חלקיות למעבר דרך מצרי הורמוז ובאב אל מנדב, שנוצלו במהלך העימות וייתכן שישמשו גם לאחריו. בנוסף, קיימים חששות מוצדקים בנוגע למגבלות היצע לטווח הקצר נוכח הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה הן באיראן והן במדינות המפרציות במהלך המערכה. השוק מתייחס למחירים הנוכחיים כמשקפים סיכון גאו-פוליטי מוגבר, גם אם המתיחות הישירה פחתה באופן משמעותי.

מדד הפחד VIX יורד בחדות – אך לא מתאפס

אחד המדדים המשמעותיים ביותר למדידת רגש השוק, מדד הפחד VIX, רשם ירידה של 10.8% ונסחר סביב רמה שנמוכה ב-24.9% מרמתו לפני חודש. הירידה במדד מעידה על ירידה חדה בשנאת הסיכון, במיוחד לאחר מתיחות השיא שאפיינה את הימים שקדמו לדד-ליין שהציבה ארצות הברית לאיראן. עם זאת, העובדה שהמדד עדיין גבוה באופן משמעותי מהרמות ההיסטוריות שלו מלמדת כי השוק אינו מתייחס להפוגה כפתרון סופי ומוחלט, אלא כהפסקה זמנית בלבד שעלולה להסתיים בחזרה לעימות.

וול סטריט נסקת: מניות הטכנולוגיה והבנקים מובילות

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט צבעו את המסחר בירוק עם זינוקים של בין 2.3% ל-3.65%, כאשר מדד נאסד"ק עלה ב-3.5% ומדדי S&P 500 ודאו ג'ונס רשמו עליות של 2.8%. מניות הבנקים נהנו מתנופה מיוחדת בשל הציפיות להפחתת הוצאות ממשלתיות על רקע תוואי נמוך יותר של הוצאות ביטחוניות, שאמור להקטין את התחרות על מקורות ההון מול הסקטור העסקי ולהוזיל את עלות ההשקעה. בנוסף, צפי לריבית נמוכה יותר מצד הבנק הפדרלי משפיעה באופן חיובי על מניות הבנקים, שמרוויחות מפעילות כלכלית מעודדת יותר.

שוק האג"ח האמריקאי הגיב אף הוא בעוצמה, כאשר תשואות האג"ח הממשלתי ירדו לאורך כל העקום. תשואת האג"ח ל-10 שנים איבדה 6 נקודות בסיס וירדה ל-4.24%, אך הירידות החדות יותר נרשמו באג"ח לשנתיים לפדיון, בשל ההשלכות האפשריות על שיעור הריבית של הפד. הירידות בתשואות משקפות את הציפייה בשוק לכך שהפסקת האש תאפשר לפד לנהוג במדיניות ריבית מתונה יותר, שכן הסרת האיום הגיאו-פוליטי מקטינה את הלחץ האינפלציוני שהגיע משוק האנרגיה.

השקל מתחזק בחדות, אך בתל אביב האופטימיות מסויגת

הדולר נחלש בצורה ניכרת מול השקל לאחר ההודעה על הפסקת האש, כאשר שער הדולר צנח ב-1.5% מהשער היציג שנקבע אתמול ונסחר סביב 3.08 שקלים. הפיחות החד בדולר משקף את התאוששות תיאבון הסיכון הגלובלי ואת הציפייה לריבית נמוכה יותר מצד הבנק הפדרלי, שני גורמים שפועלים נגד המטבע האמריקאי שנהנה מביקוש כמקלט ביטחון במהלך תקופת המתיחות. דולר נחלש גם כנגד האירו, והמגמה מעידה על חזרה של השווקים לדפוסי המסחר הרגילים שלפני המשבר.

בבורסת תל אביב התגובה הייתה מסויגת יותר, בשל סימני שאלה שנותרו פתוחים לגבי היקף ההסכם. מחד, אמירת הנשיא כי השיג הסכמות בתור מייצג מדינות המזרח התיכון עוררה תקוות, אך מנגד הדגשת לשכת ראש הממשלה הגרמנית כי ההסכם אינו כולל את זירת חזבאללה הותירה את המשקיעים הישראלים באווירה של זהירות. בנק ישראל, שבתחזיתו האחרונה הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל, עשוי למצוא עצמו מחויב לפעול לפי תוואי הריבית הפוחתת שמגלם בתחזיתו, במיוחד אם הזירה הלבנונית אכן תיכלל בהסדר הסופי – תרחיש שמשרד האוצר מציג כאחד השליליים פחות מבחינת ההשפעה על התוצר ועל יחסי החוב והגירעון.

ביל אקמן מנצל את יום ההפוגה להכרזת ענק

ברקע האופטימיות שאפפה את השווקים, בלטה הודעתו של מיליארדר ביל אקמן על כך שקרן פרשינג סקוור שבשליטתו הגישה הצעה לרכישת חברת יוניברסל מיוזיק גרופ לפי שווי של כ-64 מיליארד דולר. ההצעה, שהגיעה בדיוק ביום שבו השווקים נסקו, נועדה לנצל את אווירת האופטימיות ואת חזרת הנזילות לשווקים. מניית יוניברסל מיוזיק זינקה ב-28% זמן קצר לאחר פרסום הדיווח, מה שמעיד על התגובה החזקה של השוק למהלכי M&A בתנאים של שנאת סיכון נמוכה. ההצעה מגיעה בזמן שבו מנהלי השקעות מתחילים להסתכל מעבר למלחמה ולתכנן הקצאות הון לעסקאות אסטרטגיות.