צניחת נפט דו-ספרתית, דולר תחת 3.10 שקלים וזינוקים בבורסות העולם אחרי הפסקת האש

תגובת השווקים הגלובליים להודעת הפסקת האש

ההודעה על הפסקת אש של שבועיים בין ארה״ב לאיראן, שהגיעה פחות משעתיים לפני פקיעת האולטימטום שהציב הנשיא דונלד טראמפ, הציתה תגובת שרשרת חריפה בשווקי ההון הגלובליים. בורסות אסיה היו הראשונות להגיב עם זינוקים חדים: מדד ניקיי היפני טיפס ב-5.4%, מדד קוספי הקוריאני זינק ב-6.87%, ומדד טאיוואן עלה ב-4.6%. המסחר באירופה המשיך את המגמה החיובית עם עליות מרשימות, כאשר מדד דאקס הגרמני קפץ בכ-5%, מדד יורוסטוקס 600 עלה ב-4%, ומדד FTSE הבריטי הוסיף 2.9%. הבורסה בדובאי רשמה את אחת העליות החדות ביותר עם זינוק של 8.5%, בעוד הבורסה בתל אביב ננעלה בעלייה של 1.5% במדד ת"א 35 ו-2.5% במדד הבנקים. המשקיעים ברחבי העולם פירשו את ההודעה כאות ראשוני להפחתת שנאת הסיכון שאפפה את השווקים בימים שקדמו לדד-ליין, אף שקולות מסויגים נשמעו בקרב גורמים מקצועיים שהזהירו מפני חזרה מהירה למתיחות.

הנפט בצלילה דו-ספרתית והשלכותיה על הצרכן הישראלי

שוק הנפט הגיב בצורה הדרמטית ביותר להודעת הפסקת האש, כאשר מחיר חבית הנפט מסוג WTI צנח בכ-15% והגיע לרמה של 96.3 דולר. הירידה חסרת התקדים משקפת את שחרור הלחץ הכבד שהופעל על שוק האנרגיה העולמי מאז תחילת המערכה הצבאית נגד איראן, כאשר מחירי הנפט טיפסו באופן חד על רקע חששות מפני פגיעה בתשתיות הפקה והפצה ומהסכנה שאיימה על נתיבי השיט במצר הורמוז. עם זאת, חשוב לציין כי רמת מחיר של 96 דולר לחבית עדיין גבוהה בכ-25 דולר מהרמות שקדמו לפרוץ המלחמה, נתון המשקף את הזהירות שעדיין מאפיינת את השוק. ההסכמת איראן לפתוח את מצר הורמוז לשיט בטוח, תחת תיאום עם כוחות הביטחון האיראניים ובהתחשבות במגבלות טכניות, נתפסה כהישג טקטי משמעותי, אף שהשאלה האם הפתיחה תהיה מלאה ובטוחה בפועל נותרת פתוחה. הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה באיראן ובמדינות המפרציות עשויים להגביל את ההיצע לטווח הקצר ולמנוע ירידות נוספות במחירים.

מצר הורמוז והמשמעות לאספקת האנרגיה העולמית

מצר הורמוז, המשמש עורק תחבורה קריטי להעברת נפט מהמפרץ הפרסי לשאר העולם, היה במוקד המתיחות במשך השבועות האחרונים. הסכמת איראן לפתיחת המצר תנ Hannah באופן משמעותי על זרימת הנפט העולמית ותוריד את החשש ממחסור חריף באספקה. חלק מהירידה במחירי הנפט עשויה לשקף גם שימוש בחלופות חלקיות למעבר במצרים, שנוצלו במהלך העימות וייתכן שישמשו גם לאחריו. בהקשר הישראלי, הירידה במחירי הנפט צפויה להשפיע באופן עקיף על עלויות האנרגיה לצרכן, אם כי ההשפעה תהיה מוגבלת בשל הפערים בין מחירי הנפט הגולמי למחירי הדלק בתחנות. החשש שהוסר מחסימה של מצר באב אל מנדב תורם אף הוא לשיפור תחזיות אספקת האנרגיה העולמית ולהפחתת הלחץ על מחירים בטווח הבינוני.

הדולר צולל ל-3.09 שקלים ושאלת הריבית חוזרת

שוק המט"ח הגיב בחדות להודעת הפסקת האש, כאשר הדולר נסחר בירידה מתחת ל-3.09 שקלים – ירידה של כ-0.2% מהמטבע המקומי ופיחות משמעותי יותר מהשער היציג הקודם של 3.142 שקלים לדולר. התחזקות השקל משקפת את חזרת התיאבון לסיכון של המשקיעים הבינלאומיים, שנטשו את המטבע הישראלי בימי המתיחות הגבוהה וחזרו אליו עם הרגיעה הביטחונית הזמנית. הדולר נחלש גם מול מטבעות עיקריים אחרים, כאשר ירד בשבע עשיריות מול האירו. בהקשר למדיניות המוניטרית, התחזקות השקל מחזירה לסדר היום את סוגיית שיעור הריבית בישראל. בנק ישראל, בתחזיתו האחרונה, הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל, וכעת מסתמן כי התחזית אכן מתגשמת. הדבר עשוי לאפשר לבנק המרכזי לפעול לפי תוואי הריבית הפוחתת שמגלם בתחזית, במיוחד לאור העובדה שירידה בהוצאות הביטחוניות תקטין את התחרות על מקורות ההון ותוזיל את עלות ההלוואה. תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל כבר החלו להגיב בכיוון הצפוי עם ירידות לאורך העקום.

הבורסה בתל אביב – אופטימיות מסויגת לקראת פתיחה

לקראת פתיחת יום המסחר בבורסה בתל אביב, האינדיקטורים מצביעים על אופטימיות יחסית, אף שהתגובות הישראליות צפויות להיות מחויכות יותר מאלו שנרשמו בשווקים הגלובליים. הדואליות חוזרת לתל אביב עם פערים חיוביים, בהובלת מניות השבבים קמטק ונובה שצפויות לעלות ב-5-6%. מדד המניות הביטחוניות זינק כבר ביום המסחר הקודם ב-2.5%, בעוד מדד הבנקים הוסיף 2%. המניות הישראליות הדואליות שנסחרות בוול סטריט כבר הראו תגובה חיובית חזקה: קמטק זינקה ב-6.8%, טאואר ממריאה ב-7.6%, נובה עלתה ב-6.5% וטבע נסחרה בעלייה של 2.7%. בגזרת הביטחוניות, מניית תאת עלתה ב-5%, אלביט מערכות הוסיפה 0.4%, וגילת נסחרה ללא שינוי משמעותי. עם זאת, העובדה שהפסקת האש אינה כוללת את זירת הלבנון, וההתקפה הישראלית הרחבה על יעדי חיזבאללה שהתרחשה בצהרי אותו יום, מוסיפה סימני שאלה משמעותיים לגבי מידת האופטימיות של המשקיעים המקומיים. מנהלי ההשקעות מדגישים כי ההבדל בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית יכול ליצור פערי ביצועים משמעותיים בין השוק הישראלי לשווקים הגלובליים.

מדד הפחד יורד והשאלות על היום שאחרי

מדד VIX, המכונה "מדד הפחד" ומודד את שנאת הסיכון בשוק, ירד ב-10.8% ונמוך כעת ב-24.9% מרמתו לפני חודש. הירידה החדה במדד משקפת את השינוי המהיר ברגש השוק מפניקה קיצונית לאופטימיות זהירה, אך היא גם מעלה שאלות לגבי עמידות הרגיעה. הפסקת האש היא הפוגה של 14 ימים בלבד, וההיסטוריה מלמדת כי האיומים הקיצוניים של טראמפ יכולים להתהפך תוך שעות קצובות. אם ביום ה-15 לא יושג הסכם קבוע לפירוז מצר הורמוז או להסכם רחב יותר, השווקים עלולים למצוא עצמם באותה נקודת רתיחה, כשחבית הנפט והבורסות יחזרו להיטלטל בהתאם להתפתחויות הבאות. המשקיעים המוסדיים בישראל, שזרמו בחודשים האחרונים מיליארדי שקלים לקרנות כספיות ואג"ח מדינה כביטחון, יידרשו להחליט האם להמשיך באסטרטגיה הזהירה או לחזור לנכסים מנייתיים בעלי סיכון גבוה יותר. גולדמן זאקס העריכה כי הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה, נתון המעיד על כך שגם בסביבה של הפוגה ביטחונית, השווקים עדיין מתמחרים סיכונים גיאו-פוליטיים מתמשכים.