שוק ההון בצל האדמה: התיקון בבורסה נמשך מול עליית מחיר הנפט והסלמה בצפון

הבורסה בתל אביב חזרה היום למציאות הקרקעית לאחר תקופה קצרה של יחסיות מסוימת שאפיינה את ימי המלחמה הראשונים, כאשר המדדים המובילים נמחקו מהעליות שרשמו בתחילת מבצע "שאגת הארי" ואף חזרו לרמות שהיו לפניו. מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 רשמו ירידות בפתיחת המסחר, כשהמשקיעים מתחילים לעכל את המשמעות הכלכלית הרחבה יותר של המערכה הצבאית הממושכת וההסלמה האחרונה בגזרה הצפונית. האווירה ברחובות הפיננסיים השתנתה מאופטימיות זהירה לזהירות מודגשת, כשהסוחרים מנסים להבין האם התיקון הנוכחי הוא רק עצירת נשימה טכנית או תחילתה של מגמה ברורה של ירידה בעקבות החדשות המטרידות מהחזיתות השונות.

ההיערכות מחדש בתל אביב: סוף האופוריה ותחילת ההבנה

בימים האחרונים ניתן להבחין בשינוי ברור בפסיכולוגיה של המשקיעים הישראלים, אשר בתחילת הלחימה נטו להתנער מהאיומים ואף לראות במלחמה הזדמנויות השקעה במניות הביטחוניות והטכנולוגיות, אך כעת הם נדרשים להתמודד עם העובדה שהמציאות מורכבת הרבה יותר. הירידות במדדים אינן משקפות רק תגובה רגעית לידיעות ספציפיות, אלא תיקון כללי של המחירים שנגרם בשל הבנה מעמיקה יותר של העלויות הכרוכות במלחמה רב-חזיתית. מנתוני המסחר עולה כי הזרים, שבתחילת המלחמה נמנעו ממכירות גדולות ואף תמכו בשוק, מתחילים להראות סימנים של חולשה, מה שמעמיד את המשקיעים המוסדיים המקומיים בפני דילמה האם להמשיך ולתמוך במדדים או להצטרף למגמת המכירות העולמית.

המגזר הבנקאי ומגזר הנדל"ן, שבשבועות האחרונים ניסו לשמור על יציבות יחסית, הם אלו שסופגים את המכה הקשה ביותר ביום, בעוד המסחר במניות הביטחון והתעשייה האווירית ממשיך להציג ביקוש גבוה. על פי הנתונים שפורסמו, מדד הבנקים איבד כשני אחוזים מערכו, וגם מדדי הבנייה ורשתות השיווק רשמו ירידות חדות, מה שמעיד על חששות מצד המשקיעים באשר להאטה צפויה בפעילות הכלכלית האזרחית. ההשקעות בתשתיות ובפרויקטים גדולים עלולות להידחות או להיתקל בקשיים בתקופה זו, והמשקיעים מעדיפים להימנע מסיכונים הקשורים למיזמים ארוכי טווח כשהעתיד הפוליטי והביטחוני נראה מעורפל.

השלכות הזינוק במחיר הנפט והמתח בגזרת הצפון

אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על השווקים הפיננסיים כיום הוא העלייה החדה במחירי הנפט העולמי, שחזרו ונגעו ברמת המאה דולר לחבית, עלייה המעיבה על תחזיות האינפלציה ועל הצמיחה הכלכלית בישראל ובעולם. ההתפתחויות במפרץ הפרסי והחששות מפני פגיעה במעברי השיט, במיוחד במצרי הורמוז, יוצרים איום ממשי על אספקת האנרגיה העולמית, ובעקיפין מעלים את עלויות הייצור והתחבורה. עבור משק ישראלי שהוא יבואן נפט, עלייה כזו משמעותה הוצאות גבוהות יותר על דלק וחשמל, מה שעלול להאט את הפעילות התעשייתית ולהעלות את המחירים לצרכן הסופי.

במקביל, ההסלמה בגבול הלבנוני והאיום מצד חיזבאללה מוסיפים שכבה נוספת של אי-ודאות, כאשר המשקיעים חוששים מהסלמה שתוביל לנזק כלכלי רחב יותר ולהפסקות בעבודה באזורי הצפון. הדוחות השוטפים מהשטח וממרחב התקשורת מצביעים על כך שהשוק מתייחס לסיכון הזה ברצינות רבה יותר מאשר בתחילת המלחמה, וכי כל ידיעה על ירי רקטות או חדירות לשטח ישראל מובילה מיד לתגובות שליליות בבורסה. הציבור המשקיע בישראל, שעד לאחרונה גילה עמידות מפתיעה, מתחיל להראות סימנים של חרדה, במיוחד בקרב בעלי עסקים קטנים ובינוניים שהם הראשונים להרגיש את המכה של המלחמה.

כימיקלים לישראל כמקרה בוחן: איך משבר במפרץ הופך להזדמנות מקומית

בניגוד למגמה הכללית של ירידות, ניתן לזהות תופעה מעניינת של מנייה המרוויחה מהמשבר העולמי, והיא מניית כימיקלים לישראל (איי.סי.אל), שזינקה באחוזים בודדים בעקבות הערכות של המשקיעים לפיהן חסימת מצרי הורמוז תשבש את שרשרת האספקה העולמית של פוספטים ודשנים. ההיגיון הכלכלי מאחורי זינוק זה הוא שישראל, כמקור אלטרנטיבי לאספקת חומרים אלו, עשויה להרוויח מהמחסור הצפוי ומעליית המחירים העולמיים בתחום. מקרה זה מדגים כיצד משבר גיאו-פוליטי באזור רחוק יכול להשפיע ישירות על מניות ישראליות ספציפיות, וכי המשקיעים נוטים לחפש מקלט בחברות שיש להן יתרון תחרותי בעתות משבר.

הפיצול המגזרי: ביטחוניות מטפסות מול בנקים ונדל"ן בירידה

תמונת המצב המגזרית בשוק ההון הישראלי מציגה פיצול ברור, כאשר מצד אחד מניות הביטחון והטכנולוגיה המשרתות את תחום ההגנה ממשיכות להציג ביצועים מרשימים, ומצד שני מניות הבנקים והנדל"ן סופגות מכות קשות. חברות כמו נקסט ויז'ן, המייצרת מצלמות מיוצבות לרחפנים, הצליחו להפתיע את השוק עם דוחות כספיים חזקים שהראו עלייה חדה בביקוש העולמי לטכנולוגיות רחפנים, תחום שהפך למרכזי בלחימה המודרנית. הזינוק של יותר משמונה אחוזים במנייה זו משקף את האמונה של המשקיעים בכך שההשקעה בתעשיית הביטחון תמשיך לשאת פירות גם בתנאי מלחמה.

לעומת זאת, חברות הבנאות והנדל"ן מתמודדות עם קשיים הולכים וגדלים, כפי שניתן לראות מהדוחות האחרונים של חברות כמו מלם תים ופרשקובסקי, שעל אף העלייה בהכנסות, סופגות ירידות במחיר המניה בשל חששות לגבי הרווחיות העתידית והסיכונים הכרוכים בפרויקטים גדולים כמו מחיר למשתכן. הבנקים המסחריים, שנהנו עד לאחרונה מריביות גבוהות, מתחילים להראות סימנים של עייפות, כאשר המשקיעים חוששים מעלייה בהוצאות ההון, ומהאפשרות של עלייה בהפסדי אשראי במידה והמשק ייכנס למיתון. הפיצול הזה מחייב את המשקיעים להיות סלקטיביים ולבחור בקפידה את המגזרים בהם הם מעוניינים לחשוף את התיק שלהם.

משקיעים מול מציאות משתנה: האם ישראל תצליח לשמור על יציבות השווקים?

השאלה הגדולה העומדת על הפרק כעת היא האם הבורסה בתל אביב תצליח לשמור על יציבות יחסית ביחס לשווקים המובילים בעולם, או שהסיכון הייחודי הכרוך במלחמה בישראל יוביל לבסוף לפער גדול יותר. עד כה, המשקיעים הישראלים הפגינו "הטיה לבית" ברורה, והעדיפו להשאר בשוק המקומי על פני יציאה למט"ח או לשווקים זרים, אך ייתכן שהמציאות הכלכלית הקשה תאלץ אותם לשנות את הגישה. החשש המרכזי הוא שהממשלה תיאלץ להגדיל את ההוצאות התקציביות למימון המלחמה, מה שעלול להוביל לעלייה במיסים או בגירעון, ובתורו להשפיע לרעה על הצמיחה ועל החברות הציבוריות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההשפעה של התחזקות השקל או חולשתו על הרווחיות של חברות היצוא, שכן שוק ההון הישראלי הוא במידה רבה שוק של חברות יצוא. כל נסיגה בביקוש העולמי לטכנולוגיה ישראלית, או כל קושי בהובלת סחורות בשל המצב הביטחוני, עשוי לפגוע בתוצאות העסקיות של החברות הגדולות במשק. המשקיעים עוקבים בצמוד אחר ההצהרות של רשות השווקים ושל בנק ישראל, ומקווים שהצעדים שינקטו יסייעו בייצוב המערכת וימנעו התנפחות של בועת נכסים או קריסה חדה במחירים. בינתיים, האווירה ברחובות הפיננסיים נותרת מאופקת אך זהירה, כשהכול מחכים לראות את התפתחות המצב בשטח ואת השלכותיו על המשק הישראלי.