חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2535 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5639 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,555.3000 +0.10% (64.99)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2940 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8702 +0.22% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1861 -0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2732 +0.10% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.23% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

בין בניין שקרס בתל אביב למלאי שיא של 86 אלף דירות: שבוע חושף את השברים בענף הבנייה

קריסת מבנה ברחוב נחלת בנימין מציתה דיון ציבורי על בטיחות אתרי בנייה, ובמקביל נתוני למ"ס חושפים זינוק של 25% במכירות דירות חדשות לצד מלאי שלא נמכר הממשיך לצמוח

אתר כלכלה · 15 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בין בניין שקרס בתל אביב למלאי שיא של 86 אלף דירות: שבוע חושף את השברים בענף הבנייה
אתר הקריסה ברחוב נחלת בנימין בתל אביב: כוחות ההצלה והבדיקות ההנדסיות בשטח (אילוסטרציה)

בוקר של אבק ושל שאלות בלב תל אביב

הבוקר קרס בניין שלם ברחוב נחלת בנימין 63 בתל אביב, באירוע שזעזע את העיר ואת ענף הבנייה כולו. חמישה פועלים שפעלו במקום הצליחו להיחלץ מהמבנה דקות ספורות לפני הקריסה, ובשלב זה לא ידוע על נפגעים. עדי ראייה תיארו רגע של חוסר אונים מוחלט: "לא הבנתי מה קרה, חשבתי ששברו משהו כי מכניסים מכולות", סיפר אחד מהם, בעוד כוחות הצלה רבים נערכים בזירה ותנועת הרכבים באזור נעצרה. המבנה, שהיה בשלבי הכנה לפרויקט תמ"א 38, לא היה מאוכלס בעת הקריסה – עובדה שמנעה, ככל הנראה, אסון כבד יותר.

התמונה שמתגבשת בשעות שלאחר האירוע מורכבת ומטרידה. מצד אחד, הבניין נבדק לפני כשנתיים על ידי מהנדס ונמצא תקין, לאחר שבעבר נכלל ברשימת המבנים המסוכנים של עיריית תל אביב, תוקן ואף הוסר מהרשימה בשנת 2024 בעקבות עבודות שיפוץ המרפסות. מצד שני, מתברר כי באתר הבנייה לא מונה מנהל עבודה כנדרש בחוק, ומשרד העבודה בודק בימים אלה אם העבודות שבוצעו במקום הן שהובילו לקריסה. המשמעות היא שהדיון הציבורי נסחב במהירות משאלת "איך זה קרה" אל שאלה קשה יותר: האם מערכת הפיקוח על אתרי הבנייה בישראל מתפקדת כלל.

הזינוק שמסתיר בור: הנתונים המלאים מאחורי המספרים

הזינוק במכירות נובע, כפי שנטען בדיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, בעיקר מהשוואה לתקופת מבצע "עם כלביא", שבה השוק היה קפוא כמעט לחלוטין, ומהיקף חריג של מכירות בתוכניות הדיור המסובסדות. למעלה משליש מהדירות שנמכרו בחודשים האחרונים נמכרו במסגרת תוכניות אלה – ולא בשוק החופשי. המשמעות היא שהעלייה בעסקאות אינה משקפת חזרה של רוכשים פרטיים למשרדי המכירות של הקבלנים, אלא המשך תלות של הענף בכספי הציבור ובהטבות מדינתיות.

נתון מטריד עוד יותר: מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו המשיך לצמוח והגיע לכ-85.7 אלף דירות, כאשר הריכוז הגדול ביותר הוא בערים הגדולות. קריית גת הובילה את מכירות הדירות החדשות בחודשים האחרונים עם 1,044 דירות שנמכרו בה, בעוד ירושלים הובילה במכירות יד שנייה – אך בניכוי עונתיות נרשמה ירידה במספר העסקאות הכולל. הקבלנים מצאו עצמם במצב פרדוקסלי: למרות עלייה קלה במכירות באוגוסט, 3,316 דירות שנמכרו בחודש זה, עלייה של 11% לעומת יולי, המלאי הלא מכור דווקא חזר לצמוח בכ-3%.

קרנות הדיור קונות בהנחות של 20% – והקבלנים נאלצים לקבל

בזמן שהיזמים נמצאים במצוקה, קרנות הדיור להשכרה רוכשות עשרות ואף מאות דירות בהנחות משמעותיות. חברת אבו פמילי מגורים של צחי אבו משלמת כ-120 מיליון שקל על כ-50 דירות בפרויקט במרכז נתניה, כאשר הפער ממחירי עסקאות קודמות בבניין מוערך בכ-20%. גם בניינים שלמים נמצאים על הפרק, וקבוצת מאי רכשה 52 דירות מחברת אאורה בחדרה במהלך דומה. זהו סימן ברור למצוקה האמיתית של היזמים, שמעדיפים נזילות מיידית גם במחיר של ויתור על רווחיות.

quiz האם ידעת ש…

מספר הדירות החדשות שלא נמכרו בישראל מתקרב כעת ל-86 אלף יחידות, היקף המסתכם לכמעט שלוש שנות מכירות שלמות בקצב הנוכחי. במקביל, הנתון הזה יוצר מצב פרדוקסלי: למרות משבר מחירים ודיור צפוף, הקבלנים מתקשים למכור, והמחירים בשוק החופשי דווקא מתגמשים, במיוחד בקרב מוכרי יד שנייה שנאלצים להתפשר לפני תום דחיות המס.

משפרי דיור במנוסה מהמס: המחירים נכנעים לדד-ליין

בשוק היד השנייה מתחוללת כעת תופעה שמשפיעה ישירות על כיסם של אלפי משפחות: דחיות המס שניתנו בזמן המלחמה מסתיימות בקרוב, והמוכרים נאלצים לבחור בין התפשרות על מחיר הדירה הישנה לבין אובדן ההטבה של "דירה יחידה". מדובר בתוספת של 8% מס רכיבה, כ-200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעיתים גם בחיוב במס שבח. בשטח כבר מדווחים על מוכרים שמורידים מחירים באופן משמעותי כדי להימנע מחבות של מאות אלפי שקלים, מה שמגלגל בפועל את עלות המשבר אל כיסם של המשפרים.

התוצאה היא שוק מפוצל ולא בריא: מצד אחד מכירות מסובסדות ונוכחות מוגברת של קרנות מוסדיות, ומצד שני מוכרים פרטיים שמוכרים בלחץ רגולטורי ומשלמים את המחיר. המלאי הגדול של הדירות החדשות מקשה על הקבלנים להעלות מחירים, גם כאשר תשומות הבנייה ממשיכות לטפס. מדד תשומות הבנייה עלה ב-3.5% בשנה האחרונה וב-2.7% מתחילת השנה, ושכר העבודה בענף זינק ב-5.3%, מה שעלול להוסיף בפרויקטים ארוכי טווח עשרות אלפי שקלים לעלות הדירה – בזמן שהביקוש בשוק החופשי נשאר חלש.

עוד סערה רגולטורית: תקנות בטיחות חדשות ואחריות מורחבת ליזמים

ביום שישי נכנסות לתוקפן תקנות בטיחות חדשות של משרד העבודה, המחייבות את כל היזמים באחריות על הבטיחות באתרי הבנייה – בניגוד למצב הנוכחי שבו האחריות מוטלת רק על הקבלן המבצע. התקנות מגיעות בתזמון קשה במיוחד, יומיים לאחר קריסת הבניין בנחלת בנימין, והן צפויות להשפיע במיוחד על דיירי תמ"א 38 וקבוצות הרכישה. עבור בעלי הדירות הדבר עשוי לסבך ולייקר מיזמי התחדשות עירונית, שכן היזמים יידרשו להקצות משאבים נוספים לבטיחות – עלות שתגלגל בסופו של דבר אל תנאי העסקה.

רשות מקרקעי ישראל בין מאבקים פוליטיים למשבר היצע

במקביל לשוק החופשי, מתמודדת רשות מקרקעי ישראל עם משבר ניהולי חוזר. יהודה אליהו, שמנהל את הרשות כבר 10 חודשים במינוי זמני וללא מנהל קבוע, נתון במאבק פוליטי גלוי: היועמ"שית והשר חיים כץ חסמו ניסיון למנותו מחדש, ובעקבות עתירה לבג"ץ הובהר כי לצורך חישוב תקופות המינוי הזמני יש להתחיל את הספירה ביולי – מהלך שסילק משוכה משפטית בפני הארכת המינוי. עובדי המדינה ברשות מאיימים לפנות לבית הדין לעבודה בדרישה לחייב את הממלא מקום לקיים את אירוע העובדים "בגלל הרוח". מאחורי המאבקים עומד ענף שלם שנסגר בתחילת השנה על כ-21 אלף מכרזים בלבד לבניית דירות, לעומת 81 אלף בשיא של 2022 – והמשמעות לצרכן היא היצע דירות מצטמצם בשנים הקרובות.

ברקע כל אלה, מניות הנדל"ן למגורים בבורסה כבר נסוגו בכ-30% מהשיא שלהן בתחילת השנה, והחששות מהשפעת הבחירות על המגזר הולכים וגוברים. אלקטרה נדל"ן יצאה להנפקת זכויות בגיוס של כ-200 מיליון שקל לאחר שמנייתה צנחה ב-76%, ותדהר מפטרת עשרות עובדים במסגרת תוכנית התייעלות שמטרתה לחסוך 30 מיליון שקל בשנה. בענף שבו מלאי הדירות ממשיך לגדול והביקוש הפרטי נחלש, הקריסה בנחלת בנימין הפכה ביום אחד לסמל של משהו רחב בהרבה: של מערכת שכולה נמצאת על סף – בין אם מדובר ביסודות ההנדסיים של הבניינים, ובין אם ביסודות הכלכליים של הענף כולו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הבניין הישן, שעמד בפני פרויקט תמ"א 38 ולא היה מאוכלס בעת הקריסה, נבדק על ידי מהנדס ב-2024 ונמצא תקין לאחר שתוקנו ליקויים בעבר. במשרד העבודה בודקים כעת אם העבודות באתר הובילו לקריסה, ובין היתר נבדקת הטענה כי לא מונה באתר מנהל עבודה כנדרש בחוק.

  • הזינוק של כ-25% נובע בעיקר מהשוואה לתקופת מבצע "עם כלביא", שבה השוק היה קפוא, ומהיקף חריג של מכירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסדות, שבהן נמכרו למעלה משליש מהדירות, ולא מהתאוששות אמיתית בשוק החופשי.

  • דחיות המס שניתנו בזמן המלחמה מסתיימות בקרוב. מי שלא ימכור את דירתו הקודמת בזמן עלול לאבד את ההטבה של "דירה יחידה" ולשלם תוספת של 8% מס רכישה, כ-200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעיתים גם מס שבח. לכן מוכרים רבים נכנעים ללחץ הזמן ומורידים מחירים.

  • התקנות, שנכנסות לתוקף ביום שישי, מחייבות את כל היזמים באחריות על הבטיחות באתרי הבנייה, בניגוד למצב הקיים שבו האחריות מוטלת רק על הקבלן המבצע. עבור דיירים בפרויקטי תמ"א וקבוצות רכישה הדבר עשוי לייקר ולסבך מיזמי התחדשות עירונית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!