בניין קורס בלב תל אביב, רמ"י ללא מנהל ומס רכישה בדרך: שלושה זעזועים ביממה אחת בשוק הנדל"ן
מקריסת המבנה ברחוב נחלת בנימין ועד למאבקים הפוליטיים סביב רשות מקרקעי ישראל וההידרדרות בשיווק הקרקעות - האירועים שמטלטלים את ענף הנדל"ן והבנייה בישראל בימים אלו
בניין בן 89 שעמד בפני שיפוץ במסגרת פרויקט תמ"א 38 קרס הבוקר ברחוב נחלת בנימין 63 בתל אביב, באחד מרחובות המסחר ההומים ביותר בעיר. לפי דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, חמישה פועלים שהיו במקום הספיקו לצאת מהמבנה דקות ספורות לפני הקריסה, ונכון לשלב זה לא דווח על נפגעים. כוחות הצלה רבים הוזרמו לזירה, תנועת הרכבים באזור הופסקה, ומספר צמתים מרכזיים נחסמו. הבניין, שנבנה בשנת 1937 והיה מאוכלס עד לאחרונה בחנויות בקומת הקרקע ובדירות מעליהן, לא היה מיושב בעת הקריסה.
תיק הבניין של העירייה מציג תמונה מפתיעה: המבנה נבדק על ידי מהנדס לפני שנתיים ונמצא תקין, זאת בעקבות ליקויים שנמצאו בו בעבר ותוקנו. עובדה זו מעלה שאלות קשות לגבי איכות הפיקוח על מבנים ישנים הנמצאים בתהליכי חיזוק, ובפרט כאלה שמתחילים הליך שיפוץ מקיף. עובד ששהה באתר סיפר לכתבים במקום: "לא הבנתי מה קרה, חשבתי ששברו משהו כי מכניסים מכולות". האירוע מטלטל את הדיון הציבורי סביב מצב אלפי המבנים הישנים באזור המרכז, ובפרט סביב המבנים המוגדרים כמסוכנים והממתינים לפרויקטי התחדשות עירונית.
רמ"י חסרת שליטה: עשרה חודשים בלי מנהל ושלושה ימים לסוף הכהונה הזמנית
במקביל לזעזוע ברחובות תל אביב, נחשף כי רשות מקרקעי ישראל מתנהלת כבר עשרה חודשים ללא מנהל קבוע, וכי כהונתו הזמנית של מנהל הרשות יהודה אליהו מסתיימת ב-15 באוקטובר. על פי חוות דעת משפטית שהועברה לשר חיים כץ, לא ניתן להאריך את כהונתו במסלול הרגיל, מכיוון שמועתה מכסה את ששת החודשים הקבועים בחוק. לפי דיווח בכלכליסט, הקושי מתגבר לנוכח ההליכים שנפתחו נגד אליהו בעקבות טענות לתפקודו, וגם היועמ"שית לממשלה חוסמת מינוי מחודש. גם מינוי ממלא מקום אחר יחייב אישורים מיוחדים, וזאת לאחר שבג"ץ כבר פסל ביולי את מינויו הקבוע של אליהו.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מול הטענות על חוסר אכפתיות משיקום בניינים ישנים, יש לזכור כי המבנה בנחלת בנימין נבדק על ידי מהנדס לפני שנתיים, תוקן ונמצא תקין. עובדה זו מלמדת כי בעיית הבניינים המסוכנים בישראל אינה רק בקטגוריות הספירה, אלא נעוצה בשחיקה איטית של חומרים, בריבוי הדורות המיושנים של בנייה ובמחסור במשאבי פיקוח.
מאבק הכוחות בין סמוטריץ', כץ ונתניהו
על פי הדיווחים הכלכליים, מאחורי המשבר עומד מאבק פוליטי מורכב בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומקורבו יהודה אליהו, לבין שר הבינוי והשיכון חיים כץ, בתיווכו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אליהו הודח בעבר מתפקידו בעקבות חשדות בפרשה פלילית תמ"ק, אך התערבות נתניהו בלמה את ההליך. הרשות המוסדית מרכזית היא זו שאחראית לניהול כ-93% מהקרקעות בישראל, ולכן אי-ודאות בהנהגתה מעלה סימני שאלה לגבי יכולת המדינה לקדם פרויקטי דיור ומכרזים בשנה הקרובה.
שיווק הקרקעות בצניחה של עשור: מ-81 אלף דירות ל-21 אלף בלבד
לחוסר היציבות הניהולית מצטרפת ירידה חדה בשיווק קרקעות המדינה. מתחילת השנה נסגרו מכרזים לבניית כ-21 אלף דירות בלבד, לעומת 81 אלף דירות שנמכרו בשיא של 2022 – ירידה של קרוב ל-74%. דו"ח מקצועי שנחשף בכלכליסט מעריך כי גם הכנסות המדינה מקרקעין צפויות להיפגע משמעותית, כאשר הגורמים הרשמיים מצביעים על הידרדרות בהיצע, בביקוש וביכולת לקדם פרויקטים. בענף מזהירים כי השילוב בין חוסר ההנהגה ברמ"י לבין המשבר בשוק הקרקעות עלול להוביל למחסור מתמשך בדיור ולגידול במחירים בשנים הקרובות.
המחיר יורד בפועל: הדד-ליין של מס רכישה משנה את השוק
ברחבי הארץ כבר מתחילה להתגלגל תופעה של ויתורים כלכליים מצד מוכרי דירות. לפי דיווח בגלובס, אלפי משפרי דיור שרכשו דירה חלופית במהלך 2025 נכנסים לחודשים האחרונים של חלון המכירה שהוטב להם במלחמה, והם מוצאים את עצמם בפני בחירה כלכלית קשה: להוריד את מחיר הדירה הישנה, או לאבד את הטבת ה"דירה יחידה" ולשלם תוספת של 8% מס רכיבה – כ-200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעיתים גם מס שבח. לפי הדיווחים, כבר ניתן לראות בשוק מוכרים שמתפשרים במהירות כדי להימנע מהחיוב, מה שמוביל לניתוק מסוים בין מחירי הדירות הנמכרות לבין מחירי השוק המוצעים.
quiz האם ידעת ש…
ההשלכות הכלכליות של אי יציבות בראשות רשות מקרקעי ישראל מגיעות עד לרמה היומיומית של אזרחים: כל עסקת דיור, כל היטל השבחה וכל מכרז קרקע תלויים בתפקוד הרשות. מאז 2025 נסגרו בישראל מכרזים לבניית כ-21 אלף דירות בלבד, לעומת שיא של 81 אלף דירות שנחתמו ב-2022, נתון הממחיש את עומק הנזק.
התחדשות עירונית בקצב מתגבר: מפרויקטים של מיליארדים ועד ביטול דירות
לצד הזעזועים, הענף ממשיך לנוע. ביזפורטל דיווח כי מיזם משותף של אפריקה התחדשות עירונית ומצלאוי נבחר לפרויקט בחולון בהכנסות צפויות של 1.8 מיליארד שקל, שיחליף 330 דירות קיימות בכאלף דירות חדשות ובשטחי מסחר. גם קבוצת עזריאלי מבשרת על מהלך יוצא דופן: לפי דיווח בגלובס ובדה-מרקר, החברה מבטלת את בנייתן של קרוב ל-300 דירות במגדל הספירלה בתל אביב וממירה את השטחים למשרדים, על רקע אתגרים תכנוניים, עיכובים בלוחות הזמנים ופערי תפוסה בשוק המגורים. המגדל, שייבנה בן 91 קומות ויהיה הגבוה בישראל, ישונה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.
המשמעות לרוכשים ולבעלי דירות
השילוב בין קריסת המבנה בתל אביב, המשבר ברמ"י והדד-ליין של מס הרכישה מצייר תמונה מורכבת של שוק בשינוי מתמיד. משפרי דיור נדרשים כעת להחלטות מהירות, יזמים מבינים שההתחדשות העירונית היא מנוע הצמיחה המרכזי, ובעלי דירות בבניינים ישנים נמצאים בעמדת סיכון גבוהה יותר מבעבר. לצד אלה, שוק הדיור במספרים: על פי TheMarker, מדד ת"א בנייה נסוג כבר ב-30% מהשיא בתחילת השנה, ונתון זה משקף את הלחץ על היזמים ואת המגמה השלילית שנוצרה בענף.
האם המשבר הניהולי יגבה מחיר כלכלי אמיתי?
גורמי ענף מעריכים כי הידרדרות היצע הקרקעות הממשלתי, יחד עם חוסר ההנהגה ברשות מקרקעי ישראל, עלול להוביל להאטה נוספת בבנייה חדשה. לפי ניתוחים כלכליים שפורסמו בימים האחרונים, היזמים מתמודדים במקביל גם עם ירידה בביקוש הרכישה, עם עלייה בעלויות ועם עוד ירידה במספר ההשקעות. גורמים בשוק מציינים כי המינוי הקבוע של מנהל רמ"י עשוי להוות סימן להתאוששות, אך לפי התמונה הקיימת, ההתנהלות הפוליטית נראית כמעלה חשש להמשך ההידרדרות המוסדית בשוק הקרקעות.
עזריאלי מעדיפה משרדים: אות עדין על עתיד שוק המגורים
ההחלטה של קבוצת עזריאלי, הפועלת בזהירות מרובה במהלכיה, להמיר דירות מתוכננות במגדל הספירלה לשטחי משרדים מעידה על שינוי מהותי בהערכת הכדאיות הכלכלית של מגורים לעומת נדל"ן מניב. על פי ההערכות, שוק המשרדים מציג ביקוש גבוה בגורדי השחקים החדשים, בעוד שוק המגורים מתמודד עם חוסר ודאות, ריביות גבוהות ופערי מחירים. המהלך משליך גם על השאלה המרכזית בשוק: האם ההתחדשות העירונית תישאר המנוע המרכזי להיצע דירות חדש, או שהיזמים יחפשו פתרונות אחרים?
מה מייחד את הימים האלה בשוק הנדל"ן
היום בו קרס בניין ישן בלב תל אביב, ובו בזמן שהרשות המנהלת את מרבית קרקעות המדינה עומדת בפתח ואקום ניהולי, ובו אלפי משפרי דיור מקבלים החלטות כלכליות מהירות – ממחיש כמה רב-פנים השוק הישראלי. המבנה הפוליטי, המשפטי והכלכלי שמקיף את ענף הנדל"ן והבנייה נמצא בנקודת תפנית, והשאלה המרכזית שמעסיקה את אנשי הענף היא עד כמה יגיבו היזמים, המוסדות והציבור לשינויים המהירים הללו. ההשפעה על מחירי הדיור, על איכות הפיקוח בניין ועל תזרים ההכנסות של המדינה מקרקעין צפויה להתגבש בשבועות הקרובים, כאשר הרגולטורים, המפקחים והשוק עצמו יהיו צריכים להחליט כיצד להתמודד עם השינויים המהירים של הימים האחרונים.
", }עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
בשלב זה לא דווח על נפגעים, לאחר שחמישה פועלים ששהו במקום הצליחו להתפנות מהמבנה דקות ספורות לפני הקריסה. כוחות ההצלה המשיכו בבדיקות בזירה, ותנועת הרכבים באזור הופסקה בגלל חשש להתמוטטות נוספת.
-
הרשות מתנהלת כבר כעשרה חודשים ללא מנהל קבוע, תחת כהונתו הזמנית של יהודה אליהו, שנמצאת על סף הסיום. היועמ"שית ומשרד האוצר חוסמים את מינויו המחודש, ובג"ץ כבר פסל בעבר את מינויו הקבוע.
-
מי שיפספס את מועד המכירה ישלם תוספת של 8% מס רכישה על הדירה החדשה, כ-200 אלף שקל לדירה ממוצעת, ולעיתים גם יחויב במס שבח. לכן אלפי משפרי דיור מקבלים כעת החלטות מחיר מהירות.
-
מתחילת השנה נסגרו מכרזים לבניית כ-21 אלף דירות בלבד, לעומת שיא של 81 אלף דירות ב-2022 - ירידה של כעשור ואפילו יותר. גורמים בענף מזהירים כי גם הכנסות המדינה מקרקעין צפויות להיפגע משמעותית.