חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2535 +0.18% (0.01)
יורו-שקל: 3.5639 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,555.3000 +0.10% (64.99)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2940 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8702 +0.22% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1861 -0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2732 +0.10% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.23% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

תוכן עניינים

הפסיקה החדשה שמטלטלת את תמ"א 38: היטל ההשבחה מתחיל לרדוף גם את זכויות הבנייה שנמכרו

בית המשפט המחוזי קבע כי הפטור מהיטל השבחה בעסקאות קומבינציה אינו חל על זכויות שנמכרו ליזם — החלטה שעשויה להגדיל את יטול השבחה בפרויקטי התחדשות עירונית ולהעמיק את המשבר בענף

אתר כלכלה · 2 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הפסיקה החדשה שמטלטלת את תמ"א 38: היטל ההשבחה מתחיל לרדוף גם את זכויות הבנייה שנמכרו
פרויקט התחדשות עירונית. הפסיקה החדשה מייקרת את העסקאות בענף (אילוסטרציה)

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

trending_up שינוי מגמה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי המרכזי, שהתפרסמה בימים האחרונים וזכתה לחשיפה נרחבת בכלי התקשורת הכלכליים ובהם כלכליסט, מטלטלת את יסודות ענף ההתחדשות העירונית בישראל. בית המשפט קבע כי בעסקת קומבינציה שבוצעה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על הזכויות שנמכרו ליזם. משמעות ההכרעה היא שהרשויות המקומיות עשויות לגבות היטל השבחה מלא על זכויות בנייה שהועברו ליזמים — ובכך להגדיל משמעותית את הנטל הכספי המוטל על פרויקטים שנמצאים בעיצומם או בשלבי התכנון.

ההחלטה, שהפכה להחלטה קודמת של ועדת הערר לענייני מיסוי מקרקעין, נתקבלה על רקע מתיחות גוברת בין הרשויות ליזמים סביב גביית ההיטלים בפרויקטי התחדשות. בענף מעריכים כי מדובר באות להמשך הקשחת הגבייה, וכי בעלי דירות רבים עשויים למצוא את עצמם בעימות מול היזמים על חלוקת הנטל הנוסף. גורמים בשוק ציינו בדיונים האחרונים כי ההכרעה עשויה לשנות את המשוואה הכלכלית של אלפי פרויקטים פעילים, במיוחד במרכז הארץ שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד והחבות הצפויה מגיעה לסכומים של מאות אלפי שקלים לכל זכות בנייה שנמכרת.

המשבר במימון דוחף לעסקאות קומבינציה — והפסיקה חוסמת את הצינור

עסקאות הקומבינציה הפכו בשנים האחרונות לכלי מימון מרכזי בענף ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע המחסור החמור באשראי בנקאי ליזמים. הבנקים המסחריים הקשיחו את תנאי האשראי לפרויקטים מסוג זה, והיזמים נאלצו לגייס הון באמצעות מכירת זכויות הבנייה לגופים מוסדיים, קרנות נדל"ן ומשקיעים פרטיים. עסקאות אלו אפשרו ליזמים לממן את המשך הפרויקטים מבלי להסתמך על מערכת הבנקאות, אך הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באופן מהותי ומצמצמת את הכדאיות של מודל המימון הזה.

מה המשמעות עבור בעלי הדירות

בעלי דירות בבניינים שבהם בוצעו או מתוכננות עסקאות קומבינציה עשויים לגלות כי היטל ההשבחה על הזכויות שנמכרו יידרש להיות משולם גם כאשר הם עצמם נהנים מפטור. היזמים, מצדם, צפויים לדרוש מבעלי הדירות לשתף בעלות הנוספת או לגלגל אותה במחירי הדירות החדשות שיימכרו בפרויקט. עורכי דין המתמחים במיסוי מקרקעין מציינים כי עסקאות שנחתמו בעבר בלי התחשבות בחבות כזו עשויות להיות מאתגרות משפטית, וכי מחלוקות בין בעלי דירות ליזמים צפויות להגיע לאכיפה משפטית בחודשים הקרובים.

ריכוזיות קיצונית: 77% מההתחדשות העירונית בעשר ערים בלבד

במקביל להכרעה המשפטית, נתוני הלמ"ס שפורסמו ביממה האחרונה חושפים תמונה מטרידה של ריכוזיות בהתחדשות העירונית. במחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של כ-8,500 דירות במסגרת ההתחדשות העירונית, מהן כ-1,987 בתל אביב בלבד. עשר ערים מרכזות כ-77% מהתחלות הבנייה בסגמנט זה, ובראשן תל אביב, יבנה ונס ציונה שבהן ההתחדשות אחראית ליותר מ-80% מכלל הבנייה. בערים פריפריאליות רבות, ובהן אופקים, טבריה, נתיבות ואלעד, לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי.

הנתונים האלה מצטרפים לתמונה רחבה יותר של משבר בענף. מנתוני הלמ"ס עולה כי התחלות הבנייה במשק ירדו ב-7% בתקופה שבין יולי 2025 ליוני 2026, וכי כ-76 אלף דירות החלו להיבנות בלבד בתקופה זו, לעומת כ-81,760 בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, גמר הבנייה עלה ב-7.9% וכ-60,970 דירות הושלמו, מה שמצביע על ניצול של מלאי הבנייה הקיים אך גם על פער הולך ומתרחב בין הביקוש להיצע העתידי.

הרווחיות של היזמים נשחקת גם בערים המרכזיות

מאחורי המפה הריכוזית עומדת בעיה עמוקה יותר: שחיקת הרווחיות של היזמים בערים שבהן המשוואה הכלכלית של ההתחדשות עבדה עד כה. עלויות הבנייה הגבוהות, היעדר אשראי נגיש, הקושי בגיוס ידיים עובדות וכעת גם האפשרות של גביית היטל השבחה מוגדל על עסקאות קומבינציה — כל אלה מצטברים לעומס שעלול להפוך פרויקטים רבים לבלתי כדאיים. גורמים בענף מזהירים כי המצב עלול להוביל להאטה נוספת בהיצע הדירות החדשות ולחיזוק נוסף של מחירי הדיור במרכז.

רשות המסים חוסמת את המאגר הפתוח: מאבק על שקיפות נתוני הנדל"ן

בימים האחרונים עוררה סערה נוספת החלטתה של רשות המסים לחסום את הגישה הפתוחה למאגר עסקאות הנדל"ן שבאתרה, ימים ספורים לאחר שפעיל השקיפות עו"ד גיא זומר פרסם מאגר פתוח של כ-3.8 מיליון עסקאות נדל"ן באתר "גרסאות לעם". הרשות הוסיפה דרישת הזדהות דו-שלבית לכניסה למערכת, והסבירה כי המהלך נועד למנוע הפרעה לשירות עקב הפעלת כלי בינה מלאכותית. בדיקת קוד שפורסמה בדה-מרקר מעלה כי לטענה זו אין בסיס וכי הקוד ששימש להוצאת המידע אינו יכול לגרום להפרעה באתר.

הסגירה של המאגר מקשה על רוכשי דירות, יזמים ושמאים לבצע בדיקות מחיר עצמאיות, ובכך מגדילה את חוסר הוודאות בשוק שכבר כעת מתמודד עם חוסר ודאות רגולטורית ופיננסית. גורמים בענף טוענים כי ככל שהנתונים נגישים פחות, כך גדל הפער בין היזמים והגופים המקצועיים לבין הצרכן הפרטי, וכי המהלך עלול לשמש דווקא גורמים שמעוניינים לשמר את חוסר השקיפות בשוק. רשות המסים הדגישה כי המידע עדיין נגיש לציבור, אך בפועל התנאים החדשים מקשים על עיבוד המידע באופן ממוחשב.

מכרזי רמ"י בקיטון — והחשש מזינוק מחירים

נתון מדאיג נוסף שהתפרסם בגלובס: מתחילת השנה שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — קיטון של כמעט 60%. המלחמה, היעדר מנכ"ל קבוע וחולשה כללית בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י מתקשים להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה. בשוק חוששים כי ההיצע הנמוך, בשילוב עם ההאטה בהתחלות הבנייה והעלויות הנוספות שתייצר הפסיקה החדשה, עלול לתדלק מחדש את מחירי הדירות, כפי שאירע בעבר בעקבות משברים דומים בהיצע הקרקעות הממלכתיות.

עבור משקי הבית הישראליים, ההשפעה המצטברת של הגורמים הללו מורגשת כבר עתה בשוק המשכנתאות ובמחירי הדירות בפריפריה ובמרכז כאחד. בביזפורטל פורסמו לאחרונה חישובים המראים כי משק בית שמרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש יצטרך להביא כ-840 אלף שקל הון עצמי כדי לרכוש דירת ארבעה חדרים בראש העין, שנמכרת בממוצע בכ-2.23 מיליון שקל. עם הון עצמי של 25% בלבד, נדרשת הכנסה חודשית של כ-24 אלף שקל נטו — נתון הממחיש את הקושי ההולך וגובר של משקי בית בני המעמד הבינוני לרכוש דיור.

בזירה הפוליטית, יו"ר מפלגת ישר עתיד, שאול מרידור, מציג קו שונה מזה של הממשלה ומבטיח להגדיל את התמריצים ליזמים ולמשקיעים מוסדיים שיקימו פרויקטים חדשים להשכרה לטווח ארוך, תוך הכחשת פרסומים לפיהם בכוונת המפלגה לקדם פיקוח על שכר דירה. המשמעות של המסלול הזה, אם ייושם, היא הכנסת גורם חדש של שחקנים מוסדיים לשוק הדיור להשכרה, שעשוי להקל חלקית על לחצי הביקוש — אך במקביל, בלי פתרון למשבר המימון ולחבות ההיטלים, קשה לראות כיצד יזמים יוכלו להרחיב את היצע הדירות להשכרה בקצב שמתמודד עם הביקוש.

הדרך שבה יתפתח הענף בחודשים הקרובים תלויה בשילוב של שלושה גורמים: העמדה הרשמית של רשויות המס והרשויות המקומיות על הפסיקה החדשה בעניין היטל ההשבחה, יכולתן של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לשקם את קצב שיווק הקרקעות, והנכונות של מערכת הבנקאות להרחיב את האשראי לפרויקטי התחדשות עירונית. עד להבהרת הנקודות הללו, הערכות השוק מדברות על המשך ההאטה בהיצע הדירות, על עלייה במחלוקות המשפטיות בין בעלי דירות ליזמים, ועל העמקה נוספת של הפערים בין ערי המרכז לבין ערי הפריפריה בתחום ההתחדשות העירונית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בעסקת קומבינציה במסגרת תמ"א 38/2, הפטור מהיטל ההשבחה שניתן לבעלי הדירות אינו חל על זכויות בנייה שנמכרו ליזם. כלומר, על הזכויות שהועברו ליזם ישולם היטל השבחה במלואו, ובכך נפתחה דרך לרשויות המקומיות לגבות תשלומים גבוהים יותר בפרויקטים דומים.

  • לפי נתוני הלמ"ס, כ-77% מהתחלות הבנייה בהתחדשות עירונית מרוכזות בעשר ערים בלבד, ובראשן תל אביב עם כ-2,000 דירות בחצי השנה הראשונה. בערים פריפריה כמו אופקים, טבריה ונתיבות לא נרשמה ולו התחלה אחת במסלולי פינוי-בינוי, מה שמעמיק את הפערים הטריטוריאליים בשוק הדיור.

  • המחסור באשראי בנקאי ליזמי התחדשות עירונית דחף יזמים לגייס הון באמצעות מכירת זכויות בנייה לצדדים שלישיים. הפסיקה החדשה מייקרת את הזכויות הללו באמצעות היטל השבחה, ובכך מצמצמת עוד יותר את מקורות המימון העומדים לרשות היזמים בפרויקטים.

  • מתחילת השנה שווקו במכרזי רמ"י כ-35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בשנה הקודמת — ירידה של מעל 60%. היעדר מנכ"ל קבוע והשפעות המלחמה האטו את הפעילות, ובשוק חוששים כי היצע נמוך יתדלק מחדש את מחירי הדירות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!